|
|
| נשלח ב-18/6/2010 15:17 |
|
| |
[מיכי,
ידיעותי בנידון נשאבו מן התקשורת (גם זו החרדית) - מכתבות וממאמרים שנכתבו על הנושא במהלך החודשים האחרונים. כל אלה פתוחים גם לפניך. כמובן שאם אתה באמת מאמין ש"הפרטים הספציפיים" אינם רלוונטיים לדיון, אז אתה מוזמן להתעלם לגמרי מדברי. לענ"ד, ה"דיון" צריך קודם כל להתבונן במציאות, להגיב עליה, לנתח אותה וללמוד משהו מתוכה. אבל זו רק דעתי והיא בודאי שאינה מחייבת אותך...]
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2010 15:25 |
|
| |
אמא'לה אני עדיין מחכה להנמקות. את יודעת, כל אחד והמשיגעס שלו... כן פרטים או לא פרטים, אבל האם את סבורה שהקריאה בכל כתבי הקודש העיתונאיים כשלעצמה תחזיר אותי בתשובה? רק המידע, בלי שום נימוק נוסף? זו טענה מרחיקת לכת למדיי. אבל תנוח דעתך, אני לא הולך לנסות זאת. אגב, בד"כ מי שקורא את המקורות הללו מעודכן פחות ממי שאינו קורא אותם, ובודאי בנושאים כה רגישים. וכבר הערתי כאן יותר מפעם אחת על משבר האתיופים בפ"ת, ועל השתקפותו בעיתונות. המקום האחרון שניתן לצפות ממנו למידע רלוונטי ואמין הוא העיתונות המגוייסת שלנו. אני לא חושב שבנושא כזה המידע בהארץ או ידיעות הוא יותר אמין מאשר זה שביתד נאמן או בהמודיע. אולי אפשר לנסות לגבש/ איזושהי עמדה מעיון בכל אלו, אבל זו באמת דרישה מופרזת. יש גבול לכמות הזבל שאפשר לאכול בלי להקיא.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2010 15:27 |
|
| |
הרב מיכי,
השונות הרלוונטית שאפילו בה אסור להשתמש - המודל שהבאתי מפסיקות בג"צ - נאמרה בדרך של 'אפילו אם תאמר'. אני עצמי סבור שהשונות כלל וכלל לא רלוונטית. אני מסכים שזכותו של כל אחד לפתוח בית ספר או בית כנסת אחר עם כל מיני רעיונות יפים משלו, אבל אני כן סבור שכשזה לא נעשה מטעמים כשרים/מוסריים/ענייניים יש זכות לחברה להתקומם. במיוחד - ובזה גם אתה מודה - כשהחברה מממנת את זה.
לגבי השונות מגויים, אתה עצמך מאמץ ביותר את דעת המאירי, שהיא דעת יחיד פחות או יותר, לגבי היחס לגוי. זה נובע מכך שנשתנו ההבדלים והיום העולם יותר אוניברסלי והם כבר לא שקועים בע"ז. גם לגבי הספרדים, היום, מה לעשות, נשתנו הטבעים, ובחור ישיבה ספרדי לא מאוד שונה מזה האשכנזי. אני כמובן לא מדבר על טענות ענייניות לגמרי מבחינה דתית, שטוענים אנשי עמנואל (כמו רמה פחות דתית, טלוויזיה ורדיו וכו'. זה לא עיקר הדיון שהרי לא על זה יצאה ההפגנה). אם תאמר שהשונות היא רק בחליפה, גרביים, ונוסח התפילה, אני מסכים שזה זכותם לפתוח בית ספר שבו מקפידים על הכללים של סלונים אבל במקום שזה גורם לחברה לדחות לגמרי בסופו של דבר את הספרדי, ולאמץ את האלמנט הפורמלי (ספרדי'אשכנזי) ולא המהותי (הנוסח שלו לא מתאים) זה הזמן לומר - רק בתנאי שאני מממן את זה - די.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2010 15:28 |
|
| |
אולי לא הבנת אותי
הכוונה שלי היתה ל - 95% מכלל הציבור החרדי לא שאיזה צדיק (שלא הי כמותו מימי עשו המעשר את המלח) המחליט שלנשים אסור לנהוג או על סוג של אטובוסי מהדרין יוכל לפתוח בית ספר עם דרישות יחודיות. לגבי ה"אפליה" נסיתי להסביר לך.
