פרשת בלק

מה ההבדל בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי בילעם הרשע?

"כל מי שיש בו שלושה דברים הללו הוא מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלושה דברים אחרים הוא מתלמידיו של בילעם הרשע, עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה – תלמידיו של אברהם אבינו עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה – תלמידיו של בילעם הרשע (אבות פרק ה').

הביאור:

עין הרע – קינאה שבילעם קינא בישראל ורצה שהעולם הבא כמו של ישראל וביקש להכניס בהן עין הרע, שנאמר: "וישא בילעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשיבטו: שהתפעל מהם ואמר עם לבדד ישכון בגויים ולא יתחשב ועוד.

נפש רחבה – התאווה שהיתה לו תאווה לכספו של בלק וניסה כמה פעמים לקבל רשות לקלל את עם ישראל ולבסוף יעץ עצה רשעית.

רוח גבוהה – הכבוד, הקב"ה אמר לבילעם שאינו יכול לא לקללם ולא לברכם אמר בילעם לשליחים של בלק מהבושה שלא בכבוד המקום להתנבאות לאנשים כמותכם הביאו שליחים מכובדים יותר ושלחו לו את שרי המלך. בילעם רצה כבוד ומעמד וגם התבייש בזה שלא יכול לבצע את המשימה אז המציא להם תירוץ שישלחו שליחים מכובדים יותר. ואילו תלמידי אברהם אבינו עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה נגד קינאה רכשו חסד, ונגד גאווה וכבוד התחנכו לענווה.

ובמקום תאווה הצטיינו תלמידיו בכבישת המידות והיצר הרע ומה שנאמר (באבות) "תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין העולם הזה ונוחלין העולם הבא וכו' אבל תלמידיו של בילעם הרשע יורשים גיהנום ויורדים לבאר שחת".

בילעם אומנם עשה את רצון ה' אך בתחבולות ניסה אולי בכל זאת ילך לבלק לראות מה הוא מציע בגשמיות. ראה ה' תאוותו ואישר לו ללכת "כי בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכים אותו" דברי רש"י וגדולי ישראל הם ההיפך בילעם אין להם רצון עצמי שנאמר "בטל רצונך מפני רצונו". (לקט טוב) ועוד נאמר "ויקום בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו". רואים את חוסר ההתלהבות במיצוות ה' לעומת אברהם "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו...." משכים מוקדם כדי לקיים את ציווי ה' רואים עד כמה שצדיקים זריזים למיצוות, כשהקב"ה תובע מהאדם שיעסוק בתורה ובמצוות באותה מידה שהאדם עוסק לצרכיו האישיים כמו אכילה שינה וכדומה.

ועוד באותה דרשה...

גלות וגאולת הדעת

כל עניני גלות וגאולה תלויים בדעת, אין גלות קשה מגלות הדעת ואין גאולה אלא בהיגאל הדעת, וכמו שנאמר (בישעיה ה, יג) "גלה עמי מבלי דעת נאמר ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ועמי ישראל לא אתבונן אדם ללא דעת לא שונה מהבהמה שהדעת אינה בהירה אצל האדם ומבלבלת היא אצלו. זהו עצמו הגלות. לכן השמים מספרים כבוד אל ומעשי ידיו מגיד הרקיע. העולם והאדם מעידים על בורא עולם והגאולה היא החזרת הדעת לתיקונה דהיינו לבהירותה ולישובה ללא בלבול, וזו ההבטחה המיוחלת לנו לעתיד "ומלאה הארץ דעה את ה'" (ישעיה יא, ט) אז יבוא משיח שנאמר: "ובא לציון גואל לשבי פשע בבית ישראל". לכן כאשר בני ישראל יחפשו לדעת יבוא משיח. בגאולת מצרים כשנתבשרנו על ידי משה רבנו ע"ה על גאולתנו אז  נאמר לו מאת ה' לומר לעם ישראל בין היתר משפט זה "וידעו מצרים כי אני ה'", והוא לכאורה תמוה מה ענין בגאולת מצרים להיות אחת המטרות "וידעו מצרים כי אני ה'" וכי מה אכפת לו להקב"ה מידיעת מצרים אותו יתברך.

