מחפשים את הדומה או המשלים ?

ב"ה   כשמגיעים מאותו רקע זה ממש טוב!!  יש הרבה יותר הבנה בין בני הזוג, יש חויות משותפות ורקע שעוזר להתגבר על הרבה מכשולים...אך לא תמיד, לפעמים עדיף דווקא להינשא למישהו עם רקע שונה ממך שיוציא אותך מה"עולם הפנימי" שלך,                                                                                                                     להכיר מישהו עם סגנון שונה ממך שיעזור לך לצאת מה"בועה" שלך להיכנס לעולם קצת אחר משלך ולהיתפתח. 

משתדכת, יש בזה יתרון אבל זה בגדר המלצה בלבד.. החוויות שאחרי החתונה חדשות בין כה וכה. אם הנפש תואמת רואים אותם עין בעין. מה שכן, ברגע שמדובר בשותף לחיים מנטליות משותפת היא די הכרחית

אני מחפש את אותה אחת שיהיה לי חשק להשקיע בה. 
אם היא תגרום לי לחשק אני יודע שנצליח בין אם בתכונותיה היא מתאימה לי, או משלימה, או שותפה, או אפי' בעלת פערים גדולים ממני, כך או כך אני יצליח איתה.  ואם היא לא "עושה לי את זה", אז זה לא יעזור גם אם היא אחת שמתאימה לי בול. 
ואת כל השאר אני משאיר להקב"ה, הוא יודע יותר טוב ממני מה טוב לי באמת, ומה התפקיד שלי עלי אדמות. 
היו הרבה שחיפשו רגועה, וקבלו סוערת ובסוף התברר שזה מה שבדיוק הם היו צריכים וכן להפך. 
וכן על זה הדרך בכל תכונה ותכונה. 

אהבה אינה התבוננות זה בזה, אלא התבוננות משותפת לאותו כיוון...

במילים אחרות אתה מחפש כימיה.

חדשה, סה״כ סיכמתי את הודעתו של נקודה. (למרות שכימיה היא נקודת זינוק מצוינת לנכונות בין אנשים ואין . אי אפשר להוזיל אותה....)

אחת, אין ספק שזה חשוב שיהיה התאמה, אך כשאת מדברת על מה יכריע עם הנישואין יצליחו או שלא, זה לא רמת ההתאמה ביניהם. משום שלא חסרים מקרים בהם ההתאמה שאפה לאפס והם הצליחו מעל ומעבר ודווקא בשל כך. לעומת אחרים שההתאמה ביניהם הייתה 100% ובכל זאת הם לא הצליחו בחיי הנישואין שלהם. 
כללו של דבר: ההתאמה לא היא יוצרת או ה-הכלי להצלחה בחיי הנישואין, אלא ההשקעה והנתינה האין סופית. 
ובשביל שהאדם ישקיע ויעניק הוא צרך חשק ומוטיבציה. ולכך כתבתי, שמה שאני מחפש זה אם יש בה את התכונות והדברים שגורמים לי לחשק ורצון להשקיע. 

לגבי הנזילות, אם יש חשק להשקיע ובאמת משקיעים, אז החשק הזה רק עולה ולכה"פ נשאר גם לזמנים שבהם אין חשק. ואילו ההתאמה, כמה שהיא מציאות שאולי נשארת יותר, אבל לא היא זאת שתעמוד בשעת מריבה או מתח להצליח לאהוב. ולא היא זאת שתגרום לאדם להשקיע ולהעניק גם כשקשה. 

אריסה,
א. את בטח מכירה את הפתגם שאהבה היא כמו פרח, ככל שמשקיעים יותר הוא פורח יותר, וככל שפחות הוא נובל..  כך שעדיין אני חושב שבהחלט אפשר לדמות את זה לאילן רב פארות.. (ואגב, גם בשיר השירים יש הרבה דימויים בין אהבה לפרח.. )
ב. את צודקת בהחלט שהאדם חייב לדעת מהם תכונותיו שרק עי"כ הוא יידע איך להתקדם ולגדול, אבל אין לזה קשה להצלחה בחיי הנישואין. חיי נישואין מושתתים על בסיס אחר לחלוטין. ואם את באמת רוצה להצליח באתגר הזה - עבודת המידות. אז ההתאמה והידיעה מהן התכונות של שניכם לא זה מה שבעיקר יעזור לך להצליח באתגר הזה. 
ג. כתבת שאין חובה לעבוד קשה, בהחלט, אבל כבר חז"ל למדו אותנו - "אשרי הגבר אשר ישא עול מנעוריו". איזה עול? עונה הגמרא: עול אשה! לשאת אשה, זה לא פיקניק זה עבודת המידות אין סופית, זה השקעה ונתינה ללא גבול ומידה, וזה בהחלט, בהחלט עול וסוג של קושי! 

ולשאר המחפשים דווקא את ההתאמה המושלמת. כבר כתב הרב וולבה זצ"ל בספרו "עלי שור": שלום בית זה לא אומר שהכל הפי אנד, זה לא אומר שחיים רק בשמחה ואחווה ואין ביניהם שום מריבה או מתח ההפך הוא הנכון! 
זוג שאין בניהם פערים, מתחים, מריבות מידי פעם, אות יש בכך, שאין הם חיים ביחד, אלא אחד ליד השני. אין מציאות בעולם שזוג יחיה ביחד, ולא יהיה ביניהם פערים, מתחים וכו'.. ואם אין בניהם, זה אומר דרשיני..

"שלום, שלום לרחוק ולקרוב אמר השם"..
שלום זה בין רחוק וקרוב, לא בין שני אנשים קרובים.. 

מפעימה אותי כל פעם מחדש הדעתנות והבטחון שאנחנו מפגינים/ות במשהו שלא הצלחנו להשיג.... שערוריה!! :)

תוקן על ידי נערתהבזק ב- 29/04/2012 13:14:29

באמת שערורייה שחז"ל ורבותינו כתבו לנו מה צריך לחפש ואיך..:)

חדשה, אי אפשר לדעת. את שומעת מהנימה. בואי נאמר שבעלי הנסיון נשמעים נחושים פחות....