ירדן היקרה,
נשמע שאת עוברת תהליך אבל פסיכולוגי על אובדן הזהות העצמית שלך.
לפני שירדתך במשקל היית מלאת כל טוב- בטחון עצמי שבשמים (כלשונך) נראית יפה ומטופחת ועוד..
אולם, למרות שהצלחת להוריד 30 ק"ג , ירדו איתם גם הדימויים העצמיים הטובים, על זה יאמר על דרך המשל "הניתוח הצליח אך החולה מת".
מבחינה פסיכולוגית את נמצאת בתהליך אבל של אובדן החלקים הרגשיים הטובים ושל הזהות העצמית הישנה של אותה ירדן קודמת - זהו מצב שעשוי לעורר תחושת דכדוך או דיכאון כפי שאת מתארת בהרגשתך הרעה ובבכי שללא סיבה לכאורה.
יתר על כן, נראה שאת מתקשה להסתגל לירדן החדשה- קושי זה עשוי להיות קשור גם למניעים הפסיכולוגיים הנמצאים בבסיס הפרעת האכילה. אכילה הכפייתית היא הפרעת אכילה המאופיינת בהתמכרות למזון. המנגנון הממכר כידוע הוא זה שנותן תחושה ממרוממת המעניקה לאדם תחושת רוממות רוח, ואשליה עצמית טובה באופן מיידי , זמין ומהיר באמצעות האכילה.
נכון שהרגשת טוב עם עצמך קודם, אך אני חוששת שהרגשה זו לא באה ממשהו פנימי איכותי שקיים בך, אלא מאותה אכילה נקודתית שחזרה על עצמה באופן כפייתי..
בהתאם לכך, אני חושבת שבטיפול הנפשי את צריכה לתת מקום לאותו תהליך אבל וכן למלאות הפנימית שהאכילה הכפייתית העניקה לך באופן אשלייתי.
אני מאמינה שככל שתעמיקי בטיפול תוכלי לדלות מתוך עצמך את אותן איכויות רגשיות שיש בך ואשר הן ימלאו אותך באופן אמיתי ומספק והן ישפיעו על תפיסתך העצמית.
ומכאן הדרך לרזות , (אם יש צורך) באופן בריא ותקין הרבה יותר קלה ומהנה
אני מקווה שעזרתי לך במקצת
שבוע טוב
_________________
רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית
נייד 052-6346334
 |
|
|
