לא נראה ש"הפריד בין התחומים" אלא שלא הגה באמונות ודעות כפי שהגה בהלכה [והמצונזר באמו"ב על ידיעת הווה יוכיח]. אף לגבי דרשות חז"ל מוסרים בשמו שאמר שאינו מתמצא בדרכן. זה שבציטוט של יוני התייחס לנושא, היה מפני צורך יישוב פסק הלכה שאנו פוסקים כתקופת שמואל למרות שהוכח שאינו מדויק בחשבון. כנראה שרק לשם כך נזקק לנושא. זה אמנם מוכיח על אינטואיציה בריאה בנושא אך לא על התעסקות ניתוחית. כן נראה גם מהציטוט הבא שאביא כבקשת יוני:
"שעיקרי ההלכות אצילות ורק ע"י צמצום אחר צמצום הם משמשים גם בעולם המעשה" (או"ח ס"ד)
תוקן על ידי ווטו1 ב- 10/12/2007 12:24:24
נשלח ב-10/12/2007 13:49
זו היתה הכוונה שהפריד בין התחומים לגבי עצמו ותכני לימודו . תחום האמונות ודעות לא זכה אצלו לבירור נוקב , להקפת המקורות , למיון והגדרות כדרך שמוצאים אצלו בסוגיות ההלכה (יוצא מן הכלל , אם תרצה , הוא נושא הבטחון שגילה בו דרך מקורית). השאלה נותרה בעינה , מהי הסיבה ? האם חשש מהמסקנות שהעיון עשוי להוביל אליו ? (דבר שכידוע לא הרתיע את תלמידו הג"ן) יתכן שהסיבה פרוזאית יותר , כמו שהשיב למי ששאלו מדוע אינו מחבר פירוש לתורה "אין כח" . כמדומני שגם בעבודה המקיפה של ד"ר בני בראון , לא נמצא ההסבר .
נשלח ב-10/12/2007 14:55
ווטו
[והמצונזר באמו"ב על ידיעת הווה יוכיח]
כלפי לייא? דווקא משם נראה שהוא הפעיל את אותה אמת מידה אופיינית לו ודחה מכוח סברתו קושיה בת אלפי שנים.
---------
מאיר
נשלח ב-10/12/2007 20:44
אולי החזו"א ראה את עיקר היהדות בדקדוק ההלכה, יתכן והוא חשב שאין לנושא אמו"ד משמעות הלכתית, או שאסור לערב אמו"ד בשיקולים הלכתיים וממילא אין לזה את החשיבות שחכמי הפורום מיחסים לנושא.
נשלח ב-10/12/2007 21:52
רציתי לעורר נקודה נוספת [אך קשורה בעקיפין לדיון זה] בסגנונו של החזו"א, והיא היכולת לבסס תיאוריות הלכתיות והשקפתיות לפי מאמרי חז"ל מסוימים. גם אם האומרים לכאורה לא כוונו לכך. הקטע הבא התפרסם לאחרונה בתוך סדרה ארוכה של מכתבי החזו"א שלא ראו אור. העתקתי ברשות את הקטע הרלוונטי.
"מחתימי התלמוד שקדו עלינו למסור לנו את תורה שבע"פ, והעמיקו בבחינות השכליות של אלה שיבואו לקבל התורה מתלמודם הכתוב, ואף דברים שנאמרו כאילו באו אגב גררא לקחו אותם בחשבון ובחנו אם דבריהם מספיקים לתלמידים הבאים אחריהם ומנקודה זו גם עלינו שלא להתעלם, אף שננסים אנחנו."
תוקן על ידי אילפא ב- 10/12/2007 21:53:26
נשלח ב-10/12/2007 23:58
אילפא ,
היסוד שהבאת מדברי החזו"א , מפותח ומודגם פעמים אחדות בספרי ר' צדוק הכהן מלובלין . פרקי מחקר בנושא פורסמו ע"י ש. פרידלנד בן-ארזה [ ראה למשל המאמר בספר "מאת צדיק" המוקדש למשנתו ]
נשלח ב-11/12/2007 00:23
[תודה ספרן. אשמח לדעת היכן ניתן לראות את המאמר - בסיפרה 'אנא בשם' הוא איננו.]
