המושג "דעת תורה"

לא רק באמריקה גם בארץ זה כך ואפילו יותר
דעת ת"ח הפוכה  מדעת בע"ב , זה נכון. אבל מי אומר שבמילים בעלמה הת"ח צודק יותר אולי ההפך. יש דעת תורה ויש דעות בהנהגות העולם המטריאליסטי, דעתו של האינסטלטור אינה דעת תורה,  כמו שהרבה פעמים דעתם של הרבנים אינה דעת בני אדם מן הישוב.

בעיירה בגולה היה רב שלא היה החכם הכי גדול, לעומתו השוחט של העיירה היה יהודי פיקח ובר אוריין, בשעת ויכוח בעניני הקהילה, כרגיל ניצח  השוחט את הרב, אמר שם יהודי פיקח
במקום שיש שוחט פיקח ות"ח, אסור לו לרב להיות בהמה.

בידור,
אתם יכולים לשמוע (במיוחד מחוגי קוראי "הארץ", שלא לדבר על חוגי הכותבים בו) שמעיינות ההאורתודוקסיה התייבשו, אין שם חידוש, אין שם רעננות, אין שם התמודדות עם אתגרי הזמן, אין שם כלום, וגאוני ההלכה שלהם אף מוסיפים שגם ביצירה ההלכתית רק טוחנים את הנושאים הקיימים ותו לא. אז בא אנכי הקטון ומראה לך:
(א) יש חידוש. וממילא יש רעננות.
(ב) יש התמודדות עם אתגרי הזמן.
(ג) ההתמודדות הזאת אפילו די הצליחה, מבחינת היחס בין השגת היעדים של הוגיו. במיוחד לנוכח העובדה שחוברי החבר מן החוגים הנ"ל צפו לפני שניים שלושה דורות את כליונה של האורתודוקסיה שכעת הם כה מפחדים מכוחה האימתני.
זה שהדגם של 'דעת תורה' היה מוצלח (במבחן התוצאה, וביחס ליעדים של בעליו) עדיין אינו אומר שהוא מוצלח לכל מקום ולכל זמן. לא טענתי בינתיים שום דבר לגבי מידת התאמתו לימינו.
כמו כן, 'דעת תורה' היא דגם כללי של "צורת משטר"; צורת משטר טובה עדיין איננה מבטיחה שכל שליט יהיה טוב. עדיין לא אמרתי דבר על "השליטים" הנוכחיים.
גם אני נוטה לחשוב שאם החברה החרדית לא תעבור תמורה, היא תהיה בבעיה קשה מאד, אבל אני חושב (בנגיוד לך) שכל התופעה של "חברת הלומדים" הייתה מראש בגדר "פרוייקט שעת חירום", וכעת החברה החרדית עוברת תהליך של "חזרה לשיגרה". בגלל אופיה השמרני, התהליך הזה צריך להיעשות בזהירות ובהדרגה, כי בחברה שמרנית כל תמורה מהירה מדי היא בגדר זעזוע שחותר תחת עצם אושיותיה השמרניות. לכן אני חושב שהמהלך הנוכחי נעשה בסך הכל בצורה די נכונה. כמו תמיד, יש פרטים שנרמסים תחת גלגלי האינטרס הכללי, והללו סובלים. זה המחיר, ולא עליי לשפוט עד כמה הוא כדאי. רק אזכיר שאני הייתי ונשארתי מזרוחניק (חרף אהדתי הגלויה לחרדים), ואני חושב שאני יודע למה.
אתה מצטט  את מיל, יופי. אני יכול לצטט את הרב דסלר. מה זה פה, ארגומנטום אד ורקונדיאם?

קוגיטו,
הצגת הדברים שלך חלקית, שלא לומר סלקטיבית. החזון איש והפוניבז'ער רב, עם כל הכבוד (ויש כבוד!!) לא יכלו לעשות כלום ללא עסקנים חרוצים השיגו להם תקציבים ללא ופעילים חרוצים שהקימו להם מוסדות והשיגו להם תלמידים ובנו שכונות נפרדות. המנגנון הזה פעל היטב בין השאר הודות לדוקטרינת 'דעת תורה'.

אידך גיסא

ההגדרות שלך למושגים רעננות , קונפורמיזם וכו' מעט מוזרות בעיני. אני הייתי אומר שקידום מעמד האישה פירושה התמודדות עם אתגרי הזמן ואילו "בניית דגם מנהיגותי חדש " אינו אלא שינוי חיצוני הנוגע לשימור המסגרת ואין לה ולא כלום עם תוכן כלשהו. הנה כמה שאלות שנראות לי יותר רלוונטיות:

