| נשלח ב-14/2/2011 20:33 |
 |
| |
שותף
הניקוד וודאי שלא היה מוסכם על כלל ישראל וכבר ציינתי לניקוד הבבלי שהיה מקובל בתימן עד המאה הטו.
לגבי שורוק וקובוץ, אין שום הבדל בהגייתם, אם נקבל את דעת הרד"ק אולי יש הבדל באורכם, אבל כל ההבדל הוא ביו חסרות ויתרות, בדיוק כמו חולם מלא וחסר, ואכן לא תמצא שום עדה בישראל במבחינה במבטא בין השורוק והקובוץ (בהברה המוכנה חסידית, שניהם נהגים כמו חיריק, במבטא ההונגרי הם הנהגו כתנועת בינים בין שורוק לחיריק ובשאר קהילות ישראל כ U).
עוד כתבת: יסוד הוא הפועל את הקשר עם המקבל ולכן נקודתו שורוק במרכז האות וא"ו. הייתי מצפה אם כן שזה יתאים לחיריק, כי הרי המקבל אינו באותה רמה עם הנותן אלא תחתיו.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 14/02/2011 20:34:40
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2011 20:39 |
|
| |
בעל, ההבדל בין ההברות המיוחדות לכל מוצא אינו מראה שכל מוצא היתה לה גם דעה לגבי סכום הנקודות וחלוקתן, ועל כן אם תרצה להקשות על שותף, זה רק על זה שהוא לא מנה את הקמץ קטן, אבל לא ממה שקיים ריבוי הברות.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 14/02/2011 20:42:01
|
|
|
|
| נשלח ב-14/2/2011 20:47 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | שותף
הניקוד וודאי שלא היה מוסכם על כלל ישראל וכבר ציינתי לניקוד הבבלי שהיה מקובל בתימן עד המאה הטו.
אני התייחסתי לחלוקת הניקוד בין הספירות.
לגבי שורוק וקובוץ, אין שום הבדל בהגייתם, אם נקבל את דעת הרד"ק אולי יש הבדל באורכם, אבל כל ההבדל הוא ביו חסרות ויתרות, בדיוק כמו חולם מלא וחסר, ואכן לא תמצא שום עדה בישראל במבחינה במבטא בין השורוק והקובוץ (בהברה המוכנה חסידית, שניהם נהגים כמו חיריק, במבטא ההונגרי הם הנהגו כתנועת בינים בין שורוק לחיריק ובשאר קהילות ישראל כ U).
זכור לי מתלמידים (תימניים ?) שיודעים להבדיל. אני אבדוק ב"נ שוב.
עוד כתבת: יסוד הוא הפועל את הקשר עם המקבל ולכן נקודתו שורוק במרכז האות וא"ו. הייתי מצפה אם כן שזה יתאים לחיריק, כי הרי המקבל אינו באותה רמה עם הנותן אלא תחתיו.
המשפיע והמקבל עומדים זה מול זה (אני לא ארחיב יותר, מסיבות מובנות, אבל זה מקום היסוד).
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 14/02/2011 20:34:40
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 09:02 |
|
| |
שותפי
אתה טוען שהתנועות הארוכה מהחסד מרככת את השווא שבגבורות. מדוע א"כ התופעה הזו קוראת רק ב ח וע הגרוניות וב א ו ה שאינן גרוניות.
על איזה שווא מדובר, שווא נע או נח. לכאורה הן שני דברים שונים לחלוטין.
האם אתה יכול להסביר מה מוכיח במבטא התנועה שהם מחסד או מגבורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 09:17 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | שותפי
אתה טוען שהתנועות הארוכה מהחסד מרככת את השווא שבגבורות. מדוע א"כ התופעה הזו קוראת רק ב ח וע הגרוניות וב א ו ה שאינן גרוניות.
על איזה שווא מדובר, שווא נע או נח. לכאורה הן שני דברים שונים לחלוטין.
האם אתה יכול להסביר מה מוכיח במבטא התנועה שהם מחסד או מגבורה? |
|
בעל,
אתה רואה כמה זקוקים לאנשים כמוך שמבינים בתורת הלשון ויכנסו בעובי הקורה ?!
אני לא מבין גדול בשימושי הלשון, גם לא מבין קטן, בקושי יודע להבחין בין שני לשתי...
אני מכיר קצת רק את הצד הקבלי שבעניין- גבורה ממותקת ע"י כתר או חכמה או חסד, אבל לא מעבר לזה.
רק אוכל להוסיף שאותיות אחע"ה שאותן הזכרת הן קבוצת אותיות אחת מתוך ה' מוצאות הפה, והיא דווקא הקבוצה השייכת לגבורה (אותיות גיכ"ק של החיך הן חסד, דטלנ"ת של הלשון הן תפארת, זסשר"ץ של השיניים הן נה"י, בומ"ף של השפתיים הן מלכות). אולי זה יעזור לך להבין יותר.
בעניין שבא נח או נע נראה לי שזו סוגיא אחרת כי שם השבא עומד לבדו ומתחבר לתנועה שבאות שלפניו או לאחוריו, וכאן אנחנו מדברים שהשבא מתחבר לניקוד תחת אותה האות. זה שונה, לא ?
שוב, זקוקים לעזרתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 09:22 |
|
| |
כפי ששמת בוודאי לב, ותנסה להגות, א ו ה אינן אותיות גרוניות.
עובדה שבשפות אירופיות שאין בהן גרוניות עדיין יש 'ה'.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 15/02/2011 09:23:27
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 09:32 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | כפי ששמת בוודאי לב, ותנסה להגות, א ו ה אינן אותיות גרוניות.
