|
|
| נשלח ב-30/5/2010 17:47 |
 |
| |
אמשלום,
את מניחה הנחה לא מבוססת שאי אפשר לשנות את הנטייה הזאת. מה שידוע הוא שהיו שניסו ולא הצליחו, ואף שילמו מחיר יקר (של ייסורים וכדו'). אף אחד בעולם לא יודע היום בוודאות לומר שהנטייה אינה בת שינוי. להיפך, יש עדויות, שרבים מבין מניחי המבוקש נוטים לדחות אותן כמובן, על ניסיונות שכן הצליחו ברמה כזו או אחרת.
ההשוואה שלך לשינוי נטייה 'לא הפוכה' היא גופא הדיון. הרי חלק מהויכוח הוא בדיוק בשאלה האם אכן זה דומה או לא. לכן טענתך היא הנחת המבוקש.
מעבר להנחת המבוקש במישור העובדתי-מדעי, את מניחה גם הנחה ערכית לפי יש מחיר לטיפולי המרה אבל אין מחיר לאי טיפול. ולכן מי שמדבר על טיפול צריך להיזהר בדבריו ומי שמדבר על להימנע מטיפול לא צריך להיזהר. כאן את מניחה הנחה ערכית, לפיה אין בעייה ערכית ביחסים כאלה. אבל הנחה זו אינה מקובלת על מיימוני, וגם לא עליי, ולמיטב הבנתי גם לא על הקב"ה (לפחות לפי מה שהוא מדווח לנו בתורתו). ומכיון שהשואל פנה בשאלה הלכתית-תורנית, דומני שיש לענות לו בקונטכסט התורני-הלכתי. ובקונטכסט הזה בהחלט יש מחיר כבד גם לאי טיפול. לכן הזהירות יפה לשני הכיוונים.
לסיכום, מיימוני התבטא בזהירות גדולה מאד (כדרכו), ומילתו בסלע (כדרכו). ויפה הזהירות לעוסקים בנושא זה, הן לאלו שממליצים על טיפול והן לאלו שממליצים שלא לטפל.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 19:47 |
|
| |
אצטרף לכל אלה המעודדים ומחזקים אותך. ומאידך, אצננן את התלהבותך מכיוון שאף אחד אינו יכול להתיר לך את האסור, וכל עוד הומוסקסואליות מוגדר כמשכב זכר, לא תקבל דרור למאוויך זה.
לענין התשובה של ר"מ פיינשטיין זצ"ל, בעבר עיינתי בנושא וצרם לי מאוד דבריו על כך שהומוסקסואל מחפש להנות מהאיסור וזה עצם הנאתו - האיסור.
למרות שקשה להוכיח אחרת, כל בר דעת יבין שישנה בעיה מהותית. ואולי הוא אמר את דבריו על סמך "שלא נחדשו ישראל על מ.ז." אך האם ההלכה מורה על המציאות ?
אצל הרב שרלו אפשר למצוא את דרך המלך לדעתי, בהבנה ש"הבחור חי בפנימיה של בנות". ובכל זאת אי אפשר להתיר האסור. אלא להזדהות עם הבעיה.[ומה שתגידו על הרב הזה, הוא ניחן בהרבה יושר אינטלקטואלי]
וזו תשובה גם לשאלה מה שונה מאכילת חזיר ? או מפדופילה ?
מעבר למה שמיימוני העיר על כך שהמין הוא אחד הדחפים החזקים באדם, ולא עוד איסור בין איסורים. יש להוסיף שזה אחד הדחפים החיוביים באדם, שאדם לא יכול להתנתק מהם, וכמו כן ההפרדה בציבור הדתי, והרבה מהלך הרוח הוא סביב המתחת המיני הטרוסקסואלי. ואדם בעל נטייה מינית הפוכה הוצא מהכלל ללא עוול.
וכן כל איסור הוא תיחום ההיתר לגבולות, ולא תקיפת האישיות של האדם, אלא דווקא בנייתו וייעדו לחיים אידיאלים [קדושה]. ואילו כאן עצם האיסור הוא עקב שזה לא טבעי, [תלוי בפרשנים, אך זה היסוד לדעתי] ואילו הטענה שישנה משיכה טבעית שומטת כביכול את הלגיטמציה לאיסור.
אין מה להשוות פדופילה להומוסקסואליות וכהערתו הסרקזית של סוסרטי.
