יש מוסר חוץ ממוסר התורה ?

ואמאי,

א) לא מבינה מה פירוש מבלי שום ציווי התנהג בחסד וברחמים שהרי מעלתו וכל ההתנהגות שלו נבעה מהכרת ה' שלו -

ב) לא תתורו הוא מיסודות הדת ומתוך קריאת שמע :

"וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת יְהוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם.לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם.אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם"

 ג) אם התורה לא אוסרת ללכלך את החצר של השכן זה אומר שזה מותר ? הרי השכל מחייב שמה ששנוא עליך לא תעשה לחברך - אבל זה לא הופך את הכוונה הדתית לכוונה מוסרית .

שמעו בנים סוררים מוסר אביכם... ואל תיטשו תורת אמכם... ודי לחכימא ברמיזא...

ריב

אמנם בדת, לדעת הרמב"ם, אין משמעות למוסר, אבל אין זה אומר שאין לו חשיבות.

קין נענש (אם כי ב"הנחה") אף שלא היה צווי לא לרצוח

עמון ומואב נאסרו מלבוא בקהל "על אשר לא קדמו אתכם הלחם ובמים" הגם שאין להם חיוב כזה.

אברהם התפלל על אנשי סדום והציל את לוט גם ללא חיוב.

ואמאי, ותלמיד טועה.

1) ראשית לא טענתי בשום מקום שהכרת ה' היא ציווי - יש להפריד בין אדם שהגיע להכרת ה' והתנהגותו נובעת מהכרתו זו, לבין העובדה שגם מי שהגיע למעלה זו כפוף לצו ה'חוק הטבעי' ( ובשום אופן לא הייתי קוראת לזה קוד מוסרי) - החוק הטבעי הם המצוות שראוי לאדם לשומרן מכוח סברת הדעת אף על פי שלא נצטוה עליהן - ולגביהן (= ה'מפורסמות' = המוסריות ) אמרו חז"ל: שאילו לא נכתבו ראויות הן להיכתב (יומא סז) אברהם מכוח הכרתו  'הלך בדרכיו' מה הוא רחום אף אתה מה הוא חנון וכו' ובודאי כולל בתוכו גם את החוק הטבעי.

2) ישנו מאמר חז"ל במדרש רבה "הרשעים הם ברשות לבן....אבל הצדיקים לבן ברשותן" הליכה אחר צו המצפון משולה לאדם שהוא ברשות לבו - ולכן הלא תתורו קשור קשר הדוק למי ששומע לצו מצפונו

3) כבר כתבתי בהודעתי הקודמת שמה ששנוא עליך הוא מכוח סברת הדעת, ואת החוק הטבעי יש לקיים גם אם הוא אינו כתוב.
 

כמובן, פרט לתלמוד תורה לנשים, ששם צריך ללכת אחרי צו המצפון.

תלמוד תורה לנשים הוא מכוח סברת הדעת, אבל כנראה שאתה לא תיתן לעובדות לבלבל אותך.

נדמה לי שאדם דתי אמור לכוף את דעתו בפני התורה כמו שאת מצפונו, אלא שלא ניתן לעובדות לבלבל את ישעיהו שלא היה ת"ח ולא איש הלכה אלא עשה הכל כפי סברת לבו. ברצותו קבל את התורה ואת מייצגיה וברצותו זלזל בהם בגסות רוח.

כמו שריב תהרוג עמלקי למרות התנגדותה המצפונית, וכמו שגוי אסור ללמדו תורה, כך ריב תכוף את דעתה ותוותר על לימוד תורה למרות שנורא בא לה.