דעת הרב שך (והרמב"ם), על רוב דיוני עצכ"ח...

ת_ח_ז_ל
דבריך סותרים מרישא לסיפא. דבר ראשון, הינך כותב שזו היתה דעת הרב שך ותו לא [להכריע עפ"י הדרך שקיבל מרבותיו], מאידך הינך מזכיר שכך גם היתה שיטת הגרי"ז, ודרך בריסק מיוסדת על המסורת מרב לתלמיד. כך שאם הרב שטיינמן חולק על הכלל הזה הוא לא חולק על המצאה של הרב שך אלא על דרך שנהג בה גם הגרי"ז. דרך זו גם אינה המצאה של הגרי"ז אלא קיבלה מאביו הגר"ח.
דבר שני, הינך כותב שהח"ח הכריע מה דעת חז"ל מכח ידיעתו בכל דברי חז"ל משא"כ הרב שך. אם כך תחזור הקושיא ביתר שאת, כיצד הרב שטיינמן יכול להכריע מדעתו, וכי הוא בדרגתו של הח"ח בידיעת התורה? אפי' גדולי חסידיו מודים שהינו רחוק מידיעת התורה אפי' של הרב שך [וכן עוד גדולים בדורינו] וכ"ש משל החזו"א והח"ח ולמעלה בקודש. בעל כרחך שמי שאינו בדרגה שיכול להכריע מהתורה עצמה מוכרח להביא אסמכתאות לכל דבר ממה שראה אצל רבותיו, והדרא קושיא לדוכתא.


מקסמן
הדיון באשכול זה הולך על חבל דק, כאשר ברגע אחד סוטים מדיון כללי לדיון על דוגמאות מסוימות. לאחר כל דבריך הנני רואה ברור כי פרטים רבים מאוד חסרים לך, א' הן ביחסו ודעותיו של הרב שך על הרב שטיינמן, והן ביחסו של הרב שטיינמן לרב שך, והדברים מתבטאים בדברים שנאמרו במשך השנים שמעידים עליהם גדולי תורה מובהקים. [לא שמענו מעולם אדם שאומר שהרב שטיינמן רואה את הרב שך כרבו, כמו שכתבת שהינו תלמיד היורד לדעת רבו]. דברים אלו אין מקומם ברשות הרבים וכ"ש באשכול זה.
ב' הינך מציב כביכול את הרב שטיינמן מצד אחד ואת הגר"ש אויערבאך שמגיע בתור תלמיד הרב שך מצד שני. וכי אינך יודע על קשת רחבה ביותר הכוללת גם כמה וכמה מזקני גדולי הדור שחלקו על הרב שטיינמן בענינים רבים כאלו?? הם לא באו רק בטענה של איך חולקים על הרב שך אלא במחלוקת על עצם הנהגתו של הרב שטיינמן. ומדובר באנשים שהם בעצמם מנהיגי ציבור שהרבה מהבעיות באות לפתחיהם.
ג' דבריך בענין הרב אלישיב ג"כ נראים כחוסר ידיעה ביחסם של הסטייפלער והרב שך אליו בפרט בשנים האחרונות. מה בכך ששנים רבות לא הכירו אותו ואף יותר מכך לא הכירו בו? אכן יש בזה כדי לעורר ספיקות, אך לאחר הכרעתם של הגדולים הנ"ל נפשטו כל הספיקות. ודרך אגב, על הנהגתו של הרב אלישיב נאמרו דברים מפורשים מפי הגדולים הנ"ל זצ"ל, אבל הנהגתו של הרב שטיינמן נבנתה ע"י אחרים ולא ע"י הגדולים הקודמים. דבר זה עצמו אמור לעורר ספיקות.

ודרך אגב, מה עם הקב"ה בכל הסיפור? האם הוא מניח את עמו ישראל ביד אנשים זקנים באים בימים ששומעים רק מה שמשמיעים להם ומכריעים עפ"י נתונים מוטעים או חסרים? היתכן? הרי הוא יודע שרוב היהדות החרדית נשמעת להם, מלבד אלו שעושים כרצונם, כיצד הוא גורם לרבים רבים כ"כ לטעות? האם הוא סומך על כך שכל אחד מבחירתו החופשית יחליט להתעלם מדעת גדולי התורה ולנהוג כפי דעתו עפ"י הנתונים שבידו?
נקודה למחשבה.