ומי שלא מבין. אי אפשר להתיר פגיעה באחר, ולא משנה מה הן נטיותך.
ואני מצטרף לקריאה דלעיל להזהר מאוד ! מארגונים קיצוניים המושפעים מסגנונם של פונדמנטליסטים נוצריים, [טד הגארד כמשל ?] שיושר אינטלקטואלי וערכי רחוק מהם כרחוק מזרח ומערב, ותמצא עצמך עם בעיות פסיכולוגיות קשות.
וברמה הפרקטית, אינני יודע אם כדאי לומר זאת. אך לפחות תזהר מהאיסור הדאורייתא. למרות שיש לקיים את השו"ע החמישי, עדיין איסור דאורייתא חמירא טפי.
ולדעתי, תיאורטית אם יוחזרו דיני בית דין וסנהדרין, יצטרכו להקל בעונשו של הומוסקסואל, כי הנימוק לענוש יהיה שקרי. וזה יכול להיות פתח לאיזו הבנה מסוימת.
ומילה על האדם המודרני, אני מתחבט רבות האם החברה הפתוחה מגלה ומתקנת עיוותים והפרעות חברתיות, או מעודדת אנשים לעשות ככל העולה על רוחם. בכל מקרה סקילת נערים צעירים בעוון מימוש הומוסקסואלית עקב נטייה, נראית לי כחוסר יושר משווע ובתורתינו כתוב וסקלתם באבנים, ואי אפשר לעבור על כך בשתיקה ויש למצוא מוצא של אמת ויושר.
[אתן לכם דוגמא מפרי הפאנטיות הרפורמיסטית האסלאמית של חומייני, בו ניתוח שינוי מין מותר, ואילו משכב זכר בסקילה, והמשטר מחייב הסובלים מהומוסקסואליות לנתח עצמם. ואין לשער ולתאר מה הם עוברים. והכל בשם "דרך הטבע" ואם אלה הרפורמיסטים.....]
לגבי הוצאת ז"ל שהוזכר לעיל, אם הבנתי נכון כותרת האשכול "המותר והאסור". כוונתך הסמויה גם לשאול אם אפשר לקיים אורח הומוסקסואלי בדיעבד ללא האיסור החמור. כשם שמבליגים להוצואת ז"ל, שהאיסור לא מוגדר בו, ואולי במכוון.
ועל זה אפשר להכניס את השקלא וטריא דלעיל בין מיימוני וסוסרטי בנידון ההלכתי.
בפרקטיקה, אתה בחור במצוקה, או אברך ?
ולטעמי כל עוד אתה מסוגל לאוהב ולקיים יחסים עם נשים, אין אתה אמור לגלות על נטייה זו, וכי אדם שיש לו נטייה פדופילת ישאר רווק לנצח ? או אדם שיש לו נטייה להתעצבן ? בלתי אפשרי להחזיק את המקל משני הקצוות, גם לומר שאין תופעה כזו, וגם לטעון שיש לגלות על הנטיה הזו.. ומכיון שהציבור שלך לא מכיר במושג כזה, הרי שאינך מחויב לעמוד בסטנדרטים כפולים.
ושאלה הלכתית, סטרייט כהומו - שיש להם הרהורים מיניים מגברים מעורטלים, מותר להם להתחרץ במקווה ?
תוקן על ידי מרכא_טפחא ב- 30/05/2010 20:13:45
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 20:48 |
|
| |
אמשלום, כתבת כי יחסים עם קטין הוא פשע חמור מבחינה מוסרית, שלא נתפס כך בהלכה.
יש להעיר כי הפשע אינו מיני, כלומר הבעיה היא לא שאותו אדם נהנה ממגע עם קטין, (זו בעיה שלו). אלא שהוא פוגע בנפשו של הקטין ויוצר אצלו יחס מעוות כלפי גופו וכלפי מין. והנושא הזה כלל אינו מדובר בהלכה, לא ידוע אם היו מודעים פעם להשלכות של מעשה כזה. אבל הלכות עריות עוסקות בנושאי הקדושה, ולא בנושאי הפגיעה באחר. מלבד דין האונס שעוסק בעיקר בנושא הפגימה בכבוד ובשמה הטוב. במציאות אם היו רואים נזק היו מחמירים לפי רצון בית הדין, אמנון למשל, קיבל מוות על מקרה אונס. למרות שהיה בן מלך.
