בית פורומים פורטל הנפש

נשברתי אין לי כוח לסבל הנפשי

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-4/7/2010 02:02 לינק ישיר 
נשברתי אין לי כוח לסבל הנפשי

שלום, אני רווק בן 20.
אני סובל מלחצים נפשיים מאוד,כשאני יושב במקומת שיש קהל גדול אני מרגיש בתוכי איזהו מין לחץ שתופס אותי

אני לא יושב משוחרר הפחד שלמעשה אני פוחד שהיה לי סחוחרת
זה סיפור שהתחיל למעשה לפני שנה שישבתי בקהל ופתאום הרגשתי איזיה סחוחרת לפניכן לא היה את זה ולא לחץ

ומאז שאני מגיע למקום גדול של קהל אני לא יושב משוחרר אני תופס את עצמי מפחד שיש לחץ ממחשבות שלא יהיה
סחוחרת

נשברתי אין לי כוח מה עושים? האם ניתן לצאת מי זה? והאם מכירים את התופעה הזו?

תוקן על ידי יסמ_ניק ב- 04/07/2010 02:11:44




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/7/2010 14:23 לינק ישיר 

שלום לך,

אני מצטערת על סבלך הרב, אכן התופעה שאתה מתאר עשויה להיות בלתי נסבלת בעליל.

לפי תיאורך ככל הנראה אתה סובל מאגורופוביה שפירושה פחד מוקצן שעשוי להיות מלווה בהתקף פאניקה במקומות (פתוחים וסגורים) בהם יש חשש שהאדם יתקשה להימלט מהם או שיעורר מבוכה .
זוהי תופעה מוכרת שההסבר המקובל להתפתחותה הוא שילוב של גורמים ביולוגיים וסביבתיים.

הטיפול המקובל הוא טיפול קוגנטיבי-התנהגותי (CBT) בשילוב של טיפול תרופתי במידת הצורך.

במסגרת הטיפול הCBT  מזוהות תפיסותיו השגויות של המטופל על התקפי הפאניקה או הסימפטומים הגופניים מהם הוא חושש, והמטופל לומד לווסת ולנטרל אמונות אלו ("זה שיש לי סחרחורת לא אומר שאני על סף התקף"). כמו כן, לומד המטופל טכניקות הרגעה ושליטה עצמית ונחשף באופן הדרגתי לגירויים המאיימים. למשל, מטופל החושש לצאת מביתו יצא תחילה לרחוב הקרוב בליווי בן משפחה, בהמשך יצא רחוב ראשי, וכן הלאה.  

הטיפול התרופתי המקובל להפרעה הוא טיפול בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה (בנזודיאזפינים, חוסמי SSRI), כאשר במרבית המקרים מלווה הטיפול התרופתי בטיפול פסיכולוגי.

במקרים מסוימים יש צורך בהמשך טיפול פסיכותרפויטי פסיכודינמי.

 לאגורופוביה יש יכולת עמידות ככל שעובר הזמן לכן אני ממליצה פנה לטיפול וטוב שעה אחת קודם

בהצלחה

_________________

רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית

נייד     052-6346334   




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-4/7/2010 22:11 לינק ישיר 

בקשה שתפו אותי ועזרו לי

האם מכירים אתם התופעה הזו האם היה לכם את זה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/7/2010 08:15 לינק ישיר 

יסמ_ניק שלום,
מאד מובן הצורך שלך לשמוע אחרים  שעברו את מה שאתה עובר ולא להיות לבד בחוויה.
ישנם רבים שסובלים כמוך (2%-6%) , חלק מרגישים חרדה בנסיעה באוטובוס, חלק מרגישים לחץ בלב כשהם שוהים בבית הכנסת או בבית מדרש, יש
שכל התקהלות של אנשים מעוררת בהם פאניקה. 

יש דרך לעזור!
כ
פי שציינתי קודם, טיפול מקצועי עשוי להקל מאד ולהפחית את החרדה שאוחזת בך כל פעם ולאפשר לך לחיות ולתפקד טוב יותר.

בארץ יש סיבסוד של קופ"ח , יש מרפאות של משרד הבריאות - הטיפול היום זמין ונגיש מאי פעם

למה להמשיך לסבול, פנה לטיפול

אתה יכול כמובן במקביל להמשיך לשתף פה ברגשותיך אך אין זה תחליף לטיפול

_________________

רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית

נייד     052-6346334   




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-5/7/2010 22:26 לינק ישיר 

מעוניין לטפל בעצמי ללא כדורים,וכן לא צריך להגיע לפסכייאטר

מישעו שיודע על מישהו מסוים מקצועי שאפשר לדבר איתו אשמח לשמוע.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/7/2010 08:36 לינק ישיר 

אתה מוזמן להתקשר אלי ואשתדל להפנות אותך למטפל מתאים

_________________

רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית

נייד     052-6346334   




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/7/2010 13:36 לינק ישיר 

אין חיה כזאת 'לטפל בעצמי'.
גם רופא מנתח, בכיר ככל שיהיה לא יוכל לנתח את עצמו.

זה נכון שבתהליך נפשי האדם אכן מטפל בעצמו, אבל הוא חייב את ההכוונה והעזרה המקצועית כיצד לעשות זאת.

בשורות טובות!

_________________

"בְּטַח בַּה'. וַעֲשֵׂה טוֹב. שְׁכָן אֶרֶץ. וּרְעֵה אֱמוּנָה".




