|
|
| נשלח ב-13/7/2010 06:30 |
|
| |
קרדיולוג ראיתי את תגובתך - אתה צודק - אלא שרציתי להוסיף - ואחדד את דברי: ערכים של תורה ומצוות - מי "ערך אותם" - ובצורה אחרת מי החליט שצורת החיים החרדית היא הנכונה שמגדירה את ערכי התורה והמצוות. ז.א. ע"פ דעת הרמבם - שדרך האמת היא דרך המיצוע - אני תוהה בקול - אולי ערכי תורה והמצוות כפי שהחרדים מגדירים אותם הם נוטים לצד מסוים - קיצונים בדבר. אין זה אומר שזה טעות ח"ו, אלא כוונתי לומר שדרך החרדים היא "ערכי התורה והמצוות" הרי החרדים עצמם מלאי דרכים כרימון. ולא באתי אלא להעיר.
ואני אמרתי בחפזי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 06:38 |
|
| |
| קרדיולוג כתב: |  |
נקודה ששכחתי לציין..
חינוך, הוא הקניית ערכי ההורים לידיהם. במובן הזה יתכן שהציבור החרדי ניצח בנוק אאוט, ויש לתהות על ערכי ההורים, ולא על החינוך..
|
|
בדורות האחרונים הבנים עולים על ההורים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 08:44 |
|
| |
הרב מיכי - חבל, אבל המצב בארץ (להוציא מקומות בחו"ל) הוא שאדם כמעט חייב לבחור "מחנה" כשהוא בוחר מוסד חינוכי.
- "אתה התחלת", בתשובתך לצענע שהעלתה אחוזי חילון בממ"ד העלית את בעיית המדוכאים. ובצדק עשית כי יש לשקלל הכל, גם אם מתן הניקוד לשל חסרון/יתרון קשה ולפעמים נגזר מהנחות "חרדיות" (יש גם הנחות אחרות. לא?) . איני בטוח שאחוז האומללים הינו 100%, חושבני שרחוק מזה.
- אין ספק שנקודת המוצא הינה פרמטר חשוב בהתחלנות. לטענתי היא אינה היחידה (גם אני מכיר חתכים, אולי קטנים משלך). באמת חבל שלא נעשה על כך מחקר מקיף. לשלול סתם את מחקרו של בר לב ללא נתונים – קצת פזיז. אולי החתך שאתה מכיר מוטה.
- די מסכים, בהסתייגויות, כי ,כדבריך, לפעמים זו המטרה. שוב, אנו מדברים באויר ומתוך תחושות והכרויות של חתכים מהכרויות אישיות ואין לנו די נתונים (הגם שבוודאי בנקודה זו החינוך המודרני עדיף משמעותית).
- התכוונת לתיקון החינוך של אברהם אבינו (כי כל שהשתלשל הוא בגלל חינוך בדור קודם והכל נובע מהחינוך שלו ואנו עוסקים בתיקונו)? למען האמת יש משהו בדבריך, אין ספק שהתגובה החרדית להשכלה כשלה לפני כ 100 שנים במבחן התוצאה.התייחסתי לזה בהשוואתי לחינוך ה"יקי" שלמיטב ידיעתי לא הצליח הרבה יותר (שוב בפעם ה 100 – לא עשיתי מחקר סטטיסטי, הכל מהערכות). שו"ר שהתייחסת לזה בתשובתך לסורס, אך השארתי בגלל היקים.
- חושבני שמבחינה הלכתית (שו"ע יבש) עדיף קיום "מלומדה" של, נניח 80%, מלעבור עבירות, נניח, 25%, אבל באמת אין לי מאזנים מוחלטים. אלא שכל מחשבה אחרת גולשת לכאן שבו הכוונה העיקר ולעזאזל המעשה. ולעניין העתיד – ציינתי שאתה מעט אמביוולנטי, כי אתה דוגל בגישה בשמה דגש על ציבור ומי יודע אם לא גישה זו היא שתהרוג את הצבור.
- מצאת חרפתי. איני יכול להתאפק, הגם שזה אינו קשור ישירות לעניין, מלהעיר כי המגמה של עבודה ללא צבא עושה חוכא ואיטלולא מכל ההסברים שניתנו עד היום, ולטווח ארוך אין ספק שתזיק למחנה החרדי, שראשיו מסתכלים, כדרכם, למטר הקרוב בלבד.
- זו שאלה של כימות. בוודאי שעדיף אומן מאשר אברך דהוי המשרך דרכיו. אם עדיף אומן האקדמאי מאומן שהוא 80% חזו"א (או הרב קוק, נניח) – איני יודע היכן הגבול. נכון שהחינוך החרדי ה"שוכח" מהעולם מקצין מאוד לכוונו. חושבני שהחינוך הסרוג מקצין לכוון השני. ושוב – אין לי קנה מידה מוכח מוחלט.
