בס"ד
קיטוב ידידי הי"ו
את דעתי אני לא פוחד לומר ח"ו - אלא פוחד מ - ה' יתברך - שמה ואולי יש בדעתי דברים שייכתבו או יאמרו ויובנו או יתפרשו כמשהו שיכול לשבש או להכשיל או להטעות את הרבים ח"ו - כדברי יוחנן בן זכאי ע"ה
שנאמר במדרש קהלת רבא - ח - ט' - בהמשך: מקרה אחד לצדיק ולרשע - וזאת לצערי מנצלים הערב רב - ועל כן נאמר: עולם הפוך ראיתי ...
שנאמר:
*--$!* א (י) ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו, אמר רבי יהודה בר סימון אם במתי יחזקאל הוא אומר, הלא כבר נאמר רשעים, ואותן לא היו אלא צדיקים, ואם בבנה של צרפית הכתוב מדבר, והלא כבר נאמר קברים, והוא לא נקבר, ואם בצדקיה בן כנענה הכתוב מדבר, והלא כבר נאמר ובאו, והוא לא בא, אלא (מלכים ב יג, כא): ויהי הם קברים איש וגו' ויחי, יכול לעולם, תלמוד לומר ויקם על רגליו, מלמד שלא היתה עמידתו אלא לשעה לפרש מאותו צדיק בלבד. ומהו ובאו, רבי שמואל אמר שקעה שמשן והטהרו. הא מה דאת אמר (ויקרא כב, ז): ובא השמש וטהר.
אמר רבי לוי (איוב טו, כ): כל ימי רשע הוא מתחולל, מת וחלל, האיך מה דאת אמר (יחזקאל כא, ל): ואתה חלל רשע.
דבר אחר, מדבר בגרים שהם באים ועושים תשובה. וממקום קדוש יהלכו, על ידי שהלכו במקום קדוש, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. וישתכחו בעיר, וישתכחו מעשים רעים. אשר כן עשו, וישתכחו מעשיהם הטובים אשר עשו בעיר. גם זה הבל.
אמר רבי יצחק איננו הבל וזה הבל שאינן באין מאליהן. רבי בון אמר צדיקים הלכו לשם ויבואו, כגון יוסף לאסנת, יהושע לרחב, בעז לרות, משה לחובב.
אמר רבי אחא אין זה הבל, אלא שאין הבריות באין ומתקדשין לתחת כנפי השכינה.
*--$!* א (יא) אשר אין נעשה פתגם, על ידי שאדם חוטא ואין מדת הדין פוגעת בו, על כן מלא וגו', מה אינון אמרין הא רומיא עללין הא רומיא נפקין לית להון מפוקים.
*--$!* א (יג) וטוב לא יהיה לרשע. יש הבל אשר נעשה על הארץ, אשריהן לצדיקים שמגיע אלהם כמעשה הרשעים בעולם הזה, ואוי ואללי לרשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים.
*--$!* א (טו) ושבחתי אני את השמחה, אמר רבי תנחומא אמר רבי נחמן בריה דרבי שמואל בר נחמן, רבי מנחמה ואמרי לה רבי ירמיה ורבי מיאשה בשם רבי שמואל בר רב יצחק כל אכילה ושתיה שנאמר במגלה הזאת, בתורה ובמעשים טובים הכתוב מדבר, אמר רבי יונה בנין אב שבכלן שנאמר: והוא ילונו בעמלו, בעולמו, בעולם הזה, ימי חייו, לקבר, וכי יש מאכל ומשתה בקבר שמלוין את האדם לקברו, אלא אלו תורה ומעשים טובים שעושה האדם.
*--$!* א (טז) כאשר נתתי את לבי וגו' שנה בעיניו איננו ראה, אינו רואה תשובה ואינו עושה, שני דברים טובים קרובים לך ורחוקים ממך, רחוקים ממך וקרובים לך. תשובה קרובה לך ורחוקה ממך, רחוקה ממך וקרובה לך, מיתה קרובה לך ורחוקה ממך, רחוקה ממך וקרובה לך.
