| נשלח ב-24/6/2010 23:34 |
 |
| |
החזו"א ביחס לעמנואל קאנט.
בספר אגרות חזון-איש (חלק ב' אגרת קעא), מובא כדלהלן. בספר תולדות הגר"א (לא מצוין איזה ספר). ...עד שהגיע עמנואל קאנט וצירף את הפילוסופיה, היה הכל עמל פה (כלומר דיבורי שווא). הגיה החזו"א "ועד בכלל". (כלומר עדיין דיבורי שווא). מתעוררות כאן כמה שאלות, ודורשי עיון. 1. האם כוונת החזו"א דווקא לפילוסופיית קאנט שהיא עדיין עמל פה, אבל למה שכבר היה ידוע בדורו של החזו"א ניתן לשוות ערך רציני יותר. או שמא כוונת החזו"א היא בהתייחס לדברי כותב הספר הנ"ל. אבל כוונתם גם על הבאים אחריו. 2. לכאורא מה מצא בעל הספר הנ"ל בדברי קאנט שכבר אינם עמל פה ?!. כנראה את העמדת ההכרה על צורות ותבניות קליטה אנושיות. בשונה מהמקובל בדרך כלל עד זמנו, שההכרה תיתכן בלא קטיגריות תיווך אלא כהכרה טהורה את המציאות כמו שהיא. ולכך כינה את הרעיונות הפילוסופיות הנפוצות, ובעיקר את אלו השוללות מציאויות ומושגים מטפיזיות (כמציאות האל, כאפשרויות נבואה וניסים, עולם נשמות עכשוי ועתידי. וכד') כדיבורי שווא. א"כ מדוע חלק עליו החזו"א, ומה היא אכן השקפתו בענין ההכרה. האם לא נחה דעתו ממהפכתו (האנטי !) קופרניקנית של קאנט, והוא כן דגל בתורת ההכרה הקדומה. אלא שמצא כשלים אחרים במסקנותיהם, ולכך הכל דיבורי שווא. (יעוין אמו"ב א ט.- לא מצונזר). 3. גיסו של החזו"א (הגר"י קניבסקי) בספרו האמוני חיי עולם (ח"א פכ"ד), מביא וז"ל (לא בציטוט): מאות בשנים נסמכו אלפי חוקרים על אריסטו ויסדותיו שאין להרהר אחריו כלל וכו' עד שבא חכם אחד מקניגסברג וסתר את כל דברי אריסטו והבאים אחריו, הרס הרס עד היסוד עשאם פטפוטי הבל. האם נקט כאן לא כהחזו"א. 4. האם מהפכת ההכרה של קאנט, בסיכום. מטיבה עם עקרונות הדת או לאו. כי מחד, היא מקילה את עוצמת ההתקפות האמפיריות והלוגיות הקדומות, ונותנת אפשרות קיום למקובל במסורת. מאידך, היא גורמת שהוכחות דתיות ראציונאליות, והגיגים אונטולוגיים במהות הדת. כבר כמעט אינם באפשר. והעמדת עקרונות הדת על המסורת בלבד, מחלישתה למעשה. (אולי זוהי סיבת התנגדות החזו"א, עיין אמו"ב שם).
תוקן על ידי אנליטיס ב- 24/06/2010 23:34:56
תוקן על ידי אנליטיס ב- 25/06/2010 00:00:24
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2010 01:49 |
|
| |
[הגהה זו של החזו"א נידונה מעט - בעיקר מהיבטיה הביבליוגרפיים - בפורום סמוך, ועוד.
וראה עדות ספרן מפי גראדה כאן, ודברי ה'חיי עולם' שהבאת נראים אף הם כציטוט מספר הברית.
התבוננות מעניינת על המשפט שעליו נסובה ההגהה, נכתבה בימים האחרונים באתר החדש והמבטיח דאצ'ה.]
תוקן על ידי מרחביה ב- 25/06/2010 02:03:28
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2010 09:31 |
|
| |
בהתחלה מאד שמחתי לראות את המובאה הזו, כמו ששמחתי לקרוא אצל סוראסקי בהגיוגרפיה שלו על ר' אלחנן וסרמן, שבנעוריו בוולוז'ין הוא נתפס עם ה'ביקורת' בחיקו (אשריך שנתפסת...). זה עודד אותי, כי פירוש הדבר הוא שהעמדה שלהם, ובפרט הפסילה הגורפת, היתה מבוססת על ידע והיכרות, ולא ביטאה סתם אידיאולוגיה מבורות.
והנה, כעת מה שמדהים אותי הוא שזה כנראה לא נכון. שני היהודים החשובים הללו חרצו משפט בצורה כה חד משמעית על תחום שלם בלי להכיר אותו כלל ועיקר, אלא דרך ספר הברית. זה מזכיר לי את אלו שחורצים משפט על הנצרות מתוך קריאה בספרים של קורמן, או של 'ערכים'. ועל רקע כזה הם כותבים "כל הפילוסופיה מאז אריסטו ועד ימינו...", כאילו שהכל מונח אצלם בקופסא. הם אפילו מתווכחים על פרט כזה או אחר בתיזה (כגון מה מעמדו של קאנט, האם "ועד בכלל" או לא), כמומחים ובקיאים. וכל זה מתוך קריאה בספר הברית?
זה עוד לא אומר שהם לא צדקו. אני מדבר רק על התופעה הזו כשלעצמה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2010 10:24 |
|
| |
הרב מיכי
איני יודע מהיכן יכלת להבין כי החזו"א קרא את קאנט, ומהיכן התברר לך שיש קשר לספר הברית, ושלא קרא את קאנט.
החזו"א בשללו את קאנט, לא נתכוין להיות מבין בפילוסופיה. אלא להראות טינתו על חאנעס המתלהלה בלשון ערומים וברמזים עבים כקורת בית הבד. החזו"א נתכוין להגדיל את הדת על פני הפילוסופיה, שהדת היא עמל שבשבילו יולד האדם. והפילוסופיה היא עמל פה שאינו מביא לשום מקום.
בין אם הבין בפילוסופיה ובין אם לאו, לא נתכוין אלא להבהיר את ההבדל בין העגלות לבין הכדור הפורח.
הגר"ח לעומתו, היה מוצא ענין בפילוסופיה, שכן בשיטת הלימוד שלו היתה כלולה פילוסופיה בעלת לוגיקה פנימית. משא"כ החזו"א לא הוצרך לזה.
ולגוף הדבר באמת מעניין לעשות סיכום של הקשר בין הפילוסופיה והדת. ידוע שבימי הביניים הסבירו את הדת על פי שיטות פילוסופיות, שכולן כמובן עמל פה. בעצם קאנט הפריך את הדת של הרמב"ם, הרלב"ג, קרשקש, הראב"ד הראשון, ועוד רבים וטובים. האם בזמננו יש מרכיב בחשיבה הדתית שיסודו בפילוסופיה?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2010 11:05 |
|
| |
| ואמאי כתב: |  | | איני יודע מהיכן יכלת להבין כי החזו"א קרא את קאנט, ומהיכן התברר לך שיש קשר לספר הברית, ושלא קרא את קאנט. |
|
שהוא קרא - זו ההבנה העולה מאליה מתוכן ההגהה. (כמו שאמר לי על כך ר"ש פישר: "פשיטא שקרא, נראה לך שהוא כתב בלי להכיר?!".)
שלא קרא, ושיש קשר לספר הברית - כך עולה מעדות גראדה שלונקקה לעיל.
תוקן על ידי מרחביה ב- 25/06/2010 11:12:33
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2010 11:12 |
|
| |
הרב מיכאל שלום רב גם אני נפלאתי עם איזה פילוסופים התרועע החזו"א או באיזה ספרים עיין בנושאים אלו, ומחוסר ידיעה תליתי שלא הכל ידוע לנו, ואכן לא ידוע. עדותו של אותו סופר צריכה להיבדק. (גם את המובא בספר הברית עדיין לא בדקתי). אך לא זהו הענין. החזו"א כפי שאתה יודע היה אביר מחשבה ועיון. כל מי שמעיין בספריו (חזו"א ז' כרכים , אמו"ב) ובאיגרותיו. עומד מיד על תופעה נדירה בהיקפה ובעומקה. בין אם יסכים אם דבריו בהשקפה ובהלכה, בין אם יחלוק. וככזה גם אם מקורותיו הם מספר הברית (שאינני יודע מה הבין ומה הביא), שומה על רעיונות מהפכניים ויסודיים כאלו, שכשיפגשו אדם כחזו"א יבדקו ויובררו, ישקלו ויבחנו אצלו בשבע עיניים ובמחשבה שבעתיים. ובהנחה שכך היה. ובכל זאת כתב מה שכתב. הוא אמר עליהם "עמל-פה" כשהכוונה לא רק שאינם נכונים, אלא שהם פיטפוטי הבל. מענינת סברתו וביקורתו אם מישהו יודע. פותח האשכול ציין גם לדבריו באמו"ב המוכיח את מציאות האל בהוכות להם קאנט התייחס ישירות. באם הוא היה מודע לדברי קאנט אלו (שלא בטוח שמופיעים בספר הברית...) מענינת שיטתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2010 14:36 |
|
| |
אולי תואיל לפרט מהן ההוכחות של קאנט למציאות האל.
תוקן על ידי צענערענע ב- 25/06/2010 14:58:31
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2010 17:53 |
|
| |
[ וע"ע התייחסותו של בעל "חיי אדם" לקאנט, בקטע שהושמט מהמהדורה השניה ואילך ומובא עפ"י דפוס ראשון במאמרו של רא"י גולדראט ב"ספר מרגליות" ]
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2010 18:17 |
|
| |
| ספרן כתב: | |
[ וע"ע התייחסותו של בעל "חיי אדם" לקאנט, בקטע שהושמט מהמהדורה השניה ואילך ומובא עפ"י דפוס ראשון במאמרו של רא"י גולדראט ב"ספר מרגליות" ] |
|
[ענין החיי אדם נדון בסמוך לדבריך אליהם קישרתי לעיל.
המאמר ניתן לקריאה ברשת, אך אין בו כל חדש.]
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2010 09:07 |
|
| |
מה הם ההוכחות והרעיונות של החזו"א הנוגדים לקנט?
מי צינזר, מה?! ולמה?!
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2010 10:15 |
|
| |
ולי הצעיר פשיטא שלא קרא החזו"א את קאנט, כי זה נוגד לאפיו.
ופשיטא שלא בא לומר בהגדרתו "עמל פה" שקאנט לא צודק או לחוות דעה בויכוח הפילוסופי. אלא רק לחוות דעה על ערך הפילוסופיה ככלל. ולא על תקפותה לפי כלליה הפנימיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2010 10:17 |
|
| |
דברי החזו"א אינם "נוגדים" לקאנט, כי כל הגותו של החזו"א היא אינטואיטיבית, וממילא אין לה שום נקודת מפגש עם קאנט כשלעצמו.
כמדומני שהחזו"א לא שלט בגרמנית או באנגלית, ולכן לא יכל לקרוא את קאנט גם אם רצה, שכן בזמנו לא היה תרגום לעברית. כך נראה לי לכאורה, ואשמח אם מישהו הבקי יותר ממני בביבליוגרפיה יצביע על תרגום קדמון לעברית או לז'רגון טייטש.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2010 10:45 |
|
| |
[ספרו של הוגו ברגמן הפילוסופיה של עמנואל קאנט יצא לאור בתרפ"ז.
חלק ראשון של בקרת הבינה הטהורה בתרגום והוצאת יונוביץ יצא בתרפ"ג, הנחת יסוד בהוצאת האוניברסיטה העברית בתרצ"ג, והקדמות בתרצ"ו.]
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2010 14:28 |
|
| |
תוקן על ידי בעלהגדה ב- 27/06/2010 14:46:40
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2010 14:38 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2010 14:56 |
|
| |
| ואמאי כתב: | | דברי החזו"א אינם "נוגדים" לקאנט, כי כל הגותו של החזו"א היא אינטואיטיבית, וממילא אין לה שום נקודת מפגש עם קאנט כשלעצמו.
כמדומני שהחזו"א לא שלט בגרמנית או באנגלית, ולכן לא יכל לקרוא את קאנט גם אם רצה, שכן בזמנו לא היה תרגום לעברית. כך נראה לי לכאורה, ואשמח אם מישהו הבקי יותר ממני בביבליוגרפיה יצביע על תרגום קדמון לעברית או לז'רגון טייטש.
|
|
ייתכן שהחזו"א ראה זאת כאן
|
|
|
|
|
