משבר אמונה

ברוכה הבאה אל הפורום!

ראשית, דעי לך שכל מה ששאלת הוא חשוב מאד, ולא עוד, אלא שזו הדרך להתעלות. ככל שאנו משתדלים לברר את אמונתנו, ומעלים שאלות שכואבות לנו, וראוי שיכאבו לנו, כך אנו גדלים ומחכימים.

רק מה, התהליך הזה כואב. לא קל לעבור אותו, ולפעמים הוא לוקח לא רק שעות וימים אלא הרבה יותר. לפעמים שבועות וחודשים, ולפעמים אפילו שנים.

ובכל זאת, אין יקר ממנו. ואל לנו להצטער שאנו מאלו שיכולים לחוש, לכאוב, ולשאול.

זו ההקדמה. עכשו אנסה לענות לשאלה.

נראה לי שאני מגלה שקל יותר להתחבר לרגש של השאלה מאשר לניסוח כלשהו שלה. זאת מפני שתארת תחושות, שהן יקרות וראויות מאד, אבל לא הפכת אותן לשאלה מנוסחת ברור.

למה חשוב לנסח ברור? מפני שהצגת שאלה ואת רוצה תשובה. שאלה ותשובה, כדי שיהיו מובנות לאחרים, צריכות להיות מנוסחות ברור.

יותר מכך, הניסוח הברור של השאלה מקל למצוא את הכיוון שבו יש לחפש את התשובה. מבחינה זו, עצם הניסוח של השאלה הוא כבר צעד חשוב מאד לקראת התשובה.

אנסה בינתים לשער מה כאב לך ומה השאלה שיש לנסח ומה לדעתי התשובה. וכמובן תוכלי להעיר ולהסביר אם כיוונתי נכון או לא.

יש לנו ציפיות ותקוות מן ה'. אנו יודעים שהוא כל יכול, שהוא טוב ומיטיב, שהוא יודע הכל. הוא מצטייר לנו כאבא טוב ורחום שרוצה בטובתנו. אנו גם מבינים שאנו כמו ילדים (וזה לא משנה הגיל), ואנו מתקדמים אליו ולקראתו ככל שאנו שומעים בקולו והולכים בדרכיו, וזה הדבר החשוב ביותר בעולם.

כל זה נכון מאד.

אנו מבינים שה' אוהב את כל בני האדם, ורוצה שכולם יתקרבו אליו. אנו גם מניחים שהעולם הוא מערכת מתוחכמת שנועדה לאפשר לנו הזדמנויות של התקרבות.

וכפי שנותנים לילד קטן ללכת על הרגלים שלו, וכמה וכמה פעמים הוא נופל וגם מקבל מכה עד שהוא לומד ללכת, כך אנו מבינים שה' נוהג בנו. הוא נותן לנו אחריות לעצמנו, למרות שלא כולנו חכמים, לא כולנו נבונים, ואנו עושים טעויות. זה המחיר שיש לשלם כדי לאפשר לנו להיות בעלי בחירה חופשית, ולהנהיג את עצמנו.

זו הבעיה וזו, לדעתי, גם התשובה.

הבה נסתכל בסיפור הראשון של החומש, מה שקרה לאחר בריאת האדם.

ה' הניח את אדם וחווה בגן עדן ונתן להם כמה מצוות בסיסיות, ואחת מהן איסור. איסור לאכול מפרי עץ הדעת. ובכל זאת, הם עברו על רצונו ואכלו.

למה הוא נתן להם אפשרות להיכשל? למה הוא לא התערב למנוע מהם את הכשלון? לפי הנחות היסוד שתיארתי כאן, האפשרות של כשלון היא המחיר שהאדם משלם על חירותו, על בחירתו.

אפשר אפילו לומר שכאילו אלקים גם כפוף לכלל הלוגי הזה. הוא כופף את עצמו ללוגיקה שהוא ברא. אם האדם צריך לבחור, אלקים יעמיד פנים כאילו אינו נמצא כאן, אינו רואה ואינו יודע מה נעשה, כדי לאפשר לאדם לבחור בלי הפרעה.

אותו דבר עם קין והבל. קין קינא בהבל. ה' התגלה אליו וניסה לדבר על ליבו. קין, במקום לראות שזכה ליחס מיוחד של התגלות, שאפילו לא היה להבל, המשיך לכעוס על הבל ובסוף הרג אותו.

האח הראשון בהיסטוריה הוא גם הרוצח הראשון בהיסטוריה.

למה ה' לא התערב באמצע? לפי הנחות היסוד שלנו כאן, כדי לא להתערב בבחירה החופשית.

נכון שיש יוצאי דופן. לפעמים ה' כן מתערב, ובגדול. כמו ביציאת מצרים. אבל זה נדיר. ה' בדרך כלל מעדיף לתת לנו יד חופשית. ההשגחה הפרטית שלו מתרחשת מאחורי הקלעים, משתלבת במציאות, בעולם ובהיסטוריה, עד שקשה לזהותה.

המחיר הוא כבד מאד. עדיין בחלקים רבים מהעולם יש מחסור, רעב, אכזריות, ניצול.

אבל שימי לב שהעולם מתקדם. חלק מזה הוא בזכות התורה, שהשפעתה מגיעה לכל רחבי תבל. ראי כי כאשר היה הצונאמי הנורא בדרום מזרח אסיה, התארגנו מדינות רבות בעולם לעזור. וכן בהאיטי. איני דן כרגע בשאלות עד כמה העזרה הועילה ואם לא ניצלו את הרצון הטוב לרעה. הנקודה היא שבני אדם חשו אחדות, אחוה, עם אנשים שונים לגמרי. השווי זאת לימי הפילוסופים הראשונים ביוון, שחלקם, כמו אריסטו, לא יכלו להבין שכל אדם הוא אדם, צלם אלקים לפי מושגינו. נראה לי, וכן כותב הרמב"ם, שזו חלק מהשפעתה הברוכה של התורה.

האנושות אם כן מתקדמת, וה' מניח לנו לעשות זאת, כאשר הוא רק "דוחף" אותנו קלות קדימה. אפשר שהוא מתערב רק ברגעים קריטיים מאד, נניח כדי למנוע שואה אטומית. ואולי גם זה בקושי. ה' לא מנע את השואה ואת מלחמת העולם השניה בכלל.

בהתאם לזה, ה' אינו מתערב בגורל של קרב בין שני בעלי חיים. (לא ידוע לי על מה מדובר שם כלל. אני מנחש מדבריך ששודר בטלויזיה מראה של קרב חיות בעזה?).

ושוב, זה המחיר של הבחירה החופשית, לפי הנחות היסוד שלנו כאן.

לפי זה, האם יש טעם להתפלל על זה? אני סבור שכן. אני סבור שה' רואה גם בתפילות שלנו שינוי שחל בנו, ולפי זה הוא גומל לנו, ומתחשב. לא תמיד הוא עונה בחיוב למשאלותינו, לפעמים התשובה שלו היא "לא", וזה קשה להבין ולקבל ולחיות עם זה, אבל הוא תמיד שומע ותמיד הוא משיב. כמו אבא.

אני מקוה שהועלתי. ואשמח לשמוע עוד את דבריך.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">