חושבני שכמעט כל אחד שיש לו "שייכות" לצבור החרדי מרגיש כי קיימת איזושהי מערכת של הכוונה/כפיה חיצונית למידור מהעולם הגדול. ברצוני למפות את התופעה, לתהות אם היא מכוונת, ואם כן מה מניע את המכוונים.
ה"עצבים" המניעים אותי לכתוב זאת נבעו מהאשכול אודות פחד מהחשפות.
א – תיאור המצב
קיימת מערכת הדואגת (במכוון או שלא במכוון) כי אנשים יהיו מכווני מסגרת. אנשים לא יוכלו ולא ירצו להתעניין בעולם אלא יתרכזו בעולם החרדי בכל לבבם, נפשם בכל ומאודם.
המערכת בנויה כך שלאחר שנשאבת איליה ההמלטות קשה.
החל בגיל הגן. ילד נשלח ל"חיידר". הלימודים ארוכים. גם אם בדר"כ אינם "צפופים" (!) אך בנויים כל שידרשו חלק כזה מהיום שלאחריו ילד רגיל אינו יכול להשלים לימודים אחרים וקשה לו גם להתעניין במשהו רציני אחר. בנוסף הילד מחונך להיות מנותק מהעולם החיצוני, אין מזכירים כמעט אותו ונוטעים בו מנטליות של ריחוק ממנו. כנ"ל בישיבות קטנות. בסמינרים הלחץ גדול יותר וכבר ניתן לפסול לפי כשרות האחים. אם חלילה אחד נשלח ללמוד במקום שאינו בתוככי המחנה – יוק.
גם בסמינר – אותה נטיה של התנתקות מנטלית מהעולם, אם כי ברמה פחותה מעט – בגלל החיכוך הקטן עם לימודי החול.
בישיבות אין צורך לומר, – התנתקות כמעט טוטלית. לא ממנעמי המודרניזציה והשגי העולם, אלא ממקורות כוחו של העולם. "עולם הפוך". בוז לכל ידע שאינו שאוב ממקורותינו (המצונזרים, כמובן, כי מקורותינו שהעריכו את "חכמה בגויים תאמין" מצונזרים).
הסמינרים – מבחינת הכנה לחיים של התשתית הכלכלית של אברך רב ילדים- הינם אסון. הבנות מחונכות לחוסר מוטיבציה (יש חריגות, אבח הרוב) ולצייתנות עיוורת. המלחמה באקדימזציה ובאפשרות להתפרנס ברווחה תמוהה אם אינה מתפרנסת מהפחד מהחיכוך בעולם, ובפרט בחכמיו.
בכוללים – בדר"כ המערכת כבר מגיעה למצה של "טייס אוטומאטי", האדם אחרי שנה שקוע בתלאות הקיום (לילד בן 20 יש כבר ילד או יותר). תלאות הקיום מתעצמות בגלל העוני המכוון. כך גם האישה. וכבר אין מקום לחשוב, לנסות ללמוד מקצוע תוך כדי חיכוך עם חלקו החכם של העולם. אתה כבר קנוי, עבד עולם.
מעבא לכך – מלכוד השידוכים. אם לא "תתנהג יפה" ילדיך והפרט ילדותיך יסבלו, והפרט לאור החינוך שמקבלים/ות, שהאי חרד"לניק טוב מתאים אולי (במחוזותינו) לגרושה עם 4 ילדים... . ברגע שהילדים מעורבים – האדם משועבד.
נסה למשל לבקש מראש כולל גדול ללמוד רק בבוקר בטענה כי אחרה"צ אתה מספסר בבורסה, פותח מכירת טיטולים בבית לפרנסת 6 ילדיך וכו' – מן הסתם יסכים. נסה נא לומר לו שאחרה"צ אתה נרשם לאוני הפתוחה ללמוד מקצוע – מן הסתם יסרב. האם לא גם בגלל עקרון המידור?
במסגרת זו גם המלחמה באינטרנט, באתריו החרדיים, ב"נייעס" וכל מיני שטויות ושאינן שטויות. הקו הוא – מידור וכליאה.
