המלבים וקאנט. מתחילים בחידה ומשם הכל פתוח

      לכבוד ר'  ,,,,,,,,,, שליט"א                       עתק להרב,,,,,,,,,,, 

 בנוגע למאמר של הרב  ,,,,,,,,,,,

יכול להיראות שם במאמר שכאילו הגאון המלבי"ם והח"ח היו ח"ו משכילים, הרי המלבי"ם סבר כך, שהספרא קדם למשנה, וזה לשונו הקדוש: בצד אחד יצא לבאר ולפרש את דברי הספרא, הוא הארמון החבור הקדמון ישוב בו האימים לפנים, בו יסדו הבונים התנאים הראשנים מוסדות תורה שבע"פ ועמודי הקבלה במשניות וברייתות וכו' עיין שם עוד,

ולא רק המלבי"ם, הרי החפץ חיים בהקדמה על הספרא, וזל"ק הלא התורת הכהנים על ויקרא ומכילתא וספרי הם יסוד תורה שבע"פ שהם הולכין וסופרין כל אותיות שבתורה ומבארין אותם ע"פ תורה שבע"פ המסורה לנו מסיני והם מקור כל המשניות והברייתו,בהמשך שם, כיון שהיא יסוד תורה שבע"פ, ע"ש:

ועיין בברכות יח' ב' על בניהו בן יהוידע, (שהיה בזמן דוד המלך,שאמרו אליו שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני; והיה הרבה לפני אנשי כנסת הגדולה?) איכא דאמרי דתנא סיפרא דבי רב ביומא דסיתוא, ותוס' שם ר' חייא דרש מ"הארי", שהוא חמור שבספרים,(תוס' התכוון לצייונים והסמכתות?)

ועיין מדרש משלי, הקב"ה אומר לו בני תורת כהנים למה לא שנית?,וכו' ובהמשך שם  וכל דין שדנו ישראל לא דנו אלא מתוכו,(כלומר מתורת כהנים) ע"ש

ועיין בספרא, בפסוק יד: ואם לא תשמעו לי ולא תעשו וכו', דרשו,לא תשמעו למדרש חכמים,(משמע שהדרש שתהיו עמלים, מתכוון למדרש חכמים,) ועיין בספרי ראה פס' נט' אלה החקים.אלו המדרשות. ובספרא כו' נד' אלה החקים. אלו המדרשות.ובכן בקידושין לז, אלה החקים. אלו המדרשות.

עיין מגילה יט' ב' מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה (פי' שהראהו מה שעתיד להיות,) דקדוקי תורה (רש"י:ריבויין אתין וגמין, מיעוטין אכין ורקין.) ודקדוקי סופרים, ומה שהסופרים עתידין לחדש,ע"כ (לפי הלשון "שהראהו" אפשר להבין את מאמר חז"ל "אפילו מה שתלמיד וותיק עתיד להורות (לחדש הגר"א)לפני רבו כבר נאמר למשה בסיני" אני מנסה להסביר,את הסתירה כביכול, בין החז"לים, מצד אחד, המדרש בשמות,"ככלותו" והגמרא במנוחות, על ר' עקיבא, והמדרש בבמדבר על ר' אליעזר, ומצד אחד, הירושלמי, "אפילו מה שתלמיד וותיק עתיד להורות (לחדש הגר"א) לפני רבו, כבר נאמר למשה בסיני" כלומר כבר נאמר בנבואה משעתיד להיות, ולא שמשה, לימד לכלל ישראל, כל הדרשות ,כולל החידוש, שחשמל זה בונה, מהחז"א, או לפתוח פקק ברזל מבקבוק, זה עשית כלי, ממנחת שלמה, )

עיין סנהדרין פח' ב' אם שמעו - אמרו להם,(פי' אם יש קבלה מסיני, או מסורת? אמרו להם,) ואם לאו - עומדין למנין.(בשביל מה? עמדו למנין, הרי לא שמעו? והבן,) רבו המטמאים - טמאו, רבו המטהרין – טהרו,

