בקשת הסבר בדעת-תבונות לרמח"ל.

צא מאצטגנינות שלך, אני כתבתי –

   לדעתי, כל נסיון לפתור את בעיית נקודת התפר בין ה' ובין עולמנו הגשמי והחומרי [- כלומר כיצד רצון ה' הפך למציאות פיזית ] אינה אפשרית, ולעולם לא תהיה תשובה שתשבר אוזנו של בן אנוש בעל תבונה, ובהכרח יהיה צורך למלא את החלל בינינו ובינו יתעלה לפחות בש"י עולמות.

ואתה עונה -                 

יושל קלטתי אותך
עברת את מסלול נביכות-הדעת שאני עובר, והגעת למסקנה שאין אפשרות להבין את רצון ה'.
ומה זה נקרא ה' רחום וחנון, אצלך.
ואיך אתה נשאר שומר תו"מ אם אין בעיניך שום הסבר למה ה' ברא אותך ומה הוא רוצה ממך ולאן אתה אמור להגיע בככל.
האם יש לך איזה תזה על המתרחש כאן בעולם? 

אז עד שאתה שואל על התיזה שלי, אמור לי היכן מצאת בדבריי משהו שיצדיק את כל גיבובי המילים שכתבת  

ראה את דבריי אלה כהשלמה למה שהביא דרום חוקר בסוף דבריו, ומכיוון ששאלת על היחס בינינו ובין ה', אזכיר לך שחז"ל לא היססו לומר יותר מכך, והוא ש-כל העולם נברא וממשיך להתקיים רק בגלל ישראל שמקיימים את התורה ואת המצוות –

מהו ההסבר ההגיוני המאפשר אמירה נחרצת זו  ?

ובכן, 

א- מאחר וכל הווית האדם המבדילה אותו משאר הברואים היא היכולת שלו להשתמש בשכלו כדי להבין דברים אותם הוא קולט באמצעות חושיו, הרי שהוא לא יכול להניח מציאות חומרית ללא ממציא [- היינו, בריאת יש מאין ] - ולכן, אם העולם קיים הוא מיד חייב להניח שיש לו ממציא שקדם לו.

ומאחר וכן, אין הוא יכול להימנע מידיעה והכרה שכלית [= הנצרבת בתודעתו אפילו מכוח הוכחה שמקורה בתת מודע ] שקיים מצוי ראשון שהוא מחוייב המציאות, והוא הממציא כל נמצא.

במילים אחרות – אין בתודעת האדם אפשרות להכיר במציאות חומר כלשהו ללא ממציא, ומכיוון שכך- ה' מחוייב המציאות.

ב- מאחר ואחת מההשלכות של ידיעת מציאותו יתעלה מחייבת גם את הידיעה שהוא שלם בשלמות שאין בה חסרון כלל, אם כן, נראה סביר בהחלט להניח שהוא ברא את העולם לתכלית מסויימת, אלא שלא ניתן להצביע בוודאות על הסיבה והתכלית שלשמה הוא החליט לברוא את העולם, שהרי הוא לא חסר מאומה גם בטרם נברא העולם ?

ג- כמה תשובות ניתנו לכך ע"י חכמי הדורות [- כגון : רמב"ן, החינוך, רמח"ל ואחרים ש-  מי שהוא טוב יש לו רצון להיטיב..  ועוד תשובות ], שניתן להתווכח על כל אחת מהן, כפי שאומנם אני עושה כאן.

ברם, מאחר ועל כך שמציאות ה' יתברך היא ידיעה שאין בה אפשרות למחלוקת [- לפחות לאדם שלא נלחם נגד ההגיון הבסיסי ביותר, והוא, שחייב להיות מצוי ראשון לכל נמצא ]- הסיבה השכלית וההגיונית ביותר היא לומר לפחות - שהעולם נברא כדי שיכירו בני האדם באלוהותו של המצוי הראשון  [- מבלי להיזדקק לשאלת החסרון ].

ד- מימי קדם ועד ימינו היו כאלו שעזבו והזניחו את ה', והעניקו את היכולת לברוא ולקיים את העולם ולהיטיב עמהם, לנבראים אחרים [- או לעולמות שנמצאים כביכול, בינינו ובינו יתעלה], והתחילו לייחס להם כוחות ולעבוד אותם בכל מיני עבודות - ואלו הם הנקראים עובדי עבודה זרה.

אלא שמעתה יהיה קשה אם כן - שאם אמרנו שהעולם נברא על מנת שבני האדם יכירו [-לפחות] באלוהותו של ה' יתרומם ויתעלה, מדוע העולם בכל זאת ממשיך להתקיים, למרות שאין העולם מכיר באלוהותו ? [- שוב, בהנחה בסיסית ביותר שלשם כך נברא העולם ! ]

ה- לפיכך, העובדה שהעולם בכל זאת מתקיים, למרות ההכחשה הכמעט מוחלטת של רוב באי עולם בה' ואי ההכרה באלוהותו יתעלה, ולמרות הייחוס של כוחותיו ופעולותיו לנבראים אחרים מלבדו - מחייבת לומר שהוא קיים רק בזכות אותם אלו שעדיין ממשיכים לעבוד אותו ולהכיר באלוהותו, היינו עם ישראל המקיימים מצוותיו .

