| נשלח ב-5/7/2010 14:42 |
 |
| |
הלשון העברית
אשכול זה נפתח בעקבות בקשתו של יוחנןפאולס ב
הלשון העברית, כשפה שמית, כוללת מערכת מורכבת של בנינים. לא תמיד ברור ההגיון של בנית הזמנים והגופים של הפעלים.
כדוגמא אבדק את את השורש 'כתב'.
מקובל היום להתיחס לגוף שלישי נסתר כצורה הבסיסית של הפועל ולכן נאמר הוא כתב ללא תוספת של אותיות המתארות את הגוף.
בנוכח, מהצרוף כתב + אתה נקבל כתבת(ה). אצלנו הה' נשמטה אולם במקרא ניתן למצוא דוגמאות שהיא נשמרה.
בנוכחת, מהצרוף כתב + את, היינו אמורים לקבל את המילה 'כתבת' בשלושה פתחים, אולם כנראה שהפתח השלישי הושמט כדי להקל את ההגיה.
במדבר, היינו מצפים לקבל כתבני (כתב + אני) או כתבכי (כתב + אנכי) אולם משום מה קבלנו כתבתי.
בנסתרת היה מצופה לקבל כתב + היא = כתב(ה)י, אולם משום מה קבלנו כתבה.
בנסתרים,היה מצופה לקבל כתב + הם = כתב(ה)ם ומשום מה קבלנו כתבו.
האם יש הסבר לתופעות האלו?
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 05/07/2010 14:45:47
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 14:55 |
|
| |
[ איתא בחוקת הפורום "1. אין לפתוח יותר מאשכול אחד לשבוע. זאת כדי למנוע לחץ של אשכולות חדשים. יש אפשרות ליוצאי דופן, אך הם טעונים אישור של ההנהלה לפני הפירסום" ויל"ע, אם מותר לפתוח "לפי בקשתו של ניק אחר", שהרי יכול היה לפתוח בעצמו, וצ"ע ]
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 14:58 |
|
| |
בעלהגדה
תודה על פתיחת אשכול ראוי וחשוב.
התשובה היא כדלהלן, "מבנה לשוני" נכון שיהיה בעל קונסטרוקציה קבועה, מכיון שהטיה לנוכח. היא ההטיה השכיחה ביותר בדיבור, כי הידברות היא בין שנים ולא בין אדם לעצמו. ובדיבור הדדי הנפוץ ביותר הוא שאלה בנוסח, הלכת? אכלת? עשית?, יותר מסיפור על עצמי, עשיתי. הלכתי.
לכך נקבע המבנה בהטיה כזאת גם לשאר ההטיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 15:11 |
|
| |
ספרן
ההערה התקבלה, רק יש לדון אי עביד מהני או אי עביד לא מהני.
צענע
גם הערתך נכונה, רק נראה לי שהאשכול שם עוסק בנושא מסוים ואילו אני חושב על עיסוק בנושא אחר. שם הדיון הוא על העברית החדשה מול העברית העתיקה יותר וכאן על הלשון עצמה.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 05/07/2010 15:16:22
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 17:58 |
|
| |
הממממ
.
השפה העברית שייכת למשפחת השפות השמיות, ולייתר דיוק - לתת-קבוצת השפות השמיות הצפון-מערביות, יחד עם הארמית והערבית.
השפה העברית בנויה, כשאר אחיותיה, על בסיס של שורשים, של משקלים ושל בניינים. שלש אלו הם חלק מהמאפיינים המורפולוגיים (=הצורניים) של השפה העברית, כמו גם של אחיותיה.
ההתייחסות שלך אל מערכת הזמנים, נובעת - לעניות דעתי - מהבנה שגויה.
ב"אתה כתבת", הפועל "כתבת", אינו נובע מהשורש "כתב" + "אתה". מדובר במבנה הקבוע מראש של שורש כת"ב, בבניין הראשון, בתצורה המיועדת לנוכח - גוף שני. בדיוק באותה הצורה, הם "כתבו" ולא הם "כתבהם", אני כתבתי ולא "כתבני", וכן הלאה.
הסבר לשאלתך הוא כי לא מדובר בהלחם - בצירוף של הפועל וכינוי הגוף, אלא בתצורה קבועה מראש. אם נשווה את הנטיה בפועל העברי לנטיות המקבילות בעברית ובערבית, נראה תופעה זהה.