ועיין באגרת רב שרירא גאון, וזל"ק, ספרא וספרי דרשי דקראי אינון והיכא רמיזא הלכתא דקראי, ומעקרא במקדש שני (כנראה לפני המשנה) ביומי דרבנן קמאי לפום הדין אורחא הוו תני להון,ועוד שם, והני ברייתא דתוספתא וספרא וספרי הילין ברייתא כלהו הוו תנו להו רבנן קמאי,(בתחלת בית שני, אפילו עוד לפני:"קמאי" יכול לתפרש עד סיני ממש, ראה לעיל מבניהו בן יהוידע,) ואתו ר' יהודה ור' נחמיה ור'שמעון וליקוטינון כל חד מניהו דיליה, ספרא ר' יהודה וכו' וכלהו אליבא דר' עקיבא כי כלם תלמידי ר' עקיבא הם,ע"ש:

והרמב"ם בהקדמה ליד החזקה כתב כך: רב חיבר ספרא וספרי לבאר ולהודיע עיקרי המשנה. ור' חייא חיבר התוספתא לבאר עניני המשנה. וכן ר' הושעיא ובר קפרא חיברו ברייתות לבאר דברי המשנה. (ראה והבן את ההדגשה שהדגשתי) ע"כ:

כל הדורות היה מובן מאליו שזה הסדר, מדרשי הלכות ואחר כך בא המשנה והתלמוד, הרי רוב פירוש רש"י הקדוש, מקורו במכילתא ובספרא ובספרי, (רש"י הקדוש, ראה את זה כפירוש על התורה, לא כאסמכתא,) עיין   במשנה ברורה ס' מז' ס"ק ג' בין למדרש: והמחבר גם כן מודה בזה אלא דס"ל דהוא בכלל מקרא: הרי רואים שזה הסדר, מקרא, מדרש, (שהם בכלל מקרא) משנה, גמרא,

אני פונה לכבודכם ר'  ,,,,,,, שליט"א בגלל אתם, שמתעסקים כל השנים במחשבת ישראל, יבין לרוחי, שבלי האני מאמין הזה, יהרסו כל היסודות,

לפי שיטת הריא"ה שהרב ,,,,,,, מסתמך, הרי לא מתקבל על הדעת, שאם באבלו של משה נשכחו אלף ושבע מאות הלכות, (הרי לפי הריא"ה לא שייך להחזיר בפלפול כי הכל מקובל מסיני ואם נשכח אז נשכח,) אז כמה באבלו של יהושע, ובזמן שפט השופטים, וקרע מלכות ישראל, וחורבן בית ראשון וכו' וכו' ? הרי כאן הפרצה לעשות ללעג וקלס למסורת ח"ו, אבל לשיטת המלבי"ם הכל מובן, תורה בכתב ובע"פ אם כללי הלימוד והדרש קיבלו מסיני, אז משנשכח החזירו לפי הכלולים כמו עתניאל בן קנז, כמו בועז, בעמוני ולא עמונית,וגם אצל משה ואהרן עצמם שמשה הודה לו, וגם הגמרא הידוע במנוחות כט' ב' אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו.(למה נתיישבה דעתו הרי לא ידע מה הם אומרים, ולא זיהה שהוא מסר או שמע כך בסיני? רק בגלל שכל תילין תילין של הלכות שר' עקיבא דרש, דרש לפי הכללים שקיבלו מסיני, נתיישבה דעתו של משה, אחרת אין לזה אסבר למה משה לא הבין מה הם לומדים,)  

ובבמדבר רבא: ר' אחא בשם ר' חנינא אמר בשעה שעלה משה למרום שמע קולו של הקב"ה שיושב ועוסק בפרשת פרה אדומה ואומר הלכה בשם אומרה ר' אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים אמר לפניו רבון העולמים יהי רצון שיהא מחלצי אמר לו חייך שהוא מחלציך ,(מכל זה משמע כהמלבי"ם)