אני מכיר אנשים ש"זכו" (עם או בלי מרכאות, לא משנה, תלוי בגופו של עניין)להשתדך עם בתים של ת"ח אמיתיים בעלי מעמד ופתאום, כשבאים לבקר בשבת ונכנסים לחדרי חדרין (ולא רק לסלון) ראו שהספרים שהם קראו בהחבא מונחים שם על המדף (כי באמת למה לא לקרוא אוהל הדוד תום או קלאסיקה לנוער וגם יותר מכך). אבל לצבור משדרים (לאו דווקא אותם ת"ח) שהספרות זרה אינה ראויה. הסיבה האמיתית אינה בטול תורה אלא הדרה מהעולם.
זכור לי כי בספר הספורים אודות הרב יעקב קמינצקי מובא כי מישהו שאלו אודות קריאת ספרים והוא ענה כי בזמנו לא היה בחור ישיבה שלא קרא מלחמה ושלום. גם הוא לא התכוין כפשוטו (אני מניח שהרב שך לא קרא...) , אבל בוודאי שחשב שאין בכך נזק. והוא הדין בקריאת צייטונג (טיימס, מן הסתם שונה מעט מיתד) שלא פסל. ומן הסתם זו הסיבה שהרב קמינצקי ממודר (יחסית) כאן.
לא רק העולם החיצוני ממודר. גם מי שמאמין עקרונית בפתיחות והתאמה לשכל האנושי הבסיסי ממודר ולכן כתבי הרמב"ם ובנו ממודרים יחסית וכפי שנוהגים לומר בעדינות "אין אנו תלמידי הרמב"ם בזה" (למעט מה שא"א למדר, היד, הקדמות לפיה"מ, המספיק). אפילו התנ"ך, המציג תמונה של "עם נורמלי" מעט ממודר.
קרית ספר כמשל:
אין תחבורה ישירה לת"א. מישהו שאל את התושבים? אני שאלתי כמה וזה לא ביוזמתם. מישהו רצה שלא יהיה קשר ישיר עם עיר החטאים. אבל לא בגלל החטאים (שהרי אין אברך הגר שם חשוד על כך וודאי אינו חשוד שיהיה לו כסף לכך). חושבני שהסיבה העיקרית היא הפחד מעבודת נשים שם. אפילו אוטובוס שיסע לירושלים ויעצור בצומת שילת חושבני שאין או כמעט אין, כי חלילה יתערבו אנשינו עם אנשי מודיעין תחתית שאינם שותו"צ ושמא תשה אישה כשרה ליד אישה חילונית כמה בקרים באבטובוס ותתפתח שיחה ומי יודע....
כדי למנוע חיכוך נוצרו מקומות עבודה המוניים שם. לכאורה רעיון מבורך (חוסך חיפוש עבודה, מביעה ארוכה, מעון וכו') אבל שוב אותו הרעיו – ובשכלול – שלוט על הציבור וכוונהו ונתקהו מחיכוך חיצוני. לא עוד אלא שמקומות אלו מושכים מעבידים בהבטחות של שכר נמוך מאוד ועבודה מסורה (כמעט עבודת עבד) (ובמאמר מוסגר – גם מי יודע כמה דיוידנד גורף העסקן היזם, אם.. ואולי לא). מלבד הניתוק יש רווח נוסף, הציבור עני, קשה יום ואין לו זמן. ממילא עסוק בתלאות הרגע ואינו נושא עיניו לטווח ארוך. שוב הדקנו את שליטתנו עליו.
לפיקוח ההדוק הפרטני שם – אפילו לא נכנסתי (ויעויין בפרשת ההכשר לעלונים שמכניסין לתאי הפוסט)
ב - תהיות
האם התופעה מכוונת או נוצרה מאיליה? מצד אחד הכל נראה כפאזל מושלם וממילא מעשי מוכוון. אבל האם באמת יושבים זקני ציון ומתכננים זאת, מתכוונים לאמלל ולאטום דור שלם? לגרום לדור להיות אברכים מבלתי יכולת לעשות דבר אחר ועם זאת לגרום כי נשותיהם לא תרווחנה היטב בהעדר אקדמיזציה? האם אין בכך השמצה לומר שמגדולי ישראל יש שיתכנתו כך את הציבור למסכנות ללא סיבה מספקת? האם האמת הם כה ממולחים וכמה מתוכננים עד שהצליחו ליצור מערכת כזו מושלמת? לאור ההישגים הפוליטיים הכלליים של מערכת זו – מסופקני.
