|
|
| נשלח ב-28/6/2010 01:44 |
 |
| |
הומניסט
ברוך הבא אל הפורום!
כתבת יפה מאד, וכיון שכן, מאד קל לחוש את מצוקתך.
אמנם, כמה פרטים חשובים חסרים, ובמיוחד: מה השאלה?
אנסה לתמצת, אם גם איני יודע לעשות זאת כפי שעשה לעיל נדב שנרב.
א. רע לך במקום בו אתה נמצא. יש לך תפיסה מסויימת של הדת ושל היהדות, והיא שונה לגמרי משל הסביבה.
ב. אבל אינך יכול לעזוב.
ג. ודומה בעיניך שהחברה החרדית בבני ברק היא היא הגהנום שעליו דיברו אלו שדיברו על זה.
וכפי שהעירו כאן, יש כאן כמה נקודות שכדאי לברר.
א. האם הדת היא באמת כה פרימיטיבית? אולי כדאי להעיר כי המונח "פרימיטיבי" אינו תמיד שם גנאי. זה פשוט "ראשוני". וזה יכול להיות לשון גנאי, כגון מי שחי מתוך תפיסה של בור וחסר ידע, אך זה יכול גם להתייחס למי שחי מתוך תפיסה ראשונית ולכן כזו שטרם הושחתה בידי, נניח, ביקורת פילוסופית שמחליפה תכנים במילים.
בין כך וכך, הרשה לי לשאול עד כמה אתה מכיר את נושא הדת. נושא הדת כפי שהוא נלמד במדעי הדתות. לדוגמא, אולי תרצה לעיין במה שכתב הפילוסוף והחוקר הגרמני, הלא יהודי, שליירמכר על הדת. הוא ראה את הדת בתור ביטוי תרבותי והיסטורי לרגש ראשוני (=פרימיטיבי ולא לשלילה) של תלות של האדם במי שגדול ממנו.
אפשר לדרוש זאת לגנאי. האדם ממציא לעצמו מישהו עליון להישען עליו. אבל אפשר לדרוש זאת לזכות. האדם משתמש ביכולת ההכרה הזו, שהיא אולי שונה מכל האחרות שיש לו, כדאי להכיר את בוראו.
אולי תרצה לקרוא את רודולף אוטו, שספרו על הנומינוזי תורגם לעברית, כדי לראות כיצד תפס חוקר זה, שאמנם לדעתי תפיסתו לקוחה מהנצרות, את היחס בין האדם לאלקים.
ואלו שתי דוגמאות מתוך מספר גדול הרבה יותר.
יש אם כן בדת ובמחקר הדת הרבה ללמוד ולהכיר. אנשים דתיים לא טפשים ולא פרימיטיבים היו. יתכן שטעו, וזו עשויה להיות דעתך, ומעניין לדעת כיצד אתה מנמק אותה. אבל אם אתה חש שלהיות דתי = להיות בור, חסר השכלה, חסר תרבות, אז זה פשוט לא נכון.
ב. גם אם אתה כפות למקומך בגוף, נפשך חופשיה. והיא יכולה להמריא אל על כמו ציפור.
החסרים ספרים? האם האינטרנט אינו פתוח בפניך? האינטרנט שמזמן לך את ויקיפדיה, פורומים למיניהם, את עצור כאן חושבים שלנו. תמיד תוכל לפתוח בלוג, ולפי הסגנון שכתבת, יהיו לך קוראים ואוהדים שגם יגיבו על דבריך בדברי טעם. אולי לא תהיה לך חברה כלבבך באופן פיזיקלי. אבל לרבים כאן בפורום אין חברה כזו. עיקר החברה שלנו וירטואלי. והרי גם התכנים והשאיפות שמקשרים בינינו הם בתחום הרוח.
ג. אני מסכים שיש דברים שבהם ניתן לחוש עול בחברה החרדית, ולא לחינם משוים אותה לזו שמתוארת ב"1984" של אורוול (=חברה עתידנית שבה נשלטים בני אדם בידי משטר שעוקב אחריהם במצלמות בכל מקום, ויש הגבלה על הידע שמגיע אליהם בחינת "בערות זה כוח").
אבל האם לא תסכים איתי שאתה מתמקד בצד אחד בלבד של החברה שלנו?
האם אין דברים טובים גם כן בחברה שלנו?
או שמא הרע מאפיל על הטוב?
***
אציע בפניך רעיון שאולי לא חשבת עליו עד כה.
