החזון איש - מה באמת אמר, מה באמת חשב

 אז אם לסכם ואם אני מבין עברית,

אז גוונא למעשה טוען שהחזו"א עיצב את פני המזרחי, אולי, איני מתמצא בזה, אני רק מתאר לעצמי שכמה ממייסדי תנועה מכובדת זו על ישיבותי'ה ומוסדותי'ה מתהפכים בקברם רק  מהווא אמינא שכזו, שלא לדבר שבודאי שהחזו"א מזדעדע במקום משכבו מעצם הרעיון שהפכוהו למפרע למייסד ישיבות וכוללי המזרחי. נדמה לי שהצלחת לפגוע בזה וגם בזה, ולתלמדי החזו"א כלתלמידי ישיבות המזרחי, לשניהם העלת את הסעיף ואלו כאלו עלולים עוד לתבוע אותך על הוצאת דיבה...

עכ"פ דבר פשוט הוא כי את מאות אלפי בני הציבור החרדי מן הקצה הסטמרי עד הקצה החב"די וכל מה שבאמצע הוא לא עיצב, נסה נא לעבור בבורו פארק שם גרים כשלש מאות אלף יהודים חרדים כ"י ושאל ברחוב מי הי'ה החזו"א מתי חי ואיפה ומה הם יודעים לספר משמו - פסק או חידוש בלימוד או השקפה או תקנה או מעשי'ה, ואל תתפלא אם 9 מתוך 10  ממש לא ידעו מה לענות, בתוך עמי אנכי יושבת ואני יודע את אשר אני שח, סביר שלא מעט יענו שנדמה להם שחזון איש זה שם של שיעור שאינם נוהגים כמותו...ובזה יסתכם הידע שלהם בתחום.

ובאשר לדברי צחור אין לי ספק כי הרבה רבנים, ראשי ישיבות ואדמו"רים השפיעו על חוגים נרחבים או מצומצמים, אך מכאן ועד לדיבור על עיצוב פני הדור כולו ע"י יחיד, רחוקה הדרך. ואולי ר' יואליש מסאטמר עיצב את הדור בכך שגרם לכולם להתייחס לשיטתו בענין הציונות בין בעד ובין נגד, או שמא ר' משה פיינשטיין עיצב את הדור בסגנון פסקיו על אדני ההגיון הפרקטי, או דוקא הרבי מליובאוויטש עיצב את הדור עם המצאת ההחזרה בתשובה והאופנסיבה החיובית מול החילונים, ומה עם ה"בית ישראל" עם הדגמת מנהיגות וחידוש הקמת החצרות אחר השואה, ולמה לא רבי אהרן מבעלז עם דמותו כצדיק בה נאחזו השרידים מהשריפה, ומה רע עם ר' אהרן קוטלר עם העסקנות החרדית התומכת שאיפשרה הקמת מערכות באר"י ובארה"ב, וכמובן הרב עובדי'ה יוסף עם ניצול הפוליטיקה כמנוף להרבצת תורה לעדרים ועוד ועוד ותקצר היריעה מלמנות את כל גדולי ישראל יחדיו שכולם יחד משלימים זה את זה ויחדיו עיצבו את פני היהדות החרדית כפי שהיא ניצבת בפנינו היום בין לטוב ובין למוטב.

אימרי בינה,
אני מוכרח להודות שעל פלח זה של ציבור לא חשבתי, חסידויות חו"ל השורשיות בחו"ל, בזה אתה צודק ולא נותר לי אלא להוריד בפניך את הכובע, (שאין לי מזה כמעט שנה... כמובן בהשפעת החזון איש ),

וחוצמזה, כידוע לך העובדה שאנשים היו מתהפכים בקיברם אינה קשורה בכהוא זה לעובדה שהם הושפעו ממנו,
ובכלל ראשי המיזרחי לא יכולים להתהפך בקיברם, הם הרי בכף הקלע

גוונא ואמרי בינה
באותה מידה ניתן לומר שהחזון איש הושפע מהמזרחי, כי יתכן וחלק מפעולותיו היו כתגובה אליהם.

זה כבר מופרך לדעתי, כי זה בעצם לומר שהחזון איש התייחס למציאות, כי הרי היהדות התפרקה לו מול העיניים ולא שהיו מאפיינים מיוחדים במיזרחי שגירו את עצביו,

אמרי בינה

יש"כ. הליטוואקים האלה שחושבים שכל עם ישראלים זה הם, פשוט מדהימים.