אגב אתה צודק שלכאורה זו אינה בעיה של ההורים אלא בעיה של המדינה שצריכה שילוב ומניעת גזענות.
לכן על המדינה היה לנסות ולפעול ראשית בדרכים תקציביות של מניעת תיקצוב (לימודים וקצבאות ילדים) לצורך הדלקת פך השמן הטהור בדיוק כמו אחיהם העוסקים בהדלקת פחי אשפה בכיכר השבת. אם התופעה תעצר כאן, מה טוב. אם היא תמשיך, על המדינה להמשיך ולקדם סנקציות שיעצרו או יאטו את הבעיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2010 15:33 |
|
| |
צריך לאחוז את השור בקרניו
זה אומר שצריך להרחיב את היריעה, ולדון גם בצדדים שפחות קל להוכיח את צדקתך בהם.
אי''ה בהזדמנות קרובה אשתדל לברר את הנקודות הבאות
א. בגזענות החרדית אי אפשר לדון כשלעצמה. היא קשורה לתפיסה שגויה של הדת וליחסים בעייתיים עם מה שקורה מחוץ למרחב הגטאות החרדיים (וידוע גם בשם ''העולם'').
ב. הטענה הספרדית לשיוויון אי אפשר ואסור לה שתסמך על דמיון בין הספרדים לאשכנזים. הטענה הנכונה היא קבלונו כפי שאנו, ותהנו גם מיתרונותינו. רוב הדוברים נגד הגזענות מחמיצים את הטענה הזו. קשה יותר לטעון בעדה.
ג. ואם תמצי לומר שהספרדים נחותים מן האשכנזים בכו''כ מעלות ידועות, עדיין מוטלת עליהם החובה שלא להתבדל. (טענה זו תקפה גם ביחס לילדה הספרדיה הבודדה שכלפיה הוכיח מנהל הסמינר שהיא נחותה שכלית ורגשית ומנטלית והשד יודע מה עוד מחברתה האשכנזיה. ומכאן לשאלות של אינטגרציה ואליטיזם בחינוך בכלל).
ד. הטענה שלי בראש האשכול, לבדוק את הקשר בין הקצנה דתית ציבורית להתנהגות לא מוסרית.
ה. היחס של החברה הדתית בכלל, האשכנזית חרדית בפרט והספרדית חרדית בפרט דפרט אל הערבים. כפרומו לפני המנה העיקרית - היחס אל יהודי אתיופיה.
ו. שאין משנה (או לפחות אינו קובע לבדו) היחס של הצד המעוול אל העוול. שגם אם האשכנזים החרדים בטוחים שמעשיהם אינם בגדר רדיפה עדתית אלא החמרה דתית, והספרדים מפרשים זאת כרדיפה דתית, הלך אחר הנתבע. ההרגשה של זה שנעשה לו העוול חשובה יותר.
ז. שאין טעם וריח בהקצנה דתית, כשלעצמה, לא רק בהתייחס לתוצאותיה החברתיות (ההכרחיות).
ח. שלפני לימודי הליבה כדאי לחייב ללמד היסטוריה בתתי''ם. בשביל הפרופורציות.
כשלמדתי בישיבה דיבר הר''מ ברעווא דרעווין שלפני שקיעת השבת על ''החשיבות שלכם, בני התורה. מליארד סינים יש בעולם, והם מייצרים אורז, ואנחנו כאן, בני תורה בירושלים, אוכלים את האורז הזה בסעודה שלישית. כמו שהרמב''ם מדבר על המשוגעים...''. והבנתי אז, בגיל 17, למה יש סינים בעולם. היהודים החילונים, הסבירו לנו בהזדמנות אחרת עפ''י משל ידוע של הכוזרי, הם קליפת הפרי. אנחנו, הדתיים, הם הפרי עצמו. אחר כך אתה מבין שהחרדים הם החלק הטעים יותר של הפרי, ואם אתה חסיד אתה הולך פנימה יותר, ומתרכז סביב הגרעין, ואחר כך סביב החסידות שלך (שבמקרה של סלונים פוצלה לשניים לפני דור אחד). בסוף יוצא שהיקום כולו, השמים וכל צבאם והארץ וכל אשר עליה חגים סביבך וסביב מאה או מאתיים איש דומים לך. מתוך אינסוף בעלי חיים בעולם. מדי הרבה חרדים חיים בתחושה הזו.
