איך נפלת בפח של מקסמן שהוסיף את המילה לבד לפסוק הרי הפסוק נאמר על מעמד הר סיני שמשה אומר לעם ישראל שאיתם בלבד כרת ה' ברית פנים בפנים
הווה אמינא הוא- שלא יעלה בדעתכם כי את הברית שכרת ה' אם אבותיכם - לא מחייב אותכם- דעו זה מחייב אותכם ואין צורך כל דור ודור שה' יזהיר אותכם על דבר הברית.
אני לא מאמין שעל פסוקים מפורשים יכולים לתווכח,
(ג) לא אֶת אֲבתֵינוּ(לבד רש"י במקום) כָּרַת יְקוָק אֶת הַבְּרִית הַזּאת ?? כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים:
רש"י במקום: לא את אבתינו - בלבד כרת ה' וגו' כי אתנו:
אבן עזרא במקום: לא את אבותינו - לבדם. כי אתנו אנחנו - והטעם: כי גם אתנו, כמו לא יקרא שמך עוד יעקב (ברא' לה, י). או טעמו: לא כרת עם אבותינו שהיו במצרים רק אתנו כרת הברית, כי רבים יש במחנה ששמעו הברית מפי השם, על כן אמר אנחנו - אלה שהם פה והם חיים, והעד על יושר זה הפירוש, שאמר עמכם וביניכם
(ד) פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְקוָק עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
(ה) אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְקֹוָק וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְקֹוָק כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמר:
(אגב: עיין במדבר לא' כא' ברש"י)
נשלח ב-6/9/2010 10:56
פראק מהלך ולא תהיה שפלה ורגילה להיות בבית עבדים והוא מתכוון בית מלך לעומת בית עבדוממש לא בית יהודי לעומת בית גוי.
ההוספה הזו מנין לך? מתוך סברא? או דברי המשגיח? היו בגלות מצריים הרבה יהודים עשירים ביותר וגבירים גדולים. שלא היו עבדים- כי היו להם עבדים רבים- ראה ירושלמי- בהחלט יכל המושיע להולד בביתם ושוב לא היה מרגיש עבד. המושיע היה צריך לגדול דווקא בבית גוי ששם יכל ללמוד את לימודי הליבה, והאמת כמה שלא תנסה לפרש כדברך. העובדה היא, שמשה רבנו גדל כגוי התחנך כגוי ולא הית לו כל בעיה דתית ומוסרית להתחתן עם בת כהן מדין, שהיה מפטם וזובח קרבנות לע"ז. כנראה שזאת בא התורה לספר לנו אפילו בלי ללמוד ראב"ע , זה הפשט הפשוט והמתבקש לעתיד וגם להווה שלנו, הרבנים לא יכולים להביא את הגאולה. רק המתבוללים -כביכול -בעיני הרבנים.
אגב הניק פראק מהלך כונתך היא לפראק של רבנים?
נשלח ב-6/9/2010 11:00
anipoli כתב:
אכן, "ואני אומר שבלא טעם וסברה הוציא דבר זה מפיו" (שם פ"ג צ"ד). ואם כבר העמיק בדברי מהרש"ל, אולי יזכיר לנו מה אמר על אבן עזרא.
צדיק: המרש"ל כתב השקפתית כמו האבי עזר, והמבין יבין,
נשלח ב-6/9/2010 11:05
פראק_מהלך כתב:
שו"ת משנה הלכות חלק ט סימן רלט
"וכמ"ש הא"ע על רבינו משה וז"ל ואל תדבר באדונינו משה כי מי יתן לו עברית פי' שלא תתמה למה באמת לקח משה בת יתרו כי כיון שהי' במדין ומי יתן לו שם עברית " ודבריו נראים באבן עזרא שהסביר זאת בעובדה שנישואיו היו בזמן שברח ממצרים.
הנה המקור, ותאמרו לי אם אפשר לפרש כמשנה הלכות ??
