| נשלח ב-23/5/2010 20:28 |
 |
| |
ה' כבר קבע!
הקב"ה כבר קבע מי תיהיה הנפש המשלימה אותך.
אז למה?
למה להוריד במשקל?
למה לדאוג בגלל מחלות?
למה לדאוג בגלל שאין הצעות?
למה לדאוג בגלל המשפחה?
למה לדאוג בגלל עבודה/לימודים?
למה?
מתי זה כבר יכנס לנו לראש?
אין לנו שליטה על מתי יגיע הזיווג שלנו.
לפעמים אני מרגישה כאילו ידי כבולות, ואני לא יכולה לעשות כלום בנידון.
אבל יש מה לעשות, לקחת סידור, תהילים ולהתפלל.
להתפלל הרבה ולבקש מעומק ה3> מה' שישלח לנו את זיווגנו האמיתי בקרוב, בקרוב מאוד.
וכן כל המתפלל על חברו נענה תחילה.
יש פה מישי אחת שאני מתפללת עליה באופן קבוע אני יודעת את שמה ואת שם אימה והיא אפילו לא יודעת.
שהקב"ה ימלא כל משאלות ליבנו לטובה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2010 20:35 |
|
| |
שירה, כתוב מאוד יפה.
אבל יש כאן אבל: הקב"ה קבע לנו גם את מנת ההשתדלות שאנו צריכים לעשות. הוא לא קבע שנלך לפרסם את דבר מחלתנו בחוצות, לתלות את כל הכביסה המלוכלכת בחוץ.
הוא קבע מה, קבע מתי, אבל קבע גם כמה. ואת זה אנחנו לא יודעים.
למה נופלים ומתייאשים (לפעמים וקצת יותר...)? כי אנחנו בנ"א!!!!
וחצמיזה, אסור לשאול למה-------(-;
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2010 20:49 |
|
| |
למה רגשו גויים.
אני שואלת למה אנחנו דואגים.
למה קשה לנו להבין לפעמים שמה שקורה קורה לטובה גם אם אנחנו לא רואים את התוצאות באופן מיידי.
נכון אנחנו בנ"א, אבל אנחנו חלשים.
ההישתדלות שלנו זה לפרסם את עצם העובדה שאנחנו פנויים ומחפשים שידוך (לפנות לקרובים, שדכנים...)
ולצאת לפגישות.
אבל ההשתדלות שלנו זה לא לרזות באופן כזה או אחר
(שמעתי לפני כמה ימים על מישי שהתחילה דיאטה רק שילך לה טוב בשידוכים, והיא ממש ממש לא שמנה)
או ללמוד מקצוע מסויים במקום ספציפי.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2010 20:56 |
|
| |
זה לא אמרתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2010 21:44 |
|
| |
זה בדיוק הניסיון.
למה לדאוג? כנראה שיש ממה...
מה שברור הוא שמי שמתנסה מרגיש בחוש איך ההשתדלות מוכרחת אבל לא קובעת.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2010 09:10 |
|
| |
הדאגה היא כי לא יודעים מתי זה יסתיים, מהבלתי נודע,
הרי אם היו אומרים לך, נניח, עוד 5 חודשים את מתארסת, ואפילו את היו אומרים לך, עוד שנתיים, היית דואגת? לא! כי היית יודעת מתי זה יגיע, אבל חוסר הודאות יכול לפעמים להוציא בנאדם שפוי מדעתו, ו"אין שמחה כהתרת ספקות"
בקרוב בקרוב אצלך ממש!
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2010 15:36 |
|
| |
דוקא יש ממה לדאוג !
הדין הוא שמותר להתארס בתשעת הימים ואפילו בתשעה באב עצמו (שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנ"א) - ומדוע ?
"שמא יקדמנו אחר". וכפי דברי הגמרא במסכת מועד קטן "שמא יקדמנו אחר ברחמים", כלומר בתפילות וזכויות.
אם כן, למרות שיצאה בת קול בת פלוני לפלוני, ולכאורה הכל כבר נקבע, יכולים הדברים להשתנות. יכול מישהו
אחר לבוא, להתפלל, ולזכות "לתפוס" את מי שהיתה מיועדת לאחר.
ותראו עד כמה צריך לחשוש לזה : הרי היה אפשר לחכות עוד יום אחד, להתארס יום אחרי תשעה באב ,
מה כבר יכול לקרות ביום האחד הזה,
אבל לא כך הדין, אלא מתארסים אפילו בתשעה באב, שמא יקדים אותו מישהו אחר .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2010 18:22 |
|
| |
| עץ_השדה_1 כתב: |  | דוקא יש ממה לדאוג !
הדין הוא שמותר להתארס בתשעת הימים ואפילו בתשעה באב עצמו (שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנ"א) - ומדוע ?
"שמא יקדמנו אחר". וכפי דברי הגמרא במסכת מועד קטן "שמא יקדמנו אחר ברחמים", כלומר בתפילות וזכויות.
אם כן, למרות שיצאה בת קול בת פלוני לפלוני, ולכאורה הכל כבר נקבע, יכולים הדברים להשתנות. יכול מישהו
אחר לבוא, להתפלל, ולזכות "לתפוס" את מי שהיתה מיועדת לאחר.
ותראו עד כמה צריך לחשוש לזה : הרי היה אפשר לחכות עוד יום אחד, להתארס יום אחרי תשעה באב ,
מה כבר יכול לקרות ביום האחד הזה,
אבל לא כך הדין, אלא מתארסים אפילו בתשעה באב, שמא יקדים אותו מישהו אחר . |
|
|
|
|
|
|
