המהר"ל במספר מקומות בספריו חלק בנחרצות על דעת הרמב"ם, בהכרת הבורא כיודע ושוכל. עודנו בחייו קם עורר ופולמסן למהר"ל והיה דורש ברבים להצדיק את שיטת הרמב"ם. מיהו אותו הוגה דעות?
נשלח ב-25/5/2010 16:46
אנליטיס, מה הקטע שלך?
נשלח ב-25/5/2010 17:48
אנליטיס
אמנם השיטה של הצגת חידה היא מעניינת, אבל אני מעדיף ניסוח שונה.
יש להוסיף:
א. סיכום נקודות המחלוקת. ב. ציטוטים קצרים מהמהר"ל עם מראי מקום. ג. ציטוטים קצרים מהרמב"ם שעליהם נסוב הדיון במהר"ל. ד. ביאור מונחים: הכרת הבורא, יודע, שוכל. ה. אם רצונך להגיע לדמות של החולק על המהר"ל, האם הוא דמות שמעניין לדון בה, או שזו סתם חידת בקיאות? אם כן, האם רצונך שהאשכול ייסוב על החולק או על המחלוקת בין המהר"ל לרמב"ם? או על המחלוקת על הרמב"ם בתקופה זו או בכלל? כל אלו נושאים טובים אבל יש להבהיר יותר מה אתה רוצה.
אבקשך להתחשב בבקשות אלו כדי להותיר את האשכול על כנו. (שמתי לב שהמתנת כשבוע בין האשכול הקודם לחדש. חן חן).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
נשלח ב-25/5/2010 20:09
על פניו נראה שמדובר במהר"ל דרך-חיים אבות פ"ו
ובהקדמה שניה לגבורות ה'
נראה שהכוונה לרבי אליעזר אשכנזי בעל "מעשה השם" וע"כ בספרו של אנדרה נהר "משנתו של המהר"ל מפראג" עמ' 107 ואילך "על פרשת הדרכים המתודולוגית: הפולמוס עם אליעזר אשכנזי"
אני משער שעתה יש מקום לדון בויכוח הנ"ל, אם זה מה שמציע לנו אנליטיס.
לצערי פרק זה בהיסטוריה אינו מוכר לי. אולי ישלים מישהו אחר. אשמח לקרוא.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
נשלח ב-26/5/2010 01:45
המהר"ל מזהה בין מושג הספירות הקבלי, לבין תורת התארים החיוביים במשנתו של רבי חסדאי קרשקש. בהתאם מאפשר לידיעה להיות נפרדת מעצמות הבורא. זאת בניגוד לרבי אליעזר אשכנזי ששולל אפשרות הפרדה בין עצמותו לידיעתו ית'.
בהערות ישנה הפניה לביקורת חריפה מפי האור שמח, על אפשרות ההפרדה בין הידיעה לעצמות.
מעניינת עמדתו של הרב אליעזר אשכנזי המובאת מספרו מעשי ה', לפיה אין ה' יודע מראש את מעשי האדם, מאחר שבראו עם בחירה חופשית, ואין זה נחשב חיסרון בחוקו ית'.
נשלח ב-26/5/2010 07:07
"מעניינת עמדתו של הרב אליעזר אשכנזי המובאת מספרו מעשי ה', לפיה אין ה' יודע מראש את מעשי האדם, מאחר שבראו עם בחירה חופשית, ואין זה נחשב חיסרון בחוקו ית'"
יסודו בשיטת הרלב"ג שקדמו.
נשלח ב-26/5/2010 07:32
אז יש לרב מיכי על מי לסמוך :-)
נשלח ב-26/5/2010 07:50
אבל ראה בפירוש אברבנאל לאבות על "הכל צפוי והרשות נתונה" אזהרתו החריפה מפרסום דעות שכאלה בציבור הרחב. יחד עם זאת, יש לשקול תמיד את הסתמכותו של יחיד בדלת אמותיו, על דעה יחידה, בשעת דחקו הרוחני.
נשלח ב-26/5/2010 07:54
המודל הימי ביניימי של חכמים היושבים במגדל השן ובינם ובין עצמם אומרים X בעוד שבפני דלת העם אומרים Y לא מתאים לתקופה המתחילה מהמצאת הדפוס, עוברת ברכישת המון העם את היכולת לקרוא ולכתוב, ועד לימינו אנו: ימי תקשורת ההמונים והאינטרנט.
ימי החרטומים פסו!
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 26/05/2010 07:55:55
נשלח ב-26/5/2010 08:07
רדף,
עקרונית, הנך צודק. אלא שיש לגלות בכגון זה בהדרגה, שלא יהיה ריבוי האורות גורם לשבירת הכלים. (וע"ע במאמרו של הר"י זייבלד ב"דאצ'ה" על היתר פירסום סודות ה"מורה נבוכים" בזה"ז)