ואפשר להסביר בפשטות שהכונה היא שמבשר הקב"ה למשה כי יהיו פלאים כאלה שאפילו עם קשה ואכזר כמצרים ישתכנע כי אני ה', ועל אחת כמה וכמה בני ישראל בני א-ל חי שיוחדר אצלם מציאות והשגחת ה'.

אם כן רואים אנו שבבשורת הגאולה נתבשרו ישראל "וידעו כי אני ה'", שבעצם זו עיקר הגאולה – ישוב הדעת. וגלות זה הסתר פנים שמסתיר את האמת אך יהודי עם חשיבה הוגנת ובריאה שמעונין לחקור ולדעת יוצא מן הגלות ומגלה את האמת.

אסור להתבלבל

כתב האריז"ל כי ב' האותיות הראשונות של בלק ובלעם הם "בלבל", שלא יכול כח הרע לשלוט באדם אלא אם כן מבלבלו.

והוא כמו כן מאמר חז"ל כפשוטו, אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות, דמה ענין רוח שטות לחטא, אלא חוטא זהו לשון הוה שהאדם חוטא ושוב חוטא וחוזר על חטאו כסדרן, זה אינו אלא אם כן נכנס בו רוח שטות ובלבול הדעת שאלמלי היתה דעתו יציבה לא היה מתמיד בחטאו.

הגמרא אומרת שדור שבית המקדש לא ניבנה בימיו כאילו נחרב בימיו ולא מידת הדין מקטרגת והצרות יתגברו כי מובטח לנו שיעבוד מלכויות עד לביאת המשיח. והמשיח יבוא רק אם נקרא לו באחדות כולם ביחד כאגודה אחת כמיקשה אחת שנאמר ובא לציון גואל לשבי פשע בבית  יעקב. אך ברגע שעם ישראל סובל מאומות העולם עד כדי כך שפעילי טרור מערערים את קיומנו ועצמאותנו בארץ ובעולם וסבל הגלות נמשך ועם ישראל עם קשי עורף עם נבל ולא חכם שאינו לומד מטעויות העבר אינו חוזר בתשובה והוא מנסה כל האפשרויות העיקר לא את האפשרות הרוחנית וכבר התחלפו ראשי ממשלות וניסו להילחם בטרור בכל השיטות נכנסו ללבנון ויצאו מלבנון כבשו שטחים ויצאו מהשטחים והעם מאבד חללים בכל דרך שרק נקבע ועדיין לא עוזר לנו כלום ובכל זאת ממשיכים לחפש פתרונות צבאיים. דוד המלך אומר (בתהילים כ-ז-י) "עתה ידעתי כי הושיע ה' משיח יענהו משמשי קדשו בגבורות ישע ימינו. אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' נזכיר המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו וניתעודד וה' הושיע המלך יעננו ביום קוראנו". כלומר מתי הושיע ה' משיחו ולחם מלחמות ה' ונגיע לעידן של משיח שהאמת והשלום האהבו. מתי שנפסיק לחפש פתרון צבאי ונסמוך רק על עצמנו מבחינת אני ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, עם ישראל מתעלם מהרוחניות. "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה'" שם השם צריך להיות שגור בפינו תמיד ולא כמו ראשי הממשלות שאינם יודעים להגיד בדבריהם בעזרת השם, אם ירצה ה'. בכל פיגוע שהקב"ה נותן לנו כדי שנתעורר ונזכר בו קמים המנהיגים באותם נאומים טיפשיים שאומרים הפעם הגורל הוא בידנו ואנחנו נתקוף ונעשה אך כלום לא יוצא. הצרות רק מתגברים אך אנחנו הדתיים צריכים להעביר מסר שאנחנו בשם ה' נלך להגדיל תורה ולאדירה ולעודד את החברה החילונית שנפלה הן מבחינה צבאית שנקרא צבא הגנה לישראל שלצערנונהרגים לנו הרבה חיילים והצבא לא מצליח להגן על העם אלא הוא רק מתגונן ואומות העולם נוצרים את ידו מללחוץ על ההדק, והן מבחינה כלכלית שהיוקר יעמיר וקשה לזוג צעיר  לבנות בית משלהם בארץ. והן מבחינה חברתית שמתבטאת בפשע אלימות בקרב הנוער והמשפחה נשים מוכות גירושין וכו'.

