כמה זמן לא כתבתי פה... האמת שצפיתי כל הזמן, פשוט קניתי נייד חדש ולא היה לי מקלדת
בעברית ואני שונא לכתוב ככה.
אז ככה:
הציעו לי לאחרונה בחורה זהב, ממש כולם שבחו אותה והכתירו אותה בכל המעלות: חכמה, צנועה,
חברמנית, נראית מצויין וכו'. השדכנית הייתה קרובת משפחה שלה שגרה לידינו ואנחנו בקשרים
טובים.
אחרי הרבה בירורים משני הצדדים, התחלנו להיפגש. אני יודע שכמה מכם ירצו להרוג אותי, אבל
הפגישה הראשונה נמשכה -בלי ששמנו לב, מבטיח- שלוש וחצי שעות! באמת, היה ממש מקסים,
וכבר נקבעה לנו פגישה שניה לעוד יומיים. וכך המשכנו ארבע פגישות, כשכל פגישה מינימום ארבע
שעות (גם יצאנו לטייל קצת בחוץ שלא נתנוון...) והכל התקדם בצורה פנטסטית.
באמצע עשינו הפסקה של שבוע כדי לבדוק מקרוב שאנחנו לא סתם נסחפים, אבל היה ברור לשנינו,
ובעיקר לשדכנית ולמשפחות שזה הולך להיסגר.
אחרי פגישה רביעית, כשהשדכנית כבר שלחה רמזים ברורים שאפשר להתכונן לווארט, ואפילו
התחלנו קצת קניות של ביגוד חגיגי מינימלי , מתקשרת השדכנית ומבשרת שלצערה הבחורה עוד לא
מסוגלת להחליט 'אם זה זה'. אין מה להוסיף פגישות, כי מבחינתה אני מושלם וזה מה שהיא תמיד
חלמה עליו, אבל היא לא מרגישה כלום ולכן היא רוצה להוריד.
והשידוך ירד. בהתחלה הייתי בבאסה רצינית, כי השקעתי הרבה בשידוך הזה, בנסיעות ארוכות
ובזמן רב, אבל אז התחילו לזרום פרטים נוספים שלא שמענו בהתחלה...
מתברר שהבחורה היא מהסוג הזה שלא מסוגלות לקבל החלטה. אני לא הבחור הראשון שהיא
מגיעה איתו למצב מתקדם ואז מורידה מאותה סיבה של 'חוסר הרגשה' (יותר מעשר בחורים!) אז
למה לא אמרו לנו כלום? היות ואחרי פגישה ראשונה היא חזרה הביתה בהתלהבות, ההורים היו
בטוחים שהנה זה הגיע, ולכן לא אמרו כלום. ככל שזה התקדם הם ראו בה התלהבות שלא הייתה
לפני, והיו בטוחים שזה ייסגר.
למסקנת העניין, את המידע הזה לא יכולתי לברר בצורה אחרת. השדכנית שידעה על כך, הייתה
אמורה לספר. לו הייתי יודע מראש, לא הייתי נכנס לזה. אבל מה לעשות? כנראה שזה עוד שלב
בדרך לדבר האמיתי...
כבר עברו שבועיים, ואני התאוששתי מזה לגמרי ב"ה. כיום אני מברר יותר על כל הצעה שמגיעה...
נשלח ב-25/5/2010 20:54
אני לא מאמינה..... הייתי בסרט הזה בדיוק לפני שנתיים,רק עם בחור, ורק יצאנו 6 פגישות ולא 4,ורק נמשכנו 8 שעות ולא 3.5... הוא עד היום מחפש את המזל שלו כשמדי פעם נופלת קרבן עוד בחורה אומללה.
נשלח ב-26/5/2010 13:33
בדיוק בשביל זה צריך כתב יד... אם מדובר בבחורה בת 30, והדבר חזר על עצמו יותר מארבע פעמים, אזי היה על השדכנית לדעת את זה ולהודיעך. אינני יודע מהו גיל הבחורה, אולם אם היא צעירה יותר, היינו, עד גיל 25, גם אם היא שברה ברגע האחרון, לא היו צריכים להודיעך. זה לא מצב פסיכוטי. אם אומנם יש לה בעייה של החלטה, רצוי שהיא תקבל עזרה. היא יכולה להיות בחורה טובה מאד, בלא כל בעייה נפשית ורק קשה לה להחליט להתחתן. הקושי בהחלטה הוא מובן ורגיל. במקרה זה אולי רצוי להחזיר את הגלגל אחורנית ותבוא להכוונה ויעוץ.