ההלכה עוסקת בכמה מקומות ב"משחקים בנערים", אבל כנראה שהנושא הוא הוצאת זרע לבטלה, והלכות קדושה, ולא הלכות פגיעה בזולת.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 20:58 |
|
| |
אבל ברור שבימינו שיודעים שהדבר גורם נזק הוא אסור לא פחות מנזק גופני מקביל.
(אלא אם כן מננקוט שחז"ל ידעו הכל ומזה שלא כתבו על כך יש ראיה שאין נזק כזה ויש לפלפל בזה טובא).
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 21:10 |
|
| |
בהקשר לנושא סבוך זה מישהו פעם אמר לי שיש רמב"ם איני זוכר איפה שכותב שהתורה מדברת אל רוב בני האדם ולא אל כולם..
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 21:19 |
|
| |
מורה נבוכים ח"ג פל"ד.
מה שמעניין שהטבע מחייב שהתורה לא תתאים לכל אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 21:43 |
|
| |
בעל
זה לא מצדיק יחס חמור כל כך. ויש גם לעיין למה כוונו דבריו.
האם על פי התורה הפרט מופקר עבור הכלל ?
כל ישראל חייבים בתפילין, וגידע פטור.
כל ישראל חייבים בשבת, וחולה יצטרך לסבול.
טמאי מתים קבילו אפשרות לפסח שני זו היתה פרווילגיה, אך עקרונית החג בפסח.
מתפללים על הגשמים והכה"ג מתפלל שלא יקבלו תפילת עבורי דרכים.
וכן הלאה, אי אפשר לחוקק "חוקה אינדיוודואלית".... זה ברור, וחוקה מטבעה נחקקה לטובת הכלל.
אך האם זה מתיר לחוקק חוקים אכזריים תוך דריסת "מיעוטים" בשם ה"חוק" ?
ישנו איזון מסוים שיש לשקללו, ולדעתי כוונתו לא היתה לפשיזם חברתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 21:51 |
|
| |
אין שום ספק שהמתעלל בקטין, משלם ארבעה תשלומים: נזק, צער, ריפוי (גם נפשי), ובושת. ומלבד זאת על בית הדין לנקוט נגדו צעדים שכן זה מסוג הנזקים החוזרים על עצמם.
העובדה שבתורה לא נמנו ענשים לעברות שונות, לא מנעה מחכמינו שבימי הביניים לענוש כפי ראות עיניהם גם בענשי מוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 21:52 |
|
| |
מרכא
שאלה טובה שאלת, אך האם מצאת למשל פטור מגט לעגונה שבעלה מתעלל בה?
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 22:07 |
|
| |
בעגונה הבעיה בסיטואציה אנושית, ולא בעצם חקיקית מוסד הנישואין.
ויש אפשרות פתרון עקרונית. ובוודאי שלא סוקלים עגונה על עגינותה.
המצב האידיאלי הוא שלא יתפתחו תיקי עגונות והדבר אפשרי, לא כן לגבי הומוסקסואלים, שהחוק מפלה אותם ישירות.
אם נסבור שאין זה סתם להכעיס.
תאר לעצמך שהחוק היה סוקל עיוורים גמדים או נכים כי הכלל סובל מהם... הכל מותר למען הכלל ?
היתה ארץ נאורה שסברה כך..
