הכל מאהבה,
יש לחלק בין שני מקרים:
א. העתקת מוסיקה ווידאו שנועדו למכירה ויצאו לחנויות.
ב. הקלטת והסרטת מופעים ציבוריים.
לגבי א' זה נדון הלכתי נרחב שכתבתי באריכות לעיל הרבה מהצדדים. אינני מתיימר לפסוק, רק רציתי להראות שזה לא שחור ולבן, יש הרבה צדדים לכאן ולכאן.
הטענה שהבאתי בסוף דברי שההעתקות מועילות לפירסום ובס"ה כל מפיק/זמר/מוציא לאור יודע שבעידן הדיגיטלי הכל נגיש להעתקה בקלי קלות וזה גם מועיל להם עצמם' שרירא וקיימת. הם כמובן צריכים להילחם בכך כדי 'להציל' את המכירות הקיימות ובכדי שזה לא יהפוך להעתקות מסחריות שימנעו את המכירה - לצמצם זאת, אך עדיין הם מוכרים הרבה ואלה שמעדיפים לא לקנות אלא להעתיק בסופו של דבר מועילים להם מכיוון אחר. האם זה היתר להעתיק? כנראה שזה לבד אינו היתר.
לגבי ב', זה מקרה שונה לחלוטין. מי שמצלם או מקליט הופעה שילם במיטב כספו להיכנס למקום והמפיקים והאומנים מקבלים את הרווח מעצם ההופעה. יש להם גם אפשרות לצלם ולהקליט בצורה מקצועית ולמכור זאת. אני לא סבור שהסרטה פיראטית בהיכל התרבות עם מצלמת וידאו ביתית ללא חיבור להגברה יכולה למנוע מהם למכור (מה גם שבד"כ רוב ההופעות לא יוצאות למדפים). מה שזה כן נותן זה מזכרת יפה למי שהשתתף בהופעה.
תוקן על ידי קאמרטון ב- 27/06/2010 02:21:06
 |
|
|