- לא התייחסת לנקודה – שהיא מהותית העיני- כי הפרשנות שאתה נותן להליכה לכוון של תיקון העולם כחומרה בעבודת ה' קצת תמוהה לאור מגמת אי ההחמרה בסוגים אחרים של עבודת ה'.
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 13/07/2010 08:58:50
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 09:22 |
|
| |
התייחסות קצרה לנקודה 9 (הנוגעת גם לנקודה 6) בדברי התלמיד: שאלת היסוד אליה מגיעים בסוף כל דיון המשווה בין הציבורים השונים בקרב שומרי ההלכה הוא "מה ה' אלקיך דורש מעמך". כולם מסכימים שהמטרה היא לעשות את רצון ה' ורק מתווכחים מהו. בקרב שומרי ההלכה מוסכם פחות או יותר כי רצון ה' מתבטא באמצעות ההלכה. דא עקא, שכל זרם בוחר להדגיש מצוות מסויימות ולראותן כעיקריות, ולשים אחרות בשוליים. גם אם נקבל שעדיף לקיים "מלומדה" 80% מאשר 25% מתוך אהבה וכוונה, האם עלינו למדוד את האחוזים (נניח לרגע שזה אפשרי) רק מתוך או"ח ואה"ע או גם מתוך חו"מ? מה נחשב 100%? כאן עיקר הויכוח. לפני מס' שנים נכחתי בחנוכת בית כנסת מסויים. אחד הדוברים העלה על נס את ההידורים השונים שנעשו בבנין בית הכנסת וביניהם - הקפדה לאורך כל הליך הבניה על "ביומו תתן שכרו" - לא לעכב תשלומים למי שזכאי להם. אני מותיר לך לנחש לאיזה ציבור שייך בית הכנסת. בציבור אחר המצווה הזו נמחקה למעשה משקלול מאה האחוזים. לכן מדידת 80% תוך מתן משקל עודף למצוות מתחום הכשרות והצניעות היא מדידה מוטה לצד אחד. אם נמדוד את רמת הקיום בהתאם לסולם הערכים ההלכתי הפנימי של כל ציבור בנפרד, נקבל תמונה שונה בנוגע להצלחת החינוך. כאשר סוברים שיש ערך הלכתי או דתי בקיום העולם "לעובדה ולשומרה" מגיעים למצב המוכר של ערכים מתנגשים. אי אפשר לפתח את העולם ולתקנו כאשר נשים נשארות בבית. לא ניתן להקים מפעלים בתחומים מסויימים בלי למצוא פתרונות דחוקים שיאפשרו את הפעלתם בשבת וכו'. החמרה בתחום אחד היא בהכרח קולא בכיוון השני. הידורים בכשרות באים על חשבון דאגה לעניים שעכשיו לא יכולים להרשות לעצמם לקנות בשר. ראיתי שהרב שרלו כתב כי בעבר הוא החמיר על עצמו בנוגע למעלית שבת. פעם הוא נכח בכנס רבנים במלון כלשהו בשבת ונמנע מלעלות במעלית. אחד הרבנים המבוגרים יותר נזף בו על כך, משום שבהנהגתו הוא גורם לאותם הנאלצים לעלות במעלית להרגיש שהם מחללים שבת. לכל חומרה יש מחיר, והשאלה היא איך משקללים את יתרונות ההידור עם מחירו. ציבור שמעלה על נס תחומים מסויימים בעבודת ה', משלם מחיר בתחומים אחרים. מבלי להתייחס לשאלה מהם התחומים בהם נכון יותר להדר (רמז: ראה את ספרי הנביאים השונים), יש בעיני יתרון אחד חשוב לחינוך הדתי-מודרני על פני זה החרדי: הציבור המודרני מודע למה שכתבתי, ומודע למחיר. מודעות למחיר מאפשרת לנסות למזער אותו כמידת האפשר. הציבור החרדי מאמין (לפחות ברמה ההצהרתית) שדרכו היא לכתחילה גמור ואין לה שום מחיר ערכי (למחיר בעוה"ז כולם מודעים) וממילא לא מנסה לשנות ולשפר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 10:52 |
|
| |
קודם כל תיתי לו לתלמידטועה שהמשיך את הדיון ביני לבין הרב מיכאל אברהם שגלש כרגיל למחוזות שוביניסטיים (גם כשחרדי חוזר בתשובה והופך לדל"י אינו נוטש בקלות מסורת רבת שנים כמו שאמר מי שאמר אפשר להוציא את היהודי מהגלות אבל אי אפשר להוציא את הגלות מהיהודי).
