בחדרי חרדים ידע לדווח:http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=18225&cat_id=1
"הגר"ע יוסף קובע בפסק הלכה כי מצבות שעליהן תאריך פטירה לועזי יש "להסיר ולהשליך או לפחות להטיח על המצבה טיט או גבס".
לאורך שנים מתקיימים דיונים הלכתיים סביב השאלה האם מותר לציין על המצבה מילים שאינן בלשון הקודש. המתנגדים טוענים כי אין לעשות זאת וכי ציון הספירה הנוצרית מציין את יום הולדתו של אותו האיש ימ"ש.
הגר"ע כבר פסק בעבר כי יש לכתוב על המצבה רק בלשון הקודש ואך ורק בתאריך עברי. כעת הוא, על פי דבריו שהובאו בבטאון 'יום ליום', הוא החריף את דבריו:
"המנהג בכל תפוצות ישראל שעל המצבה חוקקים אך ורק בלשון הקודש, לשון שנברא בו העולם וניתנה בו התורה, והחוקק על מצבת הנפטר בשאר הלשונות הרי הוא גורם גנאי למת ומעיד שכל ענייניו הם במה ששייך ל'עלמא דשקרא'.
זוהי עבירה כפולה ומכופלת שלדעתי יש בזה איסור מהתורה. אם אפשר להסיר ולהשליך את המצבה ההיא הנה מה טוב, ואם אי אפשר, לפחות יש להטיח על המצבה טיט או גבס הדבוק מאוד על הכתב כדי שלא יישאר זכר מכתיבת לשון לועזית", דברי הגר"ע.
על פי נתוני חברה קדישא, יותר מתשעים אחוזים מהנפטרים, מקרב הציבור הישראלי החילוני, בוחרים להטביע את תאריך הפטירה הלועזי על מצבתם''.
לבלרי בחדרי חרדי ידעו לכתוב:
"הגר"ע כבר פסק בעבר כי יש לכתוב על המצבה רק בלשון הקודש ואך ורק בתאריך עברי. כעת הוא, על פי דבריו שהובאו בבטאון 'יום ליום', הוא החריף את דבריו...".
זוהי עבירה כפולה ומכופלת שלדעתי יש בזה איסור מהתורה. אם אפשר להסיר ולהשליך את המצבה ההיא הנה מה טוב, ואם אי אפשר, לפחות יש להטיח על המצבה טיט או גבס הדבוק מאוד על הכתב כדי שלא יישאר זכר מכתיבת לשון לועזית", דברי הגר"ע.
כשלעצמי איני יודע אם הדברים הם דעתו של הרב עובדיה יוסף, או שהם ציטוט מדבריו בתשובתו, שבהם ציטט את דברי המהר"ם שיק, והכותבים לא הבינו א [ב] שהובאה במלות דבריו.
בתשובה משו"ת יביע אומר, ח"ז חיו"ד, סימן לב [ב] שהובאה במלואה ע''י השופט אנגלרד בע"א 6024/97 - פרדריקה שביט נ' חברה קדישא גחש"א ראשל"צ סעיף 15 כותב הרב עובדיה יוסף:
''... והנה המהר"ם שיק (בחיו"ד סי' קעא) אחר שכתב לאסור שינוי הלשון, מלשון הקודש ללשון לועזית, כתב עוד, אך מה שהוסיפו לכתוב מספר השנים לפי מספרם בלעז, זוהי עבירה כפולה ומכופלת, שלדעתי יש בזה איסור דאורייתא, שנא' ושם אלהים אחרים לא תזכירו, והמונה לפי מספרם הוא עובר על איסור זה, שע"י המנין עולה בזכרונו מחשבה של לידת הנוצרי יש"ו, דזיל בתר טעמא וכו', ולכן אם אפשר להסיר ולהשליך את המצבה ההיא הנה מה טוב, ואם אי אפשר, לפחות יש להטיח על המצבה טיט או גבס הדבוק מאוד על הכתב, כדי שלא ישאר זכר מכתיבת לשון לועזית, וממספר השנים של אוה"ע...''.
מהי דעתו של הרב עובדיה יוסף ודעת בנו?
