|
|
| נשלח ב-17/5/2010 12:34 |
 |
| |
אגב, ישנו פתרון נוסף במקרה של התנגשויות, הוא נקרא שקר לבן. אך הוא מבוסס על ההנחה שהבעיה היא רק ב"מעישה שקר", ואין בעיה ב"חלויס שקר" כלומר לכך שהשקרן הלבן גרם לשומע להבין שקר.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 14:16 |
|
| |
"יש להעיר הערה כללית (שאולי ר' מיימוני התכוון אליה ברמיזה, ובכ"א לא הבהיר זאת לגמרי): קשה למצוא למושג אמת מובן מוחלט (בפילו' החל מהדיאלוג גורגיאס אצל אפלטון). בכ"א ניתן להעיר על שני מובנים שיכולים להתקבל בקלות יחסית, 1. התאמה למציאות (באיזה מובן? י"ל ואכ"מ) מבחינה מדעית – היסטורית פיזיקאלית ביולוגית וכד' = אמת מדעית. 2. התאמה למציאות מבחינה התנהגותית, קרי, כך נכון להתנהג במצב נתון = אמת התנהגותית. האם תמיד ישנה חפיפה בין שני האמיתות הנ"ל? כלומר האם תמיד נכון להתנהג בהתאם לאמת המדעית. לדוגמא, נניח שילד בא לאימו ושואל אותה "האם את אוהבת אותי". מה לעשות אך האם הזו ר"ל שונאת את בנה (היא רצתה בת, הוא לוקח את כל הצומי של הבעל), אם היא תאמר את האמת המציאותית יחרב עליו עולמו. אם נאמר שהאמת ההתנהגותית נגזרת לחלוטין מהאמת המציאותית, יוצא שהאמת במקרה זה, היא שהאם תאמר "לא בני, אני שונאת אותך". אך ניתן להעלות לא מעט סברות לכך (ויש להאריך בכך אך אכמ"ל) שההתנהגות הנכונה במקרה זה כלומר האמת ההתנהגותית, היא, שהאם תשקר ותאמר "וודאי בני, אני אוהבת אותך עד מוות (כולל)". ולכן האמירה השיקרית מהבחינה המציאותית, היא האמירה האמתית (קרי, כך נכון לומר) מהבחינה ההתנהגותית ובמובן הזה האם אמרה את האמת"
אתה מערבב בין שני מושגים קרובים אבל שונים:אמת ונכון.
על אהרון הכהן נאמר שהוא שינה מפני השלום אבל לא נאמר שהוא התנהג באמת התנהגותית.
ניתן אולי לומר שהתנהגותו היתה נכונה אבל לדעתי אין מושג הקרוי אמת התנהגותית.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 18:30 |
|
| |
למה? אני מוכן לקבל שחז"ל לא הכירו במה שכתבתי, אך אין זה הופך אותם לשגויים. אשמח אם תבהירי יותר, מדוע לדעתך אין כזה דבר אמת התנהגותית. ואגב את בהחלט צודקת אני אכן מניח שאחד הפירושים האפשריים למושג אמת זה נכון. אמת מציאותית = נכון מציאותית = תואם את המציאות. אמת התנהגותית = נכון התנהגותית = תואם את ההתנהגות הראויה. כמובן מונח על גבי תפיסה מודרניסטית ביחס לערכים, וי"ל.
תוקן על ידי שומר_תוכחת ב- 17/05/2010 18:43:38
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 20:31 |
|
| |
לפי דבריך אין הבחנה בין האמת כפי שהיא לבין דבר הראוי לעשותו.
בדוגמא שהבאת האמת,מרה ככל שתהא,היא שהאם אינה אוהבת את בנה.
להגיד את האמת במקרה זה לא יהיה נכון.
שים לב שאחד מפרושי המילה נכון הוא ראוי.(מה שלא ניתן להגיד על המילה אמת)
להבהרת ההבחנה הדקה אתן דוגמא של המשפט הבא :"מצאתי לנכון לשקר לבני." שפרושו -זה היה נחוץ לשקר לו.זה היה ראוי לשקר לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 20:50 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | | לכן לירוק (ברוך הבא אל הפורום): מדוע לא תביא דוגמאות היכן כותבי התנ"ך עבדו על עצמם? *--{cps..1}* |
|
ברוך הנמצא, אדמו"ר הפורום.
כשאמרתי 'כותבי התנ"ך עבדו על עצמם' התכוונתי שאם כל המקור לדבר אלוקים זה התנ"ך, הרי שצריך כמובן לברר קודם אם התנ"ך אכן דובר אמת. מכיון שברור שלא מדובר כאן בכותבים מניפולטורים ששיקרו במצח נחושה [כמו פוליטיקאים למשל], הרי שודאי האמינו במה שכתבו. לכן נשאלת השאלה רק אם לא שכנעו את עצמם.