אינני יודע לאיזה ענין השתמש ר' צדוק בסיגנון זה. אולם ניתן לתאר שהנ"ל עסק יותר בתורות הנפש וחכמת המוסריים [אשר אף הן הן תורה שלימה]. החידוש בדברי החזון איש שהוא לא היסס להורות הלכה. -לפעמים אף נגד גדולי האחרונים-. וזאת ע"פ תיאוריה תמוהה זו.
נשלח ב-11/12/2007 07:21
[ הספר שהזכרת הוא קובץ שירים למה שיופיע שם? אבל מופיע בספר שהזכרתי "מאת צדיק" עמ' 269-288 וגירסה קודמת שלו ב"אקדמות" ח' ]
אגב , התאוריה אינה תמוהה כל עיקר . לדעת החזו"א כל העניינים הללו נעשו בהשגחה עליונה . לכן גם סובר שרק חלק מהראשונים שהיו נפוצים "נטלו חלק במסירת התורה" ואף כתבי יד משובשים (לעומת כת"י מינכן) ראה דיון מפורט בכך בסוף חלקו הראשון של ספרו של ר' יעקב ש. שפיגל "עמודים בתולדות הספר העברי" . קטעים דומים לאלה שהבאת מופיעים בכמה מקומות ב"קובץ אגרות" החזו"א .
נשלח ב-11/12/2007 10:10
ספרן,
נראה שאין צורך לחדש שחשש מהתוצאות, אלא כתירוץ הראשון של בעלבעמיו שהיה איש דקדוק הלכה שלא ראה איך שאמו"ד אמורות להשפיע על ההלכה וכמו שמזלזל בעיסוק במוסר לעומת העיסוק בדקדוק ההלכה בספרו אמו"ב. אך זו התוצאה אבל השורש נראה לכאורה ברקע החינוכי שלו. הוא התחנך על דקדוק ההלכה ואי ההעלאה על הדעת שייתכנו בה שינויים [הוא לא בא מבלפוריה ללמוד בישיבת היישוב החדש]. גם זה שהצליח להעלות את הרעיון הנזכר לגבי תקופת שמואל כשהיה לו בו צורך הלכתי, אינו מוכיח מסוגלות [אם נפשית ואם כשרונית] לשפוט את כל המצוות לפי קריטריון "צירוף הבריות".
הקניזי,
על הקטע ההוא דומני שכבר דנו כאן [אינני זוכר האשכול] והצביעו על כך שהוא סגר את הנושא בצורה פשוטה למדי שלא דחתה את הקושיא בת אלפי השנים אלא העבירה אותה לתחום "נמצאים" ששם יד השואלים לא מגיעה כ"כ לאתגר את הנשאלים ואכמ"ל [אלא באשכולות על הנושא].
נשלח ב-11/12/2007 10:41
"אם כי העיקרים של אמונות ודעות המקובלות וקבועות לנו,יסודתם בעומק החכמה,ומחקר המדע,אבל הדרך הישרה לפנינו,היא ללכת בתום לב,ולהאמין אמונה שלמה ופשוטה,וחובתנו להתרחק ממחקר ולאמת בלבבנו את כל העיקרים בפשוטם השגור בפי כל חכם כהדיוט . והנני שב לאמונה הפשוטה בתורה שבע"פ,ואינני נכנס להשיב "מפני מה" רק רצוני להיות כישראל הדיוט המספר "מה" שקיבל" - קובץ אגרות א' , טו .
לחזו"א המובא שם אך לא להצדקה שניתנה לו שם אלא לערעור על הדברים שדומני נידון במקום אחר.
ספרן,
המובאה מהאגרות היא על "הדרך הישרה לפנינו" ו"חובתנו" בשלב מסוים של יכולת הידע וכבר הובא באשכול זה שלא הרי הוראתו לרבים כהוראתו ליחידים וכן [כמובא באשכול על ר"ג] שגם לגבי היחידים לא הרי הוראתו לסטייפלר כהוראתו לר"ג.
נשלח ב-11/12/2007 15:47
פשוט כדבריך . הובא כאילוסטרציה .
נשלח ב-16/12/2007 21:05
בענין המגיד - שהתיחיס החז"א
הרי כיום ידוע שהמגיד לא היה ולא נברא - חיבר אותו משולח מארץ ישראל - והדפיס אותו כדי
גייס תרומות.