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-30/7/2010 04:50 לינק ישיר 

התחלתי טיפול קוגנטיבי התנהגותי CBT שלש פעמיים כעת הלכתי לא רואה עדיין שינוי

האם אמור להיות שינוי ומתי?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/7/2010 17:39 לינק ישיר 

יסמניק קראתי את האשכול שלך..עצתי היא אל תשבר,אם התחלת טיפול התנהגותי השאר בו זה לא לוקח יום ולא יומיים.. למרות שאומרים שהטיפול הכי יעיל הוא ההתנהגותי בכל זאת אל תשכח שיש בך את הכח לצאת מזה! וצריך הרבה כח רצון. 
יש באינטרנט כל מיני סוגים של הרגעה עצמית ע"י נשימות וכד' שזה מאוד יכול להועיל במצבי לחץ.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-30/7/2010 17:55 לינק ישיר 

הי,

אני מתארת לעצמי שלמרות שמדובר בטיפול ממוקד וקצר מועד, אצל כל מטופל זה אחרת.
יחד עם זאת,
אם יש מבין מבקרי הפורום מטפלי CBT או כאלה שעברו טיפול מסוג זה שיוכלו לענות לשאלתו של יסמ-ניק.?

שבת שלום
רונית

_________________

רונית לזר, עו"ס קלינית, דוקטורנטית

נייד     052-6346334   




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-1/8/2010 19:09 לינק ישיר 

אני בעיצומו של טיפול כזה, התוצאות מוכחות אבל לאט לאט.
לא קמים פתאום בוקר אחד ומגלים שהכל עבר, ממש לא.
הציפיה הטבעית היא להרגיש פתאום משהו חדש, שונה, טוב יותר, אבל במציאות זה לא בדיוק כך. כלומר: מרגישים טוב, טעם הניצחון אחרי כל חשיפה מוצלחת הוא משכר ומלהיב, אבל ההרגשה הכללית של שינוי בחיים לא באה בבת אחת, רק אחרי תקופה של טיפול אתה מסתכל אחורה ורואה שבעצם החיים יותר יפים וקלים ממה שהיו קודם.

ועוד נקודה: הטיפול הוא קצר מועד יחסית אבל גם זה רק בתאוריה, זה תלוי אצל כל אחד לפי מה שהוא. הרי זו עבודה עצמית, לכן זה משתנה אצל כל אחד לפי אופיו, כח הרצון שלו וכדו'. המטפלים אוהבים לספר שזה שלושה חודשים, בפועל זה יותר, אך הסבלנות משתלמת.

חזק ואמץ אחי היסמ-ניק, הישועה בוא תבוא.

_________________

"בְּטַח בַּה'. וַעֲשֵׂה טוֹב. שְׁכָן אֶרֶץ. וּרְעֵה אֱמוּנָה".



תוקן על ידי yefenefesh ב- 01/08/2010 19:35:04




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/8/2010 17:31 לינק ישיר 
הי יסמניק

טוב, אני קצת שונה ממה שיעצו לך פה עד עכשיו, אם כי, ראשית, אציין שברור שאתה על הדרך הנכונה, הטיפולים הקונביונלים כפי שכתבו לך פה אנשי מקצוע מומחים, אכן, מאידך, אני יכול להבין את התסכול שלך, כי זה פתרונות נורא איטיים, ולפעמים לא מספקים, ובעיקר נקודתיים, אני הייתי משתמש במשל הידוע, שכיש חור בגשר, בונים בית חולים מתחת לגשר, במקום לסתום את החור עצמו, לדעתי, הבעיה היא מריקנות, זאת אומרת שהראש לא עסוק, והדרך לפתור אותה, זה פשוט לשקוע במשהו, אם תלמד שפה חדשה, זה קשה, אבל זה מלא סיפוק, אנגלית, צרפתית, או ספרדית, כמו שכתבה רונית שזה תלוי בגורמים בילוגיים וסביבתיים, לפעמים, זה חוסר ביטחון עצמי, ועל ידי שאתה רוכש ידע, אתה מקבל ביטחון עצמי, זה יכול להיות שפה חדשה, זה יכול להיות מקצוע, רצוי עיסוק יצירתי, שנותן סיפוק, אכן, זה מאד קשה, כשכבר נמצאים בתוך הבעיה, ללכת על כאלה פתרונות, כי חלק מהבעיה זה חוסר ריכוז, וחוסר חשק, ולכן תמיד כדאי להחזיק את הטיפולים הקונבציואנלים בבחינת, 'תפשת מרובה לא תפשת, תפשת מועט תפשת', אבל גיל 20 זה עדיין עם כל העצבים והמרץ, לדעתי, זה הפתרון השרשי לבעיה, תרכוש ידע, וממילא יבוא הביטחון עצמי, לא משנה, אפילו טכנאות מזגנים נותן לאדם חשיבות עצמית, וסיפוק, צריכים אותו בעולם, וזה גם הנאת יצירה, לתקן דברים.
אכן, אציין בהדגשה שמעולם לא למדתי פסיכולוגיה, זה סתם נראה לי ככה מנסיון אישי, שלי, ושל אנשים שהכרתי, בהצלחה.       



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-3/8/2010 18:11 לינק ישיר 

אחי, כנראה יש לי איזה בעיה בפרטי, אני רואה את ההודעות שלך, אתה לא רואה את שלי, אז אתה יכול לשלוח את המספר שלך אלי לפרטי. בשמחה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/2/2011 01:50 לינק ישיר 

עזרו לי אני עדיין במצוקה קורה שאני בשמחה נמצא יש לי פתאום סחוחרת אני עף החוצה מה עושים?

אני כעת צל מטפל אחר מה שהייתי אנחנו עושי חשיפות אבל שום דבר לא זז מה אני עושה?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/2/2011 05:39 לינק ישיר 

אולי תשקול שוב טיפול תרופתי? אם אינך רוצה, אתה מוכן להסביר למה?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
   
בית > פורומים > קבוצות תמיכה > פורטל הנפש > נשברתי אין לי כוח לסבל הנפשי
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר

bholext