סתרי תורה של האות ו שער הנון שאיבד משה מדבורה שתחי' .

בס"ד
 חזק וברוך !
 "האלף לך שלמה" (-:
קישור מצורף - מאתר דעת - שבילי התנ"ך - שה"ש - פ"ח

http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shir/8-2.htm#11
 
ועוד ונאמר מתוך תורת אמת - סדרא תנינא - בשה"ש ח': כרמי שלי לפני והאלף לך שלמה ומאתיים לנוטרים את פריו ... ומתוך מדרש רבה - שה"ש - פ"ח' - ח, י - מפרשים חז"ל ע"ה בהמשך ...
באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא: כרמי (אלו ישראל שנאמר:כי כרם ה' צבק'ות, (הם) בית ישראל)שלי לפני, אמר לפניו אותו רשע (נבוכנצאר שר"י) אלף היו ונתמעטו כאן ונעשו מאתים איש. אמר לו הקדוש ברוך הוא, אוי לו לאותו רשע לחה סרוחה, אלף היו ונתרבו כאן ונעשו מאתים אלף. האלף לך שלמה. רבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמן הרב נוטל אלף, ותלמיד נוטל שכר מאתים, מה טעם, האלף לך שלמה. רבי אלכסנדרי אמר אין הרב נוטל שכר על תלמודו עד שישלימנו לאחרים, מה טעם, האלף לך שלמה, רבי חיא בריה דרבי אבא דיפו אמר, הלומד תורה בצער נוטל אלף, שלא בצער מאתים נוטל בשכרו, ממי את למד משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי, שבטו של נפתלי על ידי שהיו עוסקים ולומדים תורה בצער, נטלו שכר אלף, הדא הוא דכתיב (דברי הימים א יב, לה): ומנפתלי שרים אלף. אבל שבטו של יששכר על ידי שהיו למדין תורה שלא בצער, נטלו שכר מאתים, שנאמר (שם שם, לג): ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם. רבי יודן בשם רבי בון אמר, הלומד תורה שלא במקומו נוטל שכר אלף, ובמקומו נוטל שכר מאתים, וממי את למד משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי, שבטו של נפתלי על ידי שהיו למדין תורה שלא במקומן נטלו שכר אלף, הדא הוא דכתיב: ומנפתלי שרים אלף, אבל שבטו של יששכר על ידי שהיו למדין תורה במקומן, נטלו שכד מאתים, שנאמר: ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם.

