נניח שהיא מעשית. החכמה העיונית, כביכול או לא כביכול, של הקדמונים, לא היתה מנותקת מידיעת הטבע שלהם.
נשלח ב-23/11/2016 17:18
כוונתי שהיאבוודאי לא מעשית במובן שהחזו"א התכוין
נשלח ב-23/11/2016 19:49
לענ"ד החזון איש ראה את התורה ואת העולם כולו דרך אספקלריא אחת, דקדוק הדין, וכפי שהארכתי באשכול שקישרתי אליו. בעמוד 13. ההתפעלות של החזון איש מחכמת הקדמונים, התמיהה אותי, הוא בונה מערכת שלמה שחכמתם הייתה עדיפה משלנו על סמך קטעי ספורים. ואני שוב מפנה לאותו אשכול.
נשלח ב-28/11/2016 05:11
בצלאל כהןהערצתו של ר' שלמה פישר לחזו"א היא עצומה וכמדומני שלא אגזים אם אומר שהוא מחשיב אותו כאחד הראשונים, לחברי שהוא בן משפחתו של החזו"א (נינו של הסטייפלר) הוא אמר שפשוט שהחזו"א היה גדול יותר מהגר"א. אצל ליטאי מן השורה אלו כמעט דברי כפירה. (פ"ב)
במשך שנים ידעו תושבי בני ברק כי ישנה בעיה הלכתית בטלטול בשבת קודש דרך רחוב ז'בוטינסקי, אך פסק הלכה של הגאון רבי אברהם צבי הכהן, מפריך את החששות והטענות ומתיר לטלטל (בארץ)
נשלח ב-9/1/2019 09:01
"מסופר על הרב זצ"ל ( = רי'י יעקובוביץ ) כי לאחר שנכנס למלא את מקום חמיו ברבנות העיר, נכנס ל'חזון איש' ושאל אותו מה עליו לעשות ביום העצמאות ואיזה מסר להעביר בדרשת החג.
החזון איש השיב לו: תביא את דברי השולחן ערוך: 'חמשה עשר בשבט נקרא ט"ו בשבט'. מדוע הוצרך השולחן ערוך לומר שחמישה עשר נקרא ט"ו? ללמדנו שכדי לקבוע יום מיוחד צריך להיות השולחן ערוך" (בח'ח)
