|
|
| נשלח ב-13/1/2014 16:06 |
 |
| |
בתי המקדש לא שמשו אף פעם את מטרת בניתם ולא קימו את שמם. להפך הם היו מרכז השחיתות והמוסר.
אין כל הבטחה שהשלישי, אם יבנה יהיה שונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2014 17:44 |
|
| |
בית המקדש הראשון היה מרכז של טהרה וקדושה ואמת ושלום, בו נמצאו הכהן הגדול והסנהדרין הגדולה ומשמרות הכהונה,
על-כן נאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו. בדורות האחרונים של בית ראשון, כשיהודה חטאו בע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים, גם בית המקדש וכהניו הושחתו. בית המקדש השני היה מרכז של טהרה וקדושה ואמת ושלום עד לסוף ימיו של שמעון הצדיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2014 19:52 |
|
| |
אתה מדבר מתוך הרהורי לבך. במשכן שילה היתה כבר שחיתות מינית על ידי בני עלי הכהן זה מסופר כנראה הרבה לא מסופר, תעשה טובה ועל תצטט את הגמרא דבריה אין להם על מה לסמוך חוץ ממשאלת לב,
בבית המקדש הראשון המלך שלמה עבד עבודה זרה כשהמקדש היה קיים, המלכות נקרעה בזמן מקדש ראשון. הדבר לא בדיוק מעיד על השראת השכינה והשפעת השלום.
בתחילת הבית השני, לא ידוע הרבה חוץ מפנטזיות, בארץ היו בקושי 1500 יהודים\ כשהבית החל לפעול החלו לפעול גם השחיתויות.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2014 19:56 |
|
| |
ירוחם
כיצד אתה רואה את ימות המשיח?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2014 20:38 |
|
| |
במאמר שהביא נישטאיך, מוזכרים הבטויים 'תפיסת זמן' [ע' 40], 'עולם ערכים', 'שנוי ערכים' [ע' 45]. על תוכנם לא נאמר. בית הכנסת הוא מקום מפגש של המאמינים, מקום עבודתם את האלהים. מקום בו אמור להתבטא היחס בין כל הצדדים במפגש: אדם, חברה, עולם ואלהים. מה הפקידו של האומן, האדריכל המתכנן את בית כנסת. מה הוא אמור להבין ולבטא בשאלות האלו. אסתטיקה היא תורת היופי, תורת האמנות, חקר ההנאה מן היפה והאמנותי, והשיפוט שלהם, גם מקומם ותפקידם של האמן והמעשה האמנותי. אסתטיקה היא מקצוע מורכב וקשה. אינני יודע אם חכמינו עוסקים בשאלות אלו ומעצבים אלו שהם רעיונות. מוסיקה, אדריכלות, ציור, ספרות, תאטרון, יוצרים אסתטיקה ומבטאים אותה. ודאי שיהודים בנו, חברו מנגינות, תכבו יצירות ספרותיות. השאלה שמקסמן שאל בענינה של המוסיקה, והיא מורחבת כעת לכלל מעשה האומנות, אם היה במעשה האומנותי הזה מחשבה אסתטית מקורית משל היהודים, כדרך שהיו כאלו לאחרים.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2014 21:44 |
|
| |
אמנות יהודית הינה נאמנות לקב"ה.ירושלמי: ובצלאל בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה, אותו משה אין כתיב כאן, אלא אשר צוה ה' את משה, אפילו דברים שלא שמע מפי רבו הסכימה דעתו כמה שנאמר למשה מסיני. ברור שהן המחשבות של בצלצל בבניית המשכן והן המחשבות של דוד ושלמה בבניית בית המקדש יסודן ביראת רוממותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2014 22:08 |
|
| |
בעל
אני לא מדמיין את ימות המשיח. הרמב"ם כותב עולם כמנהגו נוהג .
אני רוצה לפתוח אשכול בנושא בית המקדש, האם אנחנו באמת מיחלים ברצננות וחושבים על כך בצורה ריאלית.
