הגיהינום שלי בבני ברק

  מה הוא רוצה  ? מה כואב לו ? ספק שאלה, ספק תהייה, ספק התרסה, ספק נהי, ספק דיון.
אפשר לומר שהפוסט לעיל הוא מסוג הפוסטים שהם או גאונות או טיפשות התבכיינות ורדידות.

מי יגלה עפר וירטואלי מעיניך דינוזאורוס שכתבת באשכול שכן כי בפורום יש רק ד"לים.

הנה לך מתקפה חרדית למהדרין על איש מסכן.

לכל האנשים כאן – אני מבין היטב את הזעקה שלו, וגם אם היא אינה מנוסחת לעצמו למשעי היא זעקה אמיתית, שלדעתי, וכפי ששמעתי, קיימת וקיימת, אלא שמוחנקת. הנה אדם ששנים סבל, התאים עצמו

ל"מחנה"  40 שנה ומעז כעת לומר מילה. יש לו כתובת? מישהו יצר עבורו כתובת? הרי המחנה החרדי הוא מחנה של מונהגים, זו המדיניות. אין אחריות עצמית ואין נטילת גורלו של אדם בידו מקובלת אצלנו, אז לא מגיעה לו התייחסות?

החנקתם וגם צחקתם?

 0. אינך רוצה לשוחח על ערכים על פילוסופיה או פיסכולוגיה וכנראה גם לא אנתרפולוגיה. אלא על כאב.
לכאב מתייחסים בנחמה או אפטיות. כך שבכל מקרה אראה את ה"כאב" כזעקה מוסרית ערכית ודתית.
1. החברה החרדית כופה ערכיה.
כל חברה כופה ערכים. אם לא נכפה אותם איש את רעו חיים בלעו.
2. החברה הדתית כופה ערכיה.
כנ"ל.
3. החברה החרדית והדתית כופים ערכי אמונה.
אכן כאן הוא תמה בצדק, האם ניתן לכפות אמונה ? האם אמונה תיאלוגית דתית ניתנת לרכישה ?
כנידון הידוע של הרמב"ם לגבי אהבת ה' איך אפשר לצוות לאהבה ? אותה השאלה האם ניתן לצוות ויתרה מזאת לכפות אמונה.
התשובה כנראה שאמונה מבוררת ואמיתית ניתנת לכפייה - כך עכ"פ תיהיה התגובה הרפלקסית הדתית.
4. החברה הדתית כופה ערכים שאדם אמור להפעיל עצמו עבורם. [אקטיבים בלשונו]
אפשר לחלק זאת לכמה חלקים. האם זה מוסרי לכפות ערכים אקטיבים ? האם זה מוסרי לכפות ערכים אקטיבים בעילת אמונה המצרכת לימוד והתבוננות מעצם טבעה ? וברמה הפרקטית האם החברה אכן כופה או שמא רצונך להיות במיין סטרים החברתי אשם בכפייה.
5. החברה הדתית מתעלמת ממציאות ותפיסות עולם הקיימות בפועל.
האם היהדות אמורה להתחשב בנצרות ? או באסלאם ? או בעובדי ע"ז ? ואולי אתה סבור שספקנות או רציונליזם וחילונות הן שונות ?
נדמה לי שהיום רואים בכל החילונים תינוקות שנשבו. אינני יודע במדיוק מדוע. גם בפורום כאן הוזכר לא מעט המושג "אנוס בדעות". ואיני יודע מה עדיף אנוס שנולד חילוני או שהפך לחילוני.
שמעתי שהחזו"א אמר או כתב שפעם הדעות היו מבוררות וראו צדיקים בהשגחה פרטית וידעו להבחין בין אמת לשקר, והיום הדבר איננו כך.
ואולי אם יש לנו יושר עלינו להניח זאת כדבר ברור מאליו ? ולדחות את מה שאנו קיבלנו כלא מובן או לא רלוונטי ?
6. החברה הדתית זוכה לפריוולגיה ע"י שלטונות דמוקרטיים המקבלים אותה, והיא לא מקבלת אותם, היחס הזהה וההוגן לדת הוא היחס הבלושביקי במשוואה זו.
תובנה מעניינת שאני שותף לה. וכמו שמיימוני כתב, הספקן נמצא בעמדת נחיתות פרקטית.
7. חוקי התורה אינם משקפים את הכתוב ה' רחום וחנון. מפאת הכפייה וחוסר ההתחשבות בו ושכמותו.
עיין לעיל 5.
8. או שחוקי הדת מרושעים, או שבורא עולם כביכול ח"ו. כוונתו שהא-ל אותו הדת מייצגת מעורר בו קבס.
לעיל.
9.הדת היא השטן האמיתי בעולם. שבאה לזכך או להתעלל באנושות. תיאוריה מעניינת להסברת היקום.
אהבתי את הגישה שיכולה להיות דרך מיסטית ופילוסופית קיומית. לראות בעולם מאבק בין חושך ואור. בין צדק לאי צדק. כשהדת על כל גרורותיה מסמלות ופועלות בצד השטני של המילה. זהו בסיס טוב לדת תבונה מסגנון תחילת הראנסנס.
10. הדת היא המצאה אנושית מרושעת וחסרת תכלית, כשאר המצאות רעות.
לעיל. הדברים כפולים.
11. מה מעמדו של ספקן וחילוני בתורה ביהדות ובציבור החרדי.
גם כדלעיל. ואתייחס שוב לכך.
פתחת כאן דיון הלכתי תיאלוגי פסיכולגי אנתרפולוגי והומאני. האם היהדות מכירה בפסקנות ? ברציונליזם ?
האם העובדה שבפועל קיימים דעות כאלה הן הוכחה למשהו ? או יש להתעלם כפי שכתבו לעיל "ולא תתורו".
