הרב דוב ליאור השיב כי מותר למעסיק להעדיף עובד חרדי כדי להנות מהטבות כלכליות, אולם המהלך אינו מוסרי האם מישהו ראה \שמע על פסק דין זה והאם הועלה על הכתב בידי הרב ליאור. בהנחה שהנאמר בכותרת נכון האם מעשה המוגדר כבלתי מוסרי ע"י פוסק יכול לקבל ממנו היתר. אשמח לשמוע את דעתכם האם אין כאן לפחות איסור של עשה "ועשית הישר והטוב" "קדושים תיהיו" "ובו תדבקון" ומעבר לאלו "תהיה מנטש"
תוקן על ידי פקחעיני ב- 07/07/2010 15:29:29
נשלח ב-7/7/2010 17:00
פקח עיני אם אדם החי מהשכרת דירות, ואחד מהשוכרים לא ישלם שכר דירה, על פי כל דין, בעל הבית יכול לפנות את הדייר, ואפילו אם הוא מסכן, ועשית הישר והטוב אינה הלכה ואינו דין, הוא מיועד לאנשים בעלי מעלה רוחנית גבוה. ולא לכל העולם. בדרך כלל בעלי מלאכה חנונים תעשינים לא צליחו בחייהם הכלכלים, אם יפעלו כל הזמן - לפי -המשתמע- ועשית את הישר והטוב. עיין בגמרא ב"מ ק"ח וראה כי לא כל אחד בדרגה- שחל עליו- ועשית את הישר והטוב.
שאלה: המדינה החליטה, לצורך הכנסת חרדים למעגל העבודה, לתת להם ולמעסיק תוספת מיוחדת כדי לעודדם לעבוד. נוצר מצב שמעסיק לוקח לעבודה חרדים ובמקום זה מפטר עובדים אחרים, שבעצם עובדים טובים ועובדים בשכר מינימום אבל למעסיק זול יותר להעסיק חרדים. האם זה מותר למעסיק, והאם לעובד החרדי מותר? האם אין פה עניין של גזל עבודה של עובד אחר.
תשובה: נראה שזה לא מוסרי לעשות זאת, אולם לא ניתן להגיד שיש בזה חיוב להשאיר את העובדים הקודמים, כי בסופו של דבר האדם עושה שיקולים כלכליים. לעובד עצמו (שבא להיכנס במקום העובד שפוטר) וודאי שלא ראוי לעשות זאת, יש בזה מעין ירידה לאומנות חבירו וחז"ל מאוד הקפידו בעניין זה. כל האמור הוא במידה ואכן החלפת העובדים נעשית רק בשל השיקול שהזכרת, אך אם החלפת העובדים נעשית משיקולים מקצועיים של החלפת עובדים פחות מקצועיים ביותר מקצועיים או חרוצים וכדו' אין בזה בעיה.
נשלח ב-7/7/2010 19:36
ירוחםשמ כתב:
פקח עיני אם אדם החי מהשכרת דירות, ואחד מהשוכרים לא ישלם שכר דירה, על פי כל דין, בעל הבית יכול לפנות את הדייר, ואפילו אם הוא מסכן, ועשית הישר והטוב אינה הלכה ואינו דין, הוא מיועד לאנשים בעלי מעלה רוחנית גבוה. ולא לכל העולם. בדרך כלל בעלי מלאכה חנונים תעשינים לא צליחו בחייהם הכלכלים, אם יפעלו כל הזמן - לפי -המשתמע- ועשית את הישר והטוב. עיין בגמרא ב"מ ק"ח וראה כי לא כל אחד בדרגה- שחל עליו- ועשית את הישר והטוב.
לא בטוח שלהשאיר אדם כזה בדירה זה אפילו משום הישר והטוב כי בסופו של דבר הוא גזלן. כאן מדובר על משהו יותר עדין. נראה לי שכדי להצליח כלכלית מספיק להלחם בגזלנים, ואין צורך לוותר מראש על כל "הישר והטוב".
נשלח ב-7/7/2010 19:49
לא על זה נסובה השאלה. ודאי שעלינו לשאוף לעשות את הישר והטוב. השאלה היתה איך יכולה להיות פסיקה תורתית לא מוסרית ועל זה כתבתי כי ההלכה בהחלט יכולה להיות לא מוסרית, הגמרא אומרת לא חרבה ירושלים- אלא מפני שהעמידו דבריהם על דברי תורה. אין קשר בין מוסר להלכה. כל הטיפול ביבמה אינה מוסרית, ההלכה בעניני נשים - אינה מוסרית
נשלח ב-7/7/2010 22:56
ירוחם מה הקשר בין אדם שלא מילא את ההסכם לבין עובד מסור שעשה עבודתו נאמנה. גם אם ניתן להכשיר שרץ בקן טעמים עדין הוא שרץ . לא חרבה ירושלים אלא שדנו דין תורה ופסקו לפטר את העובד המסור במקום להרים את הראש ולומר עד כאן. ומדוע בדיני ממונות לא להפעיל את השיקול המוסרי של ועשית הטוב והישר הרי הפקר בית דין הפקר. ומה המשמעות המעשית של מה הוא רחום אף אתה
נשלח ב-7/7/2010 23:04
כל הטענות שלך כלולות במילים של הרב בעצמו 'הדבר אינו מוסרי'.