לכן נאמר "המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד" החברה החילונית כרעה ברך עד שנפלה בכל הבחינות אך אנחנו הדתיים נקים אותה לתחיה ונעודד אותה ע"י אמונה וביטחון בבורא עולם אז שידמו לחברה שלנו חברה המבוססת על יסודות של טהרת המשפחה אהבה שלום אחווה ורעות חברה של חסד ושמחה. שמעתי ברדיו שנעשה סקר לגבי אחוז מתנדבים לקהילה ובקרב הדתיים והחרדים יש 57 אחוז מתנדבים למען הקהילה כלומר כל בן אדם שני מתנדב למען רווחת העם. לצערי הציבור נתפש דווקא במיעוט של אברכים שאינו מונה אפילו חמישים אלף איש שאינם מתגייסים לצה"ל מטעמי דת ומצפון שאין באפשרות צה"ל לחסות את דרישותיהם וצרכי הדת כי יש פקודות שסותרות את ההלכה ובכלל הם אינם משתמטים הם לומדים תורה להצלחת עם ישראל החוטא וללא האברכים שמפיצים תורה בעולם שמזכירים את שם ה' עם ישראל היה בצרות צרורות עד למצולות ים לכן אומר דוד המלך אם נצליח לעודד ולחזק את החברה החילונית החוטאת לה' נוכל להביא אותה למצב שיתפללו וידרשו את ה' אז מסיים דוד המלך (שם י) "ה' הושעה המלך יעננו ביום קוראנו" כלומר ביום שכולנו נקרא אליו כאגודה אחת כמיקשה אחת כמו שנאמר "ויחן ישראל נגד ההר" מפרש רש"י בני ישראל קיבלו תורה מבחינת ויחן בלשון יחד עם אחד בלב אחד ומתי יבוא משיח? התשובה היא היום אם בקולו תשמעו כלומר אם רוב העם ישמע בקול ה' שנאמר בית יעקב נלכו ונלכה באור ה' אז יבוא משיח. ואם לאו והעם ימשיך לדגול בשיטתם הגאותנית שנאמר (בתהילים לג-טז-יז) אין המלך נושע ברב חיל גיבור להינצל ברב סבו. הסוס לתשועה וברב חילו לא ימלט. כלומר אף אחד לא ימלט ויפחד מאיתנו גם אם אנחנו ברב חילנו פווריטים אלא הכל מימנו יתברך שנאמר (שם יד) ממכון שיבתו השגיח אל כל שבטי הארץ ועוד (שם כא) כי בו ישמח לבנו כי בשם קודשו בטחנו אך בגלל עקשנות העם הכופר בה' ויעקב את ביאת משיח צידקנו. העם שכח שהקב"ה נתן לנו את ארץ ישראל בתניא שנישמור תורה ומיצות ולאמובטח בתורה שהארץ תקיא אותנו אז עד מתי היהודים יבינו שאין ישוב הארץ ללא תורה ומיצוות.

הצרות והסתר הפנים ימשיכו להתגבר ויכלו את העם כמו אש שמתלקחת בעולם. אמר דוד המלך (בתהילים כא-ט) תימצא ידך לכל אויבך ימינך תמצא שוניאך כלומר לכל חטא "תמצא ידך" תמציא לו עונש כמשפט ומידה כנגד מידה שנאמר (תהילים יח-כו-כז) עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם. עם עיקש תיתפתל.  ואוי מיום הדין שנאמר (בתהילים כא-יא) תשיתמו התנור אש לעת פניך ה' באון בלעם ענו אכלם כאשר. פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם כי נטו עליך רעה וכו'.

לכן עלינו לקבל על עצמנו מידת הענוה שנאמר "לענוים נתן חן" ולא להתגאות להסתובב בעולם ללא דין ודיין ולהוליך את עם ישראל לאבדון בכל מיני שאלות אפיקורסיות שאין באפשרותנו לפתור כי הניסתרות לה' אלוהנו והניגלות לנו. העולם כולו תורת הגילגולים שלפעמים רואים צדיק ורע לו שבא לתקן את עוון נשמתו בגלגול הקודם, אין זה סיבה לכפור בקב"ה וכבר אמר דוד המלך (בתהילם כב-ז-י) ואנוכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם, כל רואי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש. גל אל ה' יפלאהו יצילהו כי חפץ בו.