נשלח ב-26/5/2010 13:39
בס"ד
אני חושבת שהבעיה של הבחורים/ות מהסוג הזה
היא מהסוג של פחד מחתונה/נישואים.
לדעתי צריך לומר לבחורים/ות אלו בפרצוף שהבעיה שלהם נובעת מפחד מנישואים
ואז אולי הם יתרצנו.
נשלח ב-26/5/2010 13:46
אם זה בעיה של פחד, לזרוק להם בפרצוף משפט, לא יעזור שום דבר, אולי רק יהרוס..
נשלח ב-26/5/2010 14:11
פוווווווווווווווו צודקת. את ממש מבינה. כה לחי! בפורום שלי אכתוב על הבעייה הזו.
נשלח ב-26/5/2010 14:15
למה לא בפורום הזה? לא יותר רלוונטי לפה?
נשלח ב-26/5/2010 14:39
טוב, אני מעתיק זאת לכאן:
קורה די הרבה, (בשבוע הזה היו אצלי שלושה מקרים), שבחורים נכנסים לפאניקה בתקופה של האירוסין. ככל שמתקרב הזמן, החרדה שלהם הולכת וגדלה.
בתקופה זו, הם למעשה חיים ברמאות, אינם מראים ל"בחירת ליבם" את שעובר עליהם ומתייסרים או בינם לבין עצמם או שהם מעיזים לשתף בתחושותיהם - אחרים.
התחושה אותה מתאר הבחור, היא שהוא מתעב את הבחורה, שיש לה הבעות מסויימות שהוא סולד מהן, שהיא "לא ברמה שלו", שהיא מכוערת בצורה איומה.
הרבה אנשים טובי לב בסביבה הקרובה, דואגים לומר לבחור המסכן או שעליו לעזוב אותה או שעליו ללכת לפסיכיאטר וליטול כדורים המתאימים למצבי חרדה.
ממה נובע המצב של הבחור?
האם עליו באמת לעזוב אותה או ללכת לפסיכיאטר?
אם הבחור ילך לפסיכיאטר, הוא עשוי לתת לו תרופות, משום שהאחריות הרובצת על כתפי הרופא, ימנעו ממנו מלחפש פתרון יותר יצירתי. גם אין לו כל אמצעי אמין, בכדי לודא כי הבחור אינו סובל מחרדה בכלל, אלא רק ממצב רגעי.
לעזוב את הבחורה?
בשום אופן.
אחת הבעיות האופייניות לעידן המודרני היא, שהאנשים גדלים בלא שתנתן להם אפשרויות בחירה. הסביבה המודרנית, ומבחינה דתית - גם הסביבה הדתית, מנטרלים את אפשרות הבחירה מהאדם.
לפתע מגיע הבחור לשעה הכי גורלית בחיו, בה הוא אמור לבחור בדבר הכי משמעותי, דבר שמבחינות רבות היא דרך של "אל-חזור", והוא מגיע לזה בלא שיהיו בידו כלים וכוחות לבחירה.
אם הבחור הוא חסר אופי, או אפילו הוא בעל אופי, אך הוא שכלתן וספקן במהותו, אז הסיכוי שהוא יגיע למצב של חרדה טרום נישואין, הוא סיכוי כמעט ודאי.
אז מה זה אומר? שעליו לקחת כדורים? חלילה.
האם עליו לעזוב אותה? ודאי שלא. במרבית המקרים, אין כל יחס בין החרדות הללו, למידת ההתאמה בין הבחור לבחורה.
מה אם כן, עליו לעשות?
הסביבה צריכה לשדר לו באופן נחרץ כי המצב הזה הוא רגיל לחלוטין. כל אדם בסביבה, המשרה ספק באשר לחובה שלו להמשיך הלאה, גורם במישרים לנזק משמעותי לחתן המסכן.
