האשכול פתח בשאלה "האם יש טעם להתפלל בצורה שאנו עושים זאת?" אותו דבר אפשר לשאול האם יש טעם להניח תפילין ולקבוע מזוזה, בזמן שאיננו פותחים אותם לקרוא את הכתוב. אלא, שעצם הזיכרון שיש בהנחת התפילין ובהמצאות המזוזה, הוא התועלת של המצוה. והכי נמי בתפילה, עצם הזכירה שאנו עוסקים בדבר מסויים, שתוכנו זכור לנו בזיכרון כללי, הרי זה מועיל, גם אם מבחינה טכנית הזיכרון איננו כולל את המחשבה על כל מילה בנפרד. ובמחשבה שנייה, הזיכרון הכללי-הרעיוני הוא העיקר.
|
|