כשהייתי ילד שרו באידיש תגדי רבי -מה יהיה כשמשיח יבא?- ענה הרבי-כשמשיח יבא נאכל את הלויתן וכו'
אני לא אוהב דגים גדולים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2014 09:17 |
|
| |
כיוון שהדיון (כרגיל:) עבר לנושאים אחרים לגמרי, הרשו לי לחזור למקור (ולסיים את הדיון?) בקטע הבא, המהווה תשובת המשקל לרעיונות חילול הקודש שעלו כאן בדבר השוואת מוסיקת הלויים המקורית (=הפלמנקו) לכל מיני מוסיקות מסיטרא דמסאבותא דאומות העולם, כגון ג'עז, מוסיק"א קאמערי וכדומה, עליהם קונן הנביא "הפורטים עלי נבל כדויד חשבו להם כלי שיר":
האמא של הבּוּלֶרִיַאס
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2014 09:27 |
|
| |
עודד <אם היה במעשה האומנותי הזה מחשבה אסתטית מקורית משל היהודים, כדרך שהיו כאלו לאחרים> אם היתה "מחשבה אסתטית מקורית משל היהודים", למה היו בתי הכנסת הקדומים בצורת בסיליקה, ולמה היו שם בפסיפסים של גלגלי מזלות תאומים לא נימולים? _____________________ בעל <כיצד אתה רואה את ימות המשיח> "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו, ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה, וכן לא יחשב הקצין, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים, אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו. (רמב"ם, הלכות מלכים פרק יב הלכה ב).
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2014 09:50 |
|
| |
נישט
לא בקשתי תחזית, בקשתי משאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2014 11:46 |
|
| |
ירוחםשמ, מן הלוויתן מיצרים שמן דגים. אם חו'ח תאלץ אי פעם במצוות הרופא ללגום מן הדבר הזה, מובטח לך שאתה מתפלל יום יום על ברכיך שלא תאנס לכך לא בביאת המשיח ולא בגן העדן. זה מה שיש בתפריט אצלם. עודד :)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2014 12:12 |
|
| |
עודד
יש לי חדשות בשבילך שתיתי בציווי הרופא בילדותי שמן דגים, אבי שהיה חסיד סאטמר התלבט אם מותר, לא בפיקוח נפש, לשתות שמן של דג טמא. כלומר אצלי כבר משיח כבר בא. כבר טעמתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2014 12:49 |
|
| |
הקשבת פעם למזמורי תהלים? שיריו של דוד כתובים עם נשימות בין פסוק לפסוק ובתוך הפסוקים, ממקום של השראה והשתאות ופליאה ודומיה. כל מי שהאזין לנגינת הלויים בבית המקדש, היה מרגיש אהבה וכיסופים לקב"ה עד כלות נפש. לא ברוח גדולה ולא ברעש ולא באש אלא קול דממה דקה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2014 12:51 |
|
| |
הבעיה היא לפי הגמרא שאת מזמורי תהילים חיברו טרם בנית בית המקדש.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2014 14:14 |
|
| |
בעל
<לא בקשתי תחזית, בקשתי משאלה>
הזכרת לי:
בבית האבות בו אני מתנדב, היתה אשה חרדית שכתוצאה מאירוע מוחי היתה משותקת ווהיתה מרותקת למיטה מספר שניםו, היתה שם אשה מחוב"דת שהיתה באה לבקר אותה, יום אחד שאלתי אותה לשלומה של אותה האשה החולה, והיא ענתה לי: היא צריכה את המשיח!
איני יודע אם לשם כך צריך העולם היהודי את המשיח, אבל אותה האשה המשותקת היתה (בלשון עבר, מפני שמאז אותו זמן היא נפטרה) צריכה אותו כדי שתקום ממיטתה.
שים לב לדברי הרמב"ם בהלכות מלכים פרק יב הלכה ד: "לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בעכו"ם, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא, כמו שביארנו בהלכות תשובה".
התאווה למשיח "כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, וכדי שיזכו לחיי העולם הבא", היתה תאוות החכמים; אנשים "מן השורה" צריכים אותו כדי לפתור בעיות אחרות.
|
|
|
|
|