כיצד מתמודדת המחשבה החרדית עם הידע המדעי שהתחדש במאות האחרונות? האם היית מגדיר זאת התמודדות אמיצה וכנה או הדחקה פחדנית ונעדרת יושר אינטלקטואלי?
האם אתה מכחיש את העובדה שתחת שום תנאי אין אדם יכול לפרסם דעה לא קונצנזואלית ויהיו נימוקיו נטועים בקרקע הסברא מפורשים בכתובים ושנויים במשנה ככל שיהיו? האין זה לדעתך מכשול אדיר בפני התמודדות עם אתגרי הזמן ? אחרי ככלות הכל בכדי להתמודד עם אתגרים צריך לפחות להיות מודעים לקיומם ולדרכי התמודדות איתם? או שמא אתה מאמין שעמוק במרתפיהם של הגדולים , שם נמצאת החכמה ולהם פתרונים לכל האתגרים , כך שאין כל צורך בשיתוף ההמון?
האם העובדה שאי אפשר להשמיע דעה עצמאית בשום נושא שבעולם אינו בבחינת מכשול ומחסום בפני יצירתיות ורעננות לדעתך? אני יודע שיש מאמר של ישעיהו ברלין בו הוא תוהה על האפשרות שאולי המחשבה הפילוסופית פורחת דוקא תחת דיכוי פוליטי , אבל כעובדה האם אתה מזהה במציאות סוג כלשהו של יצירתיות הפורחת תחת הדיכוי המחשבתי החרדי? האם אתה מכחיש את קיומו של דיכוי כזה או מעניק לו פרשנות אחרת?
האם ידוע לך על חידוש יצירתי כלשהו ספרותי , הגותי, יו ניים איט שיצא מבתי המדרשות החרדיים בשנים האחרונות ? האם יש משהו שהיית ממליץ לחבר שאינו חוקר חרדים?
האם אחרי כל כך הרבה שנים של לעיסת שטיקלאך תיירה , לא היית מצפה להופעת סוג של חשיבה רפלקטיבית שיוצאת מחוץ לקופסא ותוהה על היסודות הכלליים יותר של המחשבה הלמדנית, כפי שקורה בכל תחום מדעי שמתפתח מספיק זמן? כיצד עולם הישיבות היה מעכל לדעתך ספר שהיה מנתח באופן ביקורתי סוגיות מרכזיות ברמה אחת גבוהה יותר , מטפל בדרכי טיעון ובמתודה ולא רק בטיעון ובסוגיות עצמם , חושף כשלים , משווה מפרש ומנתח וכדומה?
האם אתה מאמין שיכול מישהו לבוא ולהדפיס ספר שישנה את הדרך שבו חרדים חושבים בתחום כלשהו, שיפתח בפניהם איזה אופק חדש?
נניח שמחר מתברר שחומרא מסויימת בשחיטה , שאינה מחוייבת מצד הדין , מתייקרת ועולה לצרכן חמש שקלים נוספות לקילוגרם, האם יש סיכוי שועדי הכשרויות ישקלו להפסיק לנהוג בחומרה הנ"ל? האם דבר כזה לא רלוונטי לדעתך לשאלת כשירותה של החרדיות להתמודד עם אתגרי הזמן?
האם יש לדעתך סיכוי לשינוי ערכי כלשהו בתוך החברה החרדית ביחס לסוגיה כלשהי (מעמד האישה , היחס לחילונים , נושא הגדולים, היחס למדע וכן הלאה) ללא אילוץ חיצוני, רק כתוצאה משינוי פנימי פשוט עקב מחשבה מחודשת ? האם העובדה שאין סיכוי לשינוי כזה אינו מצדיק את המשפט שמדובר בחברה שקופאת על שמריה וחיה לפי איזה סדר שהוכתב מראש ואינו ניתן לשינוי או לבחינה מחודשת תחת שום תנאי?

דבריך לגבי הצלחת ההתמודדות החרדית די הפליאוני. נניח שהתנועה הקיבוצית היתה נוקטת באותה איסטרטגיית הישרדות , מניעה אפקטיבית של כל מגע עם העולם החיצוני , שטיפת מוח ורדיפת בעלי ספקות או דעות שונות , קשירת גורלם של היחידים בקיבוץ על ידי מניעת כלים בסיסיים להסתדרות בעולם החיצוני , נישואין מודקמים והולדת ילדים בלי חשבון , קודם כל בכדי לסנדל את היחיד עוד יותר בשלב מוקדם של החיים ושנית בכדי למלא את הארץ ולהתעצם מספרית , האם התוצאה לא היתה אז אותו דבר? האם היית מקיש מכך על הצלחת אורח החיים הקיבוצי?  אלה הם הקריטריונים שלך? לי זה נראה כמו לומר שמשטרו של סאדם חוסיין היה מוצלח יותר מהמשטר הישראלי , כי משטרו של סאדם שרד במשך כמה עשורים ואילו בישראל , כל שנתיים מתחלפת הממשלה.

בסך הכל החברה החרדית הקימה מכונת ילודה משוכללת . היא מתעצמת מספרית בשל הריבוי הטבעי הגבוה , הקרוב למקסימום שהטבע מאפשר , לצד מזעור הנשירה הכרוך בין השאר בויתור על הבסיס הכלכלי לקיום החברה . אורח חיים זה מתאפשר בין השאר בגלל שמדינת הרווחה ומערכת המיסוי הפרוגרסיבי ממסכים את עובדות החיים הבסיסיות שבכדי להתקיים, מישהו צריך לייצר. כמה זמן יכולה מערכת כזאת להתקיים? כל עוד המערכת הטפילית קטנה מספיק ולא פוגעת אנושות בתפקוד המערכת הבריאה . אבל עם הגידול במערכת הטפילת , ללא גידול מקביל במערכת הבריאה , זה רק עניין של זמן עד להתרחשות קטסטרופה חברתית כלכלית, גם זה שיקול רלוונטי.

גם תיאורך את חברת הלומדים כ"פרוייקט לשעת חירום" מעוררת תמיהה. אתה מתאר זאת כאילו אי שם יושבים מהנדסים חברתיים בשירות הגדוילים ומתכננים את הדברים האלה , הם יודעים לכמה זמן צריך את הפרוייקט לשעת חירום ומתי זה מתחיל להיות מסוכן בכדי לשים את הסטופר ולחולל שינוי. אבל הדברים הרי לא עובדים כך.   
 

_________________

להרוג טורקי ולנוח