חכמי וחברי הפורום היקרים:
התלבטתי האם לפתוח אשכול מיוחד בעניין או להמשיך את זה באשכול הקודם שלי,
http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2797233&forum_id=1364
כי זה באמת שייך לטיפשות שלנו עצמינו,
אחרי מחשבה חשבתי שהנושא חשוב, וזה חבל שתוך תגובה שאחרי התגובה שיבוא באשכול שקיים כבר, כבר לא ידונו בזה וישכח, במילא סליחה מכולם שאני פותח אשכול מיוחד בנושא, ובכן,
האם התורה\הלכה צריכה להורות על המובן מאליו ????
הרבה שנים שקשה לי למה אין בהתורה\ההלכה התייחסות לצרכי הגבר כמצווה מה שאין כן כלפי האישה,
למשל מצוות עונה, הגבר חייב בשביל האישה, אבל אין עליו עצמו מצווה שכזה, יש מניעת חטא אבל לא כמצווה,
לאכול: אין מצווה לאכול, יש מצווה להתענג בשבת וחג אז אומרים שצריך ומצווה לאכול,
אין מצווה ללכת לשירותים, יש בעקיפין "ונשמרתם"
רצוני לומר שבעצם התורה לא בא לומר את המותר ואת המובן מאליו, היא בא רק לומר את האסור, במילא כל השאר מותר ואין שאלה בכלל כלפיהם,
וכאן אני מגיע לנושא החשוב שאני רוצה לדון כאן, ואני מבקש ומתחנן לחכמי וחברי הפורום להשתתף כי זה חשוב מאוד לדעתי,
האם גדולי הדור והרבנים חייבים לומר ולפסוק: "חבריה יש מצווה לעבוד לפרנסתכם וצריכים ללכת לעבוד" היתכן ???
הרי זה ברור מאליו ??
הם הגדולים צריכים לדאוג שיישאר לומדי תורה והם יכולים לצאת מנקודת הנחה שמאלף תלמידים יוצא אחד וכו'
ואז על זה המוסר שהם חייבים לתת לבחורים, ומכולם יצא כמה לומדים אז מה טוב, אבל ברור שהם לא חושבים לרגע שכולם חייבים ללמוד, כלומר הטיפשות בא מאיתנו ולא מהם, אנחנו רוצים שבנינו יהיו כולם רבנים וגדולים וכו' וכו'
טענתי היא שאבא אומר לבן שלו שהכי חשוב זה לימוד תורה, הוא בעצם דואג לנחת שלו עצמו ולא לטובת הבן שלו,
שאבא נותן סידור מלא (דירה וכו') לחתן שלו כי הוא רוצה שהחתן יהיה ויגדל כחזו"א,
הרי ברור שאם נשאל שאלת רב (כל אדם כפרט) האם לעבוד או ללמוד ???
הרב מיד יצטט את ההלכה ב
שולחן ערוך אורח חיים הלכות בית הכנסת סימן קנו,סעיף א' אח"כ (א) ילך [א] לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה * סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו ע"ד קונו; ומ"מ לא יעשה א מלאכתו (ב) עיקר, אלא [ב] עראי, ותורתו קבע, וזה וזה יתקיים (ג) בידו;ע"כ
וגם יצטט את הרמב"ם וכו' וכו'
אנחנו או הגדולים והרבנים עומדים כאן בפרדוקס ענקית,
מצד אחד לחנך את הבנות שירצו מתוך מסירות נפש מצידם להחזיק בעל לומד תורה, בשביל שיהיה ללומדי תורה שידוכים וכו'
ומצד שני לחנך לדבר טבעי ולומר להן שהעובדים לפרנסה זה מעלה גדולה וטבעית ושהתורה לא צריכה בכלל לומר לגבי זה משהו,
הרי ברגע שנחנך לזה ? מי היא הבת שתרצה בכלל לקחת בעל שיושב ולומד ?
כך גם לגבי לחנך בחורים ללימוד תורה,
הראש ישיבה יוכיח את הבחורים שחייבים לעבוד כי כך כתוב בהלכה, ואז מי מהם יקבע עיתים בתורה בכלל ??
לסיכום הנושא:
בכל דבר חינוכי בעולם מחנכים בקיצוניות לצד הנגד הטבעי, כלומר לוקחים בחשבון את הטבע האדם שבימלא האדם יעשה והחינוך מאזנת את האדם לא לגלוש לגמרי אחרי הטבעיות שלו,
קחו לדוגמא את הטירוף בעולם להגן על נשים מתקיפה מינית, הרי זה מטורף לגמרי כל מילה שתוציא מהפה ? אפשר ללכת לכלא,
ולכן במקום לאשים את התורה וההלכה והרבנים והגדולים,
פשוט אנו צריכים לתעורר ולעשות את כל הדברים הטבעיים שצריכים וחייבים לעשות,
והגדוליים והרבנים ימשיכו להוכיח אותנו כמובן שלא נגלוש יותר מדי כלומר לכתחילה לחנך לרצוי הגדול ולמעשה יצא כבר גם וגם,
מה שהם לא לקחו בחשבון שכולנו רוצים פתאום להיות גדולי הדור ורוצים ללמוד כל היום, וגם שילדינו יגדלו כך,
וגם לא לקחו בחשבון שאפי' שאלות של חיים וטבע יבואו לשאול אותם, ולכן יכולים אנו רק לאשים את טיפשוטינו,