אני, מדבר: עברית: כתבתי. ארמית: כתבית. ערבית: כתבתֻ
הנה, בשלש השפות האחיות, הנטיה של הפועל בגוף ראשון, כוללת את האות ת' בנוסף לשורש, ולאחריו. זאת, למרות שבאף אחת משפות אלו, המלה "אני", לא כוללת את האות ת'.
גוף שני, נוכח: עברית: כתבת, ארמית: כתבת(א), ערבית: כתבת.
הרי שאנו רואים כי בשלש השפות, הנטיות של מדבר, נוכח/ת ונוכחים/ות, מבוטאות באמצעות הוספת האות ת', בכמה צורות. בריבוי, יש הוספת אות נוספת, ויתכן שהיא תרמז על משהו קדום - אולי אפילו מעין זה שמנחש בע"ב, אולם זוהי כבר אטימולוגיה רחוקה, שבינה לבין נבואה אין מרחק רב.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 18:03 |
|
| |
מואדיב
האם כתבנו אינו כתב + אנו
כמדומני שגם בארמית, כתבנן = כתב + אנן.
כנ"ל, כתבתם, כתבתן.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 18:34 |
|
| |
.
בע"ב,
תוותר עם שאלתך מול הנסתרים (הם כתבו, הן כתבו), ומול המדבר, כפי שכתבתי לעיל.
בעוונותי, רוב הספרים שלי ארוזים במחסן ואין לי נגישות אליהם, אבל כדאי לקרוא את הסיכומים שבסוף מילון אבן שושן.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 20:37 |
|
| |
כידוע השפה שמכונה עברית אינה אלא לשון אשר בדו מליבם כמה בורים!
ידועה הדוגמה במילה ריבה אשר בדה בן יהודה שר"י מליבו מהגמ' מאי ריבה ריבה כל מיני מרקחת!
ולפעמים סתם רצו להכניס את כפירתם כמו במילה חשמל שלקחו מילה שכולה קודש וביזו אותה עד לעפר!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 20:57 |
|
| |
עד מתי יהודי לא יסור משנאתו אבל היהודי הרבבן העם הארץ הזה מגלה ברבים את בורותו ואת העם הארצות שלו?סנהדרין דף קט
הויא ההיא רביתא דהות קא מפקא ריפתא לעניא בחצבא, איגלאי מלתא - שפיוה דובשא ואוקמוה על איגר שורא, אתא זיבורי ואכלוה. והיינו דכתיב +בראשית י"ח+ ויאמר ה' זעקת סדם ועמרה כי רבה. ואמר רב יהודה אמר רב: על עיסקי ריבה.
תנוח על משכבך בשלום רבי אלעזר בן יהודה ז"ל, אם אלו הם שונאך. אני בטוח שאתה בגן העדן, אוכל מבשר הלויתן
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 21:18 |
|
| |
ר' ירוחם, אותי לימדו בחיידר שריבה זו בת (ההיא רביתא=על עסקי ריבה)
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 05/07/2010 21:21:52
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 21:26 |
|
| |
| לא_תסור כתב: |  | כידוע השפה שמכונה עברית אינה אלא לשון אשר בדו מליבם כמה בורים!
ידועה הדוגמה במילה ריבה אשר בדה בן יהודה שר"י מליבו מהגמ' מאי ריבה ריבה כל מיני מרקחת!
ולפעמים סתם רצו להכניס את כפירתם כמו במילה חשמל שלקחו מילה שכולה קודש וביזו אותה עד לעפר! |
|
אגדה חביבה, אם כי נדושה עד מאד.
שמא תכבדינו בכך שתמצא את הגמרא ובה הציטוט הזה?
(אל תתאמץ, בכל הש"ס כולו ליתא משפט זה, ומי שבדאו מלבו, היה מליצני הדור)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 21:43 |
|
| |
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 05/07/2010 22:22:01
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 22:11 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | שבח
מדוע אתה מספר לי? תספר את זה לזה שלא סר מדברי ההבל והשנאה שלימדו אותו רבותיו. מילא גמרא הוא לא למד חומש רש"י הוא גם לא יודע. |
|
ר' ירוחם, הואל נא לפרש מה ראית להעתיק המימרא ההיא, ייתכן שדרשתי בה אחרת מכוונתך, ועל כן הפניתי דבריי אליך.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 22:17 |
|
| |
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 05/07/2010 22:21:19
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2010 22:21 |
|
| |
ע"פ מילון בן יהודה (טור-סיני) המקור הוא מ"מורבי" (murbai) בערבית. האבודרהם (בקישור) השתמש במילה "מורבא".
|
|
|
|
|