יהיה קשה להרחיב בטענות האלה גם מצד עצמן וגם בגלל להט החרב היתד נאמנית שמונפת עדיין על ראשי, מאז שהתקשתי באיזה ס''ק בשער הציון. מנופפיה אמרו אז, זה מתחיל כך, ונגמר ב... והם כנראה צדקו.
בעניין המסויים הזה, הליכה לנדוני היסוד האלה יכולה לגרום להפסד בוויכוח. ולכל הרוחות, זה ויכוח שאנחנו (כל מי שבצד הנכון...) צודקים בו. זה מה שמרפה את הידיים ודוחף לדיון הקל יותר שמתרכז במוצר הסופי של הבעיות החברתיות והדתיות (כן!) של חובשי השטריימלים, בגדר המכוערת ההיא. אבל היא היתה רק תוצר סופי אחד.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2010 15:36 |
|
| |
לר' צ'ה גווארה:
לא סתם בחרת לעצמך שם כזה. אם העולם היה מתנהל כדבריך, היו כורתים את הראש [או למצער, את הרגליים] למי שהוא יותר גבוה ממטר 80 - כי הרי "מוטלת עליהם החובה שלא להתבדל"
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2010 15:45 |
|
| |
כן. הניק שלי מאוד משנה לעניין. יאללה יאללה
זה ניק שפתחתי לפני כמה שנים והתעצלתי עכשיו לפתוח חדש. אתה מוזמן להתעלם ממנו
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2010 16:00 |
|
| |
לא התייחסתי רק לניק אלא הבאתי ציטוט מדבריך
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2010 16:15 |
|
| |
קאהן, אבל היתה כאן שונות רלוונטית לדעת חסידי סלונים. אתה לא אוהב את הקריטריונים הללו? גם אני לא. אבל זו דעתם. לכן אתה יכול לכל היותר למנוע תקציבים כמדיניות, אבל לא להאשים אותם באפלייה. אני לא מבין על מה הויכוח. זה שאתה רוצה להגיע לחברה מעורבבת זהו טעמך שלך. הם לא רוצים זאת. השאלה האם ההבדל בין הספרדים והאשכנזים עדיין כמו שהיה היא שאלה שכל אחד יכול לגבש לגביה עמדה משלו. אבל זה לא אומר שעמדתך מחייבת את השני מבחינה משפטית או מוסרית. הדוגמא של המאירי היא דוגמא טובה. האם כתוצאה מזה תורה לערבב גויים בבתי"ס דתיים? יתר על כן, האם כל גדולי ישראל שלא מקבלים את המאירי הם גזענים? אני לא חושב. הם באמת מעריכים שהגויים שונים מאיתנו (כנראה לאור הבנה, שגויה לדעתי, במקורות. לא מבחינה אמפירית).
שרפ, אני שמח שיש לך מדדים נחרצים לגבי עיצוב הקריטריונים. אני רק לא בטוח שהעמדה הזו עצמה מוסכמת על 95% מהציבור החרדי, או מהציבור בכלל.
אגב, בינתיים קראתי את פסק הדין (ולא את העיתונים), ודעתי רק התחזקה שאין לו כל בסיס ממשי מלבד דעותיהם הקדומות של השופטים. הם מביאים שם ראיה (היחידה, אגב) לכך שיש בביה"ס אפלייה מן העובדה שהקריטריונים ה'אובייקטיביים' מוליכים למצב שרוב גדול של הלומדות במגמה ה'כללית' הן ספרדיות ובמגמה החסידית הן אשכנזיות. ראיה נפלאה, שמצביעה על אי הבנה מוחלטת בסטטיסטיקה ובשכל ישר. ההנחה שלהם שבמציאות אין קורלציה בין המדדים הללו לבין המוצא. אבל על כך גופא ניטש ויכוח. אם אמנם לא יחידים בכך. גם הפמיניסטיות מצביעות על אפליה מתוך השוואה של מספר נושאי התפקידים במקומות שונים, שגם זו כמובן הנחת המבוקש. שהרי הן מניחות שבאופן ממוצע הכישורים של שני המינים הם זהים. אני כבר לא מדבר על מספר השופטים הספרדים בביהמ"ש העליון. אם המספר הוא מדד, אז צריך להפסיק לתקצב גם אותם. הם יכולים לטעון כמובן שה כישורים של ספרדים להיות שופטים הם