חיוב משתתפים חדשים לקבלת אישור לאשכול: האם מיימוני צודק בבקשתו ?

ליתגבר:

אז עצתי לך היא פשוטה. במקום לנהל דיון באוויר על כללי הפורום, על מערכת השלטון בפורום וכו' פשוט תעיין באשכולות שבפועל קיימים בפורום ותקבל מושג טוב מאד של "אופי הפורום".

ואז ה"כלל המשפטי" הוא פשוט: כל מה שמתאים לאופי זה קביל ומה שלא מתאים לא קביל. [בהקשר זה, תחשוב על המערכת המשפטית הבריטית...]


נקל לראות, אגב, ש"אופי הפורום" סביר בהחלט: רחב דיו כדי להכיל דיונים מדיונים שונים ודעות מדעות שונות וצר דיו כדי להוציא מחוץ למשחק דיונים אישיים ופוליטיים, החזרה בתשובה והחזרה בשאלה [לפחות ברמה של: כולכם תלכו לגהנום/ כל הדתיים מאמינים בידיד דמיוני, בהתאמה], דיונים בנושאים לא ראויים [מין, למשל] או פעוטי ערך [למשל: באיזה גמ"ח ניתן לקנות חיתולים בזול] וכן הלאה. ניתן לסכם כל זאת בביטוי "שמירה על רמה".

אני לא מרגיש שסותמים לי את הפה או שמצרים לי פה את צעדיי. אם מישהו מרגיש שסותמים לו את הפה - פה זה המקום להגיד את זה. 

אם סה"כ הפורום מתנהל על מי מנוחות, למה להרוס? זה מריח יותר מידי מפאנאטיות אידיאולוגית - שאם הכול לא מושלם אז צריך להרוס הכול ולבנות את המציאות מחדש - "עולם ישן עד יסוד נחריבה". זו גישה דסטרוקטיבית - לא קונסטרוקטיבית. היא משותפת לאיסלאמיסטים, לקומוניסטים, לנאצים, לנתורי קרתא, לנוער הגבעות וכו' אני מבטיח לך שלא משנה מה תעשה - מושלם זה לא יהיה. אז עדיף לשמוח בטוב שיש.


נ.ב. וויטגנשטיין (המאוחר) בהחלט קשור.





 






 

אתה שוכח רק דבר אחד - מי שנכנס לפה לא יכול לקבל רושם ממצה של הפורום - גם לא אם יקרא כמה מודעות באקראי. אני בהחלט רואה חשיבות בחוקים הכתובים ואדם חדש נדרש לקרוא אותם (בצדק). במקרה האשכול הזה נפתח בימים בהם באתי בשערי פורום זה וכבר העדתי מעדות ראשונה שהדבר הרתיע אותי. האם אין לזה חשיבות בעיניך? האם אני נשמע לך אדם היסטרי ורגיש יותר מדי?
באשר לשלמות - מה לעשות זה הקטע שלי בחיים - לשאוף לשלמות תוך ידיעה שלעולם לא אגיע אליה. אבל ברגע שאפסיק לשאוף לשלמות אחיה בסתירה עצמית ותחשוב על זה.

הסתירה הפנימית היא כזו: אם אתה חושב שמשהו מושלם - אתה שואף אליו.
באשר לרגישות היתר, אינני יכול כמובן לשפוט את עצמי. נראה לי שאני רגיש קצת אבל זה בהכרח קובע את הניתוח שלי את המצב. הרי אפשר להתגבר על רגשות. נדמה לי שהבאתי פה נימוקים לעמדתי. מענין היה לנסות להסיר את הפילטר הזה בכניסה ולראות אם נופלים השמיים. 

יתגבר

מה שהיה עונה לשאלתך הוא רשימה של האשכולות הסגורים והמחוקים...

וכן התפלגות של הופעתם. פעם ביום? פעמיים בשבוע?

אין לי סטטיסטיקה (ואולי אפשר להציע להייד פארק לנהל כזו סטטיסטיקה, אבל מה התועלת).