*--$!* א (יז) וראיתי את כל מעשה האלהים, רבי פנחס ורבי ירמיה בשם רבי חיא בר אבא, הרבה שאלו לעשות ולעמד על דברי תורה ולא יכלו, ומאי טעמא בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם יאמר החכם, זה שלמה, יום שאמר יכול אני להרבות ולא להטות. רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר, כתיב (ישעיה מ, כג): הנותן רוזנים לאין, זה משה, בשעה שאמר (דברים א, יז): והדבר אשר יקשה מכם, אמר לו הקדוש ברוך הוא משה את דן קשות, אני אביא לך דין שתלמיד תלמידך יכול לדון, ואפלו הנשים, ואין את יכול להוציאו, איזה זה, זה דינן של בנות צלפחד. רבנן אמרי חס ושלום לא נתגאה משה, אלא כך אמר: והדבר אשר יקשה מכם, אם הייתי סוברו, ושמעתיו. ואם לאו, והשמעתיו לאלהים.
פרשה ט
*--$!*א (א) רבי שמעון בר אבא פתח, הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק, זה נח, שנאמר (בראשית ו, ט): איש צדיק תמים היה, אמרו כשיצא מן התבה הכישו ארי ושברו, והיה צולע. ולרשע, זה פרעה, אמרו כשבא פרעה לישב על כסא שלמה כשלקח בכתבת בתו לא היה יודע מנגניקון שלו והכישו ארי ושברו, והיה צולע, זה מת צולע, וזה מת צולע, הוי: מקרה אחד לצדיק ולרשע. לטוב, זה משה, שנאמר (שמות ב, ב): ותרא אותו כי טוב הוא, אמר רבי מאיר טוב, שהיה מהול. ולטהור, זה אהרן, שהיה עסוק בטהרתן של ישראל. ולטמא, אלו המרגלים שאמרו דבה רעה על הארץ ולא נכנסו לארץ, ואלו אמרו טובתה ושבחה של ארץ ישראל ולא נכנסו בה. ולזבח, זה יאשיה, דכתיב (דברי הימים ב לה, ז): וירם יאשיהו לבני העם. ולאשר איננו זבח, זה אחאב, שבטל קרבן מעל גבי המזבח, זה מת בחצים, וזה מת בחצים. כטוב, זה דוד, דכתיב ביה (שמואל א טז, יב): וטוב ראי, אמר רבי יצחק וטוב ראי בהלכה, שכל מי שהוא רואה אותו זוכר את תלמודו. כחטא, זה נבוכדנצר, דכתיב (דניאל ד, כד): וחטאך בצדקה פרק. זה בנה בית המקדש ומלך ארבעים שנה, וזה החריבו ומלך ארבעים שנה, הוי: מקרה אחד. הנשבע, זה צדקיהו, דכתיב (דברי הימים ב לו, יג): אשר השביעו, במה השביעו, אמר רבי יוסי בברית השביעו. רבי אמר במזבח השביעו. כאשר שבועה ירא, זה שמשון, שנאמר (שופטים טו, יב): השבעו לי. זה מת בנקור עינים, וזה מת בנקור עינים.
דבר אחר, לצדיק, אלו בניו של אהרן. ולרשע, אלו עדת קרח, אלו נכנסו להקריב במחלקת ויצאו שרופים, ובני אהרן שלא נכנסו במחלקת ויצאו שרופים, הדא הוא דכתיב (ויקרא טז, א): אחרי מות שני בני אהרן וגו'.
*--$!*ב כי מי אשר יחבר, אמר רבי אחא יבחר כתיב, מי יבחר יצר טוב מיצר הרע, אלו הצדיקים, מי יבחר יצר רע מיצר טוב, אלו הרשעים. אל כל החיים יש בטחון. אפלו אלו שפשטו ידיהם בזבול יש בטחון, להחיותן אי אפשר שכבר פשטו ידיהם בזבול, ולכלותם אי אפשר שכבר עשו תשובה, עליהם הוא אומר (ירמיה נא, לט): וישנו שנת עולם. ורבנן אמרין קטני רשעי גוים הן וחילותיו של נבוכדנצר לא חיין ולא נדונין, עליהם הוא אומר: וישנו שנת עולם.