נמוכים יותר, אבל דומני שהנימוק הזה (שאף אחד מהם לא יעיז להעלות על דלך שפתיו, חבל רק שאף אחד לא שואל אותם על כך), הוא אמין הרבה פחות מהנימוק של הנהלת ביה"ס בעימנואל שהספרדים מתאימים פחות לקריטריונים שלהם, ולכן יוצא ההבדל במספרים. זה באמת מאד מפתיע ולא מובן שהתלמידות הספרדיות מתאימות פחות מחסידות סלונים לקריטריונים של מגמה חסידית. לא פלא ששופטי העליון פספסו את הטיעון המורכב הזה. והרי הציטוט מפסה"ד: קיום שתי "מגמות", שלפי הנטען אין ההפרדה בינן אלא מטעמי דת כביכול, אך למעשה באחת ה"מגמות" רוב מובהק של בנות העדה ה"אשכנזית" ורגלי האחרות מודרות ממנה, והאחרת, ה"כללית" - כמעט כל כולה מורכבת מבנות "ספרדיות". אכן טיעון מוחץ.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2010 16:50 |
|
| |
אני לא מתכוון למקרה הספציפי של עמנואל. לפי מה שהבנתי עד עתה, וגם לפי המאמר של פרסיקו שפרסם ספרן לעיל, מדובר בקריטריונים שנראים דתיים לחלוטין, ויש קורלציה ברורה ביניהם לבין העדתיות, ולכן המקרה הזה לא רלוונטי. לו החרדים היו טוענים שנעשה עוול לביה"ס הספציפי הזה, הייתי מפגין אתם. אבל הטענה - כמו שברור לכולם - היא שנפתחה פה תיבת פנדורה של כל האפלייה בביה"ס החרדיים. בסמינרים הירושלמים הדבר הוא מן המפורסמות. ולכן אמנם התחלנו בקריטריונים ובשונות רלוונטית (במקרה הכללי - לא של עמנואל!) אבל סיימנו בשונות לא רלוונטית, ובאפליה גרידא. מדובר בשנאת ספרדים לשם שנאתם, וללא הצדקה.
אני אעמוד על זכותם של החרדים לא לקבל את מי שהם רוצים, ובכלל זה כמובן שאני תומך בהפרדה של גויים מבתי ספר שלנו, בגלל השונות הרלוונטית. אם אנשי העדה"ח יובאו לביהמ"ש על עצם הזכות להעמיד בי"ס משלהם, יש להיאבק למענם. אבל הדיון, כפי שנדמה שכולנו מסכימים, הוא רק אם צריך לתקצב אותם. במקרה של נטורי קרתא או עדה"ח, אני לא מתקצב אותם (ע"פ רוב). במקרה הזה, כן. ושוב אני שואל, אגב, מדוע לא הלכו לפיתרון הפשוט הזה של נטילת התקציבים? מדוע ההורים הם בחזית ולא הנהלת ביה"ס? מי שיודע יותר פרטים, אנא!
לגבי עצם השאלה שעניינה את החרדים - אם לבג"צ יש זכות להתערב בכלל - באופן כללי בג"צ צריך לדעת את הגבולות של עצמו, אבל בעניין הזה כפי שאמרתי (העניין הזה=אפליה כללית ולא עמנואל) לדעתי היה צריך להתערב. מה שמפריע לי בעיקר, הוא התפיסה של החרדים את הפורמליות (בג"צ התערב לנו) ולא את המהות (בדק בית בעניין האפלייה). הנה, יש 'עוכר ישראל' שעשה לכם את העבודה, הכדור מתגלגל כבר אל בג"צ, והנה הזמן לתקן משהו מדבר שהוא בעוכריה של החברה. אני לא משתכנע שהחרדי הממוצע סבור שהוא 'בסדר' ביחס אל הספרדים. לכל היותר, הוא סבור ש'ככה זה', אבל הוא לא באמת מאמין שהתורה מורה על סגרגציה כזו. והנה, גדולי ישראל, במקום להתעסק במהות, צווחים כילד קטן "אל תגעי במשיחי".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2010 16:54 |
|
| |
הויכוח ממשיך למרות שכבר הצביעו על כך שמבחינת הבסיס העובדתי נראה שמדובר בטענו בחטים והודו לו בזכר קדשו. לכן אחזור ואדגיש שככל הידוע לי , בניגוד לדרך שבו העניין תואר על ידי מיכי אין המדובר בבית ספר השייך לחסידי סלונים אלא על בית ספר השייך לכלל הציבור שבהנהלתו שולטים חסידי סלונים .