הבעייתיות בדרישה של ה"ולא תתורו" הוא בכפיפתך המובנת מאילה לחוק זה. וכאדם שיכתוב דף חוקים שונים ומשונים.
והחוק האחרון יהיה - שאסור לערער על כל מה שכתוב. כלומר שאולי פעם ראו בפועל אמת אובייקטיבית, והשאר היה באמת ובתמים בגדר של "ולא תתורו". אני חושש שהדבר אינו כן היום. וכפי שכתבת זהו עץ גבוה בפרט ביחס ליושר אינטלקטואלי.
12. החברה החרדית כופה ערכים והיא איננה סובלנית. ואילו חברות אחרות נמדדות רק בנורמות.
בכל חברה ישנם ערכים מעבר לנורמות.
13. אתה רוצה חיי חולין. אינך  רוצה לקרוא תיגר בדת וחוקיה.
שוב זהו אותה גברת בשינוי אדרת של הרצון לספקנות. וכאן ישנו גם טיעון פרקטי של אדם שאינו בא לפעול נגד. אלא רצונו להשתמט מחובות דתיות.
14. הוא אינו מסכים להפרדת הדת מהאדם. הדת איננה, ללא האדם וחוקיו.
אני מסכים איתך לחלוטין בענין הזה. גם אני לא מקבל את הטיעון שישנה דת לחוד ואנשים לחוד. הדת מחוקקת חוקים חברתיים ויש לראות בה ככזו. בפרט במקומות שהחוקים מקורם מהדת ולא מנורמה והנהגה. ואתה מתלונן על חוקי הדת.
15. חברה לא יכולה לכפות נורמות וערכים שמעצמם הגדרתם הרבה יפלטו. בלשונו לך מפה.
זו שוב אותו דיון בכל מיני וריאציות. כלומר שיש התעלמות ודחיה מובנית מהשקפה שונה.
16. ערכים כפויים אינם ערכים.
ערכים כפוים הם ערכים לכל דבר, לייבוביץ סבר שערך הוא רק דבר שבחורים בו. אבל כנראה שהחברה יכולה לבחור בערכים ברצונך או לא.
17. ערכים חברתיים מבוססים על הסכמה חברתית והם פאסיביים.
בהחלט מסכים איתך שהדת צריכה משנה זהירות בהוצואה לפועל של חוקיה. והבנת השוני בין חוקים דתיים לחברתיים.
ולענין הפאסיבי, אולי זה הדבר היחיד המצדיק את מה שאתה מכנה "פשיזם", אך כמו שהערתי לעיל אינני יודע אם פרקטית יש כפייה או שזו רצון שלך לעמוד בסטנדרט מסוים. אני דווקא סבור שאי אפשר לקבוע רף הגורם לעינוי. שוו בנפשכם שהחברה הייתה קובעת רף של שעה שינה ביום, ומי שלא יעמוד בכך ינודה... זו תיהיה חברת סדום.
18. מה המשמעות בבירור האמת, כשהיא כפויה.
זהו דבר שגם אני הסתפקתי בו רבות.
הרי אם אנו רואים את הדת כאמת מוחלטת כשמש בצהריים, מה המשמעות כלל ל"ראיות" לטובת הדת. או בירור האמת.
עצם הדבר שאנו מדברים על בירור אמת כל שהיא, מניחה שיש ספקנות ותהיות.
זהו סיבוך רציני ביותר ביחס לאמונה והצורך בהוכחתה, כשהאמונה נכפית בידי הציבור. ויוצא איפה שאין משמעות להוכחות והסברים הרי המציאות היא אמיתית וכפויה. אינני יודע מה לומר לך על זה. והיא משתלבת בביקורת שלך ביחס לעולם התשובה.
19. ספקנות או רציונליזם היא עמדה אנושית.
סו וואט ? היא אנושית אך שגויה. כוונתך שוב לרף הגובה אותה הדת מבקשת להנחיל.
20. אם ספקנות אינה קיימת, אין צורך להחזיר בתשובה אלא לכפות.
כמו שהערתי במס' 18. נצטרך להגיע לעמק השווה בענין. והאם אין כאן חוסר יושר שרק אילוץ מביא אותנו להבנה שקיימת ספקנות ?
21. יש גרעין של רשעות ופרימיטיביות בדת.
צריך לדון בכל דבר לגופו.
22. העובדה שישנה ספקנות, מכריחה שלטון וחברה חילונית.
צודק בכך שהטענה שתעבור לחברה אחרת, מכירה בחברה רציונלית ספקנית מערבית. ויש למצוא פתרון למעמדך מתוך המערכת. או לא להכיר במצבך ולראות בך פורץ גדר ופושע.
23. הדת כופה להתפלסף ולהגיע למסקנות קבועות מראש.
יש כאן שני נקודות, שהיא כופה עליך להעמיק בתובנות על משמעות היקום.
ועל כך שהעמקה הזאת מיותרת שכן אפשר לגשת ישירות לכפיית הערכים הקבועים מראש.

יש כאן פרדוקס מובנה באפשרות "לכפות ערכים", אם הם כפוים [חברתית וכלפי המסקנות] אין שום משמעות בבירורם.
 והשאלה מה ההבדל לגבי ערכים של לא לגנוב ולרצוח ? ואולי כי אלה הם ערכים שאפשר וטוב לבררם מחדש כל יום  ?

נדמה לי שזו אחד הנקודות המעניינות והמסובכות שכדאי שתפתח בה דיון נפרד.

תוקן על ידי מרכא_טפחא ב- 28/06/2010 19:32:50

הומניסט