אז מי מממן את מי?

מקסמן: אתה באמת לא שם לב להבדל בין חייל שנופל בתפקידו לשמור על חייהם של האנשים המשתייכים לעמו, ובין בחורי ישיבות שלדבריך בלעדיהם אולי היה העם היהודי פוסק מלהתקיים כעם (בהנחה ואתה צודק), אבל אף אחד מבני אותו העם לא היה סובל מכך?

שנרב, בוא נניח לדמגוגיה. אינני מנסה לגרום לחילונים לאהוב את הדתיים. ברור לי שטענותיי שפורטו לעיל אינן עשויות ליפול באהדה על אוזניים לא מאמינות. סו וואט? בגלל זה אני אמור לעשות דברים באופן שונה ממה שאני חושב שנכון וראוי לעשות?! ירצו - יאהבו, לא ירצו - לא יאהבו.

ובאשר לנימוקים:
1. כאמור, החילונים אינם אמורים להתפעל מהטיעון הזה. למה שדתיים לאומיים יתפעלו ממנו? משום שהוא מבואר באינספור פסוקי תורה, נביאים, גמרות ומדרשים, ראשונים ואחרונים. במידה שהם מאמינים בתורה ובחכמיה, עליהם להאמין שקיום המצוות בכלל ולימוד התורה בפרט, הוא המגן על עם ישראל, הוא הנותן להם כח ועוצמה רוחנית, הוא המגן ממחלות, תאונות, פיגועים, בצורת, ושאר מרעין בישין.

אכן, בדורות הקודמים לא היו כה הרבה לומדים, אך כיצד אתה משווה את המצב דהאידנא למצב הדורות הקודמים? האם היו אז מיליוני יהודים מחללי שבת? האם היו מיליוני בועלי נידות? אלפי הומוסקסואלים? אלפי צרכני פורנוגרפיה? מאות "מחליפי זוגות"? האם ההרס העצום שדברים אלו גורמים שבכל העולמות כולם אינם טעונים איזון ותיקון מקסימלי?

חשוב מאוד ליהנות מיגיע כפיים, אך בשום מקום לא נאמר שזכות זו מקיימת את העם כשמירת המצוות ולימוד התורה. מדוע לדחוף את זה?

2. אני לא מודה במה שכתבת בסעיף 2. חרדים רבים מאוד מרגישים כמוני, אך ישנם כאלו שהחילונים הצליחו לגרום להם לשינאה ובוז. זה עצוב, אבל טבעי. אינני יודע בדיוק לאיזה ציבור אתה משתייך, אבל חלקים גדולים בציבור הדתי-לאומי החלו בשנים האחרונות להרגיש אף הם בוז והסתייגות מהחילונים. כאשר עושים דה-לגיטמציה לציבור לאורך זמן, קשה לו להושיט את הלחי השנייה.

בקיצור, אף אחד לא שונא את החילוניים כפרטים, אף כי כקבוצה כנראה שכן. חלקים גדולים בציבור החרדי מתייחסים אליהם ברחמים, ועוסקים אף בנסיונות לקירובם לתו"מ. ההשוואה שלך בין יחס כזה לרוצח שמציל מישהו מרוצח אחר מקוממת.

בכל מקרה, גם אם יש מישהו שלא פועל מכח זה, מנהיגי הדור ומעצביו ודאי פועלים מכח עקרונות אלו.

ציבוני: קיבלתי, אנסח את דברי מחדש. אינך מסוגל להפריד בין החייל שנופל למען משימה שלכל הדעות מגינה על בני עמו, לבין אדם שיושב בבית המדרש ומאמין שבכך הוא מגן על כל אחיו המתייחסים אליו כאל נצלן?

אני לא מסכימה עם זה שהחרדי מוציא פחות מחילוני, כי חרדי ליטאי ממוצע צריך לשלם 5- 6 דירות, חצי לכל ילד, וחילוני משלם רק על הדירה של עצמו ומקסימום עוזר ל-2 הילדים בסכום הראשוני של הבית. וזה הבדל משמעותי. סח לי חב"דניק אמיד מרמת אביב שעדיין לא קנה דירה לעצמו, שבאים אליו לשנורר ליטאים מבני ברק שאוספים לדירות של ילדיהם. הוא מסרב להם, באומרו: אם אתה מתכוון לתת דירות לכל הילדים, תעבוד בהתאם- פתח עסק או רכוש מקצוע מכניס ביותר. אבל אתה לא עובד או שעובד במקצוע עלוב, אז למה שאני אממן לך בתים לילדיך בזמן שאת ביתי עוד לא קניתי? אם אין לך כסף- אל תקנה דירות לילדים.

אי אפשר לבנות כלכלה על שנוררים. וכמות העסקים השחורים בציבור החרדי יכלה לכסות את הגירעון של המדינה, לו רק חשבו לשלם מס. רוב העסקים הפנים חרדיים הם בשחור לגמרי או חלקית. ואיך אפשר להשוות בין רואה חשבון המקבל 18,000 ש"ח ומשלם מס בהתאם, לחרדי שמשלם כמה אגורות למע"מ על גבינה? צריכה אינה תל"ג. אדם בריא וצעיר צריך ליצור.
איני מסכימה עם מואדיב שסובר שאין זה מוסרי למדוד יעיליות של חברה. חברה שדורשת כל כך הרבה, מזיקה בחלקה (הפגנות והעלמות מס) ובוחרת שלא לתרום- זו חברה לא מוסרית.