השאלה היא האם מי שמופקד על ניהול בית ספר שאינו שייך לו, יכול באופן חד צדדי לחלק בית ספר לשניים ולהחליט מי הולך לאן . ברור שבמקרה כזה נטל ההוכחה שמדובר בהחלטה חינוכית עניינית שמתאימה לטובת כלל הציבור היא על ההנהלה .
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2010 17:11 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  |
הם מביאים שם ראיה (היחידה, אגב) לכך שיש בביה"ס אפלייה מן העובדה שהקריטריונים ה'אובייקטיביים' מוליכים למצב שרוב גדול של הלומדות במגמה ה'כללית' הן ספרדיות ובמגמה החסידית הן אשכנזיות. ראיה נפלאה, שמצביעה על אי הבנה מוחלטת בסטטיסטיקה ובשכל ישר. ההנחה שלהם שבמציאות אין קורלציה בין המדדים הללו לבין המוצא. אבל על כך גופא ניטש ויכוח.
אם אמנם לא יחידים בכך. גם הפמיניסטיות מצביעות על אפליה מתוך השוואה של מספר נושאי התפקידים במקומות שונים, שגם זו כמובן הנחת המבוקש. שהרי הן מניחות שבאופן ממוצע הכישורים של שני המינים הם זהים.
אני כבר לא מדבר על מספר השופטים הספרדים בביהמ"ש העליון. אם המספר הוא מדד, אז צריך להפסיק לתקצב גם אותם.
הם יכולים לטעון כמובן שה כישורים של ספרדים להיות שופטים הם נמוכים יותר, אבל דומני שהנימוק הזה (שאף אחד מהם לא יעיז להעלות על דלך שפתיו, חבל רק שאף אחד לא שואל אותם על כך), הוא אמין הרבה פחות מהנימוק של הנהלת ביה"ס בעימנואל שהספרדים מתאימים פחות לקריטריונים שלהם, ולכן יוצא ההבדל במספרים.
זה באמת מאד מפתיע ולא מובן שהתלמידות הספרדיות מתאימות פחות מחסידות סלונים לקריטריונים של מגמה חסידית. לא פלא ששופטי העליון פספסו את הטיעון המורכב הזה.
והרי הציטוט מפסה"ד:
קיום שתי "מגמות", שלפי הנטען אין ההפרדה בינן אלא מטעמי דת כביכול, אך למעשה באחת ה"מגמות" רוב מובהק של בנות העדה ה"אשכנזית" ורגלי האחרות מודרות ממנה, והאחרת, ה"כללית" - כמעט כל כולה מורכבת מבנות "ספרדיות".
אכן טיעון מוחץ. |
|
אענה בקצרה:
1. לא היה תקנון לפיו נבדקו הבנות ויכלו לעבור בין "המגמות". ההנהלה החליטה. כאמור גם הסמכות לתקנון "אוביקטיבי" היא בדיוק מה שיש להגביל לצורך האינטגרציה, לתקנון המתאים לפחות ל-95% מהציבור החרדי (שוב אם מדובר בעיר גדולה ניתן היה להוסיף בית ספר עם תקנון מעט יותר מחמיר).
2. טיעוניך על שופטי בית המשפט העליון, הם בדיוק הסיבה לצורך באינטגרציה המתחילה בינקות. כך בעוד דור או שנים לא יהא כמעט הבדל בין ספרדי לאשכנזי בחברה הכללית ובחברה הדתית יהיו רק הבדלי מנהגים בלבד. כך שכולם יזכו לנקודת זינוק שווה לישיבה על כסא של שופט בבית המשפט העליון.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2010 17:31 |
|
| |
הערות למאמר הרב מיכי - אם כן, כדי להצדיק אי קבלה של המועמד לאוניברסיטה, גם בהנחה שהכישרון הוא המדד הרלוונטי לקבלה לאוניברסיטה, לא די שנוכיח כי קבוצת הפולנים היא לא מוכשרת. עלינו להראות שהמועמד הספציפי שלנו, גם הוא לא די מוכשר – לא מדוייק. יכולה האוניברסיטה לומר כי אין לה תקציב למיון מדוקדק והיות ופולנים בדר"כ טפשים ולכן היא דוחה אותם.