ומתוך - שבילי התנך - מדרש רבא - פ"ח - "כרם היה לשלמה"
נאמר: לחיזוק דבריכם הקדושים:
 [כרם היה לשלמה]
 [יא] כרם היה לשלמה אלו ישראל, שנאמר: (ישעיה ה') כי כרם ה' צבאות בית ישראל. היה לשלמה למלך שהשלום שלו. בבעל המון המון בעל שהמו אחרי הבעל, היך מה דאת אמר: (שופטים י') ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות, לפיכך באו עליהן המונות, העמיד עליהם משמרות. איש יביא בפריו אלף כסף הביא איש על פריו ומצא בו אלף צדיקים שלמים בתורה ובמעשים טובים. דבר אחר: כרם אלו ישראל, שנאמר: (ירמיה ב') ואביא אתכם אל ארץ הכרמל. (דברים י"א) ארץ אשר ה' אלוהיך דורש אותה. היה לשלמה למלך שהשלום שלו. בבעל המון שהמו אחרי המוני המוניות דמלכוותה, הדא הוא דכתיב: (יהושע ז') וארא בשלל אדרת שנער אחת טובה. ר' חנינא בר יצחק אמר: פורפירה בבליה. מה בבל עבדה הכא? תני ר' שמעון בן יוחאי: מלך בבל היה וקנה ביריחו והיה זה משלח לזה כותבות וזה משלח לזה דורוניות, הדא אמר: כל מלך שלא היה לו קצין בארץ ישראל לא היה תופש בעצמו, שהוא מלך. נתן את הכרם לנוטרים זה נבוכדנצר. איש יביא בפריו אלף כסף הביא איש על פריו וליקט מהן אלף צדיקים שלמים בתורה ובמע"ט, הדא הוא דכתיב: (מלכים ב' כ"ד) החרש והמסגר אלף החרש אלף והמסגר אלף. ורבנן אמרי: זה וזה אלף: דבר אחר כרם זו סנהדרין. דתנינן תמן: שלושה דברים העיד רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה וקבלו דבריו, וכי בכרם היו יושבין?! אלא זו סנהדרין שעשויה שורות שורות ככרם. היה לשלמה למלך שהשלום שלו. בבעל המון שהמו אחר הבעל, לפיכך באו עליהם המונים שהמו אחריהם המוני מלכים, הדא הוא דכתיב: (תהילים ס"ח) מלכי צבאות ידודון ידודון. ר' יודן בשם ר' איבו: מלאכי צבאות אין כתיב כאן, אלא מלכי הן מלכיהון דמלאכייא, אפילו מיכאל ואפילו גבריאל, ידודון ידודון. רבי יודן אמר: ידודון בהם ממדדין פיטקין, היך מה דאת אמר: (יואל ד') ועל עמי ידו גורל. ר' יודן בר' סימון אמר: ידודון בהליכה ידודון בחזירה. רבי אחווא בריה דרבי זעירא אמר: עשאן מרוצין, היך מה דאת אמר: (שמואל ב' ידח) למה זה אתה רץ בני וגו.' מהו ונות בית תחלק שלל? הנוה שבבית, זו התורה ואת נותנה לו והיא מחלקת שלל. דבר אחר: ונות בית, הנוה שבבית, את מחלקת שלל למטה. הנוה שבבית, זה משה, שנאמר (במדבר י"ב) בכל ביתי נאמן הוא, ואת נותנה לו והוא מחלקה שלל לתחתונים. ר' פנחס ור' אחא בשם ר' אלכסנדריא: כתיב (תהילים ח') ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ, אשר תנה הודך על השמים. ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: תנה הודך אין כתיב כאן, אלא אשר תנה הודך, הודכה בה אישורך הוא, שתהא תורתך בשמים. אמר לון: לאו, לית שוקא נפיק מן גביכון. אמר ר' יודן: לאחד שהיה לו בן גידם אצבעים. מה עשה? הוליכו אצל סדקאריס ללמדו אומנות. התחיל מסתכל באצבעותיו, אמר: כל עצמה של אומנות זו אינה נקנית, אלא באצבעי, היאך זה שילמד?! הוי לית שוקה נפיק מן גביכון! כך בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל, היו מלאכי השרת מדדין להם לישראל והיו מדדין לפני הקב"ה, ואומרים: רבונו של עולם! אישורך הוא, הודך הוא, כבודך הוא, שתהיה תורתך בשמים! אמר לון: לית שוקה נפיק מן גביכון, כתיב בה: (ויקרא ט"ז) ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים וכי יש אשה ביניכם?! הוי לית שוקה נפיק מן גביכון. ועוד כתיב בה: (במדבר י"ט) אדם כי ימות באהל, וכי יש מיתה ביניכם?! הוי לית שוקה נפיק מן גביכון. הוא שהכתוב משבחו: (תהילים ס"ח) עלית למרום