| נשלח ב-1/6/2010 21:41 |
 |
| |
איך אני מרגיע ילד בוכה?
הרי ההורים לחוצים ונלחצים מהבכי, איך מעבירים לילד את הרגשות של ההורים כדי שירגעו?
תודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 21:43 |
|
| |
שיבכה, מה הקשר?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 23:40 |
|
| |
איני מומחה לתינוקות.
ישנם כאן מספר שאלות:
1. באיזה גיל הילד? אינו דומה תינוק בן חודש ימים לתינוק בן שנה.
2. מהו הגורם לבכי? אם קיים גורם אובייקטיבי, כגון יציאות המציקות לו, רעב, אוסתם - זה סוג של הזמנה להתייחסות.
בכל אחד מן המקרים, על ההורים להרפות את עצמם ולפעול מתוך שיקול דעת ולא באימפולסיביות.
מותר להורים - במקרים מסויימים ובגיל הנכון, להחליט שלא לקחת את הילד על הידיים. אולם הדבר דורש מחשבה והחלטה.
יש להזהר שלא להעביר מסר מבלבל לילד. היינו: לא רצוי שהתייחסות לילד, תנבע מתוך מצבו האישי של ההורה, וגחמתו האישית. יש הורים שכאשר הם זקוקים לפינוק, הם לוקחים את הילד על הידיים, וכשלא בא להם - הם לא כ"כ מתייחסים אליו.
יחס אגואיסטי זה, גורם להורה להיות בלתי עקבי בחינוך הילד, והילד מצידו, צומח בתוך עולם מבולבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 23:44 |
|
| |
ילד בוכה בגלל...
כאשר יודעים/מנחשים מדוע הוא בוכה, פועלים במישור זה להרגיעו.
לדוגמא,
במידה ויתכן והוא בהול/מאויים אני מקרב אותו אלי, מחזיק אותו בשתי ידי קרוב אל ליבי, התחושה של המגע והלהיות קרוב מרגיעה.
במידה והוא רעב אני מספק את רעבונו.
במידה והוא זקוק לתשומת לב אני מעניק לו אותה ע"י הקשבה, שיחה, משחק.
במידה והוא כאוב אני מנסה לאתר את הכאב ולשככו.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 23:47 |
|
| |
כעת עם שליחת תגובתי הקודמת ראית את תגובתך 'גרפולוגיה',
מרתק לראות הבדלים בגישות, בסגנון, בהתייחסות, בין אנשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/6/2010 23:49 |
|
| |
נכון. קיימים הבדלים, אך אני שמח בתגובתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2010 00:09 |
|
| |
תודה, זה הדדי.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2010 07:11 |
|
| |
מדובר בילד/תינוק שלא רעב ולא בכאב כלשהו אלא מנצל את רגשיי ההורים ובוכה, כיצד אני אמור להתמודד בכזה מקרה.?
תודה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2010 08:12 |
|
| |
אם אכן מדובר בבכי מיותר, על ההורים - לפעמים - להתגבר על עצמם ולאפשר לילד להתמודד לבד עם עצמו.
אם לא יאפשרו זאת לילד, הוא עלול להפוך ליצור מפונק.
אם הם מתקשים לסבול את בכי התינוק, רצוי שיקנו אטמי אזניים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2010 20:06 |
|
| |
שייעקלה,
אשמח אם תרחיב בהצגת הבעיה, כמו למשל משך הזמן שהוא בוכה, הזמן והשעות, כיצד הוא היה מגיב עד עתה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2010 08:14 |
|
| |
נראה לי ששייעקלה שואל ברמה העקרונית ולא ביחס לילד מסויים. לא כן?
אך ברור כי שאלותיך נכונות. תלוי מהו המצב עליו מדובר.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2010 20:31 |
|
| |
ברמה העקרונית אני סבור שלתת לילד לבכות לא מביא לפתרון ולהיפך מעצים את הבעיה.
הלא אם הילד זקוק לתחושת הגנה ואהבה, כעת עם הישארותו לבדו במיטה בוכה הוא מרגיש בודד מוזנח מאויים, לכן גם אילו סיבת בכיו היתה אחרת הרי שכעת הוא יכול לפתח פחדים ורגשות אלו.
לכן הגישה הכללית צריכה להיות רחימאית ואוהבת אפילו אם זה קשה, אלא שכאן מעלה שייעקלה את הבעיה שכלו כוחותיו מלסבול, לכן צריך לבדוק מה הגורם להפרעות השינה של הילד.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2010 20:35 |
|
| |
לא בכל פעם שהילד בוכה, זה נובע מצורך אמיתי להגנה. זה אולי מעיד על רצון להגנה. לא בכל עת שהוא רוצה, יש לתת לו את זה. מותר גם לילד קטן ללמוד להתמודד מעט (כמובן שאין להגזים בכך) בעצמו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2010 20:58 |
|
| |
גם אם זה רצון בדרך כלל זה מגיע לו.
בכל השאר הסכמת איתי, אלא שחידדת מעט, לא כן?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2010 00:58 |
|
| |
אכן, אני תמיד מסכים אתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/6/2010 21:26 |
|
| |
אני מתכוון באופן כללי ולא נקודתי של כמה זמן, אלא בילד או תינוק בכייני...
ויישר כוח לעונים כאן.
|
|
|
|
|