דוגמאות? כרגע עולה בדעתי ענין מלאכת המשכן שכבר כתבתי עליו בפורום נכבד דנן במקום אחר [אולי באשכול על 'השתנות הטבעים'?] לכאורה יש שם נתונים שקשה מאוד ליישבם זה עם זה, ויש גם חשש כבר שהמשכן לא יכל לעמוד כלל על עומדו מבחינה הנדסית. שאלתי כבר מהנדס שכתב ספר על כלי המשכן [במטרה להוכיח שמשקל כל הזהב הצליח להכנס בתשע ועשרים כיכר] ולא היתה לו תשובה טובה. למעשה הוא אף הודה שלא חשב על הדבר עד ששאלתיו.
מה זה אומר? בהנחה שאכן המשכן לא היה בר עמידה לפי התיאור שנותנת התורה, אם כן ברור שהכותב לא כתב זאת מכלי ראשון או שראה זאת בעיניו. אלא שמע סיפור שכבר עבר שינויים. הרי שלא בהכרח שהכתוב בתורה יהיה מדוייק. ואז נשאלת השאלה: ומי אמר שכל ההתגלויות שכתובות בתורה נכתבו על ידי מי שראה אותן?
תוך כדי כתיבה אני נזכר בעוד נושאים שנידונו בפורום זה, כגון המבול שודאי לא היה כפי שהתורה מתארת אותו, הבעיות עם הארנבת והשפן, התיאור הפשטני של הבריאה, ועוד כהנה וכהנה. יש להוסיף את האמונה בשדים ורוחות המבצבצת בכמה מקומות, אם כי מעטים, כגון פרשת בני האלוהים שבאו על בנות האדם, או השילוח לעזאזל.
נראה לי שרוב, או לפחות הרבה, מחכמי הפורום מסכימים שהתורה כתבה כל מיני שמועות וסיפורים, ולא חשה לדיוקם. אם כן מי יתקע לנו שהכל לא נראה בערך כך?
תוקן על ידי ירוק11 ב- 17/05/2010 20:54:21
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 21:12 |
|
| |
צענע, אכן. הדבר הראוי לעשותו, הוא האמת כאשר השאלה היא "מהו הדבר הראוי לעשותו?". האם אמת, שהמעשה הנכון הוא, שהאם תאמר שהיא אוהבת את בנה? האם אמת, שהמציאות הנכונה היא, שהאם שונאת את בנה? "בדוגמא שהבאת האמת,מרה ככל שתהא,היא שהאם אינה אוהבת את בנה". מבחינת האמת המציאותית. "להגיד את האמת במקרה זה לא יהיה נכון."
כלומר אין זו התנהגות ראויה = האמת התנהגותית. "שים לב שאחד מפרושי המילה נכון הוא ראוי.(מה שלא ניתן להגיד על המילה אמת") אם גם כאשר הנושא זה נכונותה של תיאוריה מבחינה מדעית, כלומר התאמתה למציאות, אין בעיניך מניעה להחליף את המילה תאוריה נכונה במילה תאוריה ראויה. אז אני מסכים. בכ"א אני לא עוסק בפרשונות מילולית למילה אמת, אלא בפרשנות עקרונית ערכית למושג "אמת".
[נ"ב אני כותב את הדברים באופן נחרץ משום שכך נראה לי. אך אני בהחלט מודע לאפשרות שאני טועה, לכן אם את עדיין רואה טעות בדברי אשמח אם תמשכי לנסות להעמידני על טעותי, כמובן אני לא מתחייב להסכים שזוהי טעות, רק שלא יהיה לי פיספוס. בכ"א תודה על זמנך עד כה]
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2010 23:16 |
|
| |
" בכ"א אני לא עוסק בפרשונות מילולית למילה אמת, אלא בפרשנות עקרונית ערכית למושג "אמת"
מהי ההבחנה שלך בין מילה למושג? האם שקר הוא מילה או מושג? האם חמלה היא מילה או מושג?.
ואודה לך אם תצטט לי מקור כלשהוא שבו יופיע צרוף המילים:אמת התנהגותית .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2010 03:27 |
|
| |
אולי הא-ל סדיסט שמצא כי מיצוי הרוע בעולם אפשרי ע"י עליות ומורדות של טוב ורע המשמשים בערבוביה ?
אולי העולם נוצר ע"י חייזר לפני שניה אחת כשהוא שתל לנו את כל המידע ההיסטורי וכו'..
אולי אנחנו חיים במטקריס - תוכנה שנכתבה בידי חוצונים.... ?
יש גבול ליכולת שלנו, אנו מוגבלים בתפיסה שאנחנו חיים בה ועלינו לשחק את המשחק שאנו מכירים.
פרשנויות אחרות על העולם משעשעות, אך אינן מובילות לכדי מסקנא הגיונית כל שהיא.
כמובן שאם שאלתך קונקרטית כלפי אמת, אפשר לומר שחותמו של הקב"ה אמת, אך כמו שהעירו לעיל, משמעות אמת לא בהכרח אמירת העובדות המדויקות אלא התנהגות נאותה ישרה ולא נכלולית ומניפולטיבית...
אגב, הרבה מפרשים את המושג א-ל כטוב מוחלט.. וזה שייך גם לשאלתך בדבר אמת, אך זכותך לחלוק על כך.
תוקן על ידי מרכא_טפחא ב- 18/05/2010 03:31:45
|
|
|
|
|