אבן עזרא שמות פרק כח
(א) ואתה בעבור היות משה כהן הכהנים בתחלה, על כן טעם הקרב אליך. וכבר רמזתי לך, למה נבחר אהרן להקדישו לשם בעבור כבוד משפחת נחשון, שיהיו הכהנים מכפרים על בני ישראל. ואין לדבר על משה אדונינו, כי בורח היה, ומי יתן לו עברית. ועוד, כי טורח כל ישראל על משה ללמדם המצות, ולדון כל דבר קשה. וי"ו לכהנו לי נוסף, כוי"ו חיתו שדי (תה' קד, יא), בנו בעור (במד' כד, ג). ופירש שמות בני אהרן, אולי בנים אחרים היו לו חוץ מאלה. ואין ספק כי רבתה למעלה במדבר משפחת אהרן, על כן נתנו להם ישראל ערים רבות הכתוב בס' יהושע:
איך נפלת בפח של מקסמן שהוסיף את המילה לבד לפסוק הרי הפסוק נאמר על מעמד הר סיני שמשה אומר לעם ישראל שאיתם בלבד כרת ה' ברית פנים בפנים
הווה אמינא הוא- שלא יעלה בדעתכם כי את הברית שכרת ה' אם אבותיכם - לא מחייב אותכם- דעו זה מחייב אותכם ואין צורך כל דור ודור שה' יזהיר אותכם על דבר הברית.
אני לא מאמין שעל פסוקים מפורשים יכולים לתווכח,
(ג) לא אֶת אֲבתֵינוּ(לבד רש"י במקום) כָּרַת יְקוָק אֶת הַבְּרִית הַזּאת ?? כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים:
רש"י במקום: לא את אבתינו - בלבד כרת ה' וגו' כי אתנו:
אבן עזרא במקום: לא את אבותינו - לבדם. כי אתנו אנחנו - והטעם: כי גם אתנו, כמו לא יקרא שמך עוד יעקב (ברא' לה, י). או טעמו: לא כרת עם אבותינו שהיו במצרים רק אתנו כרת הברית, כי רבים יש במחנה ששמעו הברית מפי השם, על כן אמר אנחנו - אלה שהם פה והם חיים, והעד על יושר זה הפירוש, שאמר עמכם וביניכם
(ד) פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְקוָק עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
(ה) אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְקֹוָק וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְקֹוָק כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמר:
(אגב: עיין במדבר לא' כא' ברש"י)
בפסוק היה קשה לרש"י ולאבן עזרא הרי זה היה בסוף 40 שנה ואם כך הרי רוב אבותיהם של בני ישראל מתו, ואם כך לא יהיה מדויק לומר שלא עם אבותיהם הרי אבותיהם בדור 1 קודם גם כן היו במעמד הר סיני, ועל זה רש"י עונה שהכוונה לא עם אבותיהם לבד, והאבן עזרא בפירוש השני שלו מסביר שהכוונה לא עם אבותיהם הכוונה לא מהדורות הקודמים שמעוהו
אבן עזרא דברים פרק ה פסוק ג
"או טעמו: לא כרת עם אבותינו שהיו במצרים רק אתנו כרת הברית, כי רבים יש במחנה ששמעו הברית מפי השם, על כן אמר אנחנו - אלה שהם פה והם חיים, והעד על יושר זה הפירוש, שאמר עמכם וביניכם (ד - ה):"
אגב האבן עזרא מפרש פירוש יפה, אנוכי עומד... מתאר את זמן ההוה המתמשך שאחר כך ומתאר את שאר הברית שהיא התורה שכרת ה' עם בני ישראל, מלבד עשרת הדברות. ושבעת זאת נקבע שמכאן והלאה משה הוא זה שיעמוד בינם לה'
אבן עזרא דברים פרק ה פסוק ה "אנכי עומד בין ה' אחר מעמד הר סיני, והטעם: שהוא דבר עמכם פנים בפנים, ומאותו היום הייתי אני עומד בין ה' וביניכם"
פירוש עשרת הדברות שמעתם ישירות ואילו את שאר הברית=התורה שומעים בני ישראל ממשה.
ומסתדר מאוד יפה בפשט הסיפור המתואר בחומש שמות שרק אחרי מעמד הר סיני פנו למשה בגלל היראה
אם כי ההסבר המסורתי הוא אכן שלא השיגו בנבואה זו את שאר הדברות על בורים מלבד אנוכי ולא יהיה לך , והיו צריכים את משה. (ואולי לא חולקים אלא שלכן זה נכתב כאן)
נשלח ב-6/10/2010 16:44
מקס תנא דמסייע לך...
