|
|
| נשלח ב-28/5/2010 09:04 |
 |
| |
[בע"ב,
תודה!
חידשת לי שגם בעולם היהודי קיימות תפיסות של התנזרות מינית כמעלה. אני עדיין חושבת שאלה תפיסות שגויות ואפילו מסוכנות, אבל לפחות יש להן איזשהו עוגן יהודי...
ועוד דבר מעניין מצאתי שם - אם הבנתי נכון, אז יש שם אמירה מרתקת (מבחינה פסיכולוגית) שהתגברות על התאווה המינית החלה בניתוב שלה לאכילה מרובה. הקשר בין מיניות ואכילה אינו חדש, אבל תיאור תהליך ה"ריפוי" הזה מעניין ביותר, בעיני. אני תוהה מדוע בולמיה (כפי שהיא מתוארת שם) אמורה להיות בריאה יותר - לגוף ו/או לנפש מאשר קיום יחסי מין עם במסגרת הנישואין (וברור הרי שמדובר שם בתאווה מינית כלפי זו המקודשת לו...)]
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 09:11 |
|
| |
הרמב"ן כתב בפירושו לויקרא יח פסוק ו "ודע כי המשגל דבר מרוחק ונמאס בתורה זולתי לקיום המין, ואשר לא יולד ממנו אסור, " שבח בהחלט יכול להסתייע מהרמב"ן הזה.
תוקן על ידי שאגתשביט ב- 28/05/2010 09:11:34
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 09:12 |
|
| |
"וברור הרי שמדובר שם בתאווה מינית כלפי זו המקודשת לו"
לא הייתי חותם על זה במקרה של ר' נחמן...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 09:32 |
|
| |
לשאגת:
זה לא הדמיון היחיד בין ר"ן לבין הרמב"ן.
כל הדיון של שניהם בטבע ("מקרה") מול השגחה דומה להפליא
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 28/05/2010 09:47:33
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 09:58 |
|
| |
רבינו אמר שהיו לו נסיונות קשים מנשוא ובכולם הוא עמד.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 10:00 |
|
| |
כן הא, על כך נאמר: עמד בניסיון - והיה קשה מנשוא
תוקן על ידי רדףהשיג ב- 28/05/2010 10:03:06
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 10:24 |
|
| |
רדף אדם עם אינטלגנציה כ"כ גבוהה. לך זה לא מתאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 10:26 |
|
| |
לבעל:
מענין שגם אתה, כמו מקסמן, למעשה באופן סמוי מקבל את הדיכוטומיה: אינטלגנציה מול [...]
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 10:28 |
|
| |
אבל בכל אופן, שים לב שלא אמרתי דבר מלבד מה שאתה אמרת.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 10:29 |
|
| |
המשוואה פשוטה, עיין בדברי פוסט למעלה.
נכון שיש איד. אבל האגו והאינטלגנציה קשורים.
וכמו שאתה לא מהלך ערום ברחוב וכו', כמו"כ שמור על נקיון פיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 10:31 |
|
| |
רדף, יפה.
מודה ועוזב ירוחם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 10:35 |
|
| |
על נקיון פי אני דווקא שומר - ההבדל בין האגו לאיד איננו במטרות שונות שיש להם אלא בדרך ליישמם - בצורה ולא בתוכן
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 10:47 |
|
| |
לא חמוד.
האיד זה הסתמי שבנו הרוצה לעשות מה שערב עכשיו וכאן.
האגו זה האחראי והאינטלקט שבנו, המבין שרגשות והנאות של רגע הם לא חזות הכל.
הפילו' זה האבא ןהפסיכו' זה האמא. תשתלם בקשה בשתיהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 10:55 |
|
| |
לפוסט: דווקא יצא לי לקרוא גם את פרויד [טוטם וטאבו, אבל ומלאנכוליה] וגם את לאקאן [שלב המראה ועוד ג'יבריש] וגם יצא לי לקרוא ספרים בביופסיכולוגיה/אתולוגיה/סוציאוביולוגיה [לורנץ בתרגום מן המקור וכן ספרות משנה].
כך שאל תתפז"ם.
המטרות של האגו, כזכור לי, נתונות ע"י האיד והאגו שוקל את האמצעים להשיגן. למשל, הרצון לעשות קריירה, הגם שהוא רצון ארוך טווח ודורש וויתור על הרבה הנאות מיידיות, בסופו של דבר מוסבר ע"י דחפים אלו ואחרים [אלו בדיוק, זה לא משנה] - הן ע"י פרוייד והן ע"י רבותינו האתולוגים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2010 11:02 |
|
| |
סליחה. תיקון טעות,
דברי לעיל בקשר לאגו מתייחסים לסופר-אגו. האגו הוא אכן המתווך והשוקל להוציא לפועל את הרצוי והמצוי יחדיו.
אבל לעצם הנידון זה לא משנה.
|
|
|
|
|