שבית שבי. אמר רבי אחא: אלו הלכות שנוהגות בבני אדם, כגון: זבין וזבות נדות ויולדות הוי לית שוקה נפיק מן גביכון. ורבנן אמרי: למלך שמשיא בתו חוץ למדינה. אמרו לו בני המדינה: אדונינו המלך! שבחך הוא ובדין הוא שתהא בתך אצלך במדינה! אמר להם: וכי מה איכפת לכם? אמרו לו: שמא למחר אתה הולך אליה ודר אצלה ועמה, בשביל אהבתה. אמר להם: בתי אשיא חוץ למדינה, אבל אני דר עמכם במדינה! כך בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל, אמרו לו מלאכי השרת להקדוש ב"ה: רבש"ע! אשר תנה הודך על השמים, אישורך הוא, הודך הוא, שבחך הוא, שתהיה תורה בשמים! אמר להם: וכי מה איכפת לכם? אמרו לו: שמא למחר אתה משרה שכינתך בתחתונים! אמר להם הקב"ה: תורתי אני נותן בתחתונים, אבל אני דר בעליונים. אני נותן את בתי בכתובתה במדינה אחרת, שתתכבד עם בעלה ביפיה ובחמדתה שהיא בת מלך ויכבדוה, אבל אני דר עמכם בעליונים. ומי פירש זה? חבקוק, שנאמר: (חבקוק ג') כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ. ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אמר: כל מקום שהשרה הקדוש ב"ה תורתו השרה שכינתו. ומי פרש זה? דוד, הדא הוא דכתיב: (תהילים קמ"ד) יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים, קודם על הארץ ואח"כ על השמים: [כרמי שלי לפני] [י] כרמי שלי לפני תני ר' חייא: למלך שכעס על בנו ומסרו ביד עבדו. מה עשה? התחיל חובט עליו במקל. אמר לו: אל תשמע לאביך! אמר לו: שוטה שבעולם, כל עצמו של אבא לא מסרני לדידך, אלא על ידי שלא הייתי שומע לו, ואתה אומר לי אל תשמע לאביך?! כך כיון שגרמו העונות וחרב בית המקדש וגלו ישראל לבבל, אמר להם נבוכדנצר: אל תשמעו לתורת אביכם שבשמים, אלא: (דניאל ג') תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת. אמרו לו ישראל: שוטה שבעולם, כל עצמנו לא מסרנו הקדוש ברוך הוא לידך, אלא שהיינו משתחוים לצלם, היך מה דאת אמר: (יחזקאל כ"ג) צלמי כשדים חקוקים בששר, ואת אמר לן תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת, ווי ליה לההוא גברא! באותה שעה אמר הקב"ה: כרמי שלי לפני. אמר לפניו אותו רשע: אלף היו ונתמעטו כאן ונעשו מאתים איש. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אוי לו לאותו רשע לחה סרוח,ה אלף היו ונתרבו כאן, ונעשו מאתים אלף. האלף לך שלמה ר' הילל בריה דר' שמואל בר נחמן: הרב נוטל אלף ותלמיד נוטל שכר מאתים. מה טעם האלף לך שלמה? רבי אלכסנדרי אמר: אין הרב נוטל שכר של תלמודו, עד שישלימנו לאחרים. מה טעם האלף לך שלמה? ר' חייא בריה דרבי אבא דיפו אמר: הלומד תורה בצער נוטל אלף שלא בצער, מאתים נוטל בשכרו. ממי את למד? משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי. שבטו של נפתלי, ע"י שהיו עוסקים ולומדים תורה בצער, נטלו שכר אלף, הדא הוא דכתיב: (ד"ה א' י"ב) ומנפתלי שרים אלף. אבל שבטו של יששכר ע"י שהיו למדין תורה שלא בצער, נטלו שכר מאתים, שנאמר: (שם) ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם. ר' יודן בשם ר' בון אמר: הלומד תורה שלא במקומו נוטל שכר אלף, ובמקומו נוטל שכר מאתים. וממי את למד? משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי. שבטו של נפתלי על ידי שהיו למדין תורה שלא במקומן, נטלו שכר אלף, הדא ה"ד: ומנפתלי שרים אלף. אבל שבטו של יששכר ע"י שהיו למדין תורה במקומן, נטלו שכר מאתים, שנאמר: ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם: אשריכם ישראל עם קדוש את ל - ה' אלוקיך !!!

תוקן על ידי יבי_1973 ב- 14/07/2010 13:11:58