|
|
| נשלח ב-26/4/2012 12:24 |
 |
| |
ירוחם
לא הגדרתי את שאלתי נכון. התכוונתי לתפקיד הרוחני של האישה מהו? הגמ' שהבאת מדברת על התפקיד הגשמי, לא?
(ולגבי שאר השאלות, אולי עדיף במקום אחר - בפרטי או באשכול מתאים כי הן לא קשורות לאשכול הזה.)
תלמיד
אם אתה מדבר על הפן הגשמי ייתכן שליהדות אין עמדה בנושא. כמו שהיא לא אומרת לך אם להיות טבח או עורך דין כך היא לא אומרת לאישה אם להיות עקרת בית או חברת כנסת. אבל אם בפן הרוחני עסקינן מוכרח שליהדות יש עמדה בנושא, הלא הנושא הוא כיצד אישה צריכה לעבוד את בוראה.
ושמא מטעמים כלשהם (צניעות?) היא צריכה להיות דווקא "שרת פנים".
תוקן על ידי מבקשטוב ב- 26/04/2012 12:27:46
יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי שלא יארע דבר תקלה על ידי
ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי. ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2012 18:09 |
|
| |
מבקש
אז זהו -אין לאשה שום תפקיד רוחני ביהדות במיוחד בזו של הגמרא. לפי שיטתך, לשיטתי כל התפקידים- שהגמרא מנתה- ומונה בהמשך לאשה- מולידה, מחנכת את הילדים ,מצילה את הגבר מעבירה וכו'- בעיני הם דברים רוחניים- ולא גשמיים-
אגיד לך יותר מכך- אני לא כל רואה הבדלים בין הרוחני והגשמי אצל האדם,
אגב בתורה הכתוב אין תפקידים רוחניים לגבר יותר מאשר לאשה, חוץ כמובן בריאתם השונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2012 15:47 |
|
| |
ירוחם
נכנסנו להגדרות של המושגים רוחני וגשמי, אשמח אם תחכים אותי.
האם אתה לא מבחין בשני חלקים באדם, אחד רוחני ואחד גשמי?
או שמא המילים שבחרתי לא מדברות אליך, אז מה תגיד על חלק מוחשי (מושג בחמשת החושים) וחלק לא מוחשי?
הגבר מצווה בתרי"ג מצוות שבחלקם יש צד גשמי/מוחשי, לדוגמא: הנחת תפילין, עצם הפעולה היא גשמית, וצד רוחני - מצוות צריכות כוונה (לכתחילה לכו"ע). ובחלקם ישנו רק הצד הרוחני, לדוגמא: אמונה, אהבה ויראה.
לעומת זאת, האישה כיצד יכולה להיות מצווה במצוות אם איננה מצווה בלימוד תורה שהוא לימוד המצוות?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2014 21:27 |
|
| |
האם אשה וילדים מוגדרים גרגוש של האב/הבעל
הכלל הוא: איש בחטאו יומת, בכל זאת למדנו שבנים קטנים מתים בעוון אבותם וכן האשה מתה בעוון בעלה.
לצדנו בשבת לב ע"ב: תניא רבי נתן אומר בעון נדרים מתה אשה של אדם שנאמר (משלי כב) אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך רבי אומר בעון נדרים בנים מתים כשהן קטנים שנאמר (קוהלת ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך איזה הן מעשה ידיו של אדם הוי אומר בניו ובנותיו של אדם
הווה אומר שאשתו של אדם נחשבת כבניו הקטנים, ולכאורה ילדיו הם עדיין קטנים ואינם נשחבים ישות כשלצמם, האם הוא הדין באשה?
וכן בסנהדרין כב ע"א:
א"ר יוחנן ואיתימא ר' אלעזר אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו שנאמר (משלי כב) ואם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך
האם נלמד מכאן שאשה נחשבת כרכושו של הבעל גם לענין חיים ומוות?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 07:25 |
|
| |
ירוחם <אתה משתמש במאמרו של ריב"ז כחתימה אישית< פליטת הקולמוס: לא של ריב"ז אלא של רבי נחוניא בן הקנה. ראה ברכות דף כח עמוד ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 08:38 |
|
| |
ומקור נוסף:
ב"מ קב ע"א:
ת"ר המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויוצא <ומנכרי> {ומגוי} נוטלה בידו ויוצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ושני בניו מעשה לסתור אמר רב ששת ארישא:
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 10:24 |
|
| |
| נישטאיך כתב: |  | ירוחם <אתה משתמש במאמרו של ריב"ז כחתימה אישית< פליטת הקולמוס: לא של ריב"ז אלא של רבי נחוניא בן הקנה. ראה ברכות דף כח עמוד ב. |
|
בנוגע למקור אתה צודק- אבל בנוגע אלי חתימתי האישית?
הדברים נכתבו למבקש טוב ושם שאלתי אותו שאלה. אולי אתה תענה?
אתה משתמש במאמרו של ריב"ז כחתימה אישית. במחילה אולי תסביר לי
אתה אומר- שלא יארע תקלה לידי, ולא אכשל בדבר הלכה, הרי אם לא יארע תקלה לידך ז"א שלא תכשל בדבר הלכה?
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 23/06/2014 10:28:08
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 23/06/2014 10:28:51
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 10:50 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | |
וכן בסנהדרין כב ע"א:
א"ר יוחנן ואיתימא ר' אלעזר אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו שנאמר (משלי כב) ואם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך
האם נלמד מכאן שאשה נחשבת כרכושו של הבעל גם לענין חיים ומוות?
|
|
כמה חייבים ממון והאשה לא נלקחת מהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 10:51 |
|
| |
שלישי
לא זו היתה השאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 10:57 |
|
| |
בעלבעמיו
אם האשה לא נלקחת זה לא סימן שהיא לא רכושו?
(והכל ביחס לאם הציטוט שהבאת יש בו איזה שהיא אמת)
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 11:04 |
|
| |
תוקן על ידי שאגתשביט ב- 23/06/2014 11:10:55
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 11:33 |
|
| |
ירוחם
<בנוגע למקור אתה צודק- אבל בנוגע אלי חתימתי האישית?>
התייחסתי לדבריך למקור החתימה האישית של מבקש טוב, וכתבתי שהיא מאמר של רבי נחוניה בן הקנה, ולא של ריב"ז.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 23/06/2014 12:03:35
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 11:50 |
|
| |
| נישטאיך כתב: | |
ירוחם
<בנוגע למקור אתה צודק- אבל בנוגע אלי חתימתי האישית? הדברים נכתבו למבקש טוב ושם שאלתי אותו שאלה. אולי אתה תענה?>
התייחסתי לדבריך למקור החתימה האישית של מבקש טוב, וכתבתי שהיא מאמר של רבי נחוניה בן הקנה, ולא של ריב"ז.
|
|
ומה תשובתך על השאלה?
שלא יארע תקלה לידי, ולא אכשל בדבר הלכה,ולא אומר על טמא טהור ועל טהור טמא- הרי אם לא יארע תקלה לידך ז"א שלא תכשל בדבר הלכה. מדוע הכפילות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2014 12:38 |
|
| |
ירוחם <ומה תשובתך על השאלה?> ראה תוספות רבי יהודה החסיד (ברכות דף כח עמוד ב): לא יארע דבר תקלה על ידי,"שלא יטעו תלמידי בדברי, ולא אכשל לעשות מעשה, ולא אומר אפילו באמירה בעלמא".
|
|
|
|
|