דוד המלך אינו מתבייש ומתייחס למלעיזיו שלועגים לו כשהוא הולך בדרך ה', ובכל זאת יש לו יסורין הוא מקבל עליו את מידת הענווה ולא מחפש להיכנס לחשבונות שמים כשאומר "ואנוכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם" כלומר מי אני שאינני ראוי לביזיון. דוד המלך רואה את עצמו מזיד את כולם שוגגין ואז הוא תולה את יסוריו בתורת הגילגולין כשאומר גל אל ה' ופלטהו יצלהו כי חפץ זו. גל פירוש "גלגל" שהקב"ה "יפלטהו" פלט את הנשמה מגהנם והוריד אותה גילגול כדי לתת לה עוד הזדמנות לעשות תשובה שלא תיצלה באש הגהנם על מנת להציל אותה מעונש שנאמר "יצילהו כי חפץ בו" הוא מציל אותה כי הוא חפץ באותה נשמה שיהיה לה טוב בגן עדן משום זכות אבות או משום מצווה גדולה שנעשתה על ידה או משום חשבונות שמים כאלו ואחרים. הצור תמים פעלו כל דרכיו משפט אל אמונה ואל און צדיק וישר הוא. הקב"ה אוהב את עם ישראל שנאמר "בנים אתם לה' אלוהכם לא תיתגודדו" כלומר אל תיתפלגו אלא להיפך תתאחדו לקראת ביאת גואל משיח צידקנו. אך לצערי עם ישראל לא חכם כי אין חכם כבעל ניסיון ולעם ישראל יש הרבה ניסיון מההיסטוריה, כשעם ישראל הלך לפי חוקי התורה הדור הצליח ושיגשג כמו בזמן יהושע בן נון, שלמה המלך וחזקיה המלך וכו'. וכשעם ישראל חוטא ומתפלג מובטח לו גלות של סבל מאומות העולם. על כן הקב"ה מאותת לנו ע"י יסורים הבאים מאומות העולם מפריעים לנו לחיות חיים תקינים וכל זה לטובתנו כדי שנתעורר ונשוב אליו יתברך לכן כל מה שה' עושה זה לטובה שנאמר (בתהילים כה-ה) טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. כלומר הקב"ה מאותת ומורה לחוטאים לסור מדרכם הרעה. כי נאמר (שם י) כל ארחות ה' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדתיו. אדם שטוב לו שוכח את בורא עולם כי אינו זקוק לו אך אדם שרע לו בגלל צרותיו הוא פותח את ליבו לאביו שבשמים שיושיע אותו שנאמר עת צרה ליעקוב ממנה יושע ועוד נאמר (בתהילים כה-יז) "צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני". כלומר שע"י הצרות הלב נרחב ונפתח לדברי תורה שמוציא את העם ממצוקותיו ומשפיע שמחה ואושר רוחני וברכה בעולם הזה.

הגמרא אומרת מי שאין לו יסורין זה סימן רע שה' לא משגיח עליו ואינו מאותת לו להוכיחו שנאמר (במשלי ג-יב) כי את אשר יאהב ה' יוכיח ויראה את בן ירצה. כלומר כמו שאבא מכה את בנו כדי לחנכו לכן מבקש שלמה המלך שלא נתבלבל ונישא טענות כלפי שמיא אלא להיפך נחזור אל אבינו שבשמים ולא נישען על שיכלנו הגס (שם ה-ז) "בטח אל ה' בכל ליבך ואל בינתך אל תישען בכל דרכך דעהו והוא ישר אורחותך אל תהי חכם בעיניך ירא את ה' וסור מרע כלומר אל תישפוט דברים לפי השכל וראות עיניך, כי העולם גלגל והכל תיקונים של נשמות חוטאות לכן עלינו ללמוד תורה ולהנחיל עולם הבא שנאמר (שם יג) אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה. יקרה היא מפנינים וכל חפצך לא ישוו בה כלומר כל האושר בעולם הזה אי אפשר להשוותו לשכר העולם הבא ולמתיקות התורה.

בדור של היום יש חושך מוחלט ואשרי מי שחוזר בתשובה בדור הזה וכבר אמר משה רבינו לא חכמה לחזור בתשובה בדור שלי אלא בדור של עיקבא דמשיחה שנאמר: "מה שראתה שיפחה עליהם לא ראה גדול הנביאים יחזקאל בן בוזי". רק שזה לא חוכמה לעבוד את ה' בדור שמלא ניסים כדורו שלמשה רבנו.