נשלח ב-7/7/2010 23:06
ומה המשמעות המעשית - לפטר את העובד
נשלח ב-7/7/2010 23:11
ממש לא. אבל אין איסור הלכתי. אם אתה מתעקש יש גם נפקא מינא - כגון אם הפועל יכול לתבוע את המעביד על כך.
נשלח ב-7/7/2010 23:20
בלי להכנס לאיסור ההלכתי בכלל שכאמור מותר לפטר
ככלל- יש לכל אדם את הזכות לעבוד או לא לעבוד אצל מי שהוא רוצה, כך יש לכל אדם את הזכות להעביד או לא להעביד את מי שהוא לא רוצה.
עסק אינו מוסד צדקה- עסק יעודו להרויח כסף, וכמה שיותר, ועם הרוחים יכול בעל העסק לעשות מעשי חסד וצדקה,כרצונו. ואם הוא ינהל את עסקיו כמוסד צדקה. לא רק שלא ישאר לו כסף בסוף לצדקה, אלא בעל העסק בעצמו ויתר מועסקיו יזדקקו לצדקה.
נשלח ב-7/7/2010 23:25
אין ספק שאתה צודק - אבל בגבול. עסק חייב להתנהג לפי כללי המוסר גם אם הוא יפסיד מכך. עסק הוא לא מפעל צדקה - אבל הוא המקום בו נדרש האדם להתגבר על תאוות הבצע ולהתנהג לפי כללי הצדק והיושר. לכן ברור כי אם המעביד לוקח פועל פחות טוב כי הוא עני הוא טועה וכמו שאמרת. אבל אחרי שהוא לקח אותו - לפטר זה כבר משהו אחר, יש לו כבר מחויבות מוסרית כלפיו. כדאי לזכור כי הגמרא בב"מ (עו:) אומרת שבעה"ב או פועל שחזרו בהם יש להם זה על זה תרעומת.
נשלח ב-7/7/2010 23:47
ירוחם אינני מדבר על "פיקוח נפש עסקי" קרי באם לא תנוצל הטבה הכרוכה בהחלפת העובד (המסור) יגרם נזק לעסק. אולם כנראה זו לא היתה השאלה הרי בעל הבית לא היה מחליף את העובד אילולא ההטבה הממשלתית . מעבר לזה שאינו צודק ואינו מוסרי ואני מקווה שגם לא הלכתי זה לא חכם עסקית. היום המודעות להון האנושי בחברות וההשלכות על הצלחתו של החברה אינה נתונה בספק. פגיעה מוסרית בעובד תפגע באימון העובדים ובסופו של דבר בחברה ובבעלי המניות שלה. וק"ו כאשר מדובר בחברה שההון העיקרי שלה הוא ההון האנושי
נשלח ב-8/7/2010 00:45
האם חסרים דברים שמותרים על פי ההלכה וראוי לעשות לפנים משוה"ד? מה, הרב ליאור המציא זאת?
נשלח ב-8/7/2010 10:43
האם מעשה בלתי מוסרי בעליל בתחום של דיני ממונות (הפקר בית דין הפקר) לא יאסר משום "והלכת בדרכיו" , "ועשית הישר והטוב" ... האם לא יכול להיות בסיס מעשי נורמטיבי (לא בחירה אישית) לציווים אלו.
נשלח ב-8/7/2010 10:53
כבר בשו"ע איתא, שהחובה להשיב אבידה למי שהתייאש היא לפנים משוה"ד. אין חובה על פי דין. והשו"ע (או רמ"א) כותב שאם היה עני הוא רשאי להיפטר מזה. כלומר חובות שאינן על פי הדין תלויות בבני האדם שבהם מדובר. אם הוא עני והמאבד עשיר לית לן בה. הוא הדין הכא. ולכן יפה עשה הרב שהקפיד לציין ולהבחין בין חובה הלכתית לחובה מוסרית לפנים משוה"ד.
נשלח ב-8/7/2010 11:00
פקח עיני אולי תפקח גם עיני ותסביר לי מה אתה מתכון ב "והלכת בדרכיו"- כשאתה מעמיד את זה כנגד דין תורה?
האם אתה רומז שה' לא פועל לפי דין תורה? -
ברכות דף לג -משנה. האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך, מודים מודים - משתקין אותו.- גמרא- מפני שעושה מדותיו של הקדוש ברוך הוא רחמים, ואינן אלא גזרות.
ועשית הישר והטוב- מי קובע מה זה ישר? ומי מחליט מה זה טוב? תעשה סקר אצל אנשים שונים- ותופתע.
