בית המקדש; על מה אנו בוכים

מקסמן, אינני מדבר בכלל על אדם כזה או אחר, אני מדבר על האווירה השוררת בחוגים המשכילים של אז והיום, אנו נמצאים היום בעידן בו הערך לתובנה הוא שולי ומזערי, מאז עידן קץ האידאולוגיות, אנו עומדים וצופים מן הצד בהתמוטטות ערכים בלתי ניתנת למעצור או לשליטה, ושורשי אותו מצב בו אנו צופים היום, נעוץ בראשיתה של ההשכלה, יהיה מייגע להראות כיצד זה נובע משם, אבל עשו את העבודה זו רבים וטובים, ומאז הדגש על האדם במקום על האל, על המונולוג במקום על הדיאלוג, ירד קרנם התרבותי והרוחני והיצירתי של כל ההוגים בכל התחומים. הסיבה שהיהודים חשקו להיות גויים או משכילים נעוצה בטעמים אחרים, בעיקר טעמים חברתיים-סוציאליים, הסיבה שהיהודים קודם לא חשבו על להתחבר לגויים היתה מפני שהדת אצל הגויים, היתה מאוד דומיננטית ולכן זה לא היה בא בחשבון. לגבי הטיעון האבלציוני שלך, האבולוציה החברתית אמורה לשמור על הגנים השרידים ביותר, ואינני יודע אם השריד ביותר הוא התבוני ביותר, אנחנו אכן יותר שרידים מאשר פעם, אבל אני מנסה לשבור את המחסום הדרמניסטי התפתחותי, ולעבור אל מקום בו האדם מכריע את חייו לפי תבונתו ולא לפי שרידותו, אני מניח את קיומה של הבחירה ומכח כך את היכולת לפרוץ את המסלול המוחלט והשרידותי הזה. מתוך דבריך עולה הגדרה נהדרת לתרבות בה אנו חיים, אנו חיים בתרבות של שרידות, כל האינטלקט אינו תוצר של הבחירה אלא של הכורח, של הרצון לחיות ולהיות החזק ביותר, זה שונה מאוד מהתקופות האידאיליסטיות עליהן דיברתי. 

אני לא יודע מי זה העמך ומי זה ההמון, אותם איני מכיר היום ולא הכרתי פעם, אני מדבר על עמי בו אני יושב, על אנשי שם דאז ועל אנשי שם דהיום, ולגבי זה לא אמרת לי מאום.

אני מדבר על כך שאין אנשי שם ואנשי רוח, בודאי שלא בעוצמה ובגבורה כמו שהיו בתקופות אחרות בהיסטוריה, בקיצור, אני אומר את דעתי הפסימית [כך לפחות היום] שאנחנו לא נמצאים בעידן מחמיא במיוחד בתולדות האנושות, ואם אנחנו בעידן של גאולה, הרי זה בגלל שאנו מתקרבים להיות דור שכולו חייב.

יש טעות אופטית נפוצה שכאשר מסתכלים על דור קודם רואים בו רק את הבולטים שנותרו בולטים, אולם כאשר מסתכלים על הדור הנוכחי רואים את כולם ובולטים בטלים ברוב.

ירוחם, לא דיברתי על תולדות עם ישראל, אלא על תולדות העולם, צר לי שאתה מאלץ אותי לדבר על עצמי, אבל יש לי ידע בהחלט לא מינימלי בתולדות העם ישראל והעולם, אינני מוכן לקבל את החחלטיות שלך במיוחד בזמן בו היא אינה מנומקת, אבל אני גם קצת שמח להיתקל בהחלטיות שלך, כי זה קצת מזכיר לי תקופות טובות ומרשימות יותר בהיסטוריה האנושית.             עוד דבר, אני אינני פוחד לומר דבר שנאמר בזמן זה או אחר, על ידי משגיח בישיבה, אני בהחלט מוכן לקבל את הסברה שיש פעמים שהם אמרו מדי פעם דברים נכונים.  לסיום, אבקש ממך יותר לפרט על מה אתה מדבר?  איזה אנשי רוח שיש בהם ממש יש בתקופתנו? אשמח מאוד לשמוע.                                                                                                                                                                   בעל, יכול להיות שזו טעות אופטית, אבל זכור אינני מדבר על אדם כזה או אחר, אני מוכן לערוך השוואה של גדולים מול גדולים, למרבה הצער, בכל תחום בו לא תבחר [למעט תחומים טכניים] לא תוכל לראות משהו משמעותי מאז תקופת ההשכלה, אנשים כמו לייבניץ, דקארט, אפלטון, ואפילו הפחותים מהם כמו אריסטו, וקאנט לא ניתן בכלל לראות משהו דומה להם.  ואם מדברים על עולם היהדות, האחרון שהיה אדם בסדר גודל מרשים של ממש, זה הרמב"ם שחי עמוק עמוק בחשכת ימי הביניים, אני מלגלג רק על ההשוואות שיכולות לעלות על הדעת, רמב"ם מול שו"ע, רמב"ם מול מנדלסון, רמב"ם מול רנ"ק.  שוב, כמו שאמרתי יש אנשי רוח מעטים גם בדורות האחרונים, אבל הם מעטים, והם בדרך כלל נפלטים מהמערכת ולא זוכים להערכה של ממש, וזה בשל ההתמקצעות, בשביל לקבל נובל אתה צריך לדעת בדיוק דבר אחד, אם אתה יודע יותר מתחום אחד, אתה לא תזכה בנובל, ויכול להיות שבצדק, אבל החינוך הוא כיום לייצור, לשרידות, לגילוי תכונות של חומרים בלא להתיימר להבינם. שוב, אני מדבר בעיקר על הרוח, וזה ניתן לראות מתוך כתביהם, אינני חושב שמדובר בטעות אופטית.

ר' ירוחם, כבר יצא לי להיתקל בכמה אשכולות באמונתך הבלתי מעורערת בהתקדמות העולם ובככך שאנו חיים בתקופה הכי טוב שניתן לעלות על הדעת. אולי זו ההזדמנות להבין מה גורם לך להחזיק בעמדה הזו בכל תוקף. כשלעצמי אינני סבור ש"ירידת הדורות" היא יסוד האמונה (כפי שמחנכים בכמה מקומות), אני גם לא חושב שאנחנו חיים בדור הכי גרוע אי פעם. בשביל לקבוע חד משמעית אם אנחנו (היהדות/ העולם) נמצאים במגמת עלייה או ירידה צריך א. לדעת מה מטרת העולם ב. להקיף את מכלול התופעות והשינויים ההיסטוריים בכל הפרמטרים. מכיוון שאין לי יומרה כזו (ואני מניח שגם לך אין) אני רק יכול לטעון שסביר להניח שיש תחומים שבהם התקדמנו מאוד ויש תחומים שבהם נסוגנו, אינני יודע איזו מגמה מהותית יותר משום שאין לי מאזניים גדולות מספיק כדי למדוד את התופעות הללו.  עד כאן דעתי בקיצור, האם תוכל להסביר לי מדוע אתה משוכנע שאנו מתקדמים בכל המובנים, האם אינך מזהה ולו תחום אחד שבו חלה נסיגה עם הדורות?