עובדה שבשפות אירופיות שאין בהן גרוניות עדיין יש 'ה'. |
|
הן לא גרוניות אבל הן מבוססות על האויר המגיע מבפנים בלי שימוש נוסף של שאר מוצאות הפה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 09:41 |
|
| |
| שותפיסוד כתב: | | כפי ששמת בוודאי לב, ותנסה להגות, א ו ה אינן אותיות גרוניות.
עובדה שבשפות אירופיות שאין בהן גרוניות עדיין יש 'ה'.
הן לא גרוניות אבל הן מבוססות על האויר המגיע מבפנים בלי שימוש נוסף של שאר מוצאות הפה. |
|
ראשית, הבה נעקור מן השורש טעות חוזרת: שם סימן הניקוד הזה : הוא שווא, לא שבא. יש להבחין בין שבא - ארצה של המלכה המפורסמת, לבין סימן הניקוד, הנכתב באות ו'.
שנית, האות ו' היא אחת מהאותיות הנהגות באמצעות השפתים, הידועה בכינויה "בומף". ו', בדומה לפ' רפה ולב' רפה, נהגות באמצעות הנחת השיניים העליונות על השפה התחתונה.
עד כאן תיקון טעויות. אתם יכולים לחזור ולהמתיק מלכויות וחסדים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 09:51 |
|
| |
| מואדיב כתב: | | ראשית, הבה נעקור מן השורש טעות חוזרת: שם סימן הניקוד הזה : הוא שווא, לא שבא. יש להבחין בין שבא - ארצה של המלכה המפורסמת, לבין סימן הניקוד, הנכתב באות ו'.
שנית, האות ו' היא אחת מהאותיות הנהגות באמצעות השפתים, הידועה בכינויה "בומף". ו', בדומה לפ' רפה ולב' רפה, נהגות באמצעות הנחת השיניים העליונות על השפה התחתונה.
|
|
ראשית, יודע אני שכך מקובל היום, אבל בעץ חיים זה מופיע "שבא" עם שימושים בביטוי זה דווקא.
שנית, לא הבנתי את ההערה. גם אני מניתי לעיל את הוא"ו בבומ"ף.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 10:02 |
|
| |
לגבי מיון עיצורים ראה
מה קובע את הגבורתיות של אות? חשבתי לתומי שהקושי בהגית הגרוניות הוא הקובע.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 11:05 |
|
| |
שותף
בעברית היו מספר תהליכים של ערעור הגרוניות, כלומר שחדלו להגות את הגרוניות. תופעה זו נצפית בימינו, היתה אצל האשכנזים ויש הוכחות שכך אירע גם בא"י בתקופת הירושלמי (ר' לזר, לדוגמא) וכפחי ששמעתי גם בבבל בתקופת הגאונים.
האם אתה רואה בתהליך זה תהליך של מיתוק הגבורות, הח' לדוגמא הופכת לכ' שהיא אות חיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 11:53 |
|
| |
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כד עמוד ב
אתא אמר ליה לאבוה. אמר ליה: זיל אימא ליה: כשאתה מגיע אצל +ישעיהו ח'+ וחכיתי לה', לא נמצאת מחרף ומגדף?
הכונה בעיקר להוגרים
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 11:55 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | שותף
בעברית היו מספר תהליכים של ערעור הגרוניות, כלומר שחדלו להגות את הגרוניות. תופעה זו נצפית בימינו, היתה אצל האשכנזים ויש הוכחות שכך אירע גם בא"י בתקופת הירושלמי (ר' לזר, לדוגמא) וכפחי ששמעתי גם בבבל בתקופת הגאונים.
האם אתה רואה בתהליך זה תהליך של מיתוק הגבורות, הח' לדוגמא הופכת לכ' שהיא אות חיך. |
|
מה פתאום ? אני רואה בזה איבוד של שימוש נכון בלשון ו"ערבוב העולמות".
מיתוק הגבורות אין פירושו מחיקתן.
עשיו היה בחינת גבורות ויעקב חסדים.
אם תוכניתו של יצחק היתה מתממשת היו גבורותיו של עשיו נרתמים למשימות הנכונות של יעקב ומנוצלות לטובה.
זה כמו למשל הכח האטומי שיכול להרוס ולבנות בהתאם לכוונת המשתמשים.
לעתיד לבוא נאמר "בגבורות ישע ימינו" ומכאן אמר הגר"א שאז תהיה הלכה גם כבית שמאי.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 12:34 |
|
| |
אני מדבר על עומק התהליכים ההיסטוריים.
הרי לא יתכן שבכל כך הרבה מקומות ותקופות היה אותו תהליך סתם כך המקרה, על כרחנו שיש בזה סוד, ומדבריך עולה שהוא החלשת הגבורות.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 15/02/2011 12:50:50
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2011 12:45 |
|
| |
| מואדיב כתב: | |
ראשית, הבה נעקור מן השורש טעות חוזרת: שם סימן הניקוד הזה : הוא שווא, לא שבא. יש להבחין בין שבא - ארצה של המלכה המפורסמת, לבין סימן הניקוד, הנכתב באות ו'.
שנית, האות ו' היא אחת מהאותיות הנהגות באמצעות השפתים, הידועה בכינויה "בומף". ו', בדומה לפ' רפה ולב' רפה, נהגות באמצעות הנחת השיניים העליונות על השפה התחתונה.
עד כאן תיקון טעויות. אתם יכולים לחזור ולהמתיק מלכויות וחסדים.
|
|
תצטרך לעקור טעות זו מלשונם של ראב"ע וקדמונים נוספים, ואם אין זכרוני מתעתע בי - אף מלשון בעלי המסורה אשר להם משפט הבכורה בכינוי שם לתנועות.
_________________
|
|
|
|
|