"איך אפשר לא לפקפק באמונה בזמן שכזה"
הארכיבישוף מקנטרברי, מנהיגם של 70 מיליון מאמינים אנגליקנים ברחבי העולם, כותב במאמר גלוי בעיתון הבריטי "טלגרף": "השאלה 'כיצד אפשר להאמין באלוהים שמאפשר סבל אנושי כה רב?' היא שאלה שנשאלת בעיתות כאלה. זה היה מפליא לולא היתה נשאלת. יתרה מזאת, זה היה בגדר טעות..."
אנשים מאמינים רבים ברחבי העולם מתקשים להתמודד עם מימדי הקטל של אסון הצונמי בדרום מזרח אסיה - לראות את מבטם הריק של הילדים שהתייתמו מהוריהם, או של ההורים ההמומים שראו את ילדיהם אובדים במים הגועשים - ולהישאר איתנים באמונתם.
בדיוק לנושא זה הקדיש היום (ראשון) הארכיבישוף מקנטרברי, העומד בראש הכנסיה האנגליקנית המונה 70 מיליון מאמינים ברחבי העולם, מאמר גלוי לב בעיתון הבריטי "טלגרף".
הרב הראשי לישראל
האסון מלמד על זעם הקב"ה / אילן מרסיאנו
"הגויים חייבים בשבע מצוות, האסון מראה שיש חרון אף", מסביר הרב שלמה עמאר. הפיתרון? "להרבות תפילה ובקשות רחמים". ומה עם הנעדרים שלא יימצאו? אפשר להתאבל "רק כשהממשלות ירימו ידיים", אז גם יוקם בית-דין מיוחד לסוגיית העגונות
"כל מוות שרירותי, באסון או בתאונה, צריך לערער את האמונה, שעטופה לבטח בתשובות מוכנות ונוחות", כותב ד"ר רוואן וויליאמס. "נוכח אסון מצמרר במימדים שכאלה, טבעי שנחוש כעס עמוק ותחושה של חוסר אונים... השאלה 'כיצד אפשר להאמין באלוהים שמאפשר סבל אנושי כה רב?' היא שאלה שנשאלת בעיתות כאלה. זה היה מפליא לולא היתה נשאלת. יתרה מזאת, זה היה בגדר טעות..."
"אלוהים, מלמדים אותנו, אינו מושך בחוטים בכל הקשור למעשיהם של אנשים או התנהלות העולם. אם אנו רוצים לחיות בעולם... לעולם צריך להיות איזשהו מחזור ברור. סיבות מתרחשות בעקבות מסובב באופן שאנו יכולים לעקוב אחריו ולהתמודד עימו. לפיכך יהיה זה מוזר אם נצפה להתערבות אלוהית בכל פעם שמתרגשת סכנה. כמה מסוכן זה צריך להיות? כמה קורבנות ייחשבו סבירים?
עוד הוא כותב: "אז מדוע אנשים מאמינים מתפללים לאלוהים בבקשה לעזרה או רפואה? כן, הם אכן מבקשים מאלוהים להתערב ולשנות את המצב. אבל הם אנשים הגונים, הם לא רואים את התפילה כבקשה לפיתרון קסום שיהפוך את העולם לבטוח להם ולאחרים..."
נכון שכל זה לא ממש עוזר לנו להתמודד עם האסון, הוא כותב, אבל "אם גאון כלשהו היה מוצא הסבר וצידוק לכל המוות הזה, האם היינו מאושרים או בטוחים יותר באלוהים? האם לא היינו חשים צמרמורת ואי נוחות נוכח האפשרות שאלוהים בחר בכוונה בתוכנית הכוללת מידה כזו של קטל?
לדברי רוואן, האמונה שרדה מבחנים כאלה במהלך השנים לא בגלל שהיא מסבירה את האירועים אלא בגלל שהמאמינים לא יכולים להתכחש למתנת החיים שניתנה להם. הם למדו להבין שישנה מציאות אליה הם מסוגלים להתייחס רק ביראה ודממה.
בסיום הוא קרא לקוראיו להתמקד כעת לא בעבר ובמה שקרה, אלא באלה שנותרו חיים. "לא לנסות להבין אלה לנסות לשנות - ולו במעט - את המצב שנוצר".
נשלח ב-6/10/2010 16:53
כן, אבל השאלה הגדולה היא למה אלוהים ברא עולם אם אפשרויות זוועתיות כאלו !.