תוקן על ידי מרכא_טפחא ב- 30/05/2010 22:09:51
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2010 23:33 |
|
| |
תודה רבה לכל העונים. אפילו שמרב הדברים נשארתי בספיקותי ואולי הם עוד קצת התגברו. אבל היו פה כאילו שהרגשתי את ההשתתפותם הכנה בבעיתי ואת נסיונם המעורר השתאות לעזור לי כגון מימוני ועוד כאלו שאיני זוכר שמם. יישר-כח לבינתיים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2010 02:02 |
|
| |
שמע בחור יקר לענ"ד אם אתה מחפש מישהו בסגנון הפורום שגם יש לו ניסיון רציני בתחום, פנה לרב יובל שרלו. את המייל הישיר ומספר הפלאפון שלו, תוכל (אתה, וכל המעוניין) לקבל אצלי באישי.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2010 13:33 |
|
| |
| אמשלום כתב: |  | את הפרדוכס הפנימי, הקורע קרביים, שתחוש מול ניסיון כזה. אמנם איני מאמינה שיש צורך להתמכר להירואין כדי לדעת שסמים זה רע, אבל אני מוצאת טעם לפגם בהלל ושבח למי שנתנסו בניסיונות, התגברו על יצרם וכו', הנאמרים מפיו של מי שיושב לו בחיק אשתו האהובה ומגדל את בנותיו החביבות בשמחה ובהנאה מבלי להבין אפילו את קצה קצהו של הסבל העמוק והכאב האדיר של זה הנדרש שלא לאהוב לעולם.] |
|
אמשלום היקרה:
אני לא סתם משתף את חיי האישים בפורום,
אני עושה זאת בכוונה, כי אני טוען שהכל בידי האדם חוץ משיגעון, אלוקים נתן לנו שכל שאנו ניקח אחריות, נכון שגם נתן לנו רחמים עצמיים, אבל זה רק לגיל הילדות לעורר רחמי ההורים,
אני הראשון שהגבתי לפותח האשכול, ונתתי לו (לדעתי) תקווה אמיתי בדרך ארץ ובדרך התורה,
אמרתי לו לדבוק בחבר שהוא אוהב אותו באהבת נפש, (בכל הקהילות החסידויות זה מאוד מקובל, אהבת חברים שם יותר מאהבת האשה והילדים,) והוא ימצא אשה להקים משפחה, (אני ממליץ לו לקחת אשה מאחד הקהילות החסידויות שם נשים חיות יותר עם חברות)
עכשיו אתם במקום זה יכולים לעזור לו ברחמים עצמיים ולבכות אותו על רוע מזלו,
אני שוב פונה ל"בחורבמצוקה" אל תשמע למפנקים אותך והמעוררים בך רחמים עצמיים, תשמע אך ורק לשכל הישר והטהור שלך,
הצלחתך בחיים היא רק בידך, אתה צעיר ואתה בודאי לא רוצה למות ערירי, ולכן תעשה מה שכל חכם ובר דעת עושה,
תקים משפחה טובה לתפארת, ואם אשתך באמת תאהב אותך היא תתן לך לעשות חיים משוגעים עם החברים שלך,
לא צריך להיות מבין גדול, רואים את זה בכל יום בכל המגזרים והקהילות,
ואנו ניתן להבכיינים להתלונן כל חייהם על רוע מזלם כביכול,
קודם אלוקים אשם, ואחרי זה שאין כבר אלוקים בליבם,
בא הפרדוקס הגדול הזועק עד השמים,
הרי ברגע שאין אלוקים ? אמור היה להם להיות יותר קל לקחת אחריות על חייהם,
ומה קורה להם ? אותו בכיינות ! ועל מי בדיוק ? על משפחתם או קהילתם וחברתם !
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2010 20:30 |
|
| |
החברים החסידיים אין להם משיכה מינית זה לזה, הם מבלים חברתית כמו גבירם במועדוני ספורט.
מה זה קשור לאדם שנמשך מינית לחבר אחד, חי אתו בקשר קרוב (וכמובן לא עובר על ההלכה!, ברור שהוא נהנה ממתח מתמיד זה). ולאחר מכן מגיע הביתה לאשה שאינו נמשך אליה, מתכון בדוק להצלחה!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2010 21:56 |
|
| |
בקהילות החסידיות מתבצעת שטיפת מח אדירה המתחילה בגיל צעיר ביותר (טרם מודע הילד למיניותו) ונמשך כמובן כל ימי הבגרות,
כשמטרתה היא להפוך את כל עניני המין למוקצה מחמת מיאוס ממש. שרק בדיעבד שבדיעבד ובהקרבה ומסירות ממשית, יעשה הבעל את תפקידו ככורח נמאס. לצורך שטיפת מח זו מגויסים מדרשים ודברי ראשונים ואחרונים מעובדים בידי טובי המוחות, כמורים על שפלות מיאוס וטומאת אהבה ורומנטיות בין-זוגית. בפועל אין מי שלא נפגע בקהילות אלו מהשיטה. גם כאלו המוגדרים חברמנים ובעלי חוש בריא ועצמאי, באים לבנות ביתם כשהם נכים ולקויים ריגשית. ישנם כאלו שבמשך הזמן משתקמים איכשהוא, אבל הרוב המכריע (גם העצמאי בדעותיו) לא מצליח להשתחרר מחלב חינוכו, והוא וביתו משלמים כל חייהם את מחיר אותה שיטה.
כך שהחברות הגברית בקהילות החסידים היא מסורסת ברגשותיה. ואין להקיש ממנה על אנשים בעלי נטיה מינית בריאה אבל חריגה.
|
|
|
|
|