במכתבי להרב,,,,,,,,, למאמר הקדם  ,,,,,,,,  ציטטתי את המדרש בשמות רבה (וילנא) פרשה מא ד"ה ו ד"א ויתן וכי כל התורה למד משה כתיב בתורה (איוב יא) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ולארבעים יום למדה משה? אלא כללים למדהו הקב"ה למשה, הוי ככלותו לדבר אתו, ע"כ:

הגמרא ביבמות שהרב ,,,,,,, מצטט, משמע להפך ממה שהוא מוכיח, הרי מזה שרבי יוחנן התפעל מר' אלעזר ודימה וזיהה, את הלימוד מהספרא, כלימוד שמשה לימד מפי הגבורה, (משמע שזה הדרך שלמד משה רבינו, כנ"ל ממדרש שמות,) מזה שר' יוחנן, קיבל את הדרש, ולא ביקש מקור או קבלה, משמע כשיטת המלבי"ם, ומזה שר' יוחנן הקדיש שלשה ימים וכו', להחליט שלא למדו? הרי ר' אלעזר וריש לקיש כן למדו וידעו, ר' יוחנן ראה שר' אלעזר וריש לקיש זכרו, החליט לשנן עוד פעם, עיין רש"י בחולין סו' א' תנא דבי רב - קרי לברייתא קמייתא ששנויה בתורת כהנים דמקרי ספרא דבי רב לפי שהיה שגור בבית המדרש בפי כולם ע"ש:

ועוד ? אפילו אם נניח, שבעיקר עסקו במשנה, זה יהיה מובן מאליו, בגלל אין לך מידה גדולה מזו, אמר רבי יוחנן:   בימי רבי נשנית משנה זו, שבקו כולא עלמא מתניתין ואזלו בתר תלמודא. הדר דרש להו: ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד. (עיין בב"מ לג ע' א' וב') כמו היום עוסקים בעיקר בהראשונים בפוסקים בהרמב"ם בשולחן ערוך ואחרונים בהלכה למעשה,

שמעיינים באגרת רב שרירא גאון, משמע שם שמטרת רבי לחבר את המשנה היא, שההלכות יהיה ברור ופשוט בלי מקורות ואריכות דברים, (כמו שהרמב"ם עשה ביד החזקה) ע"ש סע' כח': אחרי רבי בזמן האמוראים, שלא היה להם ברור המשנה של רבי,(ורבנן אמוראי דבתר רבי הוו צריכין טובא להלין ברייתא, דמנהון מנפקן כל מילי עמיקתא דאמרינן במתניתין בלישנא קייטא וברמיזי ובכללי, ויוצאין מהם ענפין וחדושי' ותולדות, כי לא חבר להון רבי אלא עקרין דלהון, ולא פשט דמויי דאית להון: שם מד' ) חזרו האמוראים למקורות של רבי, שהם ספרא ספרי והברייתות וכו' ומזה יצא לנו כל התלמוד, (כמו שעשו כל הפוסקים אחרי הרמב"ם, ויצא מזה הבית יוסף והשולחן ערוך וכל ספרי האחרונים עד היום הזה, ב"ה: בזכות רבי הקדוש, יש לנו את התלמוד, ובזכות הרמב"ם, יש לנו את השולחן ערוך ושער הפוסקים,)   

אני מקווה שכבדכם, לא יתן, לדעת יחידה, להפוך את יסודות הדעת, הגם הריא"ה, כיוון לשם שמים, במלחמתו נגד המשכילים, זה מזכיר לי, שאברך אמר לי פעם שהרמב"ן רח"ל לא האמין במדרשים, אמרתי לו אין כזה רמב"ן, אז החכמולוג ציטט לי מהויכוח של הרמב"ן אם המומר , והמבין יבין,