- מה שמסמל את הדברים יותר מכל, הוא הקביעה שמופיעה בפסק הדין, לפיה בית המשפט אינו מקבל את הסטנדרטים לצניעות של בית דינו של הרב ווזנר. זוהי שערורייה משפטית – חושבני שהמסווה המשפטי לאי הקבלה הוא שהרב ווזנר אדם פרטי והחה"ע אמור להיות מוכוון ע"י וועדת הרבנים שלו (ולא ע"י אדם פרטי), כפי שמופיע בפסה"ד. איני בטוח שהיו יכולים לתקוף את הכוונתה לו היתה הוועדה מחליטה להשען על פסקיו. הבטוי שהוא רב מחמיר הינו בטוי פרודיאני שלא היה אמור לעלות. אני מניח כמובן שבפסה"ד יש הרבה צביעות ובין השורות רחבות מהשורות (שאחרת לא ניתן לכתוב שהיחס בין ספרדים לאשכנזים צועק על אפליה כש"כבודו" הוא הכסא הספרדי הקבוע).
- חשדות באשר למה שבליבם של המנהלים, לא יכולים להוות בסיס להסקת מסקנה כה נחרצת בדבר חוסר כנות שלהם. לכן טענת האפלייה, וחוסר השוויון, לחלוטין אינה מוצדקת במקרה זה - איני בטוח. לי אישית נראה שהתנאי של תפילה בהברה ספרדית, צועק שהכוונה היא סינון ספרדים. הרי אחרת לעולם לא תוכל להוכיח כוונות.
- ועיקר – חושבני שגזענות היא השקפה כי לאדם פוטנציאל פחות בגלל גזעו וממילא מגיע לו פחות. גם אם יוכח עובדתית כי יש הבדלים בין הגזעים (כמדומני ראיתי מחקר וממנו עולה כי בדרום מזרח אסיה רמת המשכל גבוהה ביותר. נקודה מעניינת לגבי "עם בבחירה") אין זה מוסרי למנוע מהפולנים שלך סיכוי להתקבל. כיפוף התועלתיות לשם השוויון. אחרת – עשית את הגרמנים טועים ולא פושעים, שהאי לפחות חלק משמעותי מהם חשב כי היהודים מפריעים לעולם.
עתה ראיתי את נקודה ב של המהפכן (צ'ה גוו..) וחושבני שלזה התכוין
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 18/06/2010 17:35:49
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2010 17:50 |
|
| |
קאהן,
אם כך, אנחנו לגמרי מסכימים.
קולמו ושרפ,
בי"ס קובע לו תקנון, ובודאי החינוך העצמאי שמנהל אותו יכול לקבוע זאת. בנוסף, גם אם אין להם רשות לקבוע תקנון, זה לא קשור לגזענות אלא לחוסר סמכות. השאלה היא מה דעתך על התקנון ולא האם יש למישהו סמכות לקבוע אותו.
תלמיד,
1. אני מסכים, אבל זו אנקדוטה. אגב, שיקול כזה גם הוא לא יעבור את בג"ץ.
2. הרב ווזנר הוא פוסק חשוב, ולצטט אותו זה לא ציטוט של אדם פרטי. יכול החינוך עצמאי לומר שהרב ווזנר הוא רבם, לפחות לענייני צניעות.
3. זה שנראה לך, אינו די ברמה המשפטית. במשפט דרושות הוכחות כדי להאשים מישהו.
4. בלי להתווכח על הגדרת הגזענות שהצעת, היא ודאי לא הוכחה במקרה דידן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2010 18:05 |
|
| |
אני לא מבין את תגובתך . בניגוד למתואר במסה שלך על חסידי סלונים שיש להם בית ספר שבו הם רוצים לשמר את את ייחודם ומנהגיהם , מדובר בבית ספר כללי , לא סלונימאי, שבוצעה בתוכו הפרדה על ידי ההנהלה . כאשר הנהלה לוקחת בית ספר ומפצלת אותו לשניים , עולה החשד שמדובר בגזענות ולא בהפרדה מתבקשת על מנת לממש את צרכי הכלל בצורה מיטבית . נטל ההוכחה היא על ההנהלה שלא מדובר בגזענות.
יכול להיות שיש עוד טענות מוצדקות , אבל המתואר במסה שלך לא נגע למציאות כמלוא נימה ורק חזר על אמיתות שכולם מסכימים להם.
|
|
|
|
|