כתבי העת האקדמיים בישראל בדרך לדיגיטציה רחבת היקף: בחודשים הקרובים, גיליונותיהם של 60 כתבי עת מחקריים בשפה העברית ייסרקו ויועלו לארכיון מקוון ראשון מסוגו בישראל שיהיה נגיש לאנשי אקדמיה וסטודנטים בארץ ובעולם, ובסופו של דבר ייפתח גם לתושבי ישראל. המיזם זכה בימים האחרונים לתנופה לאחר שהוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג החליטה להצטרף ליוזמה של קרן יד הנדיב ולחלוק עמה שווה בשווה את העלויות, שצפויות לעמוד על 2.2 מיליון דולר.
את הדיגיטציה תבצע הספרייה הלאומית יחד עם ספריית אוניברסיטת בחיפה בשיתוף עם אתר כתבי העת האלקטרוניים הנודע JSTOR, שיאחסן את הארכיון הדיגיטלי החדש. ארגון JSTOR מציע כיום ארכיונים מקוונים של לפחות 1,000 כתבי עת אקדמיים, הנמכרים ליותר מ-4,000 מוסדות בעולם.
לדברי יו"ר הוות"ת, מנואל טרכטנברג, "בעשור האחרון עבר תחום כתבי העת מהפכה, כאשר אחוז גבוה מכלל כתבי העת היוצאים בעולם, ובעיקר כתבי העת המחקריים, מופק בפורמט אלקטרוני. לבניית ארכיון אלקטרוני לכתבי עת שורה של יתרונות, ביניהם שימורם, נגישות לכתבים ללא הגבלת זמן ומקום, יכולת חיפוש בטקסט המלא וחסכון בעלויות האחזקה של הספריות".
קרן יד הנדיב יזמה את מהלך הדיגיטציה לאחר שזיהתה כי המעבר לכתבי עת אלקטרוניים בישראל הוא איטי וכי כמעט לא נעשו ניסיונות לדיגיטציה של ארכיונים שלמים בשל העלויות הראשוניות הגבוהות. בשבועיים הקרובים צפויה הקרן לאשר באופן רשמי את המיזם.
על פי הערכת הספרייה הלאומית, בישראל יצאו לאורך השנים כ-300 כתבי עת מחקריים, שחלקם כבר הפסיקו להתפרסם. מנכ"ל הספרייה הלאומית, אורן וינברג, אמר אתמול ל"הארץ" כי "אנו מבקשים לעשות דיגיטציה לכ-60 כתבי עת המרכזיים והחשובים, ובסך הכל כחצי מיליון דפים. בשלב הפיילוט נכללו ארבעה כתבי עת, כ-130 אלף עמודים".
ארגון JSTOR ביצע בשנתיים האחרונות פיילוט דיגיטציה בישראל, שבמסגרתו השתתפו כתבי העת תרביץ, ציון, מגמות ואופקים בגיאוגרפיה. בספטמבר צפוי להסתיים הפיילוט, וארבעת כתבי העת יועלו למערכת של JSTOR. לאחר מכן יתחיל המיזם הגדול, שבמסגרתו ייסרקו 60 כתבי עת נבחרים.
ועדת היגוי אקדמית בחרה בכתבי העת שיעברו דיגיטציה מתוך רשימה של כ-130-140 כותרים בעברית, תוך התייעצות עם חוקרים מתחומי ידע שונים ועם ספרנים מהאוניברסיטאות והמכללות. פרופ' יעקב ברנאי מאוניברסיטת חיפה שימש נציג מדעי הרוח בוועדה, ופרופ' יעקב מצר מהאוניברסיטה העברית שימש נציג מדעי החברה ומשפטים.
לדברי וינברג, מספר כתבי העת שיעברו דיגיטציה הוגבל בשל שיקולים כספיים. "אם היה תקציב גדול יותר, יותר כתבי עת היו נכנסים פנימה". הוא הוסיף כי הארכיונים הדיגיטליים לא יכללו גיליונות חדשים של כתבי עת כדי לא לפגוע במוציאים לאור. "יהיה אמברגו של 3 עד 5 שנים, תלוי בהחלטת כתבי העת עצמם", אמר .
כתבי העת ייסרקו במלואם ויוצגו בממשק עברי שיפתח ארגון JSTOR. הקבצים הסרוקים יהיו ברי חיפוש בטקסט המלא באמצעות תוכנות לזיהוי כתב, ויהיו קישורים בין מאמרים בכתבי עת שונים בארכיונים.
הנגישות לכתבי העת תתאפשר באמצעות מינוי מוסדי ל-JSTOR. עם סיום המיזם יוכלו תושבי ישראל להשתמש בארכיונים האלקטרוניים באמצעות פורטל הספרייה הלאומית.