אבל האשכולות שמחקתי כוללים, כמו הדוגמאות שציינתי לעיל: בקשות לתפילה (מעט ובלב דואב ועם תפילה אישית על החולה מחמת זה שמנעתי ממנו שיתפללו עליו חברי הפורום), הצעות ספאם (עבודה, הגרלה, פירמידה), בקשות למילוי שאלון (היו מעטות, אולי שתיים, בחצי שנה האחרונה, ואחת נשארה והפכה לאשכול), לינקים למאמרים, שירים וכיו"ב (האשכולות נמחקו, אך אם הלינק הצביע למשהו משמעותי להערכתי, נתתי הזדמנות לפותח וממילא לאחרים להעתיק את הדברים הנוגעים לכאן אל האשכול ולהציג את הנושא והשאלות לדיון). היו כמה דוגמאות יוצאות דופן של פתיחת דיונים על נושאים חברתיים (וזה מינוח ביקורתי עדין) שמתאימים לשכנים ב-771.

מה מהדברים שמחקתי נראים לך ראויים להישאר? כיצד אי מחיקתם היתה תורמת לדעתך לפורום?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

השתכנעתי שהפורום כנראה מנוהל בצורה ליברלית, אולם אני עדיין בדעתי כי זה אינו תואם את החוקים הכתובים  ואני מזכיר שוב שזה מה שעומד לנגד הבאים החדשים וזה גם מה שעשוי לעמוד לנגד מנהלים אחרים. את פורום 771 איני מכיר ואם אפשר להשמיט אותו מן הדיון אשמח. אני העליתי כאן טענות שטרם קיבלו מענה. המקרים שפרטת שייכים למקרה של אנשים שבמודע עוברים על החוקים (או כאלה שלא טרחו לקרוא אותם) ואיני יכול להתאפק מלשבח אותך על אומץ ליבך בענין מחיקת בקשות לתפילה. כ"כ אעיר שאיני מבין בדיוק מה כוונת דיונים על נושאים חברתיים לכן כל האמור כאן אינו מתייחס לקט' זו.
לא פורטו כאן מקרים של אנשים אשר הבינו את החוקים ואשר כוונותיהם כשרות ובכ"ז יש פגם בהודעתם. הסיבה היא שזו קט' כמעט מופרכת מיסודה. אם אדם כותב שלא לענין אפשר להסביר לו בצורה עניינית מדוע אין זה נכלל בענייני הפורום וזה יחדד את ענייני הפורום. זו רק דוגמה כמובן.
אם הדברים עולים קודם לפורום, אז כולם רואים את ההודעה וכולם מחליטים יחדיו אם היא כשרה אם לאו. כך מתקיים עיקרון השיוויון בין המנהלים והמשתתפים הרגילים.
אשמח לקבל תשובות על 2 טענותי אלו (האחת שהודעות תמימות הן למעשה הודעות ראויות או לפחות לא כאלה שראוי למחוק אותן כי הדיון בם ראוי, והשניה שמופר כאן עיקרון השיוויון). אני מודע לכך שיש יתרונות במשלוח הודעה קודם למנהלים - אדם חושב פעמיים על הודעתו אבל אז כותבים שלא בנחת. אני חושב שבמאזן הסופי החסרונות עולים על היתרונות.
אלטרנטיבה אחת שעולה במוחי היא להציג את זה כשירות לציבור כאן (גם לותיקים אם הם ירצו) ולהמליץ לחדשים שישתמשו בשירות זה במשך תקופה מסוימת. אני חושב שהפורום לא יתמוטט אם במשך תקופת הנסיון יהיו כמה הודעות שאינן לעניין אבל אני כמובן איני בעל נסיון.
ועוד שאלה לחדד זאת למרות שאיני חובב אמצעים כאלה אבל אם נניח היה מפגש של פורום (מפגש ממש פנים מול פנים) והיו מצטרפים גם חברים לא מוכרים לאותו מפגש, האם גם אז הם היו נדרשים לגלות קודם למנהלים את תוכן דבריהם? אני חושב שזה היה קצת לא נעים והייתי אומר אפילו משפיל. אז מדוע בכתב זה לא נתפס כך?
 

אני מפנה אותך לדבריו של מיימוני בדף הראשון באשכול זה: