חיוב משתתפים חדשים לקבלת אישור לאשכול: האם מיימוני צודק בבקשתו ?

יסודות ההלכה הם שרירותיים?

תודה לכולם

ושתי הערות:

א. מי שאינו יודע לנסח דברים אינו "טיפש". יש הבדל גדול בין היכולת לחוש שאלות והרצון לתרגם אותן לאשכול לבין היכולת לממש זאת.

דוגמא לדבר: הפילוסוף עמנואל קאנט, אחד מהוגי הדעות החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית, היה גרוע מאד בניסוח. נכון שהשפה הגרמנית הכבדה לא הקלה עליו, אבל גם הניסוחים שלו היו קשים מאד. (בתחרות חיבורים פילוסופיים הפסיד קנאט מול בעל הלשון הצחה - משה מנדלסון היהודי).

לכן, יתכן מאד שאדם ירצה להעלות שאלה חשובה לכולנו, ואנו נפסיד אם לא נשים לב יפה לדבריו, או אם לא נהיה מוכנים לסייע לו להבהיר לאחרים ולעצמו את כוונתו.

ב. לאחר מחשבה מרובה, נראה לי שהבנתי את טענתו של מעמיק2.

הוא מכיר שני סוגים של פורומים בהייד פארק:

פורומים פתוחים לקריאה וכתיבה.
פורומים שכתיבה או השתתפות בהם מחייבת הרשמה.

הוא טוען, אם הבנתי, שעל הפורום שלנו למצוא את עצמו באחת משתי אפשרויות אלו. כיון שהפורום פתוח לכתיבה, לא ניתן להגביל פתיחת אשכולות חדשים.

האם הפתרון הוא לפיכך לבקש מהנהלת הייד פארק ליצור קטגוריה שלישית, כאשר ניתן להגיב בפורום אבל צריך הרשמה לפתיחת אשכול חדש? (לאחר אישור פעם או פעמיים, המנהל יוכל להוסיף את המאושר לפתיחת אשכולות קבועה).

כולי האי למה לי? (=למה להתאמץ כל כך).

אנו סומכים על הכותבים. אציין פרט היסטורי: אחד הכותבים הטובים ביותר שהיו כאן (ולמרבה הצער נטש אותנו) החל לכתוב יום אחד אשכול כיון שמשהו משך את תשומת ליבו. לימים סיפר שאם היה עליו לעבור מסלול ייסורים של פניה רשמית לקבל אישור, היה מניח ליצר הכתיבה בפורום ומוותר. להפסד כולנו.

יש לראות כי ההוראה לקבל אישור לאשכול חדש היא לכתחילה. בדרך כלל איננו מוחקים אשכולות חדשים שנפתחו ללא רשות. לא אוטומטית. אנו בודקים אותם. אביא רשימה קצרה של אשכולות כאלו מזכרוני:

א. בקשות לתפילה, מילוי שאלונים, הצעות "זבל" שמופצות במקביל בכל הפורומים. למרות שיש הבדל גדול ביניהן, אנו מוחקים את כולן.

ב. נושאים מעניינים שכתובים טוב. הם יישארו.

ג. נושאים מעניינים שמנוסחים גרוע. המנהלים ישתדלו לארגן את הניסוח או להוסיף הבהרות.

ד. נושאים שאינם מעניינו של הפורום. הם יימחקו ואין זה משנה מי פתח אותם. דוגמא עדכנית אך מצערת: מה דעת חברי הפורום בשאלת בחירת מסבירנים חרדיים. זו שאלה כמעט פוליטית.

ה. מקרי בינים. לדוגמא, סיפורה של משפחת הירש. דוגמא נוספת: מסבירנים חרדיים. כאן תלוי הרבה בניסוח, בפיתוח הנושא, במוכנות להשקיע, וגם בזהותו של הכותב. כותב מוכר יוכל "להרשות" לעצמו יותר על סמך הכרותנו כי מאחורי נושא לכאורה כמעט פוליטי עומד דיון שמתאים לנו. לעומת זה, אשכול שמנוסח לא ברור, ללא זיהוי של הנחות היסוד, ללא הסבר מדוע נושא פוליטי לכאורה שייך לכאן, כמעט ודאי יימחק או יינעל עד לשיפורו והתאמתו.

מטיבם של מקרי בינים שהם מעוררים חילוקי דעות. בוודאי שמי שמשקיע בחיבור אשכול רוצה לראות את פרי מחשבתו מתנוסס ומר לו בצדק לגלות שהדברים נמחקו. יתכן שיש לו אפילו, לפי הגמרא, זכות לתרעומת.

אך כדי למנוע תופעות של תרעומת, אני ממליץ על כללים שקראתי פעם לפני שהתחלתי לכתוב לראשונה בהייד פארק. אולי מישהו ימצא את המקור ויעתיק לכאן או ילנקק.

.... אם אתה רוצה להצטרף לפורום חדש, השקע בקריאה של אשכולות לפני שתכתוב בפעם הראשונה. למד להכיר את הסגנון, את האנשים, את הנושאים, את ההתייחסות. ראה מה מעניין ומה לא, מה מתקבל ומה מרגיז. אם יש תקנון או רשימה של כללי כתיבה, קרא אותם והבן אותם.

כשאתה מגיב לראשונה, השתדל להגיב באשכול קיים כמה פעמים עד שיכירו אותך. כך תרכוש נסיון מעשי בכתיבה לפי הכללים, תכיר חברים, ובעיקר יכירו אותך.

מי שרוצה להצליח בפורום, נראה לי שאלו עצות טובות מאד עבורו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">