|
|
| נשלח ב-19/7/2010 07:28 |
 |
| |
שפל חמתו על עצים ואבנים... הבכי הוא על הגורל הפיזי של עם ישראל (שגם היום אינו מי יודע מה), וכן בכל מגילת איכה זהו המוטיב הכמעט יחיד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 07:59 |
|
| |
| maxmen כתב: |  | ושכל העם יהיה בדעה אחד וכן כל האנושות
|
|
מקסמן,
בפעם שעברה שכולם היו בדעה אחת, זה לא נגמר טוב (עיין בבראשית יא)...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 08:11 |
|
| |
[היתה לפחות פעם אחת בעבר שהיו חלוקי דעות מהותיים וגם זה לא נגמר כ"כ טוב]
תוקן על ידי תלמידטועה ב- 19/07/2010 08:12:52
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 09:20 |
|
| |
מקס
אם אנחנו בוכים שיבנה בית המקדש השלישי שיהיה דומה לראשון ולשני ? לזה אתה מיחל?
ירמיהו
על כרחך נוצרת. אז לפחות תנצל את זה לעשיה, ולא לבכיה,
האם בבכיה שלך אתה מתריס נגד אלוקים שברא אותך?
לעומת המעשים השלילים שיש בעולם- יש לעומתם פי אלף מעשים חיוביים וטובים- ובחרת בחיים.! מבכיות לא יוצא כלום
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 15:30 |
|
| |
בוכים על צער השכינה ומתפללים שכבוד ה' יתגלה בעולם כולו.
לכאב הזה מתחברים ע"י שמבינים שבית המקדש השלישי עתיד למלא את כל החסרונות במציאות . כשבית המקדש השלישי יעמוד על מכונו המציאות תהיה שלמה. כל הצער הגשמי והרוחני שאנחנו חווים היום, הצער שבעולם - מלחמות, רצח, אונס, תאונות, גלעד שליט, עקרות, רווקות, צער גידול בנים וכו' והצער שבתוכנו - תאוות, בלבול הדעת, עצבות וכו' - עתיד להיבטל (בהדרגה כנראה). גם לישראל וגם לאומות העולם, ולכל ברואי ה'. ואז נוכל לעסוק בדעת ה' בשקט ובשלווה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 15:43 |
|
| |
אברבנלי מותח פה ביקורת מוחלטת על מושג ירושלים ובית המקדש.
וכולכם עונים לו מנקודות מבט דתיות.
תקראו את כל תגובותיו.
הוא הרי טוען שבית המקדש הוא המצאה כהנית לסחיטה. שנבנתה על עיר גזולה.
אברבנלי. אז איך אתה מתגורר בארץ שנחמסה מידי עמים כנעניים שלווים, במלחמת חורמה?!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 15:53 |
|
| |
יש ספר נפלא "מנחם ציון" וראוי לכל בעל-נפש ללמוד בו בימים אלו ויבין על מה דווה ליבינו.
כמה דברים שהפסדנו מחורבן בית המקדש;
אין לנו אפשרות להביא קרבנות לכפר על חטאינו.
חסר את האוירה של הקדושה והטהרה שהפיץ ביהמ"ק.
חסר את האהבה שה' השפיע והראה לעמו בביהמ"ק.
חסר את הטעם הרוחני גם בדברים הארציים [אכילת בשר הזבחים, משחרב ביהמ"ק ניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה, ויש עוד דוגמאות].
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים. הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 16:01 |
|
| |
אור_הבהיר
להזכירך "אם יהרג במקדש ה' כהן ונביא".
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 16:11 |
|
| |
אני נרגש מכל המגיבים כאן האבלים על מצוות, עבודת ה', דרגות רוחניות וכו'. לתומי חשבתי שדרגה רוחנית היא לפי מעשיך ומאמציך ואינה קשורה לבית מסויים (שיש לגביו הגבלות הלכתיות ככל שתהיינה) או להיותך אנוס לא לקיים מצוות מסויימות. וללא התייחסות ספציפית למגיבים כאן (שהם אולי צדיקי צדיקים), בעוברי ברחוב איני נתקל בכל כל הרבה שאיפה לדרגות רוחניות עד כדי אבל בהעדרן. אני חי בשמים?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 16:20 |
|
| |
תלמידטועה,
כדי להיות שלם, או להשתלם, אתה צריך שהמציאות תאפשר את זה. בלי בית מקדש, גם לנו קשה להיות שלמים, אז ודאי שזה קשור ל"דרגות רוחניות". "ושכנתי בתוכם" - בתוכם ולא בתוכו. מכאן שיש גם משמעות רוחנית מטאפיזית לבנין הבית. אבל בכל מקרה זו לא הנקודה. הנקודה זה הרצון שכבוד ה' יתגלה בעולם, וכבוד ה' מתגלה דרך האומה הישראלית כשהיא בשלמותה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 19:07 |
|
| |
דתיה
את מתארת מציאות דמיונית בלתי אפשרית. הכל זה דמיון - האם בבתי המקדש הקודמים התקיימו התנאים האידיאלים שאת מדמיינת?
אם בית המקדש הוא הגורם לכל האידיליה היפה- מדוע הן לא התקימו בשני בתי המקדש? מילא באחד לא. אבל בשניהם הן לא התקימו. אולי זו טעות אופטית במחשבה?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 19:47 |
|
| |
ירוחם,
האם אינך מאמין בתחיית המתים? וכי יש מציאות שלמה ואידיאלית יותר מזו שהמוות ינוצח?