_________________

כמדומה שעלתה כאן שאלה חשובה מאד שראוי לברר, והיא נוגעת כמובן לא רק לדמותו ולהשפעתו של החזון איש. למרבה הצער, למרות שאמרי בינה "ריחף" מעליה, הוא לא הגדיר אותה, עד כמה ששמתי לב.

וזוהי:

מהי השפעה?
מהו "עיצוב"?

כדי להמחיש את הכיוון שבו יש ללכת, אזכיר את הברור מאליו, כי יש רמות שונות של השפעה.

אני מציע להשתמש במונח "אינטראקציה". הוא אמנם לועזי, אך איני מכיר מונח עברי תואם. הכוונה היא לפעולת תקשורת שמקיים אדם עם הסביבה. אינטראקציה היא אמירת שלום אבל גם שליחת מכתב, קניה במכולת או התעלמות מכוונת ומובלטת ממכירת כרטיסים של אל על, או סגירת חשבון בבנק לאומי, או מעבר לטלפון "כשר" וכיו"ב לפי "הוראת הרבנים".

כמובן, גם קנית כרטיס באל על באופן הפגנתי היא אינטראקציה, וכמוה גם קנית כרטיס טיסה סתם בלי ידיעה על ה"חרם".

(הדוגמאות לקוחות מעניני דיומא, ואני תוהה עד כמה יהיו מובנות בעוד זמן מהיום, וכמה זמן... סמיילי)

לאחר הצגת המונח, אפשר להתקדם לעבר בירור הנושא של "השפעה".

כאשר אדם מקיים אינטארקציה עם סביבתו, הוא משפיע עליה. השפעה פיזיקלית היא ברורה. אדם לוקח פטיש ונועץ מסמר, או מדביק מודעה על לוח מודעות. או שובר חלון, או קורע מודעת פירסומת שאינה נראית לו. או לוקח רובה ויורה באדם, למשל בראש ממשלה או מנהיג, כמו קנדי או גנדי.

במישור החיובי, אפשר שהוא נותן צדקה, או מניח תפילין.

אולם ההשלכות של פעולה חורגות מן הפיזיקה שלה. התנקשות במנהיג מעבירה מסרים פוליטיים, שלא לדבר על כך שהיא מזעזעת את המערכת ומעלימה את המנהיג שנתן כיוון מסויים. זה שינוי שלפעמים יכול לשנות מהקצה לקצה את היחס שהיה כלפי נושא מסויים עד כה. ולכל נושא חשיבות משלו והשלכות משלו.

המודעה יכולה להעביר מסר, כמו הפשקוילים המפורסמים של ירושלים ומעט פחות מזה, בני ברק.

המודעה יכולה להיות פירסומת על אוטובוס, וקריעתה מעבירה מסר לילדים הצופים שמותר ואף ראוי לתלוש מודעות כאשר יש "הצדקה".

הנחת תפילין היא קודם כל מצוה בין האדם למקום. אולם הצופה מן הצד, במיוחד ילד, במיוחד בן, לומד מזה על חשיבות התפילה ואופי עשייתה

אם זו הנחת תפילין בחול המועד, כיון שיש מחלוקת גדולה בין הפוסקים בשאלה זו, הרי ההנחה מעבירה שדר של הכרעה שלא כמקובל, בחברה של היום, וגם מעידה על גישה מתודולוגית. לאמור: מותר לי לעשות שלא כמקובל. וגם זה מסר.

צורת לימוד וצורת פסק אף היא סוג של התייחסות. כאשר צורות אלו מוצגות בשיעור לרבים, הן מהוות דגם לחיקוי.

כמובן, כל אלו דוגמאות שמשפיעות מפני שהן נקלטות על ידי אדם ומתפרשות על ידי אדם ואדם יחליט כיצד לנהוג על פיהן ואם להעבירן הלאה. או שמא להפך, להילחם בהן. ואף זה סוג של אינטראקציה.

יש שינסו לאמץ את הדגם, ויש שיתנגדו לו ויעשו להפך. וכמו אבן שמושלכת למים ויוצרת מעגלים, ההולכים ומתרחקים, כך גם כל מעשה אנושי. יש שיחקו מתוך הערכה, ויש שיעשו דווקא להפך. אולם אלו ואלו ניתן לומר שהם "מושפעים".

לאחר דוגמאות אלו ניתן לחשוב על רמות של השפעה.

השפעות ישירות

א. השפעה פיזיקלית.

ב. השפעה על הזולת המיידי, מקבל המסר.

ג. השפעה על הצופים.

