הימנעות משתיית יין בתשעת הימים

 בבא בתרא דף ס:

ירוחם שמ.
מקור זה מתייחס לכל השנה ולא לתקופה מסוימת בשנה. אין צורך להביא את הגמרא במסכת תענית על מה מותר בערב תשעה באב ואסור בסעודה מפסקת. כך שהגמרא בבבא בתרא אינה מקור למנהג שלנו. רק כדי לחדד את השאלה אוסיף  שהרמב"ם והרמב"ן (בתורת האדם) הרשב"א (כמשתמע מתשובה) והריטב"א נמנעו רק מבשר ולא הזכירו יין כלל. 

כי יש גירסאות שונות בירושלמי.

נוכאינר
אכן בטור המודפס כך הנוסח אבל זה אין קשר בין מילת חמרא לפירושו של רב ניסים . ואכן בירושלמי שלפנינו אין את המילה 'חמרא'.ראה גם רוקח בסימן שי וכן בראבי"ה סימן תתפ"א (וכן תתפ"ב 'ולא מכוח איסור התלמודים') . גם מחזור ויטרי לא נראה כמקור ראשוני כיוון שהסעיף בו מוזכר אינו בכת"י ששון (כפי שמציין המהדיר גולדשמידט) ומן הסתם תוספת הוא (השווה לסעיף שלאחריו וק"ל). גם הגירסא במרדכי ובאור זרוע המודפס "עמרא" אינם ככתבי היד, ובכת"י כתוב רק למשתתי (שפירושו לטוות) והדרא קושיא לדוכתא מאיפה "נולדה" גירסא זו בירושלמי ומאין המנהג נוצר . יש עוד להעיר שבספר מעשה הגאונים המתעד את מנהג גרמניה הקדום (מוריו וחבריו של רש"י) מדובר על בשר בלבד וכן הראב"ן פוסק שהמנהג הוא רק בערב תשעה באב עצמו (כל היום ואולי כך הבין את הגמרא).
 המאיר עיני יבורך



 

ירוחם שמ
אכן לאיסור רחיצה גם לא מצאתי מקור. וראה את הבדל הניסוח בין דברי הראבי"ה בנידון לבין דברי האור זרוע שניסחו קצת מורכב יותר
אבל לפחות בנושא רחיצה לא "המציאו" (האם אני טועה??) גירסא בירושלמי כדי להצדיק את המנהג

ירוחם  שמ  יש להוסיף וולנסות להבין את דברי הראבי"ה "מנהג אבותינו.." כאשר הראב"ן סבו של הראבי"ה (והראבי"ה מכיר אותו ואת ספרו) לא נוהג כך ואוכל בשר ושותה יין (ומתרחץ ??) עד ערב תשעה באב 

ירוחם שמ
תמהני!
גרסת הירושלמי העומדת בפנינו (פעמים בירושלמי בפסחים ובתענית באותו נוסח) 
אמר רבי זעורה נשייא דנהגן דלא למישתייא מן אב עליל מנהג שבו פסקה אבן השתיה וכך גם בטור ומדוע אין סיבה ?
לעומת זאת "ציטוט" מהירושלמי כפי שמובא במחזור ויטרי  הוא "כך נמצא בתלמוד ירושלמי אמר מר הני נשי דידן דלא שתו חמרא משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב מנהגא הוא" 

אמנם תרח היה אבינו אבל באם הזיידה של הראבי"ה נהג אחרת ולפניו לא ידוע לנו על אי שתית יין כיצד יכול לומר מנהג אבותינו ? (אולי בדוחק אפשר לומר מנהג אבי ר' יואל אבל גם לזה אין סימוכין )

לגבי פסקה אבן שתייה איני יודע פשט המילים (רבינו ניסים רוקח וראבי"ה ודאי הבינו שאסור לטוות=משתייא ומילים בעלות מגינה זהה כמדרש, חשוב לציין שחכמי ספרד לדורותיהם לא צטטו ירושלמי זה כיוון שברור היה להם שעוסק בטוויה ולא בשתייה)
גם אם לתרח מיוחסת האמרה מדוע הראבי"ה משתמש בה מה שנראה בעין שאינו מדויק 
נראה לי שיש לי קושי בהבהרת דברי לגבי "התפרצות" המנהג לאי שתיית יין ולשינוי נוסח הירושלמי (בהנחה שאין לא מקור "אמיתי" - מחזור ויטרי כמו שהבאתי למעלה אפילו מדבר על י"ז בתמוז!!!!
הגמרא ב"ב ידועה לגאונים והראשונים ובכל זאת הגאונים לא מגבשים מנהג חדש גם חכמי ספרד לדורותיהם (עד שהראש מגיע לספרד לפחות ) לא מגבשים מנהג חדש בנושא יין אלא רק בשר וכן באשכנז עד זמן הראב"ן לא מוכר מנהג זה ופתאום הוא "פורץ " וגם פתאום נמצא נוסח "חדש"? בירושלמי על מה ולמה וע"י מי