לגבי אומללותם של החרדים הנה תגובה שמצאתי באחד מהאשכולות שהביא קרדיולוג.
הניק המתקרא "יהודים" מפרט את מחשבותיו בנושא .
קראו ושיפטו האם החרדי הזה נראה לכם אומלל? לדעתי כלל וכלל לא והוא מייצג חלק גדול מאד מהחרדים .
"קרדיולוג הנכבד. תקצרת יפה את התהליכים שעברו על אומות העולם והרנסאנס שעבר אליהם. אך עלינו לשבח לאדון הכל שלא שמנו כמשפחות האדמה, שכל הרנסאנס שלהם התחיל אמנם מרצון להשתחרר מהמנהיגות המושחתת, אך כיון שראו פריקת עול כי טוב, הם הפכו זאת לאידיאולגיה, שהרי עבדי הזמן בהפקירא ניחא ליה. (אין דת המתירה לעשות " כל מה שבא לי"...) ולכך אני מסופק אם ניתן ללמוד על הציבור החרדי שכל בעייתו מסתכמת בחוסר מנהיגות ישרה. כאשר מאידך יש לשומר התורה והמצוות תורה ומצוות וסולם ערכים שראשו מגיע השמימה.
כל עוד ימשיך החרדי בחייו הפרטיים - לעבוד על מידת הכעס, מידות הקנאה, תאווה, כבוד וכל השאר. לשמור שבת ולנהל חיי משפחה טהורים. אין לו צורך ברנסאנס ולא חסר לו בעולמו דבר.
התרבות המערבית ה"מתקדמת" היא סך הכל תמונה עגומה של תאבי בצע וכבוד שמחדירים את תרבות הצריכה והשעבוד לתקשורת על מנת לצבור עוד ערימת שטרות
ועוד. הדעות והאידאות ה"דמוקרטיות", "המתקדמות" חלחלו וכבשו את הציבור בשל סיבה אחת: התקשורת החדירה אותם לעם. וכידוע - גוף תקשורת מייצג בסך הכל אדם אחד או כמה אנשים העומדים מאחוריו. ומדוע צרכו כל העם עיתונים ותקשורת? כי יש שם מדורי אופנה, מין ורכילות. חד וחלק. (עיין "הרצל פינת רפאלי" המתעד כיצד עיתונים עודדו פריצות כי זה הביא מכירות).
ספור את כל הנמנים על התרבות המערבית ה"מתקדמת" ותגיע למאות מליונים. ספור את הוגי הדעות הרציניים שבהם... יספיקו לך 500-1000 אצבעות... כלומר העובדה שהתרבות התקבלה והפכה לנורמה אינה מלמדת מאומה מלבד שמאות מליונים שתו בשקיקה את מי התקשורת המצחינים. והחרדים אל דבר ה' ימשיכו להימנע מצריכת אותה התקשורת.
כך שלשאלת מליון הדולר שלך. התשובה היא שהחרדים הערכיים - ימשיכו להתכנס ולחיות מעבר לנהר, והחרדים החלשים יפלו לכאורה למים ויסחפו אל עבר הנהר השני. אך הדבקים בה' ובתורתו, בערכי היושר והטוב, ימשיכו לבנות עצמם ועולמם. והחכמים אשר רואים את הנולד מכינים כבר עתה דור מנהיגות חדש שיחליף את דור הפרנסים הנוכחי. "
תוקן על ידי צענערענע ב- 13/07/2010 10:54:44
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 11:19 |
|
| |
צענע מן הראוי לתת תשובה מפורטת יותר אולם בשלב זה אפנה ל הערה 6
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 11:34 |
|
| |
לבעלבעמיו
לא הבנתי מה הקשר בין הנושא של יתרונות הקפיטליזם לענינינו באשכול זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 11:41 |
|
| |
יהודים טען שאין לנו מה ללמוד מהתרבות המערבית שהיא תרבות של צריכה בלבד. הפניתי למאמר של שנרב שטען שבצורה פרדוקסלית הקפיטליזם הוא ששיפר את מידותיו של האדם.
ובכנות, היית רוצה לחיות בחברה דימוקרטית מערבית או בכולל של הישוב הישן המתנהל ע"י הממונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 12:20 |
|
| |
לבעלבעמיו
הבאתי את דבריו של יהדים לא בגלל שאני מסכימה עם כל מילה שהוא כתב אלא כדי להוכיח שהוא לא נשמע חרדי אומלל אלא חרדי שמרוצה מחייו.
