כשלים לוגיים וערכיים בהנחלת ה"אמונה"

אתה מתווכח עם היהדות לשיטתה?

לעצם הענין יספיק לנו להניח שהרשע של האל היא לצורך איזה טוב קוסמי כל שהוא.

ושוב אם אנחנו גולשים.
תנסה למקד אותנו,
זה מה שמפריע לך, או לא?

1. האסוציאציה הראשונה שעלתה בי היא וידויו המרגש של ר' יצחק נחום טברסקי משפיקוב כפי שהופיע בפרק בתרא דנאחז בסבך לר"ד אסף. שם הוא מתאר באריכות, ערב נישואיו לבתו של מהרי''ד מבעלז, את תיעובו לחברה החסידית-בעלזית הסגורה והחשוכה לתפיסתו, את תחושות המחנק שלו בסביבה בה הוא חי ואת כמיהתו לעולם של יופי וחופש, כפי שהוא מוצא את עולם ההשכלה.  (למרות שדוד אסף מתמקד ב"יופי" .לדעתי זה צורת הביטוי של טברסקי לתיסכול הכללי שלו מהדת. הומניסט) 
2. זה מוביל לקונפליקט המפורסם של החברה היהודית במזרח אירופה בשלהי המאה הי"ט, הדיסוננס בין העולם הישן לחדש וכו', וכבר נתנו גדולי הסופרים וההוגים דעתם על כך דוגמת עגנון והמתמיד אצל ביאליק ויצירתו של ברדיצ'בסקי ומחקרים רבים לא יוכלו להמנות.
3. וכמובן הדברים מתקשרים למשבר האדם המודרני ולבובר ולתהליכי חילון של חברה ושל יחידים לאו דווקא חרדים ולאו דווקא יהודים.
4. ואם לחזור ללבטיו של פותח האשכול (אפילו רק משל היה, אבל אין חולק כי קיימים לא מעטים כמותו בחברה החרדית והדתית), אני סבור כי הוא מבין שהאוטופיה החוץ-שטייטלית לאו דווקא קיימת במציאות. אולי בשל כך, בשל המחסור באלטרנטיבות ראויות ואולי מחוסר האטרקטיביות שלהן, גדולה עוד יותר מצוקתו.
5. מנקרת בי שאלה ואני משאיר אותה בצ"ע. היות וקונפליקט גדול יש בו את היכולת להוליד יצירה גדולה, מדוע לא זכינו בימינו לאדם שיקום וכריאקציה לכל הלבטים מהסוג שציין בעל הפותח האשכול יצור את "המתמיד" של דורנו (והמקסימום שיש זה דב אלבוים).
6. ואולי דווקא החברה החרדית על כל התהליכים שעוברים עליה היא העתודה התרבותית הגדולה שיערה ה' עלינו רוח ממרום ונזכה לראות את פרותיה. ושמא עצכ"ח (לדוגמה) הוא היצירה של תקופת התחיה החרדית וכולי האי ואולי.

(אם באמת מעניינת אותך תשובה אני ממליץ לך לקרוא את ספרו של רבינו מיכאל אברהם "שני עגלות וכדור פורח"
ואם אין לך כח לקרוא 500 עמ' תקרא רק את ההקדמה)

אתה מניח שיש איזה שהוא ערכים "טובים" בעולם ומנסה לשפוט האם ערכים אלו מתיישבים עם היהדות
אצלך הערך הראשון במעלה הוא ערך החופש וההגשמה העצמית של הפרט, וכשהוא אינו מסתדר לך עם היהדות אתה מנסה לשכנע אותנו שהיהדות היא "רעה"

אבל אתה שוכח שהפוסט מודרניות אינה מכירה כלל במושג "טוב" או "רע"

{כשאתה אומר שהפוסט מודרניזם הוא מגעיל, זה בסדר, חלק מהפוסט מודרניזם הוא להכיל גם מי שמתנגד לו (אייקון מוציא לשון)}

היהדות חולקת על כך שחופש הפרט הוא טוב אובקטיבי, ולכן היא סוברת שהיא מביאה טוב

יתרה מזו כל מערכת חוקים שתהיה, מעצם חוקיותה היא רעה לפרטים מסויים,
אבל כיון שהאדם אינו חי בעולם לבד הטוב אינו נמדד כלפי כל יחיד ויחיד אלא ביחס לכלל. 

א, איזה ערך יש לפוסט מודרניזם?
ב, גם אם איני רוצה שאל קעידה יהרגו אותי, עדיין הפוסט מודרניזם אינו מוצא לעצמו סיבה וערך שיתנגד להריגתו על ידי האל קעידה מלבד האגואיזם, (בדומה לאגואיזם שקיים ב'ערך' חופש הפרט)
הפוסט מודרניזם מביא לאנרכיה, אך עדיין אינו מוצא סיבה שאנרכיה תהיה שלילית, (מלבד האי נוחות שקיימת בה לחלשים )
ג, אתה רוצה להנחיל לנו 'ערך' חדש שהוא חופש הפרט, שהינו ערך רק כאשר דוגלים בפוסט מודרניזם, שגם אתה מודה שאינו יכול להנחיל ערכים כלל,
במודרניזם חופש הפרט אינו ערך אם אינו מביא לטוב חיובי כל שהוא,

מי שמאמין בערכים כל שהם אינו צריך להגיע לאגואיזם שבקיום מצוות כדי לקיים שכר,
אבל מי שאצלו חופש הפרט הוא ערך, הרי חלק מאותו חופש הפרט הוא להקים דת שתייצר סבל אצל כל מי שלא מאמין בה, והעיקר שהפרט שהקים את הדת לא יסבול,

א, למה פוסט מודרניסט אינו הורג וגונב וכו'?

1, הוא כן.

2, לא יודע, תשאל אותו.

3, אין לו סיבה לעשות את זה כי אין בעיניו שום דבר חשוב מספיק

4, כל התשובות נכונות

 

ב, חופש הפרט אינו 'ערך' אלא אנטי ערך, ערך הוא דבר שיש לו תועלת, חופש הפרט רק מונע נזקים ואי נוחות לפרטים, אך אינו מביא איזו שהיא תועלת חיובית,

 

ג, גם אתה מסכים שחופש הפרט הוא ערך רק אם אינו מזיק לכלל,

ולכן אם הדת מביאה תועלת לכלל, התועלת לכלל עדיפה על פני הנזק ליחידים,

 

ד, נניח שיהודי עם ערכי סיני מקיים את התורה מפני הכרת הטוב לבוראו