מילקוט יוסף חלק שביעי סימן ז:
ח. הדבר ברור שאין ראוי לכתוב על המצבה את התאריך הלועזי של יום פטירת הנפטר, אף שמעיקר הדין אין בזה איסור, ויכתבו רק את התאריך העברי לבריאת העולם. [ילקו''י אבלות מהדורת תשמ''ט עמוד צא, ובמהדורת תשס''ד סימן נ' ס''ו עמוד תשכז. יביע אומר ח''ג חיו''ד סי' ט]
ט אם עברו וכתבו על המצבה את התאריך לועזי, ראוי להסיר את המצבה מעל הקבר, או לכל הפחות לטוח אותה בטיט ובמלט הנדבק מאד, לבל יפול ממנה, ולכתוב על זה התאריך העברי בלבד. [ילקו''י אבלות מהדורת תשמ''ט עמוד צג, ובתשס''ד סי' נ' ס''ז עמוד תשכט]
מה שלא ברור אצלי אם הדברים שהובאו בשמו בבטאון בבטאון "יום ליום" הם פסק דין חדש, או שאינם אלא מיחזור מתשובותיו בשו"ת יביע אומר שכתב בחדרי חרדים לא ידע מהם.
האם בחדרי חרדים חושב שחברות הקבורה החילוניות או העירוניות יאמצו את פסק דינו?
שאלת התאריכים הלועזים על מצבות הובאה כבר בעבר לפני הבג"ץ בע"א 6024/97 - פרדריקה שביט נ' חברה קדישא גחש"א ראשל"צ "פרדריקה שביט נגד חברה קדישא גחש"א ראשל"צ בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים לפני הנשיא א' ברק, השופטים מ' חשין, י' אנגלהרד.
עיקרי העובדות:
ביום כ"ו בכסלו תשנ"ז (7 בדצמבר 1996) נפטרה הגב' רוזה גרייטל לבית עולמה. משפחת המנוחה ביקשה לקוברה, כמקובל, במקום מגוריה - בעיר ראשון -לציון - וחברה קדישא המקומית, החברה קדישא גחש"א ראשון-לציון, נענתה לבקשה וקברה את המנוחה בבית הקברות שבניהולה, בית הקברות היחיד שבעיר.
לאחר הקבורה ביקשה המשפחה כי שמה של המנוחה ייחרט על המצבה בעברית ובלועזית, וכי יום הלידה ויום הפטירה ייחרטו בספרות לפי הלוח הכללי (הלוח הגריגוריאני). חברה קדישא סירבה להיעתר לשתי הבקשות - גם לעניין חריטת השם בלועזית גם לעניין חריטת המועדים לפי הלוח הכללי - אך לימים, ובהיתר הרב הראשי של החברה קדישא בראשון-לציון, הרב ברוייר, נתרצתה והסכימה כי שמה הפרטי של המנוחה (רוזה) ייחרט גם בלועזית. ואולם באשר לחריטת מועדי הלידה והפטירה על-פי הלוח הגריגוריאני עמדה החברה קדישא על דעתה וסירבה להיעתר למשפחה.
בסירובה להיעתר למשפחה סמכה החברה קדישא עצמה אל החלטתו של הרב ברוייר, ושפנתה המשפחה אל הרב ברוייר בבקשת היתר - נתקלה בסירוב מוחלט. לא הועילו טענות המשפחה כי באותו בית קברות עצמו ניצבות מצבות הנושאות תאריכים לועזיים. תשובתו של הרב ברוייר היתה כי כך היה בעבר, אך מאז מינויו לתפקיד רבה של החברה קדישא במקום אין הוא מתיר עוד לחרוט על מצבות מועדי לידה ופטירה לפי הלוח הכללי. המשפחה הוסיפה ופנתה לרב וולפא, רבה הראשי של ראשון-לציון, ולרב חברה קדישא האחראי על מחוז ירושלים, אך גם כאן ללא הועיל. אלה חזרו והיפנו את המשפחה אל הרב ברוייר, ואילו הרב ברוייר עמד על דעתו. וכך, משנחסמו בפני המשפחה כל דרכים אחרות, פנתה ביתה של המנוחה - הד"ר פרדריקה שביט - אל בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בבקשה כי יואיל ויצהיר על זכותה לחרוט על גבי המצבה שעל קבר אימה את ימי הלידה והפטירה בספרות לפי הלוח הגריגוריאני. (מדברי השופט חשין).
מה פסקו?
פסק הדין כאן:
תוקן על ידי נישטאיך ב- 11/07/2010 15:15:47
