איך יודעים שה' אומר תמיד את האמת (שאלה ומצוקה)

שלום עליכם

ניסיתי להבין האם ה' אלוקים אומר תמיד את האמת.

אולי הוא מתבטא במניפולטיביות, כמו פוליטיקאי, לשם הישרדות או סדר חברתי.
ואיך אנו יודעים שהוא תמיד אומר את האמת בתנ"ך?

הבנתי שישנם כאן המיגעים את עצמם בלימודי הפילוסופיה,ותהיתי כיצד הנכם משלבים פילוסופיה ואמונה? על מה נסמכת אמונתכם?

***
ההודעה תוקנה על ידי מיימוני. סולקו ביטויים קשים שאין מקומם כאן ובשום מקום.
מותר לשאול כל שאלה, אבל בדרך ארץ.
אין דעתי נוחה לגמרי מן הניסוח, אבל לא ידעתי לסדרו טוב יותר. והשאלה אכן צריכה תשובה.

יש להזכיר לפותח האשכול כי בתור משתתף חדש עליו לשלוח את האשכול המוצע לבדיקה אצל אחד המנהלים (לתיבתי האישית או לתיבת עצכח. נראה שווטו חזר! אין לפתוח אשכולות חדשים ללא קבלת אישור! זה מאד מטריח את המנהלים....

תוקן על ידי עצכח ב- 16/05/2010 21:51:59

כמה הערות.

א. השאלה אם האלוקים תמיד אומר את האמת היא שאלה חשובה. והתשובה היא שלא.

דוגמא מפורסמת: כאשר ה' סיפר לאברהם, במעשה שלושת המלאכים שבאו לבשר את שרה על הולדת יצחק, על התגובה של שרה, הוא שינה.

על שרה מסופר: ותצחק לאמור: ואדוני (=אברהם) זקן.
וה' אומר שהיא צחקה על עצמה: ואנוכי זקנתי.

ואכן מכאן למדו חז"ל שמותר לשנות מן האמת במקום הצורך, והרי כך נהג ה' עם אברהם.

(פרשנות זו מוקשית מאד לשיטת הרמב"ם שהכל היה בחלום אברהם. אבל לא אצא מן הענין. ויש גם ליישב).

***

ב. אמנם השאלה אם ה' אומר אמת טעונה הבהרה.

מצד אחד, אנו יודעים כי ה' הוא אלקי אמת. מבטיח ואינו מכזב. (אבל כאשר הוא כועס הוא מקבל את השבים ומוחל ומעביר עוון).

כך שלומר עליו שהוא "אינו אומר את האמת" זו לשון מטעה. הכוונה היא שה' לעתים משיג את האמת ואת המוסר והצדק שהוא חפץ בהם בדרכים עוקפות.

אבל לא שהוא משקר למען השקר או למען אינטרסים.

ג. עוד דוגמא לדבר. כאשר יצאו ישראל ממצרים, נאמר כי ה' נחם דרך מדבר סיני ולא בדרך הקצרה דרך הים, כדי שלא ייתקלו מהר מדי במלחמה (עם פלשתים).

זה לא היה שקר. ה' רק חסך מהם דרך מסוכנת. אבל עדיין יש כאן התחשבות בפסיכולוגיה האנושית כדי להשיג תוצאות שלא בדרך נס אלא בדרך שהיום מכנים "טבעית".

כך שבהחלט יש לומר שה' מכוון את האדם ואת העם בדרכים מחוכמות ו"פוליטיות".

ד. כאשר ה' שלח את שמואל להכתיר את דוד למלך, פחד שמואל ללכת. שמא ישמע שאול ויהרגנו.

ה' לא ענה לו שיעשה לו  נס ויינצל. (ומכאן יש לדון למה שמביאים כי מי שיתחזק באמונה לא יקרה לו כלום... מקום ששכיח הנזק זה אחרת, וכך אמרו בגמרא על פסוקים אלו).

ה' אמר לו שיקח בהמה ויאמר שהוא מגיע כדי להקריב קרבן, ויעלים את החלק השני של הסיפור, האמת לגבי הכתרת דוד.

ואני משער שיש עוד דוגמאות רבות לזה.

***
כלומר, ה' בהחלט נוקט בצעדים שהם "פוליטיים", לפי תנאי המציאות, ואינו בוחר לעשות ניסים שמשנים את גדרי הטבע המוכר לנו.

אבל

הוא עושה זאת למטרות טובות ונאצלות. למען האדם. למען האבות. למען עם ישראל.

_________________

התגובה הקודמת היא מידי מיימוני.

לגבי השאלה: איך יודעים שה' אומר אמת בכל הפסוקים נראית דומה לשאלה איך יודעים שמה שמסופר במקרא הוא אמת.

זו הנחה. אפשר להצדיק אותה באופנים שונים. היו עליה דיונים מהיבטים שונים. אבל אני משער, ואפשר שאני טועה, שאין כוונת בעל האשכול לחפש ראיות לנכונות המסופר במקרא.

מה שמניע אותו, אם הבנתי, הוא הפירוש של מה שמובא במקרא. גם אם הכל אמת, איך ה' מצטייר לנו.

האם הוא אל רב חסד ואמת, כפי שה' אומר לנו על עצמו, או שאפשר להבין את התנהגותו אחרת.

זו כמובן שאלה שיש בה יומרה רבה. וכי יתנשא היצור לדון את יוצרו. אבל ניתן מאד להבין את התחושה שעומדת מאחורי חשש כזה.

ברגע שאדם מתחיל לשאול את עצמו את השאלה הזו, ומתחיל לפחד מן התשובה, אזי רע ומר לו. אם אין אדם יכול לתת אמון בה', במה כן אפשר לתת אמון.

וזו מצוקה אקזיסטנציאליסטית ממדרגה ראשונה. והיא שייכת לתחום זה (כפי שהיא שייכת גם לתחום הפסיכולוגי, אבל אני מבקש לדון בה מהבחינה הפילוסופית ולא הפסיכולוגית).

כפי שענה מקסמן, אם הבנתיו, אזי הוא הציע לשואל שיתבונן בנסיון חייו, ומתוך ההשגחה הפרטית שמלוה אותנו, להשיב לעצמו את הבטחון והאמון בה'.

אבל כפי שהעירו למקסמן, לא כל אדם נהנה מביוגרפיה מאושרת (אם גם אני משער שגם מקסמן הציג רק מבט חד צדדי על חייו. לכולנו רגעים וקטעים מאושרים ופחות שמחים, נסיונות ונפילות ושעות שבהן אנו מטילים ספק בכל וגם שעות הפוכות שבהן הכל כדאי וליבנו מלא תודה לה' על חסדיו).

איך יכול אדם אם כן למצוא את תחושת האמון בה' אם זו אבדה לו?

וזו ודאי שאלה גדולה היא וראויה לתשובה.

(גם זה כתב מיימוני).