לגבי תרבות הצריכה-הקפיטליזם כשלעצמו אינו שלילי ואני מסכימה בהחלט עם הערה 6 של שנרב אבל הקפיטליזם אינו הבעיה של החברה המערבית.(יהודים לדעתי לא פרט את התחלואים העקריים של התרבות המערבית)
ולגבי השאלה שלך איפה הייתי רוצה לחיות היית צריך לשאול מתי היית רוצה לחיות(שהרי השווית בין שתי תקופות ) במאה העשרים ואחת או במאה השמונה עשרה? והתשובה לכך ברורה.(ראה הערה 6 של שנרב)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 12:25 |
|
| |
מה הקשר בין התרבות המערבית, לבין החינוך היהודי.
נושא "ההשכלה" בכללותו חל על הכרת וחקירת העולם (בדרכים אקדמיות) ולגבי תרבות הרי שניתן לפתח תרבות אלטרנטיבית.
החינוך החרדי היום מונע את ההשכלה במובנה של ידיעת וחקירת העולם ושכלולו. להיפך מבחינה תרבותית הם הצליחו לפתח תרבות אלטרנטיבית לתרבות החילונית, לחיוב ולשלילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 13:16 |
|
| |
[צצענע
וזו תגובתי באשכול ל"יהודים". בהוספות קלות.
כלפי דעתך על הערכיות בדמוקרטיה, הדברים אינם כה ברורים.
השאלה מה היא סולם הערכים של החברה, והאם היא פועלת על פיה. סולם הערכים של הדמוקרטיה הינה שמירה על חייו וכבודו של האדם, אין למערב סולם ערכים דתי, ולכן אפשר לומר שהדמוקרטיות המערביות ערכיות בקנה המדינה המוסרי שלהם.
נוצרי קתולי יראה ביהודי המקיים מצוות פרייה ורבייה, חוטא תאוותן. זה על פי קנה המידה שלו.
לכן אין זה נכון שהעולם אמור להיות סגפני אלא אם כן זה האידיאיה הערכית שלך, והיא לא תפסיה מערבית. וכלפי הערתך שהאידיאולגים המערביים הם מיעוט, אין זה מוריד מאומה מהלגיטימיות של האדם להיות מאושר ולהנות מחייו, גישה סגפנית היא גישה דתית לא ערכית.
וכמו כן, כמה חרדים הם "אידיאליסטים" ? מיעוט. לכן הבקשה התמוהה שההמון המערבי יהיה אידיאליסטי [סגפני בעיניך] הוא מוסר כפול, ובעצם מפריע לך הנהנתנות הלגיטימית של האדם לאכול לשבוע לשמוח לשיר ולשגול. אותה נהנתנות מקובלת עליך רק ב"תחומי" הדת ואין הבדל בין נהנתנות דתית לזו החילונית]
ולגבי זה שישנם חרדים מאושרים, יש לך ספק בכך ? יש גם טאליבנים מאושרים.
ועוד יותר מכך, הרי ישנם אחוזים ניכרים מובילי הלפיד החרדי, היה לך ספק בכך ? מה רצית להביע עם זה ?
ואגב, מוזר לראות אחד המגן על החרדים ב....... אינטרנט האסור והמוחרם.
אדם כזה הוא צבוע נוכל דו פרצופי וכפוי טובה.
תוקן על ידי קרדיולוג ב- 13/07/2010 13:19:40
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 15:28 |
|
| |
עציוני - איני בוחן כליול ולב, אבל כאשר יש מגמת קולות בפן אחד, שהוא יחודי לעבודת ה', ומגמת חומרות בפן השני, שאינו יחודי לעבודת ה' (כי גם אדן חילוני ובקי אמור לנהוג כן, לשלם שכר ביומו, לא לגנוב ולא להיות לנטל על כתפי חברו), צריך מנה חזקה של אמונה כדי להשתכנע כי המניע הוא עבודת ה' ואני קטן אמונה אנוכי בטבעי. בדיוק אותה לוגיקה המניעה את קרדיולוג לטעון כי חרדי המקיים פו"ר אינו אידיאליסט (וזה היה נכון, לולא אמצעי המניעה שאינו משתמש בהם) מביאה לומר כי החמרה בישוב העולם וכו' מצביעה על אידיאליזם. תיכף תאמר כי המקיים דירה נאה, אישה נאה וכלים נאים הינו מחמיר.
- עוד הערה – הערך של "לעובדה" כל עוד לא עוגן בהלכה הפורמלית (ולמיטב ידיעתי לא עוגן, אשמח להתעדכן!) אינו יכול לדחוק להזדקק לפתרונות דחוקים מעבר לסף דחק מסויים.