ולכן לא תהיה זאת הפרזה אם יבוא חכם ויאמר בוודאות מוחלטת [= הנשענת על ההגיון והשכל ] שאם לא היו ישראל מקיימים את התורה - היה העולם חוזר לתוהו ובוהו.

והביאו חכמים ראייה לכך מן הפסוק " אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי .

א- גם את זה כתבתי ושמא נעלם ממך..

 ד- מימי קדם ועד ימינו היו כאלו שעזבו והזניחו את ה', והעניקו את היכולת לברוא ולקיים את העולם ולהיטיב עמהם, לנבראים אחרים [- או לעולמות שנמצאים כביכול, בינינו ובינו יתעלה], והתחילו לייחס להם כוחות ולעבוד אותם בכל מיני עבודות - ואלו הם הנקראים עובדי עבודה זרה.

תוכלי להשוות את דברי אלה עם הלכה א' בהל' ע"ז לרמב"ם ותמצאי שזו דרך בדוקה ומנוסה ועתיקה לעזוב את ה' ולעבוד את זולתו [- גם אם הוא ברקע ], למרות שאין ספק שמדובר בבעלי שכל.

ב- אם לא היו בעלי שכל, לא היו שנואים בעיני ה'.

ג- כתבת - האם לא מוזר לומר שהקב"ה לא מושלם אם אין מציאותם נעשה? האם מושלמותו של הקב"ה תלויה במשהו.?

השאלה עלי או על הרמח"ל ?

תוקן על ידי צענערענע ב- 16/05/2010 20:44:19

א-  אם אדם עוזב את אשתו הטובה לטובת שפחה נחרפת, זה לא אומר שברגע זה אבד לו השכל, אלא, זה אומר שהוא בחר להתחשב יותר בנטייות לבו [- רגש] וחולשותיו מאשר בשכלו שעדיין קיים-השאלה היא רק אם הוא עשה דבר אמת או נכנע לשקר.

ב-  אמנם כתבתי שזו סיבה שאותה מציין רמח"ל, אך היכן כתבתי שהיא מתקבלת על הדעת ?!

א- שכל הוא הכלי הטוב ביותר לבחון מהי אמת, ואילו הרגש הוא כלי גרוע לכך [- ואפילו אם הוא רק שותף ]

ב- אני טוען

1-       כל תושב יכול להגיע לכנרת באמצעות הרכב שלו.

2-       רק חלק מהתושבים הגיעו עם רכבם לכנרת.

המסקנה שלך :  לאלו שלא הגיעו לכנרת אין רכב

[= לדוג' : אם אמרתי שכל אדם בר דעת יכול לידע בשכלו שיש מצוי ראשון  אלא שהרוב עזבו אותו לטובת מישהו אחר

    את מיד מקשה - אם כן משתמע מדבריך שלרוב באי עולם אין שכל בקדקודם. ]

הטענות החוזרות אצלך הם בסגנון שמתאים לאנשים שאוהבים להתווכח ולהתנצח, ואם צדקתי, אז שום דבר לא יניח את דעתך. אולי גם אם אומר לך שאני פוסק לפי רב פלוני , סימן שאני שונא את רב אלמוני ?!

אשמח לשמוע ממך הסבר טוב משלי לשאלת פותח האשכול

לפוסט,

א- מנין לך שדבר גשמי (או רוחני או כל הגדרה שתהיה) צריכה ממציא? איזה מידע חוץ-יקומי אתה נושא איתך, שאתה קובע על-פיו שאם ישנה מציאות כל שהיא, יש לה התחלה. בגלל שלציור יפה חייב להיות מתכנן ומצייר , חייב להיות כן לכל היקום?

השאלה היא עליך ולא עלי משום שאני יכול להוכיח לך שלכל נמצא יש חומר שקדם לו,  ומניין לך, פוסטליבובץ,  שיש דבר גשמי ללא ממציא ?

הרי גם אתה טוען ש- אין לאף אחד מאיתנו שום הכרה מעבר להכרה הרגילה של הנמצאים בסביבתינו, ועל פיהם לא יתכן שום מידע על היקום עצמו- הכרה שמחוצה לו. ???

איזה מידע חוץ יקומי אתה נושא איתך ???  במציאות שבה אתה חי אתה מכיר או שמעת על מציאות כזו ??

והרי לא פתרת את חידת מוצא היקום בכלום אם לא פתרת את תחילת הבורא שלו. פשוט החלפת חידה בחידה.

היכן מצאת בדברי שבאתי לפתור את חידת היקום ??

כל מה שטענתי הם טענות שהם בתחום התודעה שלנו –

א-       מצוי ראשון הוא מחוייב המציאות.

ב-       לעולם לא נדע כיצד נברא העולם .

ג-        אין ודאות מוחלטת מדוע נברא העולם אלא הנחה סבירה בלבד, והיא שלפחות נכיר באלוהותו .

ד-       לכל הנ"ל יש השלכות מחייבות

מי ששולל את א ו- ב חוטא לשכל הישר [- ההדגשה בשביל צענע ]