אלא שודאי שמדובר בשלבים בגאולה. המתים לא יקומו מיד, ולא מיד הכל יתוקן, אלא זה יהיה תהליך, בתחילה עם ישראל יתחילו לבנות מקדש, ואם לא נעשה זאת אז המשיח יבוא ויזום את התהליך (כמו שמסביר הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמות פרק י"א), ואז מקריב קורבנות (שהם בעצמם מתקנים את העולם, שהרי הקורבנות וכל עבודות המקדש הם חלק רחב מקיום המצוות שאיננו מקיימים כבר הרבה מאוד שנים, והרי מטרת המצוות, בין היתר, היא תיקון העולם), אז המקדש יעמוד על מכונו ועולם כנמנהגו ינהג, ועם הזמן המציאות תהיה שלמה יותר, וגר זאב עם כבש, וכיתתו חרבותם לאיתים.
לאחר מכן, יגיע התקופה של תחיית המתים (מאוחרת מאוד - עיין רמח"ל בספרו "דעת תבונות") שאז כל המציאות תתהפך לטוב, תתעלה, תתקדש עוד יותר, והיה אור הלבנה כאור החמה וכו'
.
ולמה כל זה לא קרה בבתי המקדש הראשון והשני?
אלא ודאי שבתי המקדש הראשון והשני לא השלימו את המציאות- הם נחרבו. המהר"ל בעצמו אומר שבתי המקדש הראשון והשני היו חייבים להיחרב. אז למה הם היו קיימים? בקצרהובשפה נמוכה כי הצום עוד שניה נכנס, הם היו מעין "פרומו" למקדש השלישי, מעין הכינה, לגאולה שלישית שלא פוסקת. יש עוד הרבה מה להרחיב אבל איו זמן...
תהיה בטוח שזה לא דמיון, אפשר להוכיח את זה מאין סוף מקורות, כשיהיה זמן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 21:32 |
|
| |
דתיה
איני מצפה לתחיית המתים- יותר נכון איני רוצה להיות מת ולצפות לה, אנחנו פה מדברים על החיים ולא על תחיית המתים,
הרמב"ם שציטטת- כותב שם בפרוש שאין בין ימות המשיח לתחיית המתים כל קשר, ואם תעייני שם ברמב"ם על דמותו הרצויה של המשיח, תגלי שבר כוכבא בהחלט יכל לענות על הקרקטיונים של המשיח אלמלא- מתלפי הקרקטריונים האלו של הרמבם משיח כבר כאן חי נושם ובועט, איך כתוב- רק בעייניך תביט.
- תורידי את המשקפיים הכהות והשחורות ותגלי שמעולם לעם ישראל לא היה כל כך טוב כמו היום, בכל בחינה שהיא, תבדקי בעייניך שלך בלי כל השחור שצבעו לך רבנים עסקנים ואינטרסטיים אחרים.
תמיד צריכים לשאוף ליותר לתקן עוד ולשפר. אבל צריכים גם להיות מציאותים, ולדעת מה אפשר לצפות מעם ישראל ומהאנושות,
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 21:41 |
|
| |
אולי לא בוכים על בית המקדש, אלא על הסיבה שחורבן בית המקדש הוא סימפטום שלה:
שמעו דבר-יהוה, קציני סדום; האזינו תורת אלוהינו, עם עמורה. יא למה-לי רוב-זבחיכם יאמר יהוה, שבעתי עולות אילים וחלב מריאים; ודם פרים וכבשים ועתודים, לא חפצתי. יב כי תבואו, ליראות פניי--מי-ביקש זאת מידכם, רמוס חצריי. יג לא תוסיפו, הביא מנחת-שוא--קטורת תועבה היא, לי; חודש ושבת קרוא מקרא, לא-אוכל אוון ועצרה. יד חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עליי לטורח; נלאיתי, נשוא. טו ובפרישכם כפיכם, אעלים עיניי מכם--גם כי-תרבו תפילה, אינני שומע: ידיכם, דמים מלאו. טז רחצו, היזכו--הסירו רוע מעלליכם, מנגד עיניי: חדלו, הרע. יז למדו היטב דרשו משפט, אשרו חמוץ; שפטו יתום, ריבו אלמנה.
תוקן על ידי גוונא ב- 19/07/2010 21:42:47
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 21:55 |
|
| |
כהמשך לאשכול הסמוך- הגמרא מספרת כי ר' צדוק ישב 40 שנה בתענית שבית המקדש לא יחרב, והשאלה היא האם רבי צדוק היה נביא? מאיפה ומתי הוא ידעה 40 שנה קודם, כי הבית יחרב? נדמה לי כי מכאן
יומא דף כג עמוד א
תנו רבנן: מעשה בשני כהנים שהיו שניהן שוין ורצין ועולין בכבש, קדם אחד מהן לתוך ארבע אמות של חבירו - נטל סכין ותקע לו בלבו. עמד רבי צדוק על מעלות האולם, ואמר: אחינו בית ישראל שמעו! הרי הוא אומר +דברים כא+ כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושפטיך, אנו על מי להביא עגלה ערופה? על העיר או על העזרות? געו כל העם בבכיה. בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר. אמר: הרי הוא כפרתכם, ועדיין בני מפרפר, ולא נטמאה סכין. ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים. ו
ראה ר' צדוק כי אלו אמות המוסר של הדור ובעיקר של המשרתים ומנהלים את המקדש- אמר בליבו לבית עם מוסר כזה לא יכולה להיות תקומה.
זה מזכיר לנו משהו ממה שקורה היום בציבורים שונים
|
|
|
|
|