השפעות עקיפות

ד. השפעה על מי ששומע מאחרים על הנעשה.

המנגנון כאן פועל כמו בשלושת הקודמים.

ויש לחלק בין

ה. השפעה חיובית.

חיובי - מבחינה לוגית. כלומר אימוץ של הדגם שניתן לזהות במעשה המקורי.

ו. השפעה שלילית.

כנ"ל, מבחינה לוגית. כלומר, השפעה במובן של יצירת דגם דווקאי של מתנגד, שבעצמו עשוי, או עלול, להפוך לדגם עבור אחרים.

לדוגמא, מעשים שנעשו "להוציא מדעת הטועים", כגון להניח תפילין בדווקא בחול המועד כדי להראות שזה הנכון, לדעת העושה.

עד כאן ניתוח ראשוני מסוגו. ומן הסתם יש ניתוחים מקיפים מאלו בכתבי חוקרים. סוציולוגים? היסטוריונים?

מצויידים באבחנות אלו, ניתן לשאול מה היתה השפעתו של החזון איש. ברור שאנו מדברים, החל משלב כלשהו, על השפעה עקיפה. אולם יש לעדן ולשפר את הדגם שהצגתי לעיל, למשל בהרחבת מערכת המושגים כך שתבדיל בין ה"זולתים" שעליהם יש השפעה. כאשר הזולת המושפע הוא דמות סמכות, ההשפעה גדלה. ו"דמות סמכות" היא כמובן אדם ששומעים בקולו. ויש סיבות שונות למה זה קורה.

החזון איש השפיע אישית והשפיע דרך כתביו ודרך פסקיו. הוא השפיע על אנשים פרטיים אך גם על דמויות סמכות. לעתים, הוא היווה קוטב שלילי, כי אולי היו כאלו שעשו דווקא להפך (קשה לי לחשוב על דוגמא, אך זה יתכן).

לדוגמא, עלתה בשעתו שאלה של גיוס בנות לצבא. החזון איש התנגד ואף טען שזה בגדר "ייהרג ואל יעבור". מלחמתו של החזון איש תרמה ודאי למתן ההיתר הקל למדי לשיחרור בנות, שלא רק בנות דתיות וחרדיות השתמשו בו.

זו היתה השפעה. ואיני דן כרגע בשאלה אם לטוב, אם למוטב.

וגם לא בשאלה אם החזון איש היה היחיד שעסק בכך, ואם התוצאה היתה מושגת גם בלעדיו.

***
מעתה יש מקום להעלות את השאלה: עד היכן השפעת החזון איש, ובאילו רמות של השפעה מדובר. כמדומה שעתה יש לנו שאלה שניתנת להיענות באמצעים אמפיריים, ואינה זקוקה להערכות רגשיות של אוהדים מכאן ומתנגדים מכאן.

***

כמה מילים על יחסי לחזון איש:

לגבי, אישית, החזון איש מציג דגם של לימוד ושל גישה ללימוד ולפסק. את האבחנה הבאה לא עשיתי בעצמי, אלא קראתי אצל בן ציון כהנא (וחבל שלא שמרתי לינק):

מה שעשה החזון איש בתחום הלימוד והפסק, הרחבתי אני לתחום האמונות והדעות. המוכנות לברר ואף לחלוק, אם גם בדרך ארץ ובמתינות.

מבחינה זו, החזון איש השפיע עלי. ואם יש כאלו שקוראים את דברי ומאמצים להם דגם, זוהי השפעה עקיפה שלו. אם יש כאלו שקוראים ויוצאים נגד, ואולי מפתחים ומאמצים ומלמדים אחרים לאמץ דגם נוגד, זוהי השפעה עקיפה מסוג שני, כפי שהתבאר לעיל.

אותו חלק שאני ממלא בפורום הוא אם כן צל או הד של החזון איש.

ולא הזכרתי את תלמידו, מו"ר ר' גדליה ע"ה, ואף לא, להבדיל בין החיים לחיים, תלמידים אחרים של ר' גדליה ותלמידי תלמידיו שעשו למען הפורום אף יותר ממני.

***
תוקנה טעות הקלדה חמורה.

מיימוני,
האם החזון איש היה מוכן להרחיב את גישת הפסק שלו גם לאמונות ודעות או לא?
מי שסובר שאנו יתמי דיתמי ביחס לאחד האסונות הגדולים שפקד את עם ישראל, לדעתי היה נעצר כאן ומכאן שהפורום הוא לכל היותר ריאקציה לחזון איש.