- באשר להערה כי הצבור המודרני מנסה למזער את המחיר – אולי...תלוי איזה חלק מהצבור.
- לא מצאתי בהלכה הפורמלית שיקול לא להחמיר בגלל מבוכת המקילים. אתה מכיר מקורות הלכתיים מבוססים לכך? אשמח להתעדכן. גם לי יש כמה החמרות שאשמח להתפטר מהן..
צענע - אין ספק ש"יהודים" אינו מייצג רק את עצמו. אבל זו אינה סיבה להתכחש לאומללות הרבה הקיימת.
- לתלות את כל התפשטות התרבות המערבית ברצון העיתונים למכור מין – זו איוולת (כמעט שהוספתי אופיינית. לא לך, למחנה, שהוא גם המחנה שלי, אם אני נזקק להזדקק למחנה).
בעב - גם אם תוצאות הלוואי הקפיטליסטית טובות כי השיטה יעילה – זה אינו אומר מאומה על ערכה המוסרי. מי
- בכנות, הברירה היא בין חברה לא מושלמת כיום, לחברה לא מושלמת אז. אלא שאיני רואה איך דמוקרטיה יככולה להשתפר מהותית יותר ממצבה היום. מלוכה – אם המלך יהא שליט נאור מוכוון אלוקים – יש לה סכוי.
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 13/07/2010 16:00:23
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 16:05 |
|
| |
קטע מויקיפדיה בערך אהבה
"אף על פי כן, נראה שבשום תרבות היא לא קיבלה את החשיבות שמקנה לה התרבות המערבית המודרנית. יש הרואים במעמדה של האהבה הרומנטית בתרבות המערבית תחליף למעמד שתפסה הדת בימים עברו. בפרט, מעולם לא היוותה האהבה הרומנטית שיקול כה מרכזי ואף בלעדי בהחלטה על חתונה ונישואין, כפי שהיא מהווה היום."
אז יש משהו בטענה כי כיום האהבה (והמשך זה כבר התפשט למין), אכן מהווה ערך מרכזי בתרבות המערבית.
אולם השאלה היא כמובן האם כאשר מדברים על החינוך החרדי, מתכוונים לימוד הערכים מהתרבות המערבית או ללימוד המקצועות?
כי אם מתכוונים לערכים, ניתן לטעון שגם החינוך המערבי פשט את הרגל!
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 16:37 |
|
| |
שלום חברים!
עברתי במהירות על הדיון כאן, מקווה שלא פספסתי משהו.
ראשית, יש להבחין בין חינוך לאילוף. לדעתי מה שנקרא חינוך חרדי אינו אלא "עיקור קוגנטיבי" לטובת אילוף סוציולוגי. בשונה מחינוך שעניינו בין היתר הקניית מיומנויות קוגנטיביות.
שנית, דנו כאן רבות בשאלת כשלון החינוך החרדי לעומת החינוך הציוני דתי. המדד שהובא כאן ע"י חלק מהכותבים היה כמות הנשורים בכל מגזר כמדד להצלחת החינוך.
לדעתי, מן הראוי לבדוק לא רק את כמות הנושרים אלא גם את הפרי הנושר עצמו. כלומר, מה קורה עם אלה שבחרו לעזוב את חברת הוריהם ומוריהם. נשירה היא תהליך המתרחש בכל החברה המערבית והפכה לכמעט תהליך טבעי. השאלה היא שוב, להיכן פונים העוזבים?
בחברה החרדית, רבים מאוד מבין העוזבים פונים לפשיעה ועבריינות, או חיים חיי נהנתנות ריקים ומשמימים. כלור העיקור הקוגנטיבי אכן הצליח והללו לא מוצאים את מקומם בחברה החילונית. לעומת זאת, רבים מהעוזבים בציונות הדתית, פונים לאפיקים חדשים ומשמעותיים (אקדמיה, צבא, תקשורת וכדו'). דומני כי ישנו וואקום אליו נשאבים העוזבים את החינוך החרדי.
אמנם אין בידי נתונים ומספרים מדוייקים שנבדקו מדעית, אך אני כותב מתוך הכרות עם סביבתי והיא מורכבת משני הזרמים שבנדון.
בכבוד רב
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 17:35 |
|
| |
שרפ כפי שהעירו לעיל, הדיון שלך הוא לא על ה"חינוך" אלא על ערכי המערב, ועיין בתגובתי הקודמת.
וכדאי שהמגיבים יתחייסו לחינוך בנפרד, ולערכי החברה בנפרד. הערבוב בין שניהם מבלבל.
|
|
|
|
|