אמר רבי יוחנן כל טפה וטפה שהוריד הקדוש ברוך הוא על דור המבול היה מרתיחה ואחר כך מורידה עליהם, שנאמר (איוב ו, יז): בעת יזרבו נצמתו, זריבתן חלטנית היתה.
*--$!*ג כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת, אנדריאנוס שחיק טמיא שאל את רבי יהושע בן חנניה אמר ליה אנא טב ממשה רבך, אמר ליה למה, דאנא חי והוא מת, וכתיב: כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת. אמר ליה יכיל את לגזר דלא ידלק בר נש נור תלתא יומין, אמר ליה אין, לעידן רמשא דיומא קמו סלקו תרויהון על איגר פלטין חמי תננא סליק מן רחיק, אמר ליה מה כן, אמר איפרכא ביש ועאל אסיא ובקר יתיה ואמר ליה עד דשתי חמימי לא מיתסי, אמר ליה תיפח רוחיה, עד דאת בחיים בטלה גזרתך ומשה רבנו בשעה שנגזר עלינו (שמות לה, ג): לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת, לא מדליק יהודאי נור בשבתא מיומוהי, ועדין לא נתבטלה גזרתו מכמה שנים עד השתא, אמרת את כן דאנא טב מיניה.
*--$!*א (ה) כי החיים יודעים שימתו, רבי חייא רבה ורבי יונתן הוון מהלכין קומי ערסיה דרבי שמעון בן יוסי בן לקוניא, הוה טליתיה דרבי יונתן מהלכא על ארוניה, אמר ליה רבי חיא רבה, בני, טלי טליתך, שלא יהו אומרים למחר הן באין אצלנו והן מחרפין אותנו. אמר ליה, רבי, לא כתיב: והמתים אינם יודעים מאומה, אמר ליה, בני, מקרא את יודע מדרש אין את יודע, כי החיים יודעים אלו הצדיקים, שאפלו במיתתן קרויין חיים, והמתים אינם יודעין אלו הרשעים, שאפלו בחייהן קרויין מתים, ומנין שהצדיקים קרויין חיים במיתתן, שנאמר (שמות לג, א): אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר וגו', לאבות לא אמר אלא לאברהם ליצחק וליעקב, אמר למשה צא ואמר להן שבועה שנשבעתי להם קימתיה, שנאמר (שם): לזרעך אתננה. ורשעים קרויים מתים, דכתיב (יחזקאל יח, לב): אם אחפץ במות המת, וכי המת מת, אלא, אלו הרשעים שאפלו בחייהם קרויים מתים. אמר לו ברוך שלמדני מדרש, ונשקו על ראשו.
*--$!*א (ו) גם אהבתם, שהיתה לעבודת כוכבים שלהם יותר מן הקדוש ברוך הוא. גם שנאתם, ששונאין להקדוש ברוך הוא במעשה ידיהם. גם קנאתם, שקנאוהו בעבודת כוכבים שלהם, שנאמר (דברים לב, טז): יקנאהו בזרים, וחלק אין להם עוד לעולם, אבל ישראל יש להם חלק ושכר טוב, שנאמר: לך אכל בשמחה לחמך.
סליק סדרא תניינא
ולכן ידידי הי"ו אני מביא בחסדי הבורא את דברי חז"ל או חיזוקים מדבריהם להאיר קצת את החושך והערפל (הבלבול) שמטילים על העם הערב רב למינהו ועוד בדומה ליום מתן תורה בהר סיני = (כמו השטן שר"י בזמן מתן תורה שעירבב את השמים והחשיך את היום לבלבל את העם רח"ל, לפני שיגיע משה רבינו ע"ה לתת את התורה ומצוותיה לעם ישראל בכדי להחטיא את הרבים ולעקב את הגאולה השלימה שהיתה בפתח וכדומה וכו'...
וד"ל
*--$^*
 |
|
|