תוקן על ידי אנימוחה ב- 11/07/2010 22:56:04

ואמאי, באמת אין לי מושג מיהו הרב שטיינמן, מי יכול להכיל גדלותו של כל אדם גדול באשר הוא.
אך במקרה דנן, בעבר הייתי מתלמידיו של הרב שטיינמן, למדתי ממנו תורה, שמעתי הרבה משיחותיו ועברתי על חלקים גדולים מספריו, בפרט באגדה והשקפה. ידיעותיו במדרשים נדירים וכו' וכו' ידועה לי. אך בכך לא די כדי להנהיג דור.
כאשר דיברתי על ידיעת התורה לא התכונתי לידיעה כזו אלא לגדלות ברמה של ידיעת כל התורה בעיון שמביאה את האדם לדרגות גבוהות. לא רציתי להיכנס לזה, אבל כונת הדברים היא כך, כפי ששמעתי מאחד מגדולי הדור, [שאגב כל דברי הם ממה שקיבלתי מאנשים גדולים, אכן דעתי הקטנה והשפלה איננה קובעת כלום, בשביל זה יש לנו גדולי תורה שעמלו בתורה שבעים שנה ועל כל צעד ושעל ניכר המרחק העצום בין חכמתם לחכמתינו].
החזו"א כותב באגרותיו ח"א ל"ג 'השגחתו יתברך הוא בכל דור ודור על היחידים ששתלן בכל דור להורות חוקיו ומשפטיו לישראל, וכשהם מעמיקים בהלכה הם בשעה זו כמלאכים ורוח ממרום שורה עליהם, ועל פיהם נקבעו הלכות באישות החמורה ובשבת ובשאר הלכות החמורות' וכו'.
מדבריו מבואר שכדי להורות לעם ישראל צריכים שיהיה המורה באותה שעה בדרגה כזו של 'כמלאכים ורוח ממרום שורה עליהם'. וכפי שקיבלתי ממי שקבל מהחזו"א בעצמו שלא מדובר רק על הוראת הלכה אלא גם על הנהגת הציבור והדור.
כמובן שכדי להגיע לדרגה כזו לא די בידיעת חז"ל והתעניינות בענינים שונים וכו'. מה כן צריך, לא לנו לפרש בדיוק, אבל אצל רבותינו בדורות האחרונים ראו בדיוק איך מגיעים לדרגות גבוהות כ"כ.
מי שמורה ומכריע מדעתו הינו מכריז בכך שאכן זכה לדרגות כאלו, [אא"כ נאמר שיש כאלה שהם בדרגה שיכולים לחלוק גם על יסודות כעין אלו, כמו שיכולים לפרש בדברי הנפה"ח באופן אחר ממה שמקובל בעם ישראל כבר מאתים שנה, דברים שעוררו סערה גדולה, לא אצל 'דעתי' הזעירה אלא אצל דעת תורתם של גדולי תורה מובהקים].
ושוב, דברים אלו איני כותב מדעתי, בשום אופן איני רואה עצמי ראוי בכלל לנגוע באפס קציהם, אלו דברים שנאמרו ע"י גדולי תורה מובהקים באים בימים אחרי עמל בתורה של עשרות עשרות שנים.

ומה שכתבת בסוף דבריך, לא הבנתי השייכות לכאן. לא הבאתי שום הוכחות מסייעתא דשמיא, ולא כתבתי את דברי על צד מסוים, טענתי היה כנגד אלו שמתנגדים לכל הצדדים כולם, וטוענים אלו על אלו שכל גדול מרומה ע"י אנשי ביתו.
וככל שמפעילים את המוח יותר רואים עד כמה הוא רחוק מהמוח של גדולי התורה, ואז המוח עצמו מכריח לקבל את דעתם. בשאלות רפואיות רצים לשאול את גדולי הרופאים וסומכים על חוות דעתם, כי פשוט מבינים עד כמה אנו רחוקים מלהכריע על דעת עצמנו.