אולי מדובר ב"אבולוציה", ז.א. שאמנם השאיפה הכללית למידור קיימת. המערכת הזו פשוט אימצה ומאמצת כל הזמן,במודע או שלא במודע (מן הסתם שילוב), גחמות שמתאימות לה, למטרותיה, לשרידותה ולשרידות השחקנים הראשיים שבה (חושבני שהם הדרג המפעיל את הרבנים). כי הרי אין להכחיש שיש שכבה מסויימת המפיקה תועלת גדולה ממצב זה. אבל נראה שיש שאיפה בסיסית למידור.
ג. - המניע הראשי ותוצאותיו
חושבני שהרבנים ה"ראשיים", קובעי הקו, מרגישים אימה מהעולם הפתוח,הסרוג, החילוני. הם מרגישים כי העובדות והמדע "גדולים עליהם", מיכולת התמודדותם ומיכולתם להעביר לציבור. איני יודע אם הם עצמם מאמינים בכך שכל אגדת חז"ל הינה כפשוטה, שהעולם קיים 6000- שנה, שחז"ל ידעו את הגילויים המדעיים שיתגלו עד סוף כל הדורת, שהתקטנו הזיתים והאנשים וכו' או שלפחות חושבים כי רוב הצאן, שכבר הורגלו כך שנים, לא יעכלו זאת (בוודאי שיש בזה גוונים וגווני גוונים,חוששני שאצל רובם הגדול הנטיה היא לאפשרות הראשונה ובעוצמה גדולה יחסית). כרגע אין זה הנושא מדוע הם חושבים כך והאם זה נכון. זו נקודת המוצא העובדתית, ובין השאר יעיד פולמוס סליפקין שהובא כאן.
לא רק העובדות והמדע – גם ללא זה הם חוששים מזליגה לחילוניות כי זה יותר נוח, יותר קורץ ויותר עכשווי ונראה רלוונטי, מטעמים חברתיים וסוציולגיים ותועלתניים.
היות וכך,ברור להם כי מגע עם עולם בחיצוני בכלל, ועולם הידע והמדע הפרט, ימוטט את אמון הצאן בדת כפי שהיא מוצגת לו, או את האפשרות לאמון בדת בכלל כפי שהם מבינים אותה (תלוי מה דעתם האמיתית, כאמור לעיל) ואת הרצון והנכונות להיות דתי. אין חכם כבעל הנסיון. זה כבר קרה פעם. לא נעים להזכיר מפלות נשכחות אבל ההשכלה ניצחה את עולם הרבנות ב 80 השנים שלפני מלחמה"ע ה 2, והם יודעים זאת היטב. לכן נעשים מאמצים אדירים למדר את ההציבור ולמנוע ממנו גישה למקורות מידע מדעיים, אקדמיים וליולם החיצון בפרט. פלא, אבל הדבר בינתיים די מצליח
במאמר מוסגר, קשה מרוד להצליח בכך ללא שליטה כלכלית באנשים, וזה חלק מהותי מהסיבות לנסיונות שתוארו לעיל לשלוט בכלכלתם (עבודות עדריות בק"ס בתנאים גרועים יחסית) ובהתנגדות לאקדמיה, כי זו תוביל לעצמאות כלכלית.
היות וכך, מדוהר ב"חיי נפש" של הדת ולכן חושבים רבנים כי מותר וחובה לכווין את הצבור כך, על אף הנזק הגשמי האדיר. יתכן מאוד שאין הפרטים מתוכננים, למעט המטרה הראשית, אלא שהכל משועבד איליה והמערכת מאמצת כל נטיה הפועלת לתועלת המטרה. פרט המתאים לקו הכללי מתקבע וכך דוהרת הדת לכוון שדוהרת.