האם מישהו מאיתנו היה בורא בית מגורים עבור בני משפחתו, שיש בו אפשרויות למאורעות אימה כאלו. ולומר אחר"ז אני מצטער כך המערכת בנויה, אני לא מתערב בכל פרט אחרי הבניה...
מישהו פעם חשב איך זה להיות אמא לשלושה ילדים שרופים וכדו'. הרי חייה הופכים למפלצתיים בעשרות שנותיה הנותרים. האם לעולם שכה רבים זוועותיו לפרט ולכלל אפשר לקרוא "עולם של הטבה" או "עולם הכנה לטוב נצחי" ?!
נשלח ב-6/10/2010 16:58
הוא לא ברא את זה כך, אנחנו עשינו את זה, על זה בדיוק בא הסיפור בתורה של עץ הדעת,
נשלח ב-7/10/2010 10:30
למקסמן
א] בכתביהקדש שלי ישנו ספר פילוסופי קטן קוראים לו איוב שם מסיים עם "תשובה" אלוקים גדול וא"א=א"צ להבין
ב] גם חז"ל פירשו בצורה שיטתית נבואותקדומות על דברים שבזמניהם
ג]ואחרון חביב כשכתב הרמב"ם שמי שאינו דבוק בהשם יושלך לפגעי הטבע
דיבר גם על דברים שבידי שמים (טבע){ולא רק על בידי אדם]
ו והיות שככל הידוע לטבע אין "בחירה"אלא הכל מתוכנן(חוץ מדבר אחד)
שוב איננו "מושלך לפגעי הטבע"ודו"ק
ג]ידועים דברי האוה"ח על "בעל-בבחירה" והם דברי רבינו חננאל בריש חגיגה
_________________
נשלח ב-7/10/2010 11:34
מצטער ישראל כנראה לא קראת את האשכול או לא הבנת, ולגבי לחזור על דברי המשגיח: לא ממש יעזור,
נשלח ב-7/10/2010 12:24
נפטר הילד בן ה-6 שנפצע ברחוב הנביאים • אחותו מחוסרת הכרה
ארבעה ילדים, בני 3 עד 6, נפצעו הבוקר באורח קשה מפגיעת מכונית ברחוב הנביאים בירושלים, לאחר שנהג מכונית פרטית עלה עם רכבו על המדרכה • הילד בן ה-6 פונה כשהוא סובל מפגיעת ראש ומונשם, ולאחר שעה קלה נפטר בבית החולים
יהושע הכהן, בחדרי חרדים תאריך: 07/10/2010 09:11:00
ארבעה ילדים, בני 3 עד 6, נפצעו הבוקר באורח קשה מפגיעת מכונית ברחוב הנביאים בירושלים, לאחר שנהג מכונית פרטית עלה עם רכבו על המדרכה. גבר כבן 60 נפצע באורח קל. המשטרה פתחה בחקירת נסיבות התאונה.
בין הפצועים ילד בן 3, ילד וילדה בני 5 וילד נוסף בן 6. הם פונו במצב קשה לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. הילד הקטן פונה כשהוא סובל מפגיעת ראש ומונשם.
לאחר שמאמצים של בית החולים להחיות את הילד בן ה-6, עלו בתוהו, נאלץ הרופא לקבוע את מותו.
דו"ח של עמותת "אור ירוק" שפורסם בחודש שעבר חושף ממצאים מדאיגים במיוחד בנוגע לפגיעה בהולכי הרגל בתאונות דרכים. לפי הנתונים, כ- 31,000 הולכי רגל נפגעו בתאונות דרכים בעשור האחרון ומהם נהרגו 1,464 בני אדם. בנוסף, מתחילת שנת 2010 ועד לסוף חודש אוגוסט נהרגו כ-80 הולכי רגל בתאונות. עוד עולה מהדו"ח, כי שליש מהרוגי תאונות הדרכים בישראל הינם הולכי רגל.
נשלח ב-24/10/2010 14:10
לא פחות מ-11 ילדים נדרסו למוות מאז תחילת 2010 בצפון, לרוב על ידי קרובי משפחה שלא הבחינו בילדים כשנסעו בסמוך לביתם. אתמול נהרג ילד בן 3 בכפר מג'ד אל-כרום