הגע בעצמך: איך ראה הרמב"ם את החברה שבה הוא חי?
האם לא חש שהוא חכם יותר מסביבתו (ענוה אין פירושו העלמת עין מן היתרונות שיש לאדם על מי שלא נחן בהם, והם הרוב יחסית לרמב"ם).
ובכל זאת, הרמב"ם בנה לו את עולמו הפרטי, שלתוכו לצערי אין לנו הצצה, אבל אנו יכולים להכירו מעט מתוך כתביו, ולדעת שבמקום זה היתה לו שמחה ותחושה של קשר עם האלקות. ואילו כלפי הסביבה נהג כפי שמתחייב מאחריותו החברתית של התלמיד חכם. וקורותיו יעידו.
אולי תרצה ללכת בדרך זו? לבנות לך את עולמך הפרטי, ואולי הפורום שלנו יהפוך לחלק ממנו וכולנו, גם אתה וגם אנו, נרויח מזה. ואילו ביחס לסביבה, טול לך מה שנחוץ ולגבי השאר עשה מה שדרוש כדי לצאת ידי חובה, כפי שגם בימי האמוראים הם התחשבו בסביבה בחינת "אל ישנה אדם מן המנהג".
כל זאת אם באמת אין לך מוצא מהמקום בו אתה חי.
***
עוד זאת אעיר:
נראה שאתה אינך מאמין בכמה אמונות שנחשבות ליסודיות בדתנו היהודית, כלומר בעיני רבים ממייצגיה. למשל, שה' הציב אותך במקום שבו אתה ממלא או עשוי למלא תפקיד, או שליחות.
אולי תחפש את השליחות הזו? במקום לשבת בכולל ולבזבז זמן על לימוד תכנים ועל שיטות לימוד שאינן נראות לך, חפש מה כן טוב שם ומה אתה יכול לעשות כדי לשפר את עצמך וכדי לתרום לאחרים.
(אם תרצה דיון פרטי יותר בתיבה האישית אתה מוזמן בשמחה).
בהצלחה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 01:48 |
|
| |
(משהו בהייד פארק הפך לגרוע יותר ויותר ואיני מסוגל לכתוב הודעה נוספת אלא בעורך הישן שמחבר פסקאות ועם כולם
הסליחה).
אם אחלק את דברי הומניסט לשנים, יש בהם ביקורת על הדת ועל היהדות בפרט מכאן ותיאור של תלאותיו בחברה החרדית
מכאן.
אך אם אני מתבונן ברשימת התלאובות שעוברת עליו, איני מוצא הרבה כאלו שאינן ניתנות לשינוי ולשיפור. כמו בדוגמא של מה שהוא יכול
לעשות בכולל לעומת מה שעובר עליו היום.
בוודאי שהחיים בחברה חרדית יכולים להיתפס כחיים בחברה שכופה אורח חיים מסויים מאד על חבריה. אבל צא וראה כי לא
בכל חברה
יהודית אורתודוכסית זה כך. אז אולי תרצה להלין על הפרשנות החרדית להלכה (וגם זה טעון בירור) אבל לא על ההלכה
בכלל, הלא כן?<
תוקן על ידי - מיימוני - 28/06/2010 01:49:48
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 02:02 |
|
| |
מיימוני
שלום, אין אני מלונן על דבר מסיום, והדברים המציקים שרשמתי לעיל הם בשליפה מהשרווול.
כנראה שבעולמכם אין מקום לסיפור חיים, אלא למונחים. לכן שאלתי היא, האם חרדי שנולד בתפיסת עולם חילונית, אמור ללכת לעזעאל ?
כמובן שצורת הגשה זו מסרסת את הדלימה ואת הקושי הרב אותה הדת מנחיתה על האדם.
אבל תגובתיכם מתאימה לאדם שעצבני על כללים ונורמות חברתיות . וגם על טיעון זה אינכם צודקים, אי אפשר לפתור בנענוע יד פשיזם חברתי. לא מתאים לך פשיזם ? צא מגרמניה ואיטליה חפש לך מקום בים.
תוקן על ידי הומניסט ב- 28/06/2010 02:17:00
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 02:07 |
|
| |
הומניסט היקר
חלילה לי לזלזל בכאבך. אולם כל פעם אני קורא את דבריך מחדש ומגלה שאיני מצליח להבין מה
טרונייתך.
מה לדעתך זה חילוני? מה לדעתך זה דתי, הלכתי, וחרדי?
ודאי שאני, כמוך, יודע לזהות חרדי (בדרך כלל חליפה וכובע), דתי (כיפה סרוגה?) וחילוני (אינו
מחוייב בהכרח לשמירת מצוות שמעיות)
אבל איך להבין את המשפט שאתה בעל תפיסת עולם חילונית שחי בחברה שתובעת התנהגות
חרדית?
ואם כן, האם דווקא אותם חלקים חרדיים שגם אני איני שלם עמהם הם ש"אשמים"? האם אדם חילוני
אינו יכול להעריך את הדברים הטובים שיש ביהדות החרדית, גם אם לדעתו הם תוצר אנושי ולא
תוצאה של תורה אלקית?
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
תוקן על ידי - מיימוני - 28/06/2010 02:09:28
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 02:15 |
|
| |
אם אשב בכרוסא בשטוקהולם או בתל אביב אוכל ללהג על הרב תרבותיות והערכים הנפלאים שהנחילו היהדות האסלאם והנצרות.. מה איפכת לי שישנם אנשים תחת שלטון טאליבני איראני אינקווזציונרי או חרדי.
אדע להעריך את ערכיהם כשהם יהיו ערכים שאנשים בוחרים, לא ערכים שהחברה כופה אותה. איזה מין "ערכים" אלו.
ולצערי, רוב המגיבים מתעלמים בשיטתיות מלב הבעיה, ישנו פשיזם חברתי הכופה ערכים (לא נורמות) ופעילויות על כלל האוכלוסיה, זה פשיזם מדכא אכזר ומגעיל. והטענה "עוף מפה" בפעם החמישית לא מקובלת עלי.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 02:20 |
|
| |
הומניסט
נראה לי שעכשו הבנתי יותר. אתה טוען נגד ההנחלה של האמונות החרדיות (והערכים החרדיים) לילדים
שאינם בני בחירה. אבל הגע בעצמך, האם יש חברה שאינה מנחילה ערכים כלשהם לדור הצעיר שלה?
האם הטענה היא על ההנחלה הכפויה והבלתי ביקורתית (והבלתי מזמינה ביקורתיות) שזה משותף לכל
החברות עד כמה שידוע לי, או שהטענה היא נגד התכנים? ואם הבעיה היא עם התכנים, אזי לדעתי ולפי
היכרותי יש מנעד (טווח) רחב של אפשרויות גם בתוך החברה החרדית...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 02:27 |
|
| |
יתכן מאוד במילים אחרות מה שאני בא לומר הוא, שישנו כשל מהותי בכפיית חוקי דת. מרגע שלקחת ערך דתי אמוני והפכת אותו לכלל חברתי כפוי, הוא נהפך לערך פשיסטי מובהק.
בניגוד גמור וזועק לכללים חברתיים, שהם מבוססים על הסכמה חברתית ולא תיאולוגית (גם אם היא נכונה לחלוטין, אך מקומה מהכרה כל שהיא). ובעיקר כי ערכים חברתיים הם פאסיבים.
ולא, אינני מתכוון כלל לחלק החינוכי. מה לי ילדים מה לי מבוגרים ? גם מבוגרים שפוטים תחת השוט הפשיסטי דתי.
וכפי שהעיר ברמז או בטעות אחד הניקים לעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 02:34 |
|
| |
קל רחום וחנון.
תודה לך, על כי נטעת בי רגשות אהבה כלפיך.
תודה לך קלי, כי כאשר עומד אני בפניך בראש השנה מתמלא ליבי שמחה אין קץ בהיותי עבד נאמן לך.
ושוב תודה, על רגשי האושר האוחזים בי בנוטלי ארבעת המינים תחת סוכת שלומך.
כן כן אודה גם, על השמחה - הגיל - והחדווה המציפים אותי ואת משפחתי בבואנו להדליק את נרות החנוכה.
ואחזור שוב ואודה שוב, על פרצי ההתעלות והסיפוק בקיום מצוות מתנות לאביונים בדיוק כמו בסעודת הפורים.
ומה אדבר ואומר, כשחג החירות עלינו מגיע, לא במילים אוכל לתאר את גודל הקדושה והטהרה האופפת ומלטפת אותי ואת משפחתי. גם עכשיו מרגיש אני דמעות גיל בהזכרי בליל הסדר האחרון שהיה בביתי.
אפשר להמשיך עוד ועוד, קורות ליבי זועקים אליך אלוקי, מטיבי, מושיעי, ומשמחי, מה הייתי עושה לולי רחמנותיך ורוב חסדיך??? יהודי אני, חרדי אני, חסיד עובד ה' אני, מאושר ושמח אני. את כל זה מקפל אני, מתוך דחילו ורחימו כל בוקר בעומדי לפניך ברטט לאחר הטהרות במקווה. כאשר שפתי דובבות את ברכות השחר, ואומר אני:
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא עשני גוי. או חילוני - אפיקורוס - או סתם קל דעת.
השוטה פורק העול הנ"ל אינו ראוי כלל להזכרה או לתגובה, ויה"ר שהקל הטוב יסלח לי שבכלל קראת באופן חלקי את הגיגיו ריקי התוכן וההבנה.
אני מקיים תורה ומצוות, שומר שבת, ולומד את תורתנו הקדושה והטהורה, ומקדש את שמו בפני החילונים העובדים יחד במחיצתי כל יום. כי זה גורם לי נחת אושר ושמחה עד בלי די. והקל הרחום והחנון ייטיב עימי שמתוך שלא לשמה אזכה לשמור לעשות ולקיים למען שמו באהבה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 02:38 |
|
| |
ומכיוון שהינך מתקשה משום מה להבין אותי.
פשיזם הוא תפיסת המדינה והמנהיג כערך. בשעה שהוא אינו כזה.
החברה כופה עלי ערכים שאינני שותף להם. כופים עלי אקטיבית להתפלל ולהתנהל לפי טקסים פרימטיבים והזויים בעיני.
ומכיוון שאני ספקן, זו עובדה שבלתי ניתנת לערעור ע"י תיאלוגיה כזו או אחרת. ומכיון שהחברה כופה עלי לעשות כל מיני דברים, הרי שהיא פשיסטית. אתם לא מכירים במציאות של ספקנות ? לפחות הגידו זאת בקול רם. ועדיין זה לא ישנה עובדות היות החברה פשיסטית כי תפיסה כזו אינה אובייקטיבית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 02:44 |
|
| |
גור ברקת
ברוך הבא אל הפורום
מה טוב לך שיש לך ודאויות ויש לך קשר כה חי עם האלקים.
האם מי שלא זכה לתחושות שלך הוא חוטא ופושע? האם הדרך לעזור לו למצוא את האמת היא על ידי הסתכלות מלמעלה למטה? סליחה שאני מעיר לך, אך אני חושב לעצמי: אילו הייתי במצבו של הומניסט (והרי כל אחד מאיתנו מגיע לרגעים קשים בחייו שבהם הוא מפקפק בכל וזה נסיון גדול מאד שאין אדם כמעט נמלט ממנו), האם דברים כשלך היו משכנעים אותי, או פוגעים בי?
יתכן שלא באת אלא לספר עד כמה אדם שמחובר למצוות אינו מגיע לכלל ספק. זה באמת כך. אבל האם סיפור דברים זה יעזור למי שלא זכה לכך? הרי תמיד יוכל לטעון שאנו חיים בהונאה עצמית? ומסתבר שהפחד מפני אימוץ דעות שאינן בדוקות כל צורכן לא יסולק על ידי ודאות של אחרים. אדם חפץ בודאות שלו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 02:51 |
|
| |
לניק הפרובקטיבי גור ברקת
לגבי החילונים שהם רצילונים וספקנים, מקדשים שם שמים (הם מכירים את הדת טוב כמוני). ואילו חרדי ספקן הוא אפיקורוס ארור.
מוטציה ברורה של תהליכי מחשבה פסיכולגים, הנובעת מחברה שרוצה להדחיק את העובדה, שהעולם החילוני הוא מתחרה ואויב לתפיסות הדתיות. במקום להלחם חזיתית בדעות כופרות, מחבקים אותם בחיבוק של "קירוב". כמובן שהמוטציה העלובה הזאת אינה עובדת על "אויבים" מבפנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 02:51 |
|
| |
הומניסט
צר לי. אני קורא את דבריך, מתרגש מן התחושות החזקות של אהבת אמת שאתה משדר, אבל מתקשה מאד לתרגם את דבריך לעברית שאני מכיר.
כנראה איני מכיר מספיק מהו "פשיזם", מהו "ערך" (לפחות בשפתך) ומה בין ערך אקטיבי לפסיבי ומה בין שלושת הדברים שאתה מבדיל ביניהם, ואני מצטט.
1. ערך דתי אמוני
2. כלל חברתי כפוי,
3. ערך פשיסטי מובהק.
על כל פנים, אוכל להתבונן בדוגמא שלך. כתבת שכופים עליך להתפלל. אני משער שכוונתך שכופים עליך להיות בבית כנסת בשעה מסויימת ולהראות כמתפלל (עומד בעצימת עינים או עם סידור ואולי גם נע ונד).
אולי כוונתך שמספרים לך שהקראת המילים מהסידור במקום שמופיעה בו תפילת 18 זוהי תפילה וזו חובה שה' רוצה בה ואשרינו שזכינו לזה.
ואם כוונתך לצד השני שכתבתי, אז יש להוסיף שזה שלימדו אותך שזה כך ולא אמרו לך שיש צד כזה אבל ניתן גם לפקפק אם זה נכון, זוהי הכפיה וזהו הפשיזם?
אני תמה. אם ההורים שלך והמחנכים שלך מאמינים שזה נכון, מדוע שילמדו לפקפק? הרי היושר האינטלקטואלי שלהם מחייב שיעניקו לך את הטוב ביותר.
אז לא הבנתי ואולי תוכל להסביר יותר.
***
כתבת בתוך דבריך שאתה ספקן כלפי אמונות אלו שלנו החרדים או היהודים הדתיים ולכן אתה מקפיד, אולי גם כועס, שמאלצים את הילדים והגדולים לשמור עליהם.
אבל ספקן, מטבעו, הוא אחד שאינו יודע אם כך ואם כך. אז מכוחה של ספקנות איך ניתן לבקר מי שאינו מסופק ויש לו ודאות? שים לב כי זו נקודה חשובה מאד. אני כספקן וכסובלן (עמדה שאולי מתחייבת מן הספקנות) מכיר באי זכותי לכפות את ספקנותי על אחרים. אבל אני גם מכיר בכך שמי שכן זכה לודאות, וזכה לה באופן מוצדק, יתנהג לפי הערכים שהם ודאים לו.
האם הספקנות יכולה לספק ודאות שיש להיזהר מפני ודאויות? האם הספקנות יכולה לשמש תשתית לעמדה ביקורתית נגד אלו שמציגים את דעתם בודאות, ואין בכך חריגה מטבעה של ספקנות?
אולי כוונתך שלך ודאי שהאמונות הדתיות הן שקר. אבל אז השם "ספקנות" נראה לא מדוייק.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 03:00 |
|
| |
מיימוני
מה משמעות יש לוודאות עצמית, כשהחברה כופה ממילא את ערכיה ?
אני לא בגיל שעומדים עלי עם מקל להתפלל, אך אין אני צריך להסביר לכם השלכות חברתיות לדתי שאינו מתפלל, ושוב זה אך ורק כמשל ודוגמה.
אתה גורר אותי בכח למונחים פילוסופים של ספקנות מול וודאות ומי גובר.
אני לא רוצה לראות בספקנות עמדה וודאית, עמדה פרקטית וגם לא עמדה הומניסטית.
אני רוצה לראות בה עמדה אנושית. עמדה שיש לה זכות להתקיים. עמדה שהיהדות והחרדיות אינם יכולים לקבל כלל . ועל כך אני זועם על העדר הבנה בסיסי במחוקקים והמנהיגים הדתיים שישנה ספקנות וחילוניות. היא עובדה קיימת אם תרצו או לא.
אך שוב, קראו את הפוסט לעיל שוב, והבינו את הצד האנושי בענין. העולם אינו נמדד במונחים ומילים.
ואגב דעתך על ספקנות, כהומניסט. אני רואה בהומניזם אימוץ פרקטי של המציאות. וראיית האדם כערך. ודאות איננה עדיפה מספקנות היא פזיזה ממנה. ואם תרצה קרא לכך רציונליות ולא ספקנות.
אם כפיית ערכים על חרדי זה בסדר. גם כפיית ערכים על חילוני זה בסדר.
ואם חרדי שלא נוח לו בכפיית ערכים הוא - אפיקורוס כופר. גם חילוני שימרוד בכפיית ערכים הוא - אפיקורוס כופר.
ההבדל היחיד הוא שחרדי תיוג ונכפה עליו תודעה זו מינקות, ואילו חילוני לא. ועל כך מגיעה לו גם צל"ש ? נדמה שאתם רואים בחרדים אנשים חסרי חוט שדרה שאסור להם לפקפק ח"ו. בניגוד לחילוני שמתבקש שיהיו לו דעות ספקניות. ועל כן היחס אליו סלחני.
והיוצא מדברינו, שכל ארגוני הקירוב, הם מחמת היד הקלושה והחלושה שישנה ליהדות. ואם יד החרדים תגבר מהרה יכפו על כולם את חוקי התורה.
תוקן על ידי הומניסט ב- 28/06/2010 03:27:46
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 05:26 |
|
| |
אני חרדי טהור ומעלה כל חיי ספקות ואף אחד לא אומר לי כופר וכו'
צער לי אתה התלבשת עלינו בדיוק, במקום הלא נכון, אין נושא שלא דנו כאן, וכולם (כמעט) כאן חרדים מבטן לידה,
אנא אולי תסביר על איזה דת אתה מדבר כאן, אני לא מכיר כזה דת,
סיפר לי בחור שנכנס לר' יעקב מאיר שכטר שליט"א מירושלים (מספיק חרדי פרימיטיבי לדעתך) ושאל האם תפילה שחרית הורג אותו האם הוא צריך להתפלל ? אז הוא אמר לו אתה לא צריך להתפלל, שאל עוד ועוד ועל הכל ויתר לו,
קח את הארון הספרים היהודי חרדי (למשל את אוצר החכמה) אין נושא אחד שאין עליו ספרים מאמרים וכו'
כל כפירה שתרצה תמצא שם, מה הבעיה שלך רבונו של עולם,
למה אתה מסתובב בין חמורים בדעת, חפש לך חברים משכילים, אם זה מה שאתה מחפש,
ואם אתה מחפש חברמנים גם לא חסר, יש לי חברים מהישיבה עוד, ואנו יוצאים פעמים בשנה לטיולים בכל העולם,
מצאת איזה שם\מילה "פשיזם" ואתה יורה לכל הכיוונים, תעזוב זה נשק ישן מאוד, אף אחד לא מתרגש מהמילה הזאת,
ההגדרות הנאורות הרבה יותר מפונקות מההגדרות של היהדות, לפחות על ערכים ביהדות יש הרבה ספרות בכל עניין ועניין, כן מקבל לא מקבל, נוו זכותך,
אבל הפינוקים של הערכים בעולם הנאור ??? סליחה ילדים קטנים !!! חיים רמון כן הכניס לשון או לא,
כן נגע בי לא נגע בי, וכו' וכו' יש אישה בנבחרת אין אשה בנבחרת, יש אשה בשופטים או אין, במפלגה, וכו' וכו'
האם אתה פותח את הדלת המכונית לגברת, אם לא אתה פנאט, למדת כבר איך מתיישבים במסעדה, אתה מתישב קודם או קודם האישה וכו' מהי ההלכות האוכל איך אוכלים, רגע שכחתי מה לובשים שבאים למסעדה, ואשתך מה צריכה ללבוש,
השלחן ערוך בעולם הנאור היא יותר גדול מי השלחן ערוך שלנו, רק מה שם זה תורה של בעל פה, ואצלינו זה תורה בכתב, מה רע בזה ??
ואם תתנהג לא לפי הכללים אתה נפסל שם לגמרי, אני כבר לא מדבר אם אתה איש עסקים, אז הגהינום שם בכפל כפליים,
מה שאין כן אצל החרדים יש הרבה סוגי טיפוסים, ואיך שתתנהג באיזה דרך שתרצה, הכי גרוע יגדירו אותך כטיפוס, נדל כזה בלוי כזה ועוד ועוד
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2010 07:54 |
|
| |
הערה צדדית:
כיצד לדעת הרמב"ם אמור השלם להתיחס לסובבים אותו:
< אלא עליו לראות את בני-האדם כולם כפי מצביהם שבהם הם נמצאים בלי ספק, או כבני צאן או כחיות טרף, אשר השלם המתבודד לא יחשוב עליהם - כאשר הוא חושב עליהם - אלא כיצד להינצל מפגיעתם של המזיקים שביניהם, אם אירע לו שיתוף עמהם, או שהוא מבקש להפיק תועלת שניתן להפיק מהם, אם הוכרח לכך לצורך מצרכיו ההכרחיים>
מו"נ ח"ב פל"ו.
גור
דבריך נאים ואני משוכנע שאתה מאמין בהם בלב שלם. האם שמעת פעם את הרקוייאם של מוצרט?
|
|
|
|
|