קשה לי להאמין כי אי מי תכנן להשריש אמונה כזו במיסטיקה כפי שצמחה בצבור הליטאי ב 25 השנים האחרונות. סביר גם כי רוב הרבנים אינם מאושרים מכך. ובכל זאת – מי יוכל להתנגד לה, כאשר צריך למצוא מקודדת משען נגד הנטיות השכלתניות ר"ל, וכך קורה כי בעוד לפני 25 שנים מי חלם שבחוגים מסויימים יחלקו נשות רבנים סגולות הדבר קורה היום.
אולי זו גם הסיבה לפסקים מסויימים הנראים תלושים ומתעלמים מהמציאות ואולי אף משורת הדין (לדוגמה – קוי מהדרין), באשר הם תורמים לניכור והדרה. הכלל מגמת החמרה משרתת כוון זה. נסו להשוות את פסקי הרב פיינשטיין לפסקים כאן ועכשיו. אפילו ההתעלמות מהתכלת נובעת (בחלקה) מהרתיעה מהסתמכות על אמצעים מדעיים.
חושבני שזה גם חלק מהסיבה להתנגדות העיקשת למדינה כמוסד – הרצון ליצור יחס מתנכר כדי לתרום להתבדלות. מסתבר שהדרה זו מהעולם יש לה חלק לא קטן גם בהתנגדות לצבא (גברים ונשים), שאין "מערבב" גדול ממנו.
אגב- מקום להרהורים נוגים כיצד נושא אחד, וחושבני ששגוי, משפיע על התפתחות הדת.
ד. - האם זו תופעה שתתקבע?
לדעתי גישה זו חסרת סיכוי לטווח ארוך ולו רק בגלל גורם אחד – הכלכלה.
הכלכלה תכריח את החרדים להתערות בחברה. איני יודע איך והאיזה קצב תהליך זה יתיישם, אבל הוא חייב לקרות היות והחילונים לא יסכימו לאורך ימים לכלכלנו. ככלל, אין אפשרות להתכלכל ללא ערבוב ופעפוע. חלק אמנם ימצאו פרנסות חרדיות או בשוק החרדי, אך ככלל הזרם הראשי (ובפרט המתוחכמים יותר) יתערו במקומות עבודה כלליים. השיטה של קבוצה חרדית הבאה בחצי חינם (כפי שקורה במשרדי תכנה רבים לגברים ונשים) ואף במשרד גדול לראיית חשבון בבני ברק) עובדת כל עוד מדובר בזרם דק. לשיטפון לא תוכל לעבוד, גם מצד המעבידים וגם מצד העובדים.
גם אם יצביע המצביע על קהילות בחו"ל שחבריהן עובדים "בחוץ" ונשארות בגורות במחשבתן אין זו ראיה. שם ההתערבות היא עם גויים וזה שונה מהותית. מלבד זאת – אין לי נתונים אך אני משוכנע שגם שם יש פעפוע מסויים.
כללו של דבר – ההחשפות לחברה הכללית בלתי נמנעת. החשפות זו יוצרת תמריץ גדול למחשבה שניה, הבנויה על אדני ההגיון הישר כפי שהעולם רגיל, על מצבך ומצב אמונותיך.
עצם התופעה כי אנשים בני 30-50 (עם כל המשתמע מבחינת אחריות למשפחה שיש לה צרכים כלכליים, הכרת ערך עצמי ועוד) ייאלצו לצאת לשוק הכללי כשאין אומנותם בידם וייהפכו לתאיילנדים של החילונים עלולה לגרום לאכזבת משמעותית מההנהגה, והיות וכיום "תמונת הדת" תלויה בהנהגה (ולא משנה אם בצדק או לא) תהיה לזה השפעה משמעותית על מצב הדת. ומה עם בניהם בני ה 14 שיראו את אביהם שוטף כלים במסעדה בהכשר ברבנות ל"ע... , מה תהיה השפעת הדבר על דתם?
לטווח ארוך אין לתופעה קיום, השאלה היא אם לקהילה יהיה שכל ומזל לעבור את השינוי בשלום מבחינה דתית (וכלכלית) או שימשיך להגרר אחרי המאורעות ללא ראיית מולד.
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 11/06/2010 07:21:58