בברכה-
ישי ליפשיץ
תוקן על ידי גרפולוגיה ב- 26/05/2010 21:28:57
נשלח ב-26/5/2010 14:59
גרפולוגיה, אתה באמת צודק.
היא פחות מ-25, ואכן היא בחורה ממש טובה. יש לה פשוט בעיה להחליט.
הבעיה היותר גדולה היא, שלא היא ולא ההורים שלה מודעים לגודל הבעיה. מבחינתם ברגע שהיא
תפגוש את ה'אביר על הסוס הלבן' היא כן תוכל להחליט. מה שמתברר כלא נכון, שהרי אצלי לא היה
לה שום טענות או חסרונות, ומצד אחד היא לא רצתה להגיד לא, אבל מצד שני היה לא קשה להגיד
כן.
ככה שלא נראה לי שהיא תלך לייעוץ, היא תמשיך להיפגש ולהפיל בחורים תמימים...
ובכ"ז אני חולק עליך בזה שהם הסתירו את זה לגמרי. כששאלנו למה היא מתעכבת עד הגיל הזה,
(בחוג שלנו זה גיל קצת מאוחר) הם סיפרו כל מיני סיפורים, ואמרו שהיא נפגשה כמה פעמים ולא
מצאה וכו', ואפילו לא רמזו לכיוון הזה שהיא לא החלטית.
אגב, חוסר ההחלטיות שלה היה בא לידי ביטוי אחרי כל פגישה, כשאת התשובה החיובית הייתי
מקבל רק אחרי 3 ימים, כשלפעמים הייתי מעביר שבת בלי לדעת את התשובה!!! ואז היו נותנים
תשובה חיובית בהתלהבות. אבל בגלל שהבחורה הייתה ממש טובה, לא ייחסתי לזה הרבה
חשיבות. היום במבט לאחור אני רואה את זה כסימן.
ישנה דרך לגלות כזאת בעיה עוד בבירורים? (חוץ מלבקש כתב יד שזה לא הכי מקובל...)
נשלח ב-26/5/2010 15:25
מדבריך עולה כי אכן לגברת בעייה רצינית. קשה באמת לבחון בעייה כזו בפגישה. בכל מקרה, תודה לרבש"ע שהציל אותך. היא מן הסתם פאסיבית לחלוטין, חסרת יוזמה, והחיים עמה בתחום הזוגי היו עשויים להוות עבורך סבל נוראי. אני מברך אותך, שאבידתך תמצא בקרוב.
נשלח ב-26/5/2010 16:57
גרפולוגיה, תיקון טעות: כותבים "מתעב". ולא "מתאב".
נשלח ב-26/5/2010 21:29
א. נורא. בעסה. קשה. מתסכל ב. אתה אומר שזה פרט "קטן" כן?
ג. גרפולוג, בהכרח מי שלא יודע להחליט על נישואין הוא פסיבי בחייו? מובן מה שאמרת שזה מצב רגיל וקורה, יש חרדה, רק לבדוק שהיא לא מוגזמת.
נשלח ב-26/5/2010 23:05
לקטנה, 'קטן' במרכאות כמובן. הרי אם הייתי יודע את זה לפני ספק אם הייתי ניגש לשידוך, או על כל פנים ניגש עם הרבה פחות ציפיות.
שאלה ג' אכן נכונה, הרי במו עיני ראיתי שהיא בחורה מוצלחת במיוחד, האם הקושי שלה להחליט מעיד על פסיביות וחוסר יוזמה? כי ממש קשה לי להאמין...
נשלח ב-26/5/2010 23:16
ואיך הסיפור שהעלתי לכבודך...
נשלח ב-26/5/2010 23:24
הרגע ראיתי והגבתי, תודה רבה לך. (פשוט נכנסתי לראות את התגובה שלך אלי קודם... ורק אחר כך המשכתי)
מעניין באמת, משום מה חשבתי שהקושי הזה מצוי רק אצל נשים... בלי לפגוע כמובן :)
נשלח ב-26/5/2010 23:34
גם אני חושבת כך (כי אני מכירה את עצמי...) אבל בלי ספק שיש גם גברים פחדנים כמו שסיפר לנו מר ישי ליפשיץ הגרפולוג.