תורת הבעש"ט

א. לגבי תורת הבעש"ט, מה עם הספרים "כתר שם טוב " ו"צוואת ריב"ש" עד כמה שידוע לי אין חולק שזה מהבעש"ט.
ב. ישרותי. לגבי ההבדל שהבאת בין חב"ד לרוז'ין, מניין לך שבחב"ד קיבלו שתורת הבעש"ט זה רק לבעלי מדריגה ? זה נראה לי מאד תמוהה הרי עיקר חידודשו של הבעש"ט הוא שגם יהודי פשוט יכל להתקרב אל ה', ועל זה היו עיקר הטענות נגד הבעש"ט,  שעליה הוצרך בעל התניא להגן באחד הויכוחים (כמדומני שקלוב לא בטוח) בתורתו הידועה אודות ..."הסנה בוער באש" שזה רומז ליהודים הפשוטים שהצימאון שלהם לאלוקות הוא מאד גדול וכו'. וחוץ מזה ברור בתורת חב"ד שחידושו של הבעש"ט הוא גם לבעלי מדריגה ותלמידי חכמים, והדברים ארוכים.

קודם סברתי שהקוראים יבחינו בעצמם בחוסר הבנת הנקרא של אתנחתא, אבל לאחר ששתיקתי מצטיירת כהודאה ראיתי צורך לבאר בקצרה כמה מן הדברים. מה שכתבתי שיש רק אמרות ספורות של הבעש"ט בספריו של התולדות, הכוונה לאמרות שיש בהן כדי לבסס שיטה, ולא סתם פרפראות לתורה שאין בהם שום ערך לענין. ברור לכל, שספרי נכדו אינם נחשבים, ובודאי שמעם מהמגיד ולא מעצמו, שהיה בן 12 במות זקינו. ובודאי שאפשר לבטל ציטוטים מיוחסים מדור תלמידי המגיד ובודאי אינם מהימנים יותר מן האגדות והסיפורים שהלכו בווילנא שכבר כתב עליהם אתנחתא בתבונה באשכול על הגרף פוטוצקי. ואדגיש, ודאי שיש דברי תורה מהבעש"ט, אבל לא דברים שיש בהם כדי לבנות שיטה, וזה אכן דומה לחלבן, ואיני רואה שום הבדל. (וספרו של רוסמן משכנע מאוד, ואם יש לך טענות - כאן המקום לשטחם) על כמה דברים כבר ענה ישרותי ביושר, ואשלים מה שלא השלים. לא כתבתי שהמגיד ייסד שיטה ולא משנה שלימה וברורה, שקר ענה בי, כאשר יראה הקורא,, אלא טענתי שהוא גיבש את התנועה, ואכן לא היתה לו שיטה מיוחדה, ורק אחר כך כאשר נבנו החצרות וכו'. ואדרבה, הראיה מתנועת המוסר מוכיחה שדוקא היא יכולה להראות על בריח התיכון שחידשה התנועה שלא היה קודם, והיא מכנה משותף לכל התנועות שהתפצלו ממנה. ובודאי שאין דורש שכולם יהיו אותו דבר ממש. ופשוט שאתנחתא אינו אלא מצהיר הצהרות וכל דבר ברור לו, ולכך אי אפשר להתווכח עמו, שהרי בנפשו הדבר, שאין אפשרות בעולם שיכיר בטענה צודקת זו, לאחר שזה כל עולמו. מה שאין כן הצופה מן הצד וכו'.

בכלל המשפט הבנת הנקרא - היינו הבנת הכתוב בפשטות (גם להבנת הנקרא זקוקים להבנת הנקרא...). העובדה שאדם כותב משהו ובעצם מתכוון לומר משהו אחר - אין זה חוסר בהבנת הנקרא שלי, אלא חוסר ביכולת ביטוי של הכותב.

בכל מקרה הכותב כתב שיש אמורות ספורות, כעת הייתי אמור להבין שבעצם התכוון לומר שיש אמרות ספורות ששם ביטא את שיטתו.

אז א) זה שאדם - שאיני מכירו ומכתיבתיו כאן אינו עושה רושם שבקי בכלל בכל כתבי החסידות לעומקו או בכלל לא הרשים אותי בשום דבר חכמה - טוען שהוא קרא את כל אימרות הבעש"ט והחליט שרובם סם אימרות, רק אומרות שפלוני אלמוני אינו מסוגל להבין ולגבש שיטה מגובשת מכל אימרות הבעש"ט, בכך הוא דומה לרוב לומדי תורה שאם תשאל אותם ברחוב להגדיר גישת בריסק או ההבדל בין ספרד לאשכנז בחשיבה, או שיטה הפילוסופית של הרמב"ם לעומת הכוזרי או ברס"ג - לא יהיה להם מושג כלשהו, אז לכן אין שיטה. טוב, יכול אדם לומר שלפי מיעוט דעתו לא הצליח להבין שיש כאן שיטה מסויימת.

ב)גם על הטענה שיש אמרות ספורות כבר אמרתי - שלהוגה מקורי די שיש לו כמה אמרות ספורות להבין שאומר משהו מקורי, וברור שתלמיטד הבעש"ט הבינו זאת היטב היטב. (ובאם אני אשמע בשם החלבן עשר אימרות בשמו ממש - שיש להם מקוריות , לא אצטרך ספר עב כרס לכך ומי לי אימרה אחת או ספר?) אך לא כולם אוזנם כרוייות להבין את זה. לא כולם יש להם יכול הבחנה של הרב זוין למשל לראות קו יוצא מתוך מחבר, אז לכן?

לגבי הגר"א, ראשית הגר"א בכלל חידש תורה חדשה? חשבתי שהגר"א הוא היהדות המקורית בלבד ללא חידושים, (כדברי אליהוא כאן) אז על איזה חידוש מדברים כאן? על שיטתו בלימוד? לך לכל בית מדרש ליטאי ותפגש הרבה ת"ח גדולים שהוגים בביאורי הגר"א ויתקשו להסביר לך מה בדיוק החילוק בין דרכו של הגר"א בניתוח סוגיא לבין דרכו של ת"ח אחר (שאינו כותב בפלפול) אז יצביע לך שהגר"א מתקן גירסאות, אך הכוונה לניתוח וגישת הלימוד (איני אומר שאין - אך הדבר כלל לא בהיר לכל אחד מן השורה)

ואת"ל בקבלה, בזה בוודאי אין דעה תמימה מן הקצה אלא הקצה. מה בדיוק דרכו בקבלה? מי שיכול לשרטט בצורה בהירה. בוודאי שורר בלבל גדול בין מקובלי הגר"א כמו אסכולת ר' מנחם מענדיל משקלאב ר' יצחק אייזיר חבר מחד, או הלשם מאידך ומאידך דעת חוקר הקבלה ר' יוסף אביבי בקונטרסו קבלת הגר"א שחולק לגמרי על כולם. ובכלל השילוב שעושים היום בין רמח"ל לגר"א נראה לי כבלבול עצום.

ואת"ל בהשקפה? האם זו שמשורטטת בנפש החיים בלשמה? שדוד קמניצקי מביא ראי' משמועה שמצא לאחרונה שמשם ראי ששמע מישהו מאת הגר"א על לשמה? לגישה המוצעת בנפש החיים יש הרבה סתירות בספרות הגר"א וההשקפתו זה יותר במסורת העולם הישיבתי שנהפכה לתנועה והרבה יותר מבוססת על פרשנות מאשר קטעי הגר"א בתורתו (ברור לי שיש דרך לתווך, וטרם נעשה הדבר - אך לומר ששיטת הגר"א בעקרונות פשוטה?

אז לא ראיתי קונצזס.

לגבי תורת המגיד, אז עד שאין לנו מאמר מפורש ששם מרצה המגיד מהי החסידות, נאמר שבתורתו לא רואים בעליל שיטה מסויימת וברורה. זה פשוט מצחיק.

לגבי דברי רוסמן - מה יש לדון בדבריו, הוא מחליט שכל דברי בעל התולדות בשם רבו אינם משקפים נאמנה תורת רבו, זה כמו שמישהו יטען שמכיון שכל תורת ר"י בעל התוס' יש לנו רק מתורה שבעל פה - ולכן אנו יודעים בצורה אוטנטית את דבריו. דברין פשוט מגוכחים בעיני. כל ראיותיו הם ראיות בדוחק להפקיע דברים פשוטים מחזקתם.

שוין, מספיק. כללו  של דבר בוודאי לדידי כל תורת הבעש"ט מבטאים נאמנה את דרכו המיוחדת, (דבר זה די פשוט לכל חוקרי החסידות) ואני רואה רובם  בעליל מבטאים משהו מיוחד, וכמה מהם לא לא. ופשיטא שלא אכתוב כאן שכן זה דרוש מאמר שלם ומנומק היטב, ואי"ה מאמרי בענין יתפרסם בבוא הזמן