| נשלח ב-13/5/2010 23:38 |
 |
| |
בקשת הסבר בדעת-תבונות לרמח"ל.
לאחרונה סיימתי ספר ד"ת לרמח"ל, נכנסתי אליו עם קומץ קטן של שאלות לפותרם ויצאתי עם שאלות יותר גדולות.
אבקש ממי שיכול להסביר דברים שהתקשתי בדבריו.
כרגע אציג קטע , ובאם אמצא כאן תשובות לענין. אציג עוד שאלות
(סעיף נח)
ועוד תביני, שאף על פי ועכשיו אנו יודעים שהקב"ה שמח על כל מעשיו, והם לכבוד אליו, כעניין שנאמר (תהלים קד, לא), "יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו", לא נחשוב מפני זה שבזמן שלא היו נמצאים אלה, אם כן הייתה חסרה ממנו ית' שמחה או כבוד ח"ו. אלא כבר אמרנו, האדון ית"ש במציאותו הפשוט - אין מקום לנבראים עמו כלל, כי אינם שייכים בעניינו. אבל ברצותו בהם, אז מפני החפץ והרצון הזה נמצאים לו לשמחה, כביכול, ולכבוד. כי ודאי החפץ הזה הוא הנותן מציאות הנמצאים האלה, ונקרא שאינו מושלם, אם אין מציאותם נעשה. והרי זה כמקום העומד ליבנות עליו בנינים, שהוא חלל עד שלא נמלא מן הבניינים ההם. ולא הנבראים לבד, אלא אפילו כל דרכי ההנהגה והחוקים, מיני ההשפעה שזכרנו, שהם לפי ערכנו ולא לפי ערכו, אין להם עניין כלל אלא ברצותו במציאות הנמצאים. על כן רק על פי החפץ הזה חידשם כולם, ואינם מוכרחים בו; אבל גם הם בכלל הבניינים הממלאים את המקום הזה, כי אלו ואלו צריכים להשלמת החפץ הזה, וזה פשוט. והרי ביארנו מה שדי לנו בעניין הזה.
אני מבין שהוא רוצה לשלול אפשרות של חסרון כלפי ה', ולכן הוא אומר שלא שבלי הנבראים חסר לו משהו וכו'.
אבל מה שהוא מתרץ אינו מובן, כי הוא מסביר שמפני שרצונו חפץ בהם נקרא שאינו מושלם וכו'. עד כמה שאני מבין מי שרוצה משהו, זהו סימן שבלא זה חסר לו מה שרצה, אחרת למה הוא רוצה ומה עורר אותו לרצות. וא"כ שוב מה שייך אצל ה' רצון.
דבר שני אני לא מבין, אם אנחנו בכלל לא מענינו ואין לנו שום שייכות אצלו, כלשונו. אז הוא המציא לא רק אותנו אלא גם את האפשרות שבכלל נהיה, והכל מהאפס הגמור. אז מה כל הענין בזה מצידינו לא היינו ולא היה בכלל מציאות ענינינו, ומצידו אנו בכלל לא מענינו. אז הוא סתם המציא פה ענין חדש?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 10:30 |
|
| |
לאחכמה
אתה מצפה מהקטע לתשובות על שאלות יסודיות ביהדות אבל לא תמצא תשובות בקטע זה (ולדעתי גם בקטעים אחרים)
הרמח"ל נותן כאן תאור ולא סיבה. אין כאן תשובה לשאלה למה רצה הקב"ה לברוא את העולם .ומהו המושג רצון כשזה נוגע לקב"ה.
הנה לשון המדרש (תנחומא (ורשא) פרשת נשא סימן טז): "בשעה שברא הקב"ה את העולם נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כמו שיש בעליונים".
גם כאן תאור בלבד ולא סיבה.
לשאלותיך הטובות אין תשובות טובות.
"דירה בתחתונים הוא מושג שנטבע ע"י אדמו"ר הזקן בספר התניא, כביטוי לרצונו של הקב"ה ל'דירה בתחתונים' - רצון שלשמו נברא העולם. בעולם הזה התחתון שנקרא עולם העשיה לא מורגש הקב"ה בפועל לכאורה, ונראה העולם כאילו הוא מתנהל מעצמו ללא סיבה ומסובב. לכן נראה כאילו הקב"ה 'אורח' בעולם הזה, ואינו שורר בו כבביתו. ע"י המצוות שנתן הקב"ה לעם-ישראל הם מורידים ומשפיעים בתוך גדרי העולם הזה אלקות, עד ביאת משיח - אז יורגש במוחש אלקות בעולם, ויבוא לידי ביטוי מושלם לעיני כל בשר גשמי שעולם הזה גם-כן הוא דירה ומכון שבתו של הקב"ה.
ומדוע רצה הקב"ה דירה כאן בתחתונים? לכך אין סיבה - "נתאווה" - "נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים "
תוקן על ידי צענערענע ב- 14/05/2010 10:34:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 10:54 |
|
| |
אותי למדו רבותי שכל הנושאים הנדונים בד"ת וספרים דומים, הכל חז"ל הבינו משכלם שחיפש את סוד יחוד ה'. וזה נקרא "רוח-הקודש"
רוח אנושית ששואפת לדעת את קידוש-ה' ויחודו. (נדמה לי שראיתי פעם בחזו"א משהו דומה).
ממילא אם הרמח"ל מתאר מצב כמו שאת אומרת, חייב להיות שלמצב זה יש הסבר וסיבה המובנת לשכל אנוש.
אחרת, את הופכת את דבריו להמצאות בעלמא.
איפה כל חכמי הניקים המסתובבים פה, אין לאף אחד הסבר?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 11:01 |
|
| |
תאור מצב זה לא המצאות בעלמא.
ושנית-האם בעל התניא אינו מספיק גדול בעיניך? הוא אמר שאין סיבה.
אתה מעריך יותר מידי את שכל האנוש ופחות מידי את החיים ללא תשובות גדולות לשאלות גדולות.
.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 11:47 |
|
| |
לאחכמוה,
לדעתי, כל נסיון לפתור את בעיית נקודת התפר בין ה' ובין עולמנו הגשמי והחומרי [- כלומר כיצד רצון ה' הפך למציאות פיזית ] אינה אפשרית, ולעולם לא תהיה תשובה שתשבר אוזנו של בן אנוש בעל תבונה, ובהכרח יהיה צורך למלא את החלל בינינו ובינו יתעלה לפחות בש"י עולמות. ולכן כל חכם בעיניו שיכתוב חיבור שבו הוא פותר כביכול, תעלומה זו, אינו אלא מאחז עיניים, גם אם ייקרא לספרו דעת תבונות. וצודקת צענע, באמרה שלא תקבל על כך תשובה לא כאן ולא במקום אחר בדבריו [ ובהחלט אפשר להוסיף גם את כל החיבורים האחרים ] כי התשובה היא - נראה שכך רצה ה' שיהיה, ולא עוד ! וכל הכבוד שהזעת לומר שהמלך הוא עירום, ובעצם עלו לך שוב קושייות לאחר "הפתרון". הוא שאמר הכתוב " אמרתי אחכמוה, והיא רחוקה ממני .."
תוקן על ידי יושל ב- 14/05/2010 11:50:36
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 12:00 |
|
| |
לצענע,
על כן רק על פי החפץ הזה חידשם כולם, ואינם מוכרחים בו; אבל גם הם בכלל הבניינים הממלאים את המקום הזה, כי אלו ואלו צריכים להשלמת החפץ הזה, וזה פשוט.
במילים אלו יש לא רק תיאור אלא גם ציון הסיבה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 12:01 |
|
| |
יושל קלטתי אותך
עברת את מסלול נביכות-הדעת שאני עובר, והגעת למסקנה שאין אפשרות להבין את רצון ה'.
ומה זה נקרא ה' רחום וחנון, אצלך.
ואיך אתה נשאר שומר תו"מ אם אין בעיניך שום הסבר למה ה' ברא אותך ומה הוא רוצה ממך ולאן אתה אמור להגיע בככל.
האם יש לך איזה תזה על המתרחש כאן בעולם?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 12:16 |
|
| |
ליושל
אשמח אם תפרט איפה אתה מוצא במשפטים אלה את הסיבה למה ה' ברא את העולם.
.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 12:23 |
|
| |
| echkemoh כתב: |  | ואיך אתה נשאר שומר תו"מ אם אין בעיניך שום הסבר למה ה' ברא אותך ומה הוא רוצה ממך ולאן אתה אמור להגיע בככל.
|
|
מיד עכשיו אני הולך לגזור את הפאות ולהוריד את הכיפה,
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 12:26 |
|
| |
הבעיה לא היתה בזה שהרמח"ל מבין את הפרובלמה בזה שה' צריך את מעשי התחתונים כביכול בשביל להיטיב להם ונמצא שה' חסר.
והתשובה שלו . מה פתאום הוא לא צריך אותם הוא המציא בכלל את המקום והאפשרות שיהיו נוכחים, וממילא יש לו חפץ וצורך.
אז קודם-כל אם הוא בלתי משתנה איזה מילים אלו הוא המציא שהוא יהיה חסר. הרי הוא בלתי משתנה.
וחוץ מזה אין כאן תשובה על הבעיה שלה' לא חסר כלום, כי הוא אומר לבד שה' חפץ להמציא נבראים. אם הוא חפץ סימן שחסר לו משהו ולכן הוא חפץ.
המילים שהבאת צענע
נתאווה לדירה וכו, בכלל נראים מילים גבוהות כלפי מעלה.
איך אפשר להגיד על ה' נתאווה,זה מילים של בני-אדם שפתאום נתקפים באיזה תאווה, לא שרצה או חפץ ה', אני מבין.
אבל נתאווה זה נשמע קצת מוגזם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2010 16:11 |
|
| |
אי"צ להוריד את הכיפה.
גם לא יעזור לך להורידה לא תמצא בצד השני שום פתרון למצוקת חידת החיים.
צריך לחשוב ונסות להציע פתרונות. ובאם ישנם צריך להגדיר היטב את השאלות ולראות איך הם מותאמים לדרך חיינו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/5/2010 23:40 |
|
| |
הבעיההאמיתית בנושא שלפנינו. הוא בעצם יחוס המושג "רצון" בקשר לבורא, מושג זה הוא מושג אנושי המביע את התכוונותו של אדם לעבר גירוי גשמי\רעיוני. ואין שום אפשרות ליחסו לבורא.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2010 00:55 |
|
| |
להלן ביאור דברי הרמח"ל הנ"ל, ע"פ פירוש הרב פרידלנדר במהדורתו.
שטח אדמה שאינו עומד לבנייה, כגון שהשדה מיועד לזריעה, אין חסרון בכך שאין בו בניינים, אולם אחרי שיועד השטח לבנייה, העדרות הביניינים בו מהווים חיסרון, ורק בבניית הביניינים יושלם החיסרון, נמצא שהחיסרון אינו מהותי אלא נובע מחמת הרצון והייעוד.
כיוצא בדבר אצל הקב"ה, קודם שנברא העולם העדרותו לא גרמה לשום חיסרון או העדרות שמחה, כי ה' אינו צריך לזולתו, וכעת כשרצה ה' לברוא עולם הוא שמח במעשיו ושמחתו נובעת מרצונו, אבל אין הדבר מעיד שקודם לכן חסרה לה' שמחה, כי השמחה נובעת רק מהרצון, והיא אינה מהותית שצריך שיהיה עולם ובהעדרותו חסרה שמחתו של ה'.
להשלמת התמונה, צריך להדגיש כי רצון ה' אינו כרצוננו, ורצונו אינו רצון מחודש, אלא כשנדע להגדיר את מהותו גם נדע להגדיר את רצונו (לא נדע לעולם), אבל אין לו רצון מחודש, שנובע מחמת ידיעות מחודשות, אלא הכל היה גלוי וידוע מתחילה, ואין בו תחילה או זמן, וכל מה שנכתב זה לסבר את האוזן והשכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2010 01:34 |
|
| |
היא גופא היתה השאלה.
שבסה"כ העברת את החסרון שממנו בורח הרמח"ל, לזירה קדומה יותר והיא החפץ להמציא מערכת שבה יתכנו בנינים וכו, ומהו אותו החפץ אם לא השלמת חסרון.
דבריך בדבר סוג רצון אחר אצל הבורא, כי אצלו הכל נמצא בבת אחת ואין אצלו שינוי.
דרושים הסבר מינימלי כלשהוא. מה היה קודם הבריאה ומה עכשיו?
זה לא שינוי כל מה שמתחולל פה ביחס לאין הקדום?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2010 03:13 |
|
| |
הערה כללית, יפה להבנת דברי הרמח"ל, ולתיאולוגיה בכלל.
הדיון האנושי אודות הק-ל ובריאת העולם, איננו מתנהל מצידו של הק-ל, כלומר מניח את קיומו של הק-ל כנתון, ואז שואל מדוע וכיצד הוא פועל.
אלא התפיסה וההבנה האפשרית של הק-ל היא ע"י אגרגציה ואבסטרקציה טרנסצנדנטית של כל המציאות.
אנו שואלים מהי ההבנה הגבוהה יותר, שאנו מסוגלים להגיע אליה, כאשר אנו מנסים להשיג את העולם ואת סיבתו כמציאות מאוחדת (אוניטרית).
לנקודה זו מגיע הרמח"ל, והוא אומר שאנו מסוגלים להשיג עיקרון מאוחד של המציאות, שהוא להיטיב לנבראים.
מאחר והקב"ה הוא טרנסצנדנטי (קדוש), הרי שגם הרצון להיטיב הוא כבר שלב ביציאת הנבראים. גם העיקרון האחר של הרמח"ל (גילוי יחודו יתברך) הוא שלב בבריאת העולם.
אדון עולם אשר מלך, בטרם כל יציר נברא,
לעת נעשה בחפצו כל, אזי מלך שמו נקרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2010 12:32 |
|
| |
לצענע ,
שאף על פי ועכשיו אנו יודעים שהקב"ה שמח על כל מעשיו, והם לכבוד אליו, .. אז מפני החפץ והרצון הזה נמצאים לו לשמחה, כביכול, ולכבוד. כי ודאי החפץ הזה הוא הנותן מציאות הנמצאים האלה, ונקרא שאינו מושלם, אם אין מציאותם נעשה. והרי זה כמקום העומד ליבנות עליו בנינים וכו'... על כן רק על פי החפץ הזה חידשם כולם, ואינם מוכרחים בו; אבל גם הם בכלל הבניינים הממלאים את המקום הזה, כי אלו ואלו צריכים להשלמת החפץ הזה, וזה פשוט.
לענ"ד, מילים אלו הן הסבר וסיבה לבריאת העולם וחידושו לדעת רמח"ל, לא תיאור, למרות השימוש במילים, כגון: "כביכול", או " ואינם מוכרחים